בדיון שנערך הבוקר (רביעי) בוועדת המשנה למשאבי אנוש, הכפופה לוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, עדכן תת-אלוף שי טייב - ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל - כי ישנם כ-54,000 חרדים חייבי גיוס שטרם קיבלו צו ראשון, ולדבריו הם עתידים לקבל אותם החל מחודש הבא - בפעימה אחת או שתיים.
תא"ל טייב בוועדה
(צילום: ערוץ הכנסת)
ראש אכ"א, אלוף דדו בר-כליפא, הוזמן לדיון - אך לא הגיע אליו. טייב הדגיש: "אנחנו מתכוונים לקיים פעילות אכיפה מוגברת". לדבריו, "אנחנו מתכוונים להביא דברים יצירתיים יותר, שיפגשו חלק מהאנשים לא רק בנתב"ג אלא גם בניידות מעצרים וכן הלאה. זה יהיה מתואם גם ביחס למצב המבצעי עם המשטרה הצבאית שיש לה עוד משימות, ומשטרת ישראל. הדבר הזה מותנה בהסדרה שלנו של מקומות כליאה, אנחנו מוגבלים היום בהקשר הזה".
הדברים הללו נאמרים כשמשבר הפטור מגיוס שמאיים על שלמות הקואליציה נמצא בשיאו - והכנסת צפויה להצביע עוד היום על החוק לפיזור הכנסת בקריאה טרומית, בזמן שהחרדים והליכוד לא מצליחים להסכים על נוסח חוק.
"אנחנו הולכים לעשות עדכון בתהליך ההכרזה על ההשתמטות ביחס לכל הציבור. המשמעות המרכזית של התהליך היא שאנחנו מעבירים את האחריות על ההתייצבות לפרט. אנחנו מסירים חלק ניכר ממה שנקרא בדיקות המודעות, כלומר ניסיון לתקשר, לוודא במאה אחוז שהפרט מודע. המהלך הזה אמור לקצר באופן משמעותי את התהליך, זמני המינימום אמורים להגיע פחות או יותר לארבעה חודשים", אמר תת-אלוף טייב.
לדברי טייב, "המערכת הזו אמורה להיות הרבה יותר משמעותית מבחינה מספרית ויותר אפקטיבית. היא לא תכסה את הכול מכיוון שמדובר על ציבור מאוד גדול שצריך לאכוף. היא תהיה אפקטיבית - אבל לא תצליח לגעת בכולם בפרקי זמן קצרים".
יו"ר הוועדה, ח"כ אלעזר שטרן מיש עתיד, אמר כי "אנחנו רואים שבצבא מתכוונים לעשות הכול כדי לנסות ולהרחיב את השורות. בבוקר הזה יש סוג של בשורה, גם כשמדברים על מספרים וגם כשמדברים על תאריכים. זה לא יקרה מחר בבוקר, אבל זה ייתן תקווה למשרתים - שמדינת ישראל בעוד שנה או שנתיים תתחיל לראות הרבה יותר אנשים שנושאים בנטל".
שטרן מתח ביקורת על ראש הממשלה בנימין נתניהו בכל הקשור למדיניותו בעניין לכידת עריקים, והוסיף: "ראש ממשלה שהחליט לצמצם את שורות המשרתים במקום להרחיב, ראש ממשלה שהחליט שהוא פועל נגד הרמטכ"ל - הוא ראש ממשלה שיכול להחליט מהשיקולים שלו לתקוף את איראן בלי ארה"ב".
חרף המאמצים לגייס את בני הישיבות, ולמרות פסיקת בג"ץ בנושא, נתוני הגיוס נותרים לפי שעה עגומים. בסוף מרץ עדכן צה"ל את בג"ץ כי 1,721 חרדים בלבד התגייסו בין יולי 2024 ועד לסוף פברואר - רחוק מהיעד שעליו הצהיר הצבא, של גיוס 4,800 צעירים חרדים בין יולי 2024 ליולי הקרוב. באמצע אפריל אמר סגן-אלוף אביגדור דיקשטיין, ראש תחום חרדים באגף כוח אדם בצה"ל, כי בכל הפעימות בחודשים האחרונים יצאו 18,915 צווים. מתוכם 232 התגייסו - בהם 57 בלבד ללחימה.
המגעים שנכשלו, המשבר בקואליציה, והמטרה: "הפלת הממשלה"
הדיון בוועדה התנהל על רקע המשבר הקואליציוני סביב הפטור מגיוס לחרדים. נתניהו מנסה לדחות את ההצבעה על הצעת החוק לפיזור הכנסת שצפויה היום. המתיחות בין הליכוד לנציגי הציבור החרדי בכנסת הגיעה לשיאה אמש, כאשר עוד סבב שיחות בין יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין לבין נתניהו וש"ס הגיע למבוי סתום - ולא הניב את התוצאה הרצויה בעיני החרדים.
הריאיון עם ח"כ מירב כהן
(צילום: מיקי שמידט, אלכס גומברג)
בינתיים, בביטאונים המזוהים עם החלקים השונים ביהדות התורה מעבירים מסר אחיד: תמיכה בחוק לפיזור הכנסת, שצפוי לעלות להצבעה במליאה עוד היום. בעיתון "המבשר", המזוהה עם השר מאיר פרוש, נכתב כי חברי הכנסת של יהדות התורה "צפויים להצביע בעד ההצעה". בשער "המודיע", ביטאון חסידות גור של השר יצחק גולדקנופף, נכתב: "בכאב רב על הפגיעה בלומדי התורה הנציגות החרדית תצביע על פיזור הכנסת".
העמדה של מפלגת ש"ס, מנגד, עדיין עמומה. ביממה האחרונה שמרו במפלגה על שתיקה, וגם מועצת רבני המפלגה לא כונסה - וישיבתה נדחתה. בליכוד ניסו למנף את המצב הביטחוני, הפעולות בתימן והמשבר במו"מ בין ארה"ב לאיראן, כדי לשדר שמדובר בזמן חירום ולא עת לפוליטיקה ובחירות.
הבוקר התכנסו כל ראשי סיעות האופוזיציה כדי לקבל החלטה על העלאת החוק לפיזור הכנסת היום, שכן במהלך הזה טמון סיכון: לפי תקנון הכנסת, אם החוק ייפול בהצבעה היום - לא ניתן יהיה להעלות אותו שוב במשך חצי שנה.
בסיום הפגישה נמסרה הודעה משותפת מטעמם, שבה נכתב: "ראשי סיעות האופוזיציה החליטו להעלות את חוק פיזור הכנסת להצבעה במליאת הכנסת היום. ההחלטה התקבלה פה אחד ומחייבת את כלל הסיעות. בנוסף, בתיאום בין כלל הסיעות, הוחלט להסיר את השאילתות, החקיקה האופוזיציונית מסדר היום – כדי לרכז את כל המאמצים במטרה אחת: הפלת הממשלה".
