אחד הקשיים העיקריים בסיכול טרור הוא קבלת מודיעין איכותי ובזמן, וחקירת מחבלים היא אחד המקורות היעילים ביותר לכך. בגל הטרור הנוכחי אנו עדים לכך שכמעט כל מבצעי הפיגועים מחוסלים, וכאן המקום לשאול: האם זאת בהכרח תמיד הפעולה הנכונה? האם לא עדיף, במקרים מסוימים, לנטרל את המחבל מבלי להורגו כדי למצות את המודיעין בחקירה?
מן הסתם, במקרים רבים הנסיבות המבצעיות מחייבות לחסל את המפגע, למשל בהיתקלות החזיתית של השוטרים והמחבל בפיגוע בבני ברק. השאלה היא אם ניתן להעביר לכוחות הביטחון מסר שלפיו עליהם להפעיל יותר שיקול דעת, במיוחד כאשר יש להם יתרון ברור על המחבל בזכות המקצועיות והציוד האיכותי?
הפיגוע בבר "אילקה" בתל אביב ביום חמישי שעבר בוצע על ידי מחבל שהרג בירי אקדח שלושה בני אדם ופצע כ-20. הוא נמלט מהמקום ונורה כעבור כשמונה שעות בסמוך למסגד ביפו, לאחר שהתקבל מידע על אודות מקום הימצאו. התברר שמדובר ברעד חאזם ממחנה הפליטים ג'נין, שוהה בלתי חוקי. לפני שחוסל הוא ירה על אנשי כוחות הביטחון (ימ"מ ושב"כ) שכיתרו אותו. לכאורה מדובר בחיסול בלתי נמנע. האומנם?
הסיכויים של המחבל לברוח לאחר שאותר, קל וחומר כשתמונתו וזהותו ידועות, היו אפסיים, במיוחד כשמטרים ממנו עומדים כוחות מקצועיים וחמושים היטב. האם לא היה ניתן לנסות "לשכנע" אותו להיכנע, במיוחד כשבאזור כבר נמצאה יחידת המו"מ המטכ"לית האמונה על מקרים שכאלה?
חיסולו של מלחם נתפס כהצלחה של מערכת הביטחון ואני מבקש לערער על קביעה זו. האם צלפים לא יכלו לפגוע בו מבלי להרוג אותו?
הרבה שאלות נותרו פתוחות לגבי היערכותו לפיגוע: כיצד עבר את הגדר? היכן? מי סייע לו בכך? מי ידע, אם בכלל, על כוונותיו לפגע? האם בני משפחתו או סביבתו הקרובה עודכנו על כוונותיו? איך הגיע לאום אל פחם שממנה ככל הנראה נסע באוטובוס לתל אביב? האם נכונה הספקולציה שביקר במסגד ביפו כי עוד טרם הפיגוע? האם נכונה הספקולציה שהתכוון להסתתר במסגד ולבצע פיגוע נוסף? וחשוב לא פחות: איזה מידע יש בידיו על הנעשה במחנה הפליטים?
דוגמא מעניינת קשורה בפיגוע בבר "הסימטא" ברחוב דיזנגוף בתל אביב ב-1 בינואר 2016. המחבל נשאת מלחם, אזרח ישראלי בן 29 מערערה שבוואדי ערה, שלף נשק וירה לעבר יושבי המקום. הוא הרג שניים ופצע שבעה, ומשם חמק מבלי שאיש יצליח לעצור אותו. בהמשך הרג נהג מונית מלוד שהסיע אותו לצפון תל אביב ומשם נסע באוטובוס לכפרו, שם הסתתר עד שנהרג על ידי כוחות הביטחון שבוע לאחר מכן. מלחם התבצר במבנה נטוש וירה על כוחות הימ"מ שהקיפו לו. במותו לקח עימו סודות: מי ידע על כוונותיו? מי הכווין או הכשיר אותו? מי סייע לו להסתתר במשך שבוע ימים ועזר לו במזון וכנראה גם בתחמושת?
חיסולו של מלחם נתפס כהצלחה של מערכת הביטחון ואני מבקש לערער על קביעה זו. האם צלפים לא יכלו לפגוע בו מבלי להרוג אותו? נכון שהוא ירה כשיצא ממקום מחבואו, אך לאן היה יכול לברוח כאשר הוא מכותר? לאחר שחוסל, סוד הסתתרותו ביישוב ירד לטמיון. אכן, כמה שנחשדו בסיוע לו הועמדו לדין, אך זו כנראה אינה התמונה המלאה. השאלה נותרה בעינה: מדוע הוא חוסל כאשר היה ניתן לנטרלו?
ניתן להשוות את התנהלות כוחות הביטחון במקרים הללו לדרך הפעולה האמריקנית אחרי הפיגוע במרתון בוסטון ב-2013, שבו נרצחו שלושה בני אדם ונפצעו 264. ה-FBI מיהר לפרסם את תמונות שני החשודים שהתקבלו ממצלמות באזור, והתברר כי מדובר באחים טמרלן ודז'וחר צ'רנייב, מוסלמים צ'צ'נים שהיגרו לארה"ב עם משפחתם מרוסיה ב-2002 והיו מוכרים למערכת הביטחון האמריקנית. לאחר מרדף נהרג אחד מהם ואילו אחיו נתפס חי ונכנע לשוטרים שהקיפו אותו בזכות אזרח שזיהה אותו לפי התמונה שפורסמה. הוא הועמד לדין ונדון למוות (לאחר מכן בוטל עונש המוות).
ד״ר אבנר ברנעצילום: יח"צבחקירתו סיפר שלפני הפיגוע התגלתה פעילותם החבלנית על ידי חבריהם, שלא דיווחו על כך למשטרה, וגם הם הועמדו לדין. כמו כן הוא סיפר לחוקרים שהוא ואחיו פעלו לבדם אף שהושפעו מאל-קאעידה ולמדו להכין מטעני נפץ מהאינטרנט. עוד נודע בחקירה שהאח שנהרג היה מעורב ברצח משולש (לא על רקע חבלני) שעד אז לא פוענח. ועדת החקירה של הקונגרס פרסמה ב-2014 דו"ח ביקורתי על היערכות המודיעין והמשטרה שהצביע על תקלות תפקודיות קשות שגרמו לכך שהפיגוע לא סוכל מבעוד מועד. תפישתו של המחבל בחיים, אם כן, הביאה להסקת מסקנות ושיפור ההתמודדות העתידית עם טרור.
הטקסט לעיל לא מתייחס לממד מוסרי כזה או אחר וממילא, כאמור, המצב בשטח מכתיב את ההתנהלות. אבל הוא בבחינת העלאת תהיות שונות, בדגש על חשיבות מיצוי המודיעין ממחבלים כדי לסכל את הפיגוע הבא. יכול להיות שבמערכת הביטחון יש תשובות לשאלות אלה, אך בכל זאת, נדמה שהנושא צריך להיות על סדר היום.
- ד"ר אבנר ברנע, לשעבר בכיר בשב"כ, הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי, אוניברסיטת חיפה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
