29,000 פצצות שהוטלו מהאוויר, חלקן במשקל 900 ק"ג ויותר, 37,379 מבנים שניזוקו, מתוכם 10,049 מבנים שנהרסו לחלוטין – וכל זאת בחודשיים הראשונים של המלחמה. העיתון האמריקני "וושינגטון פוסט" פרסם שלשום (שבת) תחקיר נרחב על החורבן האדיר ברצועת עזה, בו הגדיר את הקמפיין של צה"ל מאז פרוץ המלחמה בעקבות מתקפת הטרור של 7 באוקטובר כאחד ההרסניים ביותר במאה ה-21.
7 צפייה בגלריה
בצהוב: בניינים שניזוקו, באדום: בניינים שהושמדו. ההרס בצפון רצועת עזה בתוך 7 שבועות, אל מול ההרס בחלב ב-3 שנים
(צילום: מתוך וושינגטון פוסט)
7 צפייה בגלריה
השוואה דומה בין ההרס בעזה בחודשים הראשונים של המלחמה, לבין ההרס במוסול במשך שמונה חודשים
(צילום: מתוך וושינגטון פוסט)
התחקיר כולל ניתוח נתוני לוויין ומידע שתקפים עד 27 בנובמבר, ובעיתון טוענים כי הראיות השונות מצביעות על כך שישראל מנהלת "ככל הנראה" את המלחמה בהיקף ובקצב שלא היו כדוגמתם באף סכסוך אחר בשנים האחרונות. לפי השוואה שביצע העיתון, ישראל השמידה הרבה יותר מבנים – ובהרבה פחות זמן – מאשר אלו שהושמדו על ידי המשטר הסורי, בסיועה של רוסיה, בעיר חלב בין 2013 ל-2016, וגם מאשר אלו שנהרסו בקמפיין ההפצצות הבינלאומי שהובילה ארה"ב נגד דאעש בערים מוסול בעיראק וא-רקה בסוריה ב-2017.
ב"וושינגטון פוסט" מציינים כי נתוני הלוויין שנותחו על ידם נאספו על ידי מרכז הלוויין של האו"ם (UNOSAT), שאוסף ומנתח מידע מאזורי סכסוך ומספק הערכות בנוגע לכמות מבנים שניזוקו או נהרסו בהם. לפי העיתון ישנם גם מקורות מידע נוספים, אבל עורכיו החליטו לעשות שימוש רק במידע מ-UNOSAT כיוון שהמרכז שמר על שיטה מתדולוגית קבועה לאורך שנים, מה שמאפשר השוואה מדויקת יותר.
על פי הנתונים שפרסם העיתון, ברצועת עזה כולה ניזוקו מתחילת המלחמה ועד 27 בנובמבר 37,379 מבנים, מתוכם נהרסו 10,049. עיקר ההרס נרשם בצפון הרצועה – שם צה"ל ביצע הפצצות והפגזות נרחבות כחלק מהתמרון הקרקעי שהתמקד באזור הזה בשלבים הראשונים של המלחמה – ושם זוהו 8,561 מתוך המבנים שנהרסו כליל. בסך הכול, בצפון הרצועה ניזוקו או נהרסו כליל 29,732 מבנים.
7 צפייה בגלריה
תקיפה של צה"ל בעזה, ארכיון. 29,000 פצצות הוטלו בתוך כחודשיים, כמעט מחציתן לא "חכמות"
(צילום: רויטרס, Alexander Ermochenko)
לפי הניתוח של ה"פוסט", כמות המבנים שנהרסו בצפון רצועת עזה גדולה כמעט כפליים מזו שמשטר אסד ורוסיה הרסו בעיר חלב במסגרת הלחימה במורדים הסורים, כשבפרק זמן של שלוש שנים נהרסו בחלב 4,773 מבנים. לפי הדיווח, בחלב ניזוקו במשך שלוש שנים כ-40% מהמבנים בעיר, בעוד בצפון הרצועה הגיע שיעור המבנים שניזוקו ל-32% – בתוך שבעה שבועות בלבד.
גם היקף ההרס במוסול שבעיראק, במסגרת קמפיין ההפצצות של הקואליציה הבינלאומית בהובלת ארה"ב נגד דאעש, נמוך לפי ה"פוסט" מזה שנרשם בצפון הרצועה. מבלי לציין מספרים מדויקים, ב"פוסט" כותבים כי בצפון הרצועה ניזוקו בתוך שבעה שבועות 50% יותר מבנים מאשר במשך תשעה חודשים של הפצצות שהובילה ארה"ב במוסול, החל מסוף 2016. מבחינת מבנים שנהרסו – בצפון הרצועה הכמות הזו גדולה פי שניים מזו שנרשמה במוסול בתקופות המדוברות.
השוואה נוספת נעשתה מול העיר א-רקה בסוריה, זו ששימשה כבירת החליפות האיסלאמית שהקים דאעש בעשור שעבר. העיר נכבשה על ידי לוחמים כורדים ב-2017, בסיוע אווירי של הקואליציה הבינלאומית בהובלת ארה"ב. לפי ה"פוסט", בצפון הרצועה ניזוקו פי 2.5 מבנים ונהרסו יותר מפי 3 מאשר אלו שניזוקו ונהרסו במשך שמונה חודשים של הפצצות בא-רקה.
29,000 פצצות בחודשיים, כמעט מחציתן לא-מונחות
ב"וושינגטוון פוסט" מציינים גם כי על פי הערכות המודיעין האמריקני, במשך מעט יותר מחודשיים הפילה ישראל על הרצועה יותר מ-29,000 חימושי אוויר-קרקע, כש-45-40% הם פצצות לא-מונחות. היקף ההפצצות, כך לפי הדיווח, גדול פי 2.5 מאשר זה שהיה בשיאו של קמפיין ההפצצות הבינלאומי נגד דאעש – כשבחודש אחד הופלו בעיראק וסוריה 5,075 פצצות.
התחקיר ב"פוסט" הוא לא הראשון של העיתון שמתמקד בהיקף הנרחב של ההפצצות בעזה: כבר ב-12 באוקטובר, בתום השבוע הראשון של המלחמה, הוא דיווח שמומחי צבא הביעו "הלם" מכך שכמות ההפצצות שהוטלה עד אז על עזה, כ-6,000 במספר, גדולה מזו שהטילה ארה"ב במשך שנה אחת במהלך המלחמה באפגניסטן, ובאזור מצומצם הרבה יותר.
הדיווח הנוכחי פורסם על רקע החצייה של רף 20,000 ההרוגים הפלסטינים בעזה, ומודגש בו הסבל האנושי הכבד שגורמות ההפצצות הללו. לפי הנתון המעודכן של משרד הבריאות ברצועה, שפועל תחת שלטון חמאס אך נתוניו נתפסים כאמינים יחסית בעולם, עד כה נהרגו בעזה 20,424 בני אדם. בעזה טוענים שכמות הנשים והילדים מבין ההרוגים משמעותית, ועומדת על 70% מבין כלל ההרוגים.
התחקיר ביקורתי למדי כלפי ישראל, ואף שבתחילתו מוזכרת מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר – שמתוארת כ"חסרת תקדים" – הוא לא מדגיש בהרחבה את האתגרים האדירים שעימם נאלץ צה"ל להתמודד בלחימה מול ארגוני טרור שמטמיעים עצמם באוכלוסייה אזרחית, באחד האזורים הצפופים ביותר בעולם.
רק בסופו של התחקיר הארוך נכלל בו ציטוט של אל"מ (במיל') ועורכת הדין פנינה שרביט ברוך, לשעבר ראש מחלקת הדין הבין-לאומי בצה"ל וכיום חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). היא הסבירה לעיתון כי ישראל עומדת בפני "האיום הקיומי הגדול ביותר שלה", וכי האיום שנשקף מחמאס הוא שיקול רלוונטי בכל הנוגע להחלטה על תקיפה שבה יש סיכון לפגיעה באזרחים שבהם חמאס עושה שימוש כמגנים אנושיים.
מכתשים ליד בתי חולים: "שיקום המערך הרפואי ידרוש עשרות שנים"
התחקיר מתמקד גם בפעילות של צה"ל בבתי חולים בעזה – שרבים מהם שימשו את חמאס לצרכיו הצבאיים – וב"וושינגטון פוסט" טוענים כי ניתוח צילומי הלוויין מעיד שבתקופה הרלוונטית (עד סוף נובמבר) זוהו עשרות מכתשים ליד 17 מתוך 28 בתי חולים בצפון הרצועה, בהם עשרה מכתשים שגודלם מצביע על כך שהפצצות שהוטלו בזירות הללו היו במשקל של 900 ק"ג ויותר – מהכבדות ביותר שנמצאות בשימוש שגרתי. בעיתון לא טוענים שהפצצות הוטלו על בתי החולים עצמם, אבל שחלק מהם היו קרובים מספיק כדי שגם יהיו בסכנת פגיעה.
ב"פוסט" שוחחו בהקשר זה עם זאהר סחלול, נשיא ארגון סיוע בשם MedGlobal ורופא שפעל בין היתר בחלב במהלך הקרב על העיר. הוא טען שמה שמתרחש כעת בעזה נוראי יותר מכל מה שהיה עד לו ב-15 השנים האחרונות, והעריך ששיקום התשתיות הרפואיות שנהרסו בעזה, כמו גם הידע והניסיון של רופאים ואנשי רפואה שנהרגו, ידרוש עשרות שנים. לעיתון התראיין גם מייקל לינק, שכיהן כנציב זכויות האדם מטעם האו"ם בשטחים הפלסטיניים בין 2016 ל-2022, והוא אמר בהתייחסות למספר ההרוגים הרב כי נראה שהיקף הפגיעה באזרחים בעזה הוא "הגדול ביותר במאה ה-21".
בצה"ל מסרו בתגובה לתחקיר: "בעקבות המתקפות הברבריות של חמאס, צה"ל פועל כדי לפרק את יכולותיו הצבאיות והשלטוניות. בניגוד מוחלט למתקפות המכוונות של חמאס נגד גברים, נשים וילדים ישראלים, צה"ל פועל על פי החוק הבינאלומי ונוקט באמצעי זהירות אפשריים כדי לצמצם את הפגיעה באזרחים".
התחקיר פורסם כשברקע דווקא טענות שכמות ההפצצות האוויריות פחתה, בין היתר בעקבות לחץ אמריקני להפחית את הפגיעה באזרחים – באופן שלכאורה מסכן יותר את החיילים בשטח. דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי הדף אמש את הטענות הללו, ואמר: "כל כוח בשטח שדורש סיוע אווירי, לכל משימה, מקבל את המעטפת הנדרשת".
פורסם לראשונה: 23:34, 24.12.23
