היועמ"שית גלי בהרב-מיארה אמרה היום (ראשון) כי הצעת החוק של הקואליציה שנועדה למנוע חסימת כבישים בידי מפגינים "לא עולה בקנה אחת עם עיקרון החוקיות" - אבל ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לקדמה בכל זאת, "בתיאום עם משרדי המשפטים והתחבורה". במקביל, הדיון ב"חוק המל"ג" - המועצה להשכלה גבוהה - שמתנגדיו אמרו שיוביל ל"ריסוק האקדמיה", נדחה בשבועיים.
בתוך כך, ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה לקדם את "חוק הפוליגרף", שפרטיו נחשפו ב-ynet, ולפיו ראשי משרד המשפטים, ובהם היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה, יחויבו לעבור בדיקות פוליגרף תקופתיות, מדי שנתיים. קידום החוק מותנה בהסכמת משרד ראש הממשלה, שר המשפטים ומשרד העבודה, והפוליגרף שיעברו הבכירים יהיה פוליגרף תעסוקתי.
2 צפייה בגלריה
מפגינים חוסמים את נתיבי איילון בדרישה לשחרור החטופים, אוגוסט אשתקד
(צילום: REUTERS/Aviv Atlas)
החוק שיחייב בדיקות פוליגרף לראשי משרד המשפטים קודם על רקע פרשת הפצ"רית לשעבר יפעת תומר-ירושלמי והדלפות הסרטונים מפרשת שדה תימן, כשברקע גם העימות המתמשך בין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ליועמ״שית בהרב-מיארה - מאז שזו העלתה את שאלת כשירותו של בן גביר לכהן כשר. החוק יחזור לדיון לפני קריאה ראשונה, ושם יוצגו חוות דעת של שב״כ ונציבות שירות המדינה, וכן נתונים מפוליגרפים שנעשים במשטרה בעניין הדלפות. את הצעת החוק הניח ח"כ יצחק קרויזר ממפלגת עוצמה יהודית, שבראשה עומד בן גביר.
בדיון אמר השר בן גביר: ״אתם רוצים לפגוע ולהפיל, זה ניכר בכל המעשים שלכם. זה הכי טבעי שכמו שבשב״כ ובצה״ל עוברים בדיקות תקופתיות, אין פסול בכך שגם המשנים לפרקליט המדינה, עובדי אגף ייעוץ וחקיקה וגורמים כאלה יעברו בדיקות פוליגרף. אדרבה, מה יש להסתיר, איפה הבעיה? ההצעה חשובה״.
השר לוין שאל: ״מה שואלים?״, ובן גביר השיב: ״שואלים מה ששואלים את אנשי שב״כ לגבי הדלפת מידע ומסמכים מסווגים. אנחנו כבר רואים שדברים דולפים ואנחנו יודעים שאפילו הפצ״רית הדליפה דברים, ואני טוען שגם היועמ״שית. הגילוי הוא בזכות פוליגרף, וזה גם במשטרה וגם בשב״ס עושים, אין סיבה שהיועמ״שית לא. העיקרון ברור, הם לא מורמים מעם, אין להם דם כחול״.
גיל לימון, המשנה ליועמ״שית, אמר: ״קודם כל מדובר בחוק תיקון לשב״כ ולכן הדבר המינימלי זה לשאול את שב״כ״. השר לוין השיב: ״אין להם כרגע עמדה״, ולימון אמר: ״זה מאוד בעייתי שאין להם עמדה״. בהמשך אמר לימון: ״זה חורג מסמכויות שב״כ, אתם חורגים מהתפקיד שלו, אתם הופכים אותו להיות גוף נציבותי שבודק גופי מדינה״. בן גביר השיב: ״לשיטתך, אי אפשר לעשות את הדבר הזה אצל אף אחד, לא במשטרה, לא בצבא״. לימון אמר: ״אין שום הצדקה לחוקק חוק שנוגע רק אליה״, בהתייחסו ליועמ״שית, ״אין לזה תשתית מקצועית, זו אפליה, ולכן מכל הנסיבות האלו אנחנו רואים שההצעה הזאת אינה חוקתית וצריך להתנגד אליה״.
2 צפייה בגלריה
בהרב-מיארה. חוק המל"ג "מוביל לשינוי מרחיק לכת במבנה ההשכלה הגבוהה בישראל"
(צילום: עמית שאבי)
את הצעת החוק שנועדה לשלול ממפגינים אפשרות לחסום כבישים הניח יו"ר הקואליציה אופיר כץ (הליכוד). ההצעה מבקשת לקבוע כי ציר תנועה חיוני יוגדר "דרך מהירה" שנפח התנועה בו גבוה, שאין לו דרך חליפית ושהוא מוביל למוסדות שלטון או למוסדות רפואיים. לדברי כץ, מטרת הצעת החוק היא ליצור הרתעה נגד מפגינים ש"משתקים עורקי תנועה וחוסמים כבישים באופן לא חוקי".
בחוות הדעת שהוגשה מטעם היועמ"שית לוועדת השרים, שכאמור מקדמת את החוק, נכתב כי ההצעה לא עולה בקנה אחד עם עקרון החוקיות. לדבריה, אין צורך בחוק שכן כבר היום יש בידי המשטרה כלים מספיקים למנוע חסימות בעת הצורך. כמו כן, הנחיות היועמ"ש והמשטרה נותנים מענה לטיפול בחסימת צירים ופתיחתם, וההחלטה על פתיחת צירים חסומים היא מבצעית, ונעשית בהתאם לשיקול הדעת של המפקדים בשטח ובהתאם לנסיבות. עוד כתבה כי סוגיית חסימת הכבישים אושרה בתיאום עם משרדי המשפטים ותחבורה.
חוק נוסף שבהרב-מיארה מתנגדת לקידומו הוא החוק להשכלה גבוהה של ח"כ אביחי בוארון מהליכוד. "ההסדר המוצע מוביל לשינוי מרחיק לכת במבנה ההשכלה הגבוהה בישראל", כתבה המשנה ליועמ"שית אביטל סונפוליסקי. "בהינתן הפגיעה בעקרונות היסוד של חופש אקדמי וחופש הביטוי, מדובר במהלך המשנה את יחסי הכוחות במערכת ההשכלה הגבוהה תוך מתן משקל בכורה לשיקולים הפוליטיים. על רקע הקשיים המשפטיים והחוקתיים המתעוררים מההסדרים השונים בהצעה, וכל שכן בהצטברותם, אין מקום שהממשלה תתמוך בה - ויש להתנגד לה".
בחוות הדעת מטעם היועמ"שית, היא מדגישה שהמטרה הראשית של מערכת ההשכלה הגבוהה היא שמירה על עצמאות מוסדית וחופש פעולה אקדמי, המאפשרים תנועה חופשית של סטודנטים, חוקרים, שיתופי פעולה וכן כספים מפרסומים. "כרסום בעקרונות אלו עלול להעמיד בספק את מהימנות ועצמאות המחקר הישראלי ולהחריף מגמות של הימנעות שיתופי פעולה, תופעה שממילא מורגשת בעת האחרונה".
החוק להשכלה גבוהה של ח"כ בוארון שואף לאפשר בין היתר לשר החינוך למנות ולפטר את חברי המועצה להשכלה גבוהה וכן לקבל החלטות במקומם. בנוסף, החוק מאפשר שליטה בתקציב ובחלוקת 13 מיליארד שקל בשנה, ונותן לממשלה את הסמכות להטיל סנקציות וקנסות על אוניברסיטאות ומכללות.
