נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הצהיר עוד לפני שחזר לבית הלבן שיסיים מלחמות ולא יפתח בהן. שבעה חודשים לתחילת כהונתו השנייה, הוא מציג את עצמו כמי שמביא שלום ומתפאר במאמציו לסיים סכסוכים עולמיים. בפגישתו השבוע עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ומנהיגי אירופה, הוא חזר וטען כי היה גורם מרכזי בסיום מלחמות וסכסוכים רבים בעולם.
9 צפייה בגלריה
טראמפ טען: "סיימנו שבע מלחמות"
(צילום: AP/Carlos Osorio, AFP, AP/David Smith, Sajjad QAYYUM / AFP, דובר צה"ל)
טראמפ: "נתניהו ואני גיבורי מלחמה"
"עסקתי בשש מלחמות, סיימתי שש מלחמות", אמר טראמפ בחדר הסגלגל לצד זלנסקי. בהמשך הוסיף: "אם מסתכלים על שש העסקאות שסגרתי השנה - כולן היו במלחמה. לא עשיתי שום הפסקת אש". זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה טען בחודשיים האחרונים, מאז סיום המלחמה בין ישראל לאיראן, כי הוא הצליח לפתור "6 מלחמות", אבל למחרת, בריאיון ל"פוקס ניוז", שדרג טראמפ את הנתון והצהיר: "סיימנו שבע מלחמות". עוד אמר הנשיא האמריקני השבוע: "אני ונתניהו גיבורי מלחמה".
טראמפ ידוע גם כמי שיש לו אובססיה של ממש לפרס נובל לשלום, ולאחרונה אף דווח כי הבית הלבן "רציני מאוד" בהשגת הפרס עבורו. בפוסט ארוך שפרסם כבר לפני כחודשיים התייחס ארוכות לסוגיה, וכתב, אחרי חתימה על הסכם שתיווך ממשלו לסיום עימות בין הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו לבין רואנדה: "אני לא אקבל פרס נובל לשלום על זה, או על כך שעצרתי את המלחמה בין הודו לפקיסטן, או על כך שעצרתי את המלחמה בין סרביה לקוסובו, או על שמירת השלום בין מצרים לאתיופיה, ואני לא אקבל פרס נובל לשלום על הסכמי אברהם במזרח התיכון. אני לא אקבל פרס נובל לשלום לא משנה מה אעשה, כולל רוסיה-אוקראינה וישראל-איראן, לא משנה מה תהיה התוצאה. אבל העם יודע, וזה כל מה שחשוב לי!".
בשיחה עם ynet הסביר ד"ר עמנואל נבון, מרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת ת"א ועמית בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, מה עומד מאחורי ההצהרות של טראמפ, מה הוא עושה בפועל - ולמה הוא סבור שבמשמרת שלו מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר 2023 ומלחמת רוסיה-אוקראינה כלל לא היו קורות.
"מבחינת הבסיס האלקטורלי של טראמפ והמצע שעליו הוא נבחר - הוא בהחלט התחייב להתמקד בצרכים של האמריקנים ולצמצם מעורבות אמריקנית בכל מיני הרפתקאות בעולם", ציין ד"ר נבון. "הוא חזר על כך פעמים רבות שתם עידן ההתערבות האוטומטית של ארה"ב בכל מיני סכסוכים בעולם, ולכן הוא רוצה להראות לבוחר האמריקני שהוא מחזיר את הכוחות, מצמצם התערבות ביטחונית עבור מדינות אחרות ושם קץ למלחמות - שלטענתו התחילו בגלל קודמו ובכלל לא היו קורות אם הוא היה בתפקיד".
9 צפייה בגלריה
"ביידן התעקש שלא יהיה שום ויתור לפוטין, טראמפ היה מוכן להתחייב שאוקראינה לא תצטרף לנאט"ו". פגישת זלנסקי וטראמפ בבית הלבן
(צילום: Mandel NGAN / AFP)
ד"ר נבון הזכיר את הלעג של טראמפ לאמריקנים ש"רוצים לחנך את העולם", והסביר: "זה לא רק 'אמריקה תחילה', זה גם להגיד 'אנחנו לא העובדת הסוציאלית של האנושות, בוודאי לא על חשבון משלם המיסים האמריקני'". לדבריו, "לא מדובר בהכרח בפעולות שמחזקות יריבים, מה שבאמת חשוב בסוף זה אם הגישה הלא קונבנציונלית שלו מניבה פירות ומביאה תוצאות. אין ספק שהיו לו אמירות בומבסטיות ולא ריאליות על סיום מלחמות, אבל אולי בסוף כן נראה הסדרים בעלי אופק".
על מלחמת רוסיה-אוקראינה שעדיין מתנהלת, אמר ד"ר נבון כי "טראמפ היה מוכן כבר מההתחלה להתחייב שהיא לא תצטרף לנאט"ו, מה שביידן לא מוכן היה לעשות. זה דבר מהותי". לדבריו, "בסוף צריך להבין שביידן ממש התעקש שלא יהיה שום ויתור לפוטין. זה בסדר אם אתה יכול להרשות לעצמך - ואתה מוכן להמשיך לממן ולחמש את אוקראינה לנצח.
ד"ר עמנואל נבוןבאדיבות המצולם"בסופו של דבר זו מלחמת התשה - ופוטין לא מתכוון לוותר", הוסיף. "הוא מוכן להקציב מספר אינסופי של חיילים, ולפי הערכות מסוימות כבר נהרגו או נפצעו שם כמיליון חיילים. זה מספר בלתי נתפס". לדברי ד"ר נבון, השאלה כעת היא אם ארה"ב ומדינות אירופה מוכנות להמשיך לממן ולספק נשק למלחמה אינסופית.
"טראמפ אומר 'בואו נהיה ריאליים, אתם האירופים אפילו לא מוכנים להוציא מספיק כסף על הביטחון של עצמכם, אנחנו האמריקנים הגורם העיקרי שעוזר לאוקראינה, אז האם אנחנו מוכנים להיכנס למלחמת התשה אינסופית עם קו אשראי פתוח?'. טראמפ לא מוכן לזה, ולכן הוא אומר שצריך להגיע להסדר מסוים", סיכם ד"ר נבון.
אבל למרות שהנשיא האמריקני אכן סייע בתיווך ביחסים בין כמה מהמדינות, יש גם מי שטוען שההשפעה שלו אינה חד-משמעית כפי שהוא מציג אותה. בכלי תקשורת מובילים בעולם ניתחו את הסכסוכים שבהם התערב טראמפ מתחילת כהונתו השנייה - ובחנו את ההצלחות שלו בפועל.
מלחמת ישראל-איראן
טראמפ זוכה לקרדיט על סיום מלחמת 12 הימים בין ישראל לאיראן. המלחמה פרצה ב-13 ביוני לפנות בוקר במתקפת פתע של ישראל, שכללה סיכולים ממוקדים ותקיפה של מתקני גרעין ומשגרי טילים בליסטיים. טראמפ היה מי שתיווך בהפסקת האש בין ישראל לאיראן, מיד אחרי שהצטרף למלחמה בעצמו, והורה למפציצי ה-B2 לתקוף את אתרי הגרעין בפורדו, איספהאן ונתנז. כשהיה נראה בשעות הראשונות להפסקת האש שהיא עומדת לקרוס - הוא נזף בשתי המדינות ובלחצו ישראל הגיבה באופן סמלי בלבד להפרת הפסקת האש על ידי איראן.
9 צפייה בגלריה
טראמפ תקף באיראן - והודיע על הפסקת אש בין הצדדים
(צילום: AFP PHOTO / Satellite image ©2025 Maxar Technologies, REUTERS/Kevin Lamarque, ATTA KENAR / AFP, Sarah Meyssonnier/Pool via AP)
אוולין פארקס, מנהלת במכון מקיין באוניברסיטת אריזונה, ציינה כי לטראמפ בהחלט מגיע קרדיט על סיום המלחמה מול איראן. "תמיד יש סיכוי שהמלחמה תתלקח מחדש אם איראן תחזור לפתח נשק גרעיני, אבל למרות זאת הן היו נתונות במלחמה אחת עם השנייה, ולא היה אופק לסיום הסכסוך הזה עד שטראמפ התערב והציב להן אולטימטום", אמרה.
לורנס האס, חוקר מדיניות חוץ אמריקנית שמומחה בעימות בין ישראל לאיראן, הסכים שארה"ב מילאה תפקיד מרכזי בהשגת הפסקת האש, אבל הוא הגדיר אותה כ"הפוגה זמנית במלחמת הקרה" המתמשכת בין הצדדים, שכוללת לעיתים התלקחויות.
גם מייקל אוהנלון, עמית בכיר במכון המחקר ברוקינגס, סבור כי יש לתת לתת טראמפ קרדיט מסוים על סיום חילופי המהלומות - אך הוא מזכיר שלא מדובר כמובן בהסכם שלום. "אין הסכמה על שלום קבוע או על אופן פיקוח על תוכנית הגרעין של איראן בהמשך. מה שיש זה יותר הפסקת אש דה-פקטו מאשר סוף למלחמה. אבל הייתי נותן לו קצת קרדיט, שכן היחלשותה של איראן על ידי ישראל - בעזרת ארה"ב - הייתה משמעותית מבחינה אסטרטגית".
מצרים ואתיופיה
לפי סוכנות הידיעות AP את היחסים בין מצרים לאתיופיה ניתן לתאר כמתוחים לכל היותר, ומאמצי ה"שלום" - שבהם ארה"ב לא מעורבת ישירות - תקועים. סכר הרנסאנס האתיופי הגדול על נהר הנילוס, גרם לחיכוכים בין אתיופיה, מצרים וסודן - מאז שהחלה הבנייה שלו ב-2011 כחלק מפרויקט ענק לפיתוח תחנת כוח הידרו-אלקטרית. ביולי הודיעה אתיופיה כי השלימה את הפרויקט, והחניכה שלו מתוכננת לספטמבר.
מצרים וסודן מתנגדות לסכר. למרות שרוב המים הזורמים בנילוס מגיעים מאתיופיה, החקלאות המצרית תלויה כמעט לחלוטין בנהר. סודן מצדה, חוששת מהצפות ורוצה להגן על התחנות ההידרו-אלקטריות שלה.
בכהונתו הראשונה, ניסה טראמפ לתווך בין אתיופיה למצרים אך לא הצליח להגיע להסכם ביניהן. הוא אף השעה סיוע לאתיופיה בגלל המחלוקת, והואשם ב"הסתה למלחמה" לאחר שאמר כי מצרים לא תוכל להשלים עם הסכר שנבנה בנילוס ועלולה "לפוצץ אותו". בחודש שעבר הוא טען בפוסט ברשת החברתית שבבעלותו Truth Social כי עזר "במאבק על הסכר הענק ויש שלום לפחות לעת עתה" - אולם המחלוקות נמשכות, והמו"מ בין מצרים, אתיופיה וסודן תקוע כאמור. לצד זאת, מדגיש החוקר האס: "זו תהיה הגזמה גסה לומר שהמדינות האלה במלחמה. הן פשוט לא".
הודו ופקיסטן
מתקפת הטרור הקטלנית באתר הנופש בקשמיר הציתה בחודש מאי האחרון את העימות הצבאי הקשה ביותר זה שנים בין הודו לפקיסטן, שהסתיים, אחרי 26 הרוגים, בהפסקת אש. טראמפ טען כי ארה"ב הייתה זו שתיווכה במגעים, ושההסכם התאפשר במידה מסוימת בזכות הצעה שהגיש להקלות סחר על המדינות. פקיסטן הודתה לנשיא האמריקני והמליצה עליו לפרס נובל לשלום. לעומת זאת, הודו הכחישה את הטענות של טראמפ ואמרה ששיחות הסחר בינה לבין ארה"ב לא קשורות להפסקת האש.
בעקבות הטענות בהודו, גברה המתיחות בינה לבין ממשל טראמפ - והנשיא הטיל עליה מס אדיר בגובה 50%, בניגוד לפקיסטן שעליה הוטל מס של 19%. למרות שהודו הפחיתה מחשיבות תפקיד ממשל טראמפ בהשגת הפסקת האש, האס ופארקס סבורים שארה"ב ראויה להערכה על סיועה בעצירת חילופי האש. "אני חושבת שהנשיא טראמפ שיחק תפקיד מפתח מכל הבחינות, אך הוא אולי לא היה מכריע. ושוב, אני לא בטוחה אם היית מגדירה את המצב הזה כמלחמה", אמרה פארקס.
קמבודיה ותאילנד
בניגוד לסכסוך בין הודו לפקיסטן, בתום העימות בחודש שעבר בין קמבודיה לתאילנד שתי המדינות הודו לטראמפ על הפסקת האש שאליה דחף.
חילופי האש בין המדינות, שלהן סכסוך טריטוריאלי ארוך שנים בחלקים מהגבול ביניהן, פרצו לאחר שמוקש התפוצץ ופצע חמישה חיילים תאילנדים. עשרות נהרגו בחילופי האש ומאות אלפים ברחו מבתיהם, ושתי המדינות הסכימו בסוף יולי על הפסקת אש ללא תנאים בעקבות לחציו הכבדים של טראמפ. הנשיא האמריקני הזהיר את מנהיגי שתי המדינות שארה"ב לא תתקדם בהסכמי הסחר עמן אם חילופי האש יימשכו, ובכך ניצל את איום המכסים שלו כדי לסיים את העימות.
9 צפייה בגלריה
טראמפ איים במכסים, וזה עבד. מנהיגי תאילנד וקמבודיה לוחצים יד בשיחות עם ראש ממשלת מלזיה
(צילום: MOHD RASFAN / POOL / AFP)
קן לוהטפאנונט, אנליסט פוליטי ודוקטורנט מאוניברסיטת מישיגן, הסביר כי "ההחלטה של הנשיא טראמפ לקבוע את סיום השיחות על הסכמי הסחר רק לאחר הפסקת אש ככל הנראה שיחקה תפקיד משמעותי, בכך ששני הצדדים הגיעו לשולחן המשא ומתן במועד שנקבע". עם זאת, גורמים אחרים טענו כי לא מדובר בטיפול בבעיות הבסיסיות של הסכסוך, אלא ב"פלסטר זמני" בלבד.
אזרבייג'ן וארמניה
מוקדם יותר החודש אירח טראמפ בבית הלבן את מנהיגי ארמניה ואזרבייג'ן, שחתמו על הסכם שנועד לסיים סכסוך עקוב מדם שנמשך כמעט 40 שנים בין שתי המדינות. ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן כינה את המסמך "אבן דרך משמעותית", ונשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב שיבח את טראמפ על שחולל "נס". אלייב אף הציע לפשיניאן לפנות יחד לוועדה הנורבגית שמעניקה את פרס נובל לשלום ולהמליץ על טראמפ.
ארמניה ואזרבייג'ן ניהלו מאז שלהי שנות ה-80 סבבים חוזרים ונשנים של לחימה על השליטה בחבל נגורנו קרבאך, ששוכן באזרבייג'ן אבל עד לאחרונה רוב תושביו היו ארמנים. חבל זה הכריז בשעתו על התנתקות מאזרבייג'ן ועל הקמת מדינה עצמאית, רפובליקת ארצאך, תוך שהוא מקבל סיוע מממשלת ארמניה.
9 צפייה בגלריה
"טראמפ, זה נס". נשיא ארה"ב במעמד החתימה על ההסכם עם נשיא אזרבייג'ן וראש ממשלת ארמניה
(צילום: REUTERS/Kevin Lamarque)
בשנים האחרונות התלקחה שוב הלחימה בחבל, ובמלחמה שם שנמשכה חודש בסוף 2020 נהרגו יותר מ-5,000 חיילים משני הצדדים, ובסופה הצליחה אזרבייג'ן לצמצם את שטחי השליטה של ממשלת החבל. בספטמבר 2023 יצאה אזרבייג'ן למתקפת בזק מפתיעה שבה השתלטה על נגורנו קרבאך כולו, וכמעט כל 100,000 תושביו הארמנים ברחו לארמניה, אחרי שהרשויות הבדלניות הוכנעו.
מאז ניהלו הצדדים משא ומתן על תנאי ההסכם. גורמים ששוחחו עם רויטרס אמרו כי לא מדובר עדיין בהסכם שלום סופי בין באקו לירבאן, אלא ב"הסכם מסגרת" שמטרתו השגת "דרך ברורה לשלום". נקודת המחלוקת המרכזית בשיחות הייתה הדרישה של באקו ליצור מסדרון יבשתי שיאפשר מעבר סחורות ואנשים בין החלק המרכזי של אזרבייג'ן לבין נחצ'יבן - מובלעת אזרית המופרדת מהחלק המרכזי של המדינה ברצועת שטח ארמנית שרוחבה 32 ק"מ. המובלעת האזרית הזו גובלת בטורקיה, בעלת בריתה המרכזית של אזרבייג'ן – שסייעה לה במלחמה מול ארמניה.
אזרבייג'ן לא הסכימה שארמניה תשלוט במסדרון היבשתי למבולעת במסגרת ההסכם ביניהן, אבל ארמניה התנגדה להעניק את השליטה עליו לגורם שלישי - כיוון שראתה בכך פגיעה בריבונותה. מאז חודש מרץ נרשמה לפי רויטרס התקדמות במגעים, בתיווך השליח האמריקני המיוחד סטיב וויטקוף שביקר אז בבאקו, ולפי הדיווחים הפשרה שהושגה כוללת מתן זכויות בלעדיות על פיתוח השטח הזה לארה"ב - למשך 99 שנה.
המסדרון היבשתי ייקרא לפי ההסכם על שמו של טראמפ: "דרך טראמפ לשלום ולשגשוג בינלאומי" - או TRIPP בראשי התיבות באנגלית. גורמים ששוחחו עם רויטרס אמרו כי במסדרון יחול עדיין החוק הארמני, וארה"ב תחכיר את השטח לקונסורציום שינהל אותו ואת פיתוח התשתיות בו. האזור הזה של דרום הקווקז רווי במאגרי אנרגיה, שעד כה ניצולם הוגבל משמעותית בגלל הסכסוך, וההסכם שגובש יאפשר לבנות שם לפי הדיווחים לא רק מסילת רכבת אלא גם צינורות נפט וגז. ארה"ב לא תשלם על הפיתוח, שייעשה בידי חברות פרטיות.
סרביה וקוסובו
הבית הלבן מציין גם את הסכסוך בין סרביה לקוסובו ברשימת העימותים שטראמפ פתר לכאורה, אך למעשה לא היה איום ממשי למלחמה בין השכנות מאז חזרתו לבית הלבן השנה ולא הייתה תרומה משמעותית מצד הממשל האמריקני לשיפור היחסים בין המדינות.
קוסובו היא מחוז לשעבר של סרביה, שהכריז על עצמאותו ב-2008. המתח בין המדינות נמשך מאז, אך מעולם לא הגיע למצב של מלחמה, בעיקר בגלל פריסת כוחות שמירת שלום של נאט"ו בקוסובו, שקיבלה הכרה על-ידי יותר מ-100 מדינות. במהלך כהונתו הראשונה, טראמפ ניהל הסכם רחב היקף בין סרביה לקוסובו, אך רוב מה שסוכם בו לא בוצע בפועל.
רואנדה וקונגו
טראמפ שיחק תפקיד מרכזי במאמצי שלום בין רואנדה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, אך הסכסוך עדיין לא הסתיים.
קונגו, שעשירה במינרלים, נלחמה לאורך השנים עם יותר מ-100 ארגונים חמושים שונים. הארגון החזק ביותר מביניהם הוא ארגון המורדים M23, הנתמך על ידי רואנדה השכנה, שטוענת שהיא מגנה על האינטרסים הטריטוריאליים שלה ושחלק מהמשתתפים ברצח העם ברואנדה ב-1994 נמלטו לקונגו ומשתפים פעולה עם הצבא שם.
מאמצי ממשל טראמפ נשאו פרי ביוני, כששרי החוץ של קונגו ורואנדה חתמו על הסכם שלום בבית הלבן. עם זאת, M23 לא הייתה מעורבת ישירות במשא ומתן והודיעה כי לא תעמוד בתנאי ההסכם שלא כלל אותה.
השלב האחרון בתהליך אמור היה להיות הסכם נפרד בתיווך קטארי בין קונגו ל-M23, שיביא להפסקת אש קבועה. אך הקרבות נמשכים, הדד-ליין ביום שני לפתרון בתיווך קטאר הוחמץ ואין עדות או סימנים לשיחות משמעותיות בין קונגו ל-M23 על תנאי ההסכם הסופי.
