במכון לרפואה משפטית באבו כביר זיהו הלילה (בין שלישי לרביעי) את גופותיהם של החייל החטוף תמיר נמרודי, שנחטף בחיים חודש לפני גיל 19 ושהוגדר כמי שיש "חשש כבד לחייו", של החלל החטוף אוריאל ברוך בן ה-35 מגבעון - שנחטף כשהיה בדרכו הביתה ממסיבת הנובה, ושל החללף החטוף איתן לוי בן ה-53, שנחטף מעיקול מפלסים.
מלבדם הועברה למכון גופה אחת נוספת שחמאס טען ששייכת לחטוף חלל - אך היא לא זוהתה ככזו. גורם ביטחוני אמר הבוקר כי נקבע שהיא אינה שייכת לחטוף, אלא לעזתי. לכן, 21 חטופים חללים עדיין נמצאים בשבי חמאס, והיום צפויים לעבור לידי ישראל חטופים חללים נוספים.
צה"ל מסר כי תהליך זיהוי הגופות נמשך וכי הוא "משתתף בצער המשפחות, ממשיך להשקיע את כלל המאמצים בהשבת החטופים החללים ונערך להמשך מימושו של ההסכם". לפי הצבא, "חמאס נדרש לעמוד בחלקו בהסכם ולבצע את המאמצים הנדרשים על מנת להשיב את החטופים החללים למשפחותיהם ולקבורה ראויה".
בישראל מעריכים שלאחר הפעימה היום, יישארו ברצועה לפחות מחצית מהחללים. ברשת "אל-אחבאר" הלבנונית המזוהה עם חיזבאללה נכתב כי מתווכים מקטאר, מצרים וטורקיה קיימו שיחות עם מקביליהם האמריקנים על "תנאי השטח המורכבים" שמקשים על מסירת החללים, וטענו כי חלק מהם ממוקמים בנקודות שקשה להגיע אליהן ונדרש לכך מאמץ גדול.
בינתיים, לדברי גורם ביטחוני, הלחץ על חמאס להשיב יותר גופות חללים ממשיך. הגורם אמר כי על אף שבשטח ישנה היערכות לוגיסטית לפתיחת מעבר רפיח, הוא עדיין לא ייפתח ליציאת עזתים, שכן ההכנות טרם הושלמו. בין השאר, לדבריו, "צריך לרדת לשטח ולשלוח צוות מקדים". עם זאת, ניתן להעריך כי המעבר יישאר סגור, לנוכח העבודה שהגופה הרביעית שהועברה אינה של חלל חטוף. בינתיים, ישראל אפשרה לכ-600 משאיות סיוע הומניטרי לעבור דרך מעבר כרם שלום בהתאם להסכם - אחרי שקודם לכן הודיעה שתצמצם את כניסתן לאור ההפרות של חמאס.
תמיר נמרודי
סמ"ר תמיר נמרודי נחטף מבסיס מת"ק עזה שבו שירת כמש"ק חינוך חודש לפני יום הולדתו ה-19, עם שניים מחבריו - רון שרמן וניק בייזר ז"ל, שהוחזרו לקבורה בארץ. לפי צה"ל, תמיר היה בן 18 בנופלו, כך שככל הנראה נהרג מהפצצה של חיל האוויר תוך יומיים מרגע חטיפתו. בצבא ציינו כי המסקנות הסופיות בנוגע לנסיבות מותו יגובשו לאחר השלמת בחינת נסיבות המוות במכון.
משפחתו לא קיבלה אות חיים או מידע על מצבו מאז 7 באוקטובר, אך צפתה בתיעוד מחטיפתו כשהוא מובל על רגליו. כעת מסרה המשפחה בהודעה קצרה כי תמיר נרצח בשבי, אך בהמשך פרסם מטה המשפחות הודעה רחבה יותר שלפיה "תמיר נחטף מבסיסו בחיים ונהרג מהפצצות צה"ל בשבי. היום, זהו התאריך העברי של הירצחו". חמאס, נציין, טען ב-14 באוקטובר 2023 שנמרודי נהרג בתקיפת צה"ל יומיים אחרי פרוץ המלחמה.
חברתו לשירות של תמיר נמרודי על הפתק במדיו
(צילום: שלו שלום)
תמיר הוא בנם הבכור של חירות ואלון, אחיהם של מיקה ועמית. הוא היה החטוף היחיד מבין אלה שנותרו בעזה שלא הוגדר חלל באופן רשמי. במדיו של נמרודי נמצא אחרי חטיפתו פתק מרגש שכתב: "להצליח לעזור להרבה אנשים, ליצור מעגל חברתי קרוב, לא לפגוע". חברתו לשירות, רומי אפרת, סיפרה על מציאת הפתק ביום שבת האחרון, ואמרה: "אילו מילים חזקות, איך הן מעידות עליך תמיר".
המשפחה של תמיר מסרה הבוקר: "אחרי שנתיים של חוסר-ודאות מייסר, מלא בתקווה ורצון לסיום אחר, קיבלנו את ההודעה הקשה על זיהויו של תמיר האהוב שלנו. תמיר נחטף באכזריות מבסיסו ונרצח בשבי חמאס. תמיר הושב אתמול לישראל למנוחת עולמים. אנחנו ברגעי כאב והתכנסות, אבל אנחנו לא נעזוב את משפחות החטופים והחטופה עד השבת החטוף האחרון".
אלון, אביו של תמיר, פרסם ברשות הודעה על מות בנו: "בשברון לב וכאב עצום מנשוא אנו מודיעים כי גופתו של תמיר, בני בכורי האהוב, הושבה הלילה מעזה. פרטים על מועד הלוויה ימסרו בהמשך". דודו של תמיר, אורן, הוסיף: "בצל ייאוש ותקווה, תמיר כבר לא יחזור על הרגליים, ובשיברון לב מודיעים שהוא אינו בין החיים. תודה לכל התומכים והאוהבים ששאלו ללא הרף".
אתמול הביעה אימו של תמיר, חירות, חשש מכך שלעולם לא תדע מה עלה בגורלו. בריאיון ל-ynet אמרה כי "לא הייתה הכרזה על מוות, אף גורם מקצועי לא ראה לנכון להגדיר את תמיר חלל, וחמאס לא הוכיח שהוא חלל - לכן גם היום הוא מוגדר חי, וזה הזוי". היא הוסיפה, שעות ספורות לפני שקיבלה הודעה על זיהוי גופתו של בנה: "הייתי במוד תודעתי שהחטופים חוזרים, והכנתי את עצמי נפשית לשתי האפשרויות - שתמיר חוזר בחיים, או שהוא חלל - ולא קיבלתי כלום".
מטה משפחות החטופים מסר כי "תמיר הספיק לשרת עשרה חודשים עד החטיפה. במהלך שירתו הצבאי הרגיש שמצא את הייעוד שלו ואף התראיין ליציאה לקצונה שבוע לפני חטיפתו. קרוביו מספרים עליו כי הוא אדם חברותי, אכפתי ודואג לזולת. תמיר לא היה אמור להיות בבסיס ב-7 באוקטובר, אך התנדב לסגור שבת כדי שחבריו יצאו לעשות את החג בביתם".
אוריאל ברוך
משפחתו של אוריאל מסרה: "בצער רב ובכאב גדול אנו מודיעים על השבת גופתו של יקירנו אוריאל ברוך הי"ד מרצועת עזה, לאחר כשנתיים ארוכות של תפילות, תקווה ואמונה. האזכרה תתקיים היום, יום רביעי, ט"ו בתשרי (15.10), בשעה 18:00, בבית הכנסת 'נצח אוריאל', כפי שתוכנן מראש. פרטים נוספים לגבי טקס הקבורה וקבלת הקהל יימסרו בהמשך".
"אעזור לך כמו בעל": הקלטה מצמררת של בנו של אוריאל
אוריאל הותיר אחריו אישה, רחלי, שני ילדים, זוג הורים ושלושה אחים. הוא החטף מעיקול מפלסים לאחר שנמלט ממסיבת הנובה, ומשפחתו התבשרה אחרי 172 ימים שנרצח ב-7 באוקטובר וגופתו מוחזקת בידי חמאס. אחיו עידן סיפר בעבר: "רק יומיים לפני שהוא נחטף ישבנו יחד במסעדה, והמלצרית סיפרה לנו שהיא תורמת את הטיפים שלה לנזקקים. הוא נתן לה 600 שקל".
חמיו של אוריאל, דן ענתבי, שנאבק על השבתו, פרסם הבוקר פוסט קצר בפייסבוק. "אוריאל שלנו חזר הביתה", כתב, והוסיף לבבות שבורים.
רבקה ברוך, גיסתו של אוריאל, אמרה ל-ynet: "אלו רגעים קשים. אנחנו חוזרים לתחושות של 7 באוקטובר. מצד אחד זה כאב עצום של הבנה שהסיכוי שקיווינו שאולי הוא עוד בחיים, אולי יקרה נס - לא קורה. מצד שני, אנחנו מגיעים לסוף ודאי, זוכים להביא אותו לקבורה, זוכים שיהיה לנו מקום ולהתחיל להתאבל באמת ולשקם את עצמנו, את המשפחה והילדים. אלו היו שנתיים של המון אי-ודאות. תמיד קיווינו שאולי יש טעות ושאולי הוא שרד את זה, והיום לצערנו מגיעה התשובה הסופית שלא, שהנה הוא פה ולפחות נזכה לקבור אותו. הודיעו לנו את זה הלילה ב-3:30 לפנות בוקר".
ממטה משפחות החטופים נמסר: "אוריאל עבד בתחום חומרי הבניין ואהב מוזיקת טכנו. קרוביו מתארים אותו כאדם שמח שאהב לחיות, לבלות ולטייל בעולם. הוא תמיד היה מוקף חברים שחלקם כינו אותו בשם החיבה 'בדאלו'. אוריאל נהג לתרום מעצמו לכל אדם במצוקה, והמוטו שלו היה 'תחיה את החיים כאילו אין מחר'".
לפי המטה, "לצד העצב וההבנה שהלב לעולם לא יהיה שלם, השבתו של אוריאל ז"ל היא בגדר מזור כלשהו למשפחה שחיה באי-ודאות וספק מייסרים מעל לשנתיים. לא ננוח ולא נשקוט עד להשבת כל 20 החטופים והחטופה".
איתן לוי
איתן בן ה-53 מבת ים נסע לפני המתקפה לקיבוץ בארי. כשכבר היה בדרך חזרה, התקשר לאחותו סיגלית, סיפר לה על הטילים ואמר שהוא מפחד. "פתאום שמעתי אותו אומר 'אוי ואבוי', ואז שמעתי קריאת 'אללה אכבר'", אמרה. לאחר אותה שיחה עם אחיה שנקטעה בפתאומיות, סיגלית נאלצה לשבת בשקט ולשמוע במשך שלוש שעות את המחבלים נוסעים ברכבו.
ההתעללות בגופתו של איתן לוי בעזה
"שמענו יריות והמון צעקות בערבית", אמר בנו, שחר לוי. "ממה שתרגמו לנו, המחבלים צעקו לו 'תצא מהאוטו'. שמענו צרורות ירי ". לדברי סיגלית, בשלב מסוים "הקול של איתן כבר נעלם, ואני נקרעת".
לפי הבן שחר, "בסביבות 7:40-7:30, תוך כדי שיחה איתנו, הוא התחיל לצעוק שנחתו לו על האוטו. היה הרבה בלגן על הקו, יריות". הוא הסביר כי כשאביו אמר ש"נחתו" לא על הרכב, "אלה כנראה היו רחפנים, אבל אף אחד לא באמת יוכל לאמת לי את זה. הוא בעצם נחטף במפלסים, מול עמדת החץ השחור, וכל זה כשהוא בטלפון. הטלפון נשאר פועל במשך 3 שעות וחצי. לפעמים הייתה שתיקה על הקו, מדי פעם יריות, מדי פעם צעקות".
אחרי 63 ימים שבהם קיוו לשובו, התבשרו בני המשפחה כי לפי המידע המודיעיני שבידי צה"ל, הוא אינו בין החיים - וגופתו מוחזקת בעזה. ב-3 באוגוסט 2024 פרסמה משפחתו של איתן סרטון קשה לצפייה של ההתעללות בגופתו. "עם המון כאב ובעיקר חששות לחשוף את הטראומה שעברנו, החלטנו לשתף ולהוציא החוצה את סרטון החטיפה והלינץ' שביצעו באיתן", כתבה המשפחה.
בסרטון, נראית תחילה גופתו של לוי בבגאז' פתוח ברכב נוסע. בהמשך, היא נראית מוטלת על הקרקע, בזמן שהמוני פורעים חובטים בה ומכים אותה. "מצאנו את הסרטון ב-3 בנובמבר, כשאבא עדיין היה מוגדר מנותק קשר", אמרו בנו שחר ובת הזוג של הבן, שיר. "זיהינו שזה הוא אבל לא הייתה ודאות גמורה, אז חיכינו לאישור של גורמי הצבא. בדצמבר אישרו לנו שזה אכן אבא, לאחר שהתכנסה ועדה שקבעה שהוא לא בחיים. לפי מה שסיפרו לנו, הסרטון צולם ברחבה של מסגד".
מטה משפחות החטופים מסר כי "משפחות החטופים והשבים מחבקות בשעה זו את משפחת לוי, אשר יקירה איתן ז"ל הושב אתמול בלילה לישראל לקבורה ראויה. לצד העצב וההבנה שהלב לעולם לא יהיה שלם, השבתו של איתן ז"ל היא בגדר מזור כלשהו למשפחה שחיה באי וודאות וספק מייסרים מעל לשנתיים. לא ננוח ולא נשקוט עד להשבת כל החטופים והחטופה".
