בג"ץ דן הבוקר (א') בעתירות נגד פעולותיו של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ביחס לאירועי 7 באוקטובר, שמבקש לחקור את המחדל הביטחוני והמדיני, את גופי הביטחון ואת בעלי התפקידים הבכירים שכיהנו כשאירע. מחוץ לבית המשפט התקיימה מחאה נגד בית המשפט ובעד חקירת המבקר, בהשתתפות שורד השבי איתן מור ואביו צביקה מור. השופטים שמעו את טיעוני הצדדים וההחלטה תינתן במועד אחר.
קריאות לעבר השופטים בעליון: "אין לכם סמכות"
(צילום: דוברות הרשות השופטת )
מבקר המדינה אנגלמן אמר בדיון לשופטים: "בדיקת מבקר המדינה אינה סותרת ועדת חקירה, אין מנגנון אחד מפריע למנגנון אחר. עצמאותה של ביקרת המדינה נמדדת ברגעם האלה כאשר מתרחש אסון". לדברי אנגלמן: "אנחנו מאוד מבקשים שלמבקר המדינה יינתן למלא את תפקידו בדמוקרטיה הישראלית בהתאם לסמכויות שלו".
במהלך הדיון אנשים שנכחו בקהל התפרצו וצעקו לעבר השופטים "אין לכם סמכות". השופטת דפנה ברק-ארז הורתה להוציא גבר ואישה שהפריעו והזהירה כי הפרעות נוספות יביאו לסגירת הדיון בפני השתתפות הקהל. "אנחנו רוצים לקיים דיון בנוכחות קהל, עוד צעקה אחת נסגור את הדיון לקהל ופומביות הדיון תתגשם באמצעות השידור החי", אמרה ברק-ארז והוסיפה: "אנחנו מקבלים באהבה ורצון את כל מי שיושב כאן, גם מי שסבור אחרת או מחזיק בדעה ביקורתית, אבל הדיון המשפטי צריך להתקיים כסדרו".
בדיון העלו השופטים שוב ושוב כי על המבקר לשקול מחדש האם המסקנה היא כי עליו לסגת מן הביקורת, לאחר שבג"ץ כבר הוציא החלטה לגבי הקמת ועדת חקירה. מייצג המבקר, עו"ד מתן גוטמן, טען שלא - מכיוון שקיום ביקורת על-ידי המבקר לא פוגע בעבודתה של ועדת חקירה, אם זו תקום בכלל.
אנגלמן: "עצמאותה של ביקורת המדינה נמדדת ברגעים כאשר מתרחש אסון"
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
הדיון על סמכות המבקר: "המחוקק פירט"
במהלך הדיון הציפו השופטים את טענת העותרים כי למבקר אין סמכות לבקר היבטי מדיניות ואסטרטגיה של המדינה. השופטת ברק-ארז אמרה: "אדוני צריך לשים לב גם לטענות של העותרים - לא מדובר בהחלטת ממשלה, זה שאלות של מדיניות ואסטרטגיה". השופט אלכס שטיין שאל מהכיוון ההפוך: "כדי שאבין מה אדוני טוען, שיגיד מה מבקר המדינה לא מוסמך לעשות". גוטמן השיב: "מבקר המדינה לא בודק החלטות של בית משפט, לא יבדוק החלטות של נשיא המדינה בחנינה לדוגמה".
גוטמן טען כי מעבר לכך המבקר מוסמך לבדוק כמעט הכול. השופט שטיין הוסיף לתהות: "אם אדוני צודק אז המחוקק בחוקקו חוק היסוד עשה דבר מאוד מוזר, הרי הכי קל היה לכתוב שמבקר המדינה יכול לבדוק כל פעילות של הרשות המבצעת, ובכל זאת, המחוקק פירט את נושאי הביקורת שבסמכות המבקר לבדוק". השופט שטיין התכוון לכך שאם הכנסת חוקקה מה בסמכות המבקר לבדוק, הרי שכל מה שלא מנתה אין בסמכותו.
בהמשך, השופטים העלו את טענות העותרים על כך שלחלק מהמבוקרים בדוחות הליבה לגבי המחדל לא ניתנה זכות טיעון. השופטת ברק-ארז אמרה: "כבר פסק בית משפט זה כי בהתאם לגודל הביקורת, כך נגזר גם היקף זכות הטיעון ואיכותו". גוטמן, לעומת זאת, אמר כי "באחד הדוחות (שאינם קשורים ל-7 באוקטובר - נ"ב) המבקר למשל קבע כי היה על ראש הממשלה לכנס את הקבינט וזאת מבלי שנפגש עימו לשמוע מדוע לא כינס". השופטים התרעמו כי אין לגזור מדוח רגיל, לדוח על אלוף בצה"ל שיקבע את אחריותו על מחדל 7 באוקטובר.
צביקה ואיתן מור בהצהרה מחוץ לדיון בעליון
(צילום: אלכס גמבורג )
לפני הדיון שורד השבי איתן מור נשא דברים ואמר: "באתי לפה כי אני חושב שההחלטה שבג"ץ קיבל (על הגבלת חקירת המבקר) היא החלטה לא נכונה". לדבריו, "החלטה לא דמוקרטית ולא מוסרית. מבקר המדינה התחיל לחקור וכמעט סיים ובתור אחד שישב בשבי שנתיים ואנשים נרצחו מולי, מגיע לי לדעת את האמת".
גם אביו נשא דברים, וטען: "בשביל מה מדינת ישראל הקימה את מוסד מבקר המדינה? כדי שיהיה לנו גוף בלתי תלוי שיחקור את הדברים, שיעזרו אחר כך לכולנו. ואנחנו מדברים על עניינים של חיים ומוות. מבקר המדינה התחיל לחקור לפני שנתיים את האסון של 7 באוקטובר. והנה בעקבות עתירות של ארגוני שמאל, בית המשפט העליון נתן צו ועצר את עבודת מבקר המדינה".
בתחילת 2024, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל ובצל דרישה של משפחות שכולות ומשפחות חטופים להקים ועדת חקירה ממלכתית למחדל, פתח מבקר המדינה בחקירה נפרדת. אנגלמן התחיל תחילה עם חקירת גופי הביטחון וצה"ל בראשם, והעביר לרמטכ"ל דאז רב-אלוף הרצי הלוי רשימה של 33 נושאים אותם הוא מבקש לבדוק.
הביקורת של אנגלמן זכתה לביקורת ציבורית ולחוסר שיתוף פעולה מצד הצבא בשל החשש מפגיעה בעבודת ועדת חקירה ממלכתית עתידית שתקום וכן בשל החשש שמסקנותיה יקלו עם הדרג המדיני והפוליטי והוגשו עתירות לבית המשפט נגד החקירה. בסוף 2025 שופטי בג"ץ הוציאו צו ביניים שהורה למבקר להימנע מהמשך ביצוע הליכי ביקורת - ומנע ממנו לזמן אנשים למסירת גרסה, פרטים או מסמכים - וכן פרסום של טיוטות או דוחות.
יותר משנתיים וחצי אחרי הטבח, הממשלה מסרבת להקים ועדת חקירה ממלכתית ומקדמת מתווי חקירה חלופיים ושנויים במחלוקת. ח"כ אריאל קלנר מקדם מתווה של ועדת חקירה פוליטית, שחבריה ימונו על ידי חברי הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה. במקביל, הוקמה ועדת השרים בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו שמגבשת את המנדט שתקבל ועדת החקירה הפוליטית.
