"הבעיה היא שצה"ל הוא הריבון, אבל הפתרונות לפשיעה הלאומנית אינם צה"ליים": כך סיכם גורם ביטחוני בכיר את אחת הסוגיות הנפיצות ביותר שמונחות כעת על שולחנה של מערכת הביטחון. מאחורי הקלעים, בצל אירועי האלימות המתגברים ביהודה ושומרון, קיים הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר דיון משמעותי בהשתתפות בכירי המערכת, שבסיומו גובשו צעדים אופרטיביים שמטרתם לצמצם את התופעה, לשפר את האכיפה ולסגור פערים מודיעיניים שהצטברו עם הזמן.
בצה"ל מבינים שהאחריות הביטחונית בשטח מוטלת במידה רבה על כתפי הצבא, בעוד שההתמודדות עם פורעים יהודים מציבה בפני הלוחמים אתגר שונה בתכלית מזה שאליו הוכשרו. "אין כלים להתמודד איתם. אתה שופך 'ירוק' (חיילים) כשהפתרון הוא 'כחול' (שוטרים)", הסביר הגורם הבכיר. "לוחמים מגיעים אחרי לחימה בלבנון ואז צריכים לפעול מול ישראלים. הם לא יודעים להתנהל מול ישראלים. אתה מדמיין אירוע שבו חייל מגדוד 202 עלול חלילה לירות על יהודים?".
לדברי הגורם, לא מדובר עוד באירועים נקודתיים שניתן להכיל באמצעות תגבור כוחות או "טיפול מקומי", והוא מדגיש גם כי היקף התופעה והשלכותיה כבר חורגים מגבולות הגזרה הצבאית. הוא הסביר כי "אלה עבריינים שאיבדו רסן ומועלים בסמכות המדינה. המשימה היא משימה משותפת ונדרשת עבודה משותפת. זה הפך להיות בעיה לאומית ובינלאומית".
על גבי טנדרים: רעולי פנים שהגיעו לחווארה. יוני 2026
תיעוד מתקיפת צלמת העיתונות
(צילום: רויטרס)
בדיון שהוביל הרמטכ"ל השתתפו בכירים בצה"ל, בשב"כ ובמשטרה, בהם גם נציג החטיבה לסיכול טרור לא ערבי בשב"כ, נציג המתפ"ש, אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט ומפקד מחוז ש"י במשטרה ניצב משה פינצי. עצם ריכוזם של הגורמים הללו סביב שולחן אחד ממחיש את ההבנה במערכת הביטחון שההתמודדות עם הפשיעה הלאומנית מחייבת שינוי באופן הפעולה: פחות הסתמכות על כוחות צבאיים למשימות שיטור - ויותר שילוב בין מודיעין, אכיפה משטרתית ופעילות מבצעית מתואמת.
עוד סד"כ, עוד מפקדות
למעשה, חלק מהצעדים כבר יושמו בשטח עוד לפני הדיון. צה"ל תגבר לאחרונה את מרחב יהודה ושומרון בכוחות נוספים, ובהם מפקדת אוגדה 98 וחטיבת הצנחנים, הפועלת בין היתר באזור עמק שילה. אלא שהתגבור הצבאי כשלעצמו אינו מספק את המענה הנדרש וכעת מנסים במערכת הביטחון לשנות גם את חלוקת המשימות בשטח, כדי לאפשר לכוחות המשטרה להתמקד באירועי הפשיעה הלאומנית.
אחד הצעדים המרכזיים שעליהם הוחלט נוגע להיערכות הצפויה בחודש הבא, אז צפויה לקום מסגרת מג"ב חדשה שתתמקד רק באירועי הפשיעה הלאומנית. עד להקמתה, במעט הימים שנותרו בחודש אוקטובר, לוחמי צה"ל צפויים להחליף את לוחמי מג"ב בחלק מהעמדות והמחסומים שבהם הם מוצבים באופן קבוע ביהודה ושומרון.
המהלך נועד לפנות כוחות מג"ב נוספים שיוכלו להתמקד במשימות אכיפה וטיפול באירועי האלימות. אלא שגם הצבת חיילים נוספים בשטח אינה בהכרח הפתרון, אם אותם חיילים נדרשים להתמודד עם אירועים שאינם תואמים את הכשרתם ואת ייעודם. בצה"ל דווקא רוצים לאפשר ללוחמים להתמקד במשימות הביטחון, בעוד שכוחות המשטרה יישאו בנתח משמעותי יותר מהטיפול בפשיעה ובאכיפה מול אזרחים ישראלים.
תיעוד מתקיפת דיפלומטים ביהודה ושומרון, בסופ"ש האחרון
(צילום: עמית אורפלי, רוני פדרמן)
צעד שעליו הורה הרמטכ"ל הוא הקמה מחדש של המפקדה הבין-ארגונית, שנועדה לרכז את פעילות צה"ל, המשטרה ושב"כ. המפקדה, נזכיר, הוקמה לאחר דחיפה של ניצב פינצי, אך נסגרה מאוחר יותר בשל היעדר סד"כ. כעת, במסגרת ההיערכות החדשה, יוקצו למאמץ כוחות מג"ב בהיקף של שתי פלוגות, לרבות הכוחות שיתפנו לתפקיד בעקבות החלפתם בחלק מהעמדות על-ידי חיילי צה"ל, כשהמטרה היא ליצור מסגרת משותפת שתאפשר תיאום טוב יותר בין הגופים, לצד ריכוז מאמצים והעברת מידע מהירה יותר בין מי שאחראים לאיתור האירועים ולמניעתם.
הפער המרכזי: מודיעין
במערכת הביטחון מבינים כאמור שהבעיה אינה מסתכמת במספר השוטרים והלוחמים בשטח. אחד הפערים המרכזיים שעלו בדיון נוגע דווקא למודיעין: היכולת לזהות התארגנויות, להתריע על אירועים מבעוד מועד ולהגיע למוקדי החיכוך עוד לפני שהאלימות מתפרצת. גם בהקשר זה צפויות להתבצע פעולות שונות לתגבור המודיעין מול הפורעים היהודים והתוכניות שלהם. "יש בעיה במודיעין", מודה אחד הגורמים במערכת הביטחון. "יש אירועים של המונים שמספיקים להגיע אליהם 'מתגברים' (שמגבירים את האלימות) לפני שמערכת הביטחון מכירה אותם. זה פער שחייבים לסגור".
במקביל, הרמטכ"ל הנחה גם להציג בפניו בטווח הזמן המיידי את תוצאות השימוש בצווי הרחקה מנהליים, יחד עם רשימת המעורבים הבולטים באירועי האלימות האחרונים והמעקב אחריהם. אם יש צורך, הוא הורה להרחיב את השימוש בכלי בשטח במטרה לבחון את השאלה האם הכלים המנהליים אכן מסייעים לצמצום התופעה או שנדרש שינוי באופן הפעלתם. בכך מבקש זמיר להפוך את הטיפול בפשיעה הלאומנית ממאמץ מבוסס על תגובה לאירועים, למהלך שנבחן גם על פי תוצאותיו בשטח.
המדים לא מעניקים חסינות
הדיון הוקדש גם להתנהלותם של חיילי צה"ל עצמם. הרמטכ"ל זמיר הורה לחדד את ההנחיות לחיילים, בדגש על מעורבות חיילים בחופשה באירועים שקשורים בעיקר למאחזים בלתי חוקיים. במקרים שבהם חיילים מעורבים בפעילות כזו המערכת הונחתה להחמיר את הענישה עד כדי הדחה משירות קרבי, בהתאם לנסיבות ולחומרת המעשים. המסר לחיילים ברור: המדים אינם מעניקים חסינות וגם חופשה משירות לא פוטרת אותם מהחובות והמגבלות החלות עליהם. במערכת הביטחון מבקשים להבהיר כי חייל לא יכול לנצל את מעמדו הצבאי.
בסופו של דבר, הדיון בראשות הרמטכ"ל מסמן ניסיון לעבור משיח של גינויים ותגובות נקודתיות לאירועי האלימות לתוכנית פעולה משולבת: תגבור כוחות, שינוי בחלוקת המשימות בין צה"ל למג"ב, חיזוק המודיעין, הקמת כוח משטרתי ייעודי ובחינה מחודשת של כלי האכיפה והענישה.
אלא שכעת המבחן האמיתי הוא ביישום. השאלה אינה רק כמה כוחות יתווספו ליהודה ושומרון או כמה מסגרות חדשות יוקמו, אלא האם מערכת הביטחון תצליח לזהות את האירועים לפני שהם מתפרצים, להגיע במהירות לזירות האלימות ולייצר התרעה שתצמצם את הישנותם. בצמרת הביטחונית מבינים שהמשך המצב הקיים אינו רק אתגר מבצעי, אלא גם מבחן ליכולתה של המדינה לאכוף את החוק באופן שיוויוני ולשמור את מרותה בשטח.
