תחת הנהגתו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, טורקיה נחשבה במשך שנים ארוכות ל"כבשה השחורה" בברית נאט"ו. חשיבותה כבעלת צבא ענקי, השני בגודלו בברית הצפון-אטלנטית אחרי צבא ארה"ב, מעולם לא הוטלה בספק – אבל מנהיגי אירופה התייחסו לארדואן בחשדנות רבה, מתחו שוב ושוב ביקורת על הדיכוי שהוביל נגד יריביו הפוליטיים, וגם מנעו ממנו לארח פסגה קודמת של נאט"ו בעשור שעבר. הוא מנגד עיכב רק לפני שנים אחדות את צירופה של שבדיה לנאט"ו, והעניק אור ירוק רק אחרי שורת ויתורים שחילץ ממנה. אבל עכשיו, כשארה"ב של דונלד טראמפ מבטיחה להפחית את מעורבותה בהגנה על היבשת אל מול האיום הרוסי שרק גובר, וכשאירופה זקוקה נואשות לכטב"מים, תחמושת ונשק נוסף – כל אלו נשכחו כלא היו, וארדואן הופך לכוכב החדש של הברית.
גלריה
ארדואן ומנהיגי אירופה, על רקע דגלי טורקיה ונאט"ו
(צילום: Adam Radosavljevic/Shutterstock, John MacDougall - Pool/Getty Images, Manon Cruz /POOL/AFP, REUTERS/Remo Casilli, Sean Gallup/Getty Images, Harnik/GETTY IMAGES NORTH AMERICA/AFP)
נתניהו קורא בראיון לפוקס ניוז שלא למכור מטוסי F-35 לטורקיה
בפסגת נאט"ו שתיפתח היום (שלישי) באנקרה ותימשך מחר צפויים להגיע 32 מנהיגי מדינות הברית, שלאורך עשרות שנים עומדת בבסיס מערך ההגנה האירופי. אף אחד מהם לא משמיע כעת ביקורת על הדיכוי של מנהיגי האופוזיציה בטורקיה, לפחות לא באופן בולט ונוקב, וגם ההתנגדות שאולי ניתן היה לשמוע בעבר לשיתופי פעולה ביטחוניים בין היבשת לבין התעשייה הביטחונית הגדולה של אנקרה לא צפויה להישמע. "הדובדבן שבקצפת" מבחינת ארדואן עשוי להיות המתנה שטראמפ אותת שאולי יעניק לו – עסקה למכירת חמקני F-35, אחרי שנים של הרחקת טורקיה מהתוכנית היוקרתית בעקבות החלטתה לרכוש מערכת הגנה אווירית רוסית – מהלך שמעורר חשש גדול בישראל, ושראש הממשלה בנימין נתניהו קרא אתמול פומבית לטראמפ להימנע ממנו.
טראמפ לא הבהיר מפורשות אם אכן יינתן אור ירוק למכירת החמקנים לטורקיה, שמצדה אותתה לאחרונה על אפשרות שתוותר על המערכת הרוסית מדגם S-400, אבל אמר בחודש שעבר כי "אני כנראה אעשה משהו שמאוד ישמח אותו (את ארדואן)". באותו אירוע, במפגש עם מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה, הוא הבהיר שוב עד כמה חשובה לו מערכת היחסים עם ארדואן, כשהדגיש שיגיע לפסגת נאט"ו חרף הזעם שלו על הימנעותן של חברותיה לסייע לארה"ב במהלך המלחמה עם איראן – ורק בגלל אותה חברות עם האיש שטראמפ תיאר שוב כ"נשיא חזק מאוד ועם צבא מצוין".
טראמפ וארדואן בפסגה בשארם א-שייח אחרי ההסכם לסיום המלחמה בעזה, באוקטובר אשתקד. "הוא מנהיג חזק, עם צבא מצוין"
(צילום: Evan Vucci - Pool/Getty Images)
טראמפ בחודש שעבר: ארדואן חבר שלי, והוא נשאר מחוץ למלחמה
(צילום: הבית הלבן )
"מלבד העובדה שזה נערך בטורקיה על ידי הנשיא ארדואן, אני לא חושב שהייתי הולך לשם", אמר טראמפ, שהביקור שלו בטורקיה יהיה אגב הראשון שלו שם כנשיא – כשגם לכל אורך כהונתו הראשונה הוא לא הגיע אליה. מי שעמד לצדו, מזכ"ל נאט"ו רוטה, שיבח גם הוא את טורקיה ואמר שעברה "מהפכה בתעשייה הביטחונית" שלה – כזו שהופכת אותה לחיונית מאוד במאמציהן של ארצות אירופה להיענות לדרישתו של טראמפ להגדיל דרמטית את תקציבי הביטחון שלהן, וכך לשאת בנתח גדול יותר מנטל ההגנה על היבשת, כחלופה לצמצום הכוחות שארה"ב מתכננת שם.
בפסגה באנקרה צפויות הכרזות על עסקאות נשק חדשות בשווי מיליארדים רבים – כחלק מניסיון להפגין בפני טראמפ את הרצינות שבה מתייחסות ארצות אירופה לדרישתו לעמוד ביעד שעליו הוסכם בשנה שעברה, להגדלת תקציב הביטחון של כל חברות הברית ל-5% מהתמ"ג, כש-3.5% מהם אמורים להיות תקציבי ביטחון ישירים ו-1.5% תקציבים הקשורים לתשתיות החשובות למערך הביטחוני, כמו כבישים, גשרים ונמלים. מדינה אחת, ספרד, מרדה ביעד הזה ועוררה את זעמו של טראמפ, אבל גם מדינות אחרות מתקדמות בקצב איטי מאוד ואפילו לא עומדות ביעד הישן של 2% מהתמ"ג. ממשל טראמפ מאיים כעת בצעדים נגד מדינות שלא יעמדו ביעד שסוכם, כדי להגיע למה שהממשל מתאר כ-"NATO 3.0" – כלומר גרסה חדשה של הברית הצפון-אטלנטית שבה אירופה תישא באחריות גדולה הרבה יותר.
כדי לעשות זאת, טורקיה נכנסת כאמור לתמונה – וההערכה היא שלפחות חלק מהעסקאות שיוכרזו יכללו את התעשייה הביטחונית שלה. בצל ההתרחקות האמריקנית – והחשש שוולדימיר פוטין ינסה להוציא לפועל בשנים הקרובות מתקפה כלשהי נגד חברות נאט"ו, בניסיון לבחון את מחויבותן לסעיף ההגנה ההדדית שעומד בבסיס הברית – טורקיה נתפסת כעת יותר ויותר כעוגן מרכזי בנאט"ו. אף שכבר שנים היא נחשבה למעוז חשוב עבור ההגנה על החזית המזרחית שלה, גם בזכות צבאה הגדול וגם בזכות המיקום האסטרטגי שלה החולש בין היתר על הכניסה לים השחור, כעת גובר מעמדה כספקית נשק מרכזית. התעשייה הביטחונית של טורקיה מגלגלת היום 10 מיליארד דולר בשנה – ולפי "בלומברג" 56% ממכירות הנשק הטורקיות הגיעו בשנה שעברה לארה"ב, לאירופה ולמדינות מערביות נוספות.
השלטים באנקרה לפסגת נאט"ו כבר מוכנים
(צילום: REUTERS/Yves Herman)
(צילום: REUTERS/Umit Bektas)
מחסומים מחוץ למתחם המאובטח שבו תיערך הפסגה באנקרה
(צילום: REUTERS/Efekan Akyuz)
המכירות שעשו חברות טורקיות למדינות זרות הכפילו את עצמן פי ארבעה מאז 2020, וטורקיה מקווה שהכספים שאירופה כעת מוציאה בהיקפי ענק יגיעו גם אליה. "היסטורית, הערך של טורקיה עבור נאט"ו נתפס ככזה הנובע בעיקר מהגיאוגרפיה האסטרטגית שלה ומגודלו של הצבא שלה", אמר ל"בלומברג" אוזגור אונלוהיסארג'יקלי, ראש "קרן מרשל הגרמנית בטורקיה", מכון מחקר אמריקני. "עם זאת, תעשיית הביטחון שלה הופכת בהדרגה לנכס חשוב לא פחות". טורקיה רואה עצמה כעת ככזו שיכולה למלא את הוואקום שארה"ב מותירה בהתרחקותה מאירופה, וארדואן קרא בשבוע שעבר לאירופה לזנוח חסמים על שתופי פעולה ביטחוניים עם ארצו: "עלינו להבטיח שחלוקת הנטל בין בעלות הברית תהיה מאוזנת והוגנת, ותוך כדי כך גם להסיר חסמים על הסחר בתעשייה הביטחונית".
למרות אותם חסמים, שיתופי הפעולה הביטחוניים בין טורקיה לאירופה כבר גברו משמעותית בשנים האחרונות, בעקבות המלחמה באוקראינה שגרמה לזינוק בביקוש לכטב"מים הטורקיים, וגם לפגזי הארטילריה שאנקרה מייצרת ועומדים בתקני נאט"ו. טורקיה אמנם הוחרגה מיוזמת הלוואות הענק בסך 150 מיליארד אירו להשקעות ביטחוניות, שהאיחוד האירופי הכריז עליה אשתקד, אבל היא מצאה דרכים לעקוף זאת ובין היתר יצרנית הכטב"מים הטורקית "באייקאר" הקימה מיזם משותף עם חברת "לאונרדו" האיטלקית כדי לקבל גישה לשוק האירופי. במקביל, התעשייה האווירית הטורקית חתמה אשתקד על עסקת מכירה של 30 מטוסי אימון מסוג "הורג'ט" לספרד. לפי הדיווח ב"בלומברג", שבו צוטטו גורמים המעורים בנושא, טורקיה חותרת גם להקים צינורות דלק תת-קרקעיים כחלק מתוכנית הרחבת תשתיות של נאט"ו בהיקף של 28 מיליארד דולר, שמטרתה לחזק את ביטחון האנרגיה של מדינות הברית.
מאחורי מה שמזכ"ל נאט"ו כינה "מהפכה ביטחונית", עומדת השקעה אדירה שעשה ארדואן במטרה לחזק את צבאו – מגמה שגם היא מדאיגה מאוד את ישראל, בצל איומים מפורשים שהשמיעו כמה משריו עליה, אף שבירושלים עדיין מדגישים כי טורקיה אינה נחשבת "מדינת אויב". גורם בכיר בטורקיה אמר ל"פייננשל טיימס" כי אחד הגורמים שתרמו לבנייתה של תעשייה ביטחונית גדולה הוא קרן השקעות מיוחדת שהקים ארדואן ושבמסגרתה הזרים כספים מחוץ לתקציב הרגיל – גם לחברות של מקורביו. ב-2018 הגיע תקציב הקרן הזו ל-3 מיליארד דולר, כחצי אחוז מכלל התמ"ג של טורקיה. "אנחנו קוצרים עכשיו את הרווחים", אמר אותו גורם בכיר, שהעריך כי ייתכן שהשנה היקף הייצוא הביטחוני הטורקי יזנק ב-30% ל-13 מיליארד דולר. "לאירופה יש הרבה מה ללמוד מאיתנו", הוסיף הבכיר, כשבעיתון הבריטי ציינו כי הוא אמר זאת עם חיוך על פניו.
מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה במסיבת עיתונאים אמש באנקרה. שיבח אותה על "המהפכה" שביצעה בתעשייה הביטחונית שלה
(צילום: Chris McGrath/Getty Images)
החשדנות עדיין קיימת. נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין מבטיה מחלון רכבה אחרי שנחתה אתמול לאנקרה
(צילום: Metin Aktas, Pool Photo via AP)
משמר כבוד אמש באנקרה לנשיאת צפון מקדוניה גורדנה סיליאנובסקה-דאבקובה, לקראת הפסגה
(צילום: Metin Aktas/Pool via REUTERS)
עבור ארדואן בהחלט יש סיבה לחייך: מדובר עבורו בהישג משמעותי מול מנהיגי המערב – שרק לפני עשור הוא האשים אותם בתמיכה בקושרי ניסיון ההפיכה הכושל נגדו ב-2016. עוד לפני אותו ניסון הפיכה נתפסה טורקיה כמדינה בעייתית מבחינת זכויות אדם ואזרח, ומנהיגי אירופה סיכלו את ניסיונו של הנשיא הטורקי לגבש הסכמה על אירוח פסגת נאט"ו ב-2018. מעט אחר כך אירע ניסיון ההפיכה הכושל, שלאחריו יצא ארדואן למבצע דיכוי המוני שבו טיהר את שורות הממשלה והצבא מהמוני פקידים וקצינים שנתפסו כלא-נאמנים מספיק, ובשנים האחרונות הדיכוי הזה רק החריף.
בשנה שעברה עצרו השלטונות הטורקיים את ראש העיר איסטנבול לשעבר אכרם אימאמולו, שנתפס כאיום הראשי על שלטון ארדואן, ובחודש מאי האחרון הודח מתפקידו מנהיג מפלגת האופוזיציה הראשית, "מפלגת העם הרפובליקנית" (CHP). לקראת הפסגה דווח בטורקיה על מהלכים בעייתיים נוספים מצד השלטונות, שלכאורה כחלק ממאמצי האבטחה המוגברים יצאו למבצע מעצרים של 200 חשודים בטרור – אבל לפי הדיווחים עשרות מהם הם בכלל פעילי זכויות סביבה, בני 60 ו-70. גם כלי תקשורת עצמאיים שביקשו לסקר את הפסגה לא הורשו לעשות זאת.
אבל בניגוד לעבר, באירופה כעת שותקים אל מול הדיכוי הנרחב. דיפלומטים מערביים אמרו לסוכנות הידיעות רויטרס שביקורת גלויה כלפי המדיניות של אנקרה לא תקדם דבר בכל הנוגע לשמירה על הדמוקרטיה במדינה, ולכן הם מעדיפים להביע חששות שכאלו "בשיחות פרטיות" עם פקידים טורקיים. אבל החשדנות באירופה עדיין קיימת מתחת לפני השטח, ועדות לכך הגיעה בפליטת פה של נשיאת הנציבות של האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, שהזהירה באפריל האחרון כי אירופה מסתכנת ב"נפילה תחת השפעתן של רוסיה, סין וטורקיה". ימים ספורים לאחר מכן, ואחרי שלשכתה חזרה בה מהדברים, ארדואן עקץ בחזרה: "אירופה צריכה את טורקיה יותר משטורקיה צריכה את אירופה", הוא אמר.
פעילים קומוניסטים מפגינים נגד נאט"ו באיסטנבול בסוף השבוע - עם שלט שבו מושווה נתניהו להיטלר. נכתב בו בטורקית: "ארה"ב השודדת, ישראל הרוצחת"
(צילום: radley Secker/Getty Images)
(צילום: REUTERS/Kemal Aslan)
השתיקה האירופית אל מול הדיכוי הפוליטי שמוביל הנשיא הטורקי מעוררת ביקורת גדולה מצד פעילי זכויות אדם, שמזהירים כי בכך באירופה מעודדים את ההתנהגות הרודנית של ארדואן. "עדיין חשוב שהמערב ימשיך להגיב על שחיקת המוסדות הדמוקרטיים בטורקיה, מכיוון שהמסלול אינו בלתי הפיך, וטורקיה לא חצתה את הסף", אמר לרויטרס דייוויד סאטרפילד, שגריר ארה"ב לשעבר באנקרה. "חשוב שהטורקים ישמעו אחרים שמדברים על המערכת שלהם בצורה הזו", הוסיף סאטרפילד, שעומד כיום כראש מכון בייקר למדיניות ציבורית. קרול ואסילבסקי, מהמרכז ללימודים מזרחיים שבוורשה, אמר מצדו כי נראה שבאירופה "ויתרו במידה מסוימת על הערכים, ומעדיפים מערכת יחסים של תן וקח מתוך ידיעה שטורקיה חיונית להגנתה של אירופה". לדבריו, אנקרה יודעת שכל ביקורת מערבית, כולל על הדיכוי של מפלגת האופוזיציה CHP, תהיה מתונה ו"לא תתורגם למעשים".
