7 צפייה בגלריה
דוכן תערוכה תערוכות של חברת סייבר NSO חשודה ב ריגול תערוכת הגנה ו ביטחון פנים בינלאומית תל אביב מ 2019 ארכיון
דוכן תערוכה תערוכות של חברת סייבר NSO חשודה ב ריגול תערוכת הגנה ו ביטחון פנים בינלאומית תל אביב מ 2019 ארכיון
דוכן בתערוכה של חברת NSO. ארכיון
(צילום: רויטרס)
בישראל חוששים שהסערה בעולם סביב תוכנת הריגול "פגסוס" של NSO הישראלית תגרום לנזק ביחסים עם מדינות שבהן היו, כך לפי הדיווחים, עיתונאים, פעילי זכויות אדם, מתנגדי משטר ואף פוליטיקאים שהיו נתונים לכאורה למעקב בעזרת התוכנה – שמאפשרת לפרוץ לטלפונים ולהפוך אותם לכלי ריגול.
7 צפייה בגלריה
 משרדי NSO בהרצליה. בישראל לא בטוחים אם הדיווחים אמינים, בחברה מכחישים
 משרדי NSO בהרצליה. בישראל לא בטוחים אם הדיווחים אמינים, בחברה מכחישים
משרדי NSO בהרצליה. בישראל לא בטוחים אם הדיווחים אמינים, בחברה מכחישים
(מילום: AFP)
גנץ: "נלמד את הדיווחים"
(צילום: שבוע הסייבר אוניברסטת תל אביב)

החשש בישראל ממוקד במיוחד בכל הנוגע ליחסים עם בעלות הברית שלה. כך למשל, הדיווחים אתמול שמרוקו, אחת מלקוחותיה של NSO, סימנה את נשיא צרפת עמנואל מקרון כיעד למעקב פוטנציאלי בעזרת התוכנה הישראלית, עלולים כעת לפגוע ביחסים בין ירושלים לפריז.
בישראל מעריכים שכבר בזמן הקרוב אותן בעלות ברית שנפגעו לכאורה יפנו אליה דרישות להבהרה. כבר עתה נגרם נזק לדימוי הישראלי בעולם, בעקבות שלל כתבות מאוד לא-מחמיאות על השימוש המפוקפק לכאורה בתוכנה בידי משטרים אוטוריטריים כדי לפגוע בעיתונאים, או אף על ניסיונות ריגול נגד מדינות שלישיות. ב-NSO, נזכיר, מכחישים את הטענות הללו וטוענים שלרשימה שהודלפה ביום ראשון, ובה לכאורה 50,000 מספרי טלפון של יעדים פוטנציאליים לריגול, אינה קשורה אליהם.
בניסיון למזער את הנזקים העתידיים כונס השבוע דיון ראשון בנושא, בראשות מנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל ובהשתתפות נציגי משרד החוץ, המועצה לביטחון לאומי (מל"ל), המוסד ומשרד המשפטים. הדיון נועד בראש ובראשונה להבין את חומרת הנזק שנגרם, ולקבל הכרעה בנוגע לשאלה אם להקים צוות פורמלי שיבחן את הפרשה ואת השלכותיה – ואם כן, לקבוע מי יעמוד בראש צוות שכזה ומה יהיה המנדט שלו.
7 צפייה בגלריה
נשיא צרפת עמנואל מקרון מדבר בטלפון נייד ארכיון  2020
נשיא צרפת עמנואל מקרון מדבר בטלפון נייד ארכיון  2020
היה יעד למעקב מצד מרוקו? נשיא צרפת עמנואל מקרון בטלפון הנייד, 2020
(צילום: AP)
גורם ממשלתי בישראל אמר שבשלב זה לומדים בירושלים את הנושא ויצטרכו להחליט אם להקים פורמלית את אותו צוות חקירה או בדיקה. הגורם אמר שמדובר ב"אירוע מורכב" וכי עד עכשיו לא ברור עד כמה הפרסומים בעולם לגבי היקף השימוש בתוכנה נכונים, מה גם ש-NSO מכחישה את הדיווחים הללו בתוקף.
במקביל, בירושלים דוחים ביקורת על כך שלישראל "יד קלה על ההדק" בכל הנוגע למדיניות אישור הייצוא הביטחוני, כזה שקיבלה גם NSO על מנת לייצא את התוכנה שלה לגופי ממשל ברחבי העולם. שר הביטחון בני גנץ התייחס אתמול לסוגיה במרומז וטען, כפי שטוענים גם ב-NSO, כי "מדינת ישראל מאפשרת את ייצוא אמצעי הסייבר אך ורק לממשלות, ואך ורק למען שימוש חוקי ובמטרה למנוע ולחקור פשעים וטרור".
בתוך כך, בסוכנות הידיעות רויטרס דיווחו אחר הצהריים כי כבר הוקם צוות שיבחן את הטענות שעלו בתחקיר הנרחב של 17 כלי תקשורת בעולם, שהקימו לצורך חשיפת המידע את מה שהם מכנים "פרויקט פגסוס". לפי רויטרס את הצוות הזה תוביל המועצה לביטחון לאומי (המל"ל), גוף שכפוף ישירות לראש הממשלה נפתלי בנט (שטרם התייחס לפרשה, גם לא בכנס הסייבר שבו השתתף היום).
7 צפייה בגלריה
הדיווח של הגרידאן
הדיווח של הגרידאן
הדיווח על ההדלפה ב"גרידאן". 17 כלי תקשורת בעולם חברו יחד ל"פרויקט פגסוס"
(מתוך אתר הגרידאן)
הגורם הישראלי ששוחח עם רויטרס לא הגדיר את הבדיקה הזו כחקירה, אך אמר כי הסיבה לכך שהמל"ל תוביל אותה, ולא משרד הביטחון, היא שתחומי המומחיות של המל"ל נרחבים יותר. "האירוע הזה נרחב יותר מתחומו של משרד הביטחון", אמר הגורם לרויטרס. הוא הדגיש כי הוא מסופק באשר לאפשרות שיוטלו הגבלות חדשות על ייצוא תוכנת "פגסוס" למדינות זרות. "המטרה היא לגלות מה קרה, לבחון את הסוגיה ולהפיק לקחים", הוסיף.

פיקוח הדוק יותר? הסוגיות שייבחנו

בין אם הוקם צוות שכזה כבר או לאו, גורמים שמעורים בנושא אמרו כי בכל בדיקה יצטרכו להיבחן שלוש סוגיות נפרדות:
1. האם נכון להקשיח את הקריטריונים לייצוא ביטחוני או את הפיקוח עליו, לרבות רגולציה חדשה. בהקשר זה ראוי לציין כי NSO היא חברה פרטית, שיכולה לפתוח שלוחות במדינות זרות ולמכור שם את מוצריה ללא הגבלה. אי-מתן רישיון לא בהכרח ימנע הגעה של טכנולוגיה כזו או אחרת למדינה כלשהי.
2. האם היו גורמים במערכת שהביאו לכך שהפיקוח על NSO לא היה טוב מספיק. זו שאלה משפטית בעיקרה: האם מישהו עבר על החוק – ב-NSO או במשרד הביטחון? כבר עתה אומרים בישראל שלא ניתנה כל הסכמה ל-NSO להשתמש בתוכנת "פגסוס" ל"מטרות אסורות".
3. הסוגיה המדינית, שעולה בכל עסקה למכירת נשק או טכנולוגיה ביטחונית. בכל מקרה כזה לוקחים בחשבון אפשרות לכך שייגרם נזק מדיני מול יריביה של המדינה הרוכשת. כך למשל, כשישראל מכרה נשק לאזרבייג'ן, היא הבינה היטב שעלול להיגרם נזק ליחסיה עם ארמניה.
7 צפייה בגלריה
לוגו חברת NSO
לוגו חברת NSO
הפיקוח על הייצוא הביטחוני יוגדל? ממש לא בטוח. משרדי NSO
(צילום: אוראל כהן)
אולם גם להחלטה שלא למכור למדינה נשק מסוים עלולות להיות השלכות. ישראל, למשל, מכרה טכנולוגיות לאיחוד האמירויות הרבה לפני שחתמה עמה על הסכם שלום בשנה שעברה. חלק גדול מהקשרים בין שתי המדינות טרם ההסכם אשתקד התבסס על אותן עסקאות נשק.
מניעת טכנולוגיות כאלו ממדינות מסוימות, בצל טענות לפגיעה בזכויות אדם, עלולה "לתקוע טריז" ביחסים מולן ולפגוע בהסכמי הנורמליזציה. כך גם במקרה של סעודיה, והטענות שהוכחשו בישראל שלפיהן טכנולוגיה ישראלית נקשרה בפרשת חיסולו של העיתונאי ג'מאל חשוקג'י בידי הסעודים. NSO הכחישה דיווחים כי התוכנה שלה שימשה לרגל אחר מקורבים של חשוקג'י לאחר שנרצח בקונסוליה הסעודית באיסטנבול.
גורם ישראלי אמר כי בהחלטה שלא למכור טכנולוגיה או נשק למדינה מסוימת, ישראל מפסידה לא רק את הרווח הכספי – ולעתים קרובות מאבדת גם "רווח מדיני". כך למשל, לפני חצי שנה נשקלה אפשרות למכור אמצעי לחימה מסוים למדינה כלשהי – אך הוחלט שלא למכור אותו בסופו של דבר. לא עבר זמן רב והמדינה הזו קנתה דבר דומה מתוצרת סין. ישראל הפסידה גם כסף וגם "דיבידנד מדיני".
7 צפייה בגלריה
מוחמד בן סלמאן וג'מאל חשוגי
מוחמד בן סלמאן וג'מאל חשוגי
העיתונאי שנרצח ג'מאל חשוקג'י ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. השימוש בתוכנה, לפי דיווחים, חודש אחרי הרצח
(צילום: EPA, AFP)
לפי ההערכות בירושלים, אחת התוצאות של פרשת פגסוס תהיה שישראל תצטרך לייעל את מערך הפיקוח שלה - ולהקים מנגנונים שיפקחו לא רק על זהות הגורמים שלהם ניתן למכור את המוצר הביטחוני – אלא גם על זהות המשתמש הסופי של המוצר. תוכנת סייבר יכולה אמנם להימכר למדינה שמתיימרת להשתמש בה למאבק בטרור, אך בסופו של דבר זו תוכל להשתמש בה גם למען הישרדותו של המנהיג, אולי תוך פגיעה בזכויות אדם. השאלה הנבחנת היא היכן נעצרת האחריות של ישראל. כאן עולה חשש נוסף – שהטכנולוגיה הישראלית תשמש בסופו של דבר לפגיעה בבת ברית של ישראל, כמו הדיווחים כעת בנוגע לכך שמרוקו סימנה את נשיא צרפת עמנואל מקרון כיעד למעקב פוטנציאלי בעזרת "פגסוס".

דיווח: "מכירות אחרי ביקורים של נתניהו"

גם בתקשורת העולמית עוסקים כעת בשאלת האישור לייצוא הביטחוני שנתן משרד הביטחון ל-NSO. בדיווח אמש ב"גרדיאן" נכתב כי בקיץ 2017 נערכו פגישות סודיות בין אנשי עסקים לבכירים סעודים בווינה, בקפריסין ובריאד. אותם אנשי עסקים ייצגו את NSO ומשימתם הייתה למכור לסעודים את תוכנת "פגסוס". לפי גורם שנכח בפגישה בקפריסין, בכיר מודיעין סעודי "נדהם" ממה שראה. לפי הדיווח, ממשלת ישראל נתנה ל-NSO הרשאה מפורשת למכור את כלי הריגול לסעודים, בעסקה שנסגרה בריאד ושוויה היה כ-55 מיליון דולר.
במקרה של סעודיה, גורמים המעורים בנושא אמרו כי מהממלכה נמנעה האפשרות להשתמש ב"פגסוס" לכמה חודשים ב-2018, אחרי רצח חשוקג'י. אותם גורמים אמרו כי מ-2019 כלי הריגול שוב עמד לרשותם, בעקבות התערבות ממשלת ישראל. ב"גרדיאן" צוין כי לא ברור מדוע ממשלת ישראל הפצירה ב-NSO לאפשר לסעודים להשתמש מחדש ב"פגסוס".
7 צפייה בגלריה
האקר
האקר
180 עיתונאים היו ברשימה, אבל לא ברור אם הטלפונים שלהם אכן נפרצו
(צילום: shutterstock)
לפי הכתבה, כל 10 המדינות שלכאורה ניצלו את התוכנה למעקב אחר עיתונאים ומתנגדי משטר נהנים מקשרי מסחר חמים עם ישראל או ששיפרו את יחסיהן עם ישראל בשנים האחרונות. במקרה של שתי מדינות שהן לקוחות של NSO – הודו והונגריה – נראה שהממשלה המקומית החלה להשתמש בטכנולוגיה של החברה זמן קצר לאחר ביקורים מתוקשרים של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו באותן מדינות. "השווקים מכתיבים מה עובד, אני לא מכתיב. הדבר היחיד שבו התערבתי הוא אבטחת סייבר", אמר נתניהו במסיבת עיתונאים בהונגריה ב-2017, כשלצדו ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן.
במקביל לדיווח הזה, אתמול נחשף כי לצד 180 העיתונאים שמספרי הטלפון שלהם הופיעו ברשימת היעדים הפוטנציאליים לכאורה, מופיעים גם מספריהם של פוליטיקאים בכירים ביותר, מלבד הנשיא מקרון. בהם, כך לפי ה"וושינגטון פוסט": נשיא עיראק ברהם סאלח, נשיא דרום אפריקה סיריל רמפוזה, ראש ממשלת פקיסטן אימראן חאן, ראש ממשלת מצרים מוסטפה מדבולי וראש ממשלת מרוקו סעד א-דין אל-עות'מאני. בין ראשי הממשלה לשעבר שמופיעים ברשימה נמנה ראש ממשלת לבנון לשעבר סעד אל-חרירי. גם מספר הטלפון של מלך מרוקו מוחמד השישי הופיע ברשימה.
חשוב להדגיש כי לא ברור אם הטלפונים של אלו המופיעים ברשימה אכן נפרצו, והפוליטיקאים המוזכרים לא הסכימו להעביר את מכשיריהם לבדיקת מעבדה שתבחן את האפשרות הזו. במקביל, מרוקו הכחישה את הדיווח שפרסם ב"לה מונד" הצרפתי ולפיו כאמור מקרון סומן על ידיה למעקב אפשרי. בארמון האליזה הודיעו כי הדיווחים השונים נחקרים כעת על ידי צרפת, וכי אם הם נכונים – אזי מדובר במקרה "חמור ביותר".
ב-NSO טוענים כי התחקיר שפורסם ביום ראשון על ידי 17 כלי תקשורת בעולם – שהקימו את מה שמכונה "פרויקט פגסוס" – הינו "שקרי ולא מבוסס". בחברה מדגישים כי הם מקפידים על שמירה על זכויות אדם. רק בחודש שעבר טענה החברה כי ניתקה את הקשר עם כמה לקוחות שניצלו לדבריה לרעה את תוכנת הריגול, ולדבריה היא ספגה בשל כך נזק כספי רב.
בארגון "אמנסטי" שאליו הגיעה אותה רשימה של 50 אלף טלפונים, הבהירו היום כי מעולם לא הציגו אותה "כ'רשימת נפגעי רוגלת פגסוס של NSO', אם כי ייתכן שחלק מכלי התקשורת בעולם עשו זאת", כפי שנכתב בהודעה לתקשורת שהפיץ היום (ד') הארגון. "אמנסטי, והעיתונאים השותפים לתחקיר וכלי התקשורת שבהם הם עובדים הבהירו למן הרגע הראשון בשפה ברורה ביותר כי זו רשימה של מספרים שסומנו כמספרים שמעניינים את הלקוחות של NSO, שהם משטרים שונים בעולם".
בהודעת אמנסטי נכתב עוד כי "NSO טוענת שזו רשימה סתמית שיכולה הייתה להילקח אקראית מדפי זהב, אך לא כך הדבר. זו רשימה המעידה על תחומי העניין של לקוחות החברה, שהביעו עניין במעקב אחרי עיתונאים ופעילי זכויות אדם, יריבים פוליטיים, עורכי דין וכן הלאה, לא רק אחר חשודים בפדופיליה, פשיעה חמורה אחרת וטרור. בעקיפין, כמובן שהדבר מעיד גם על NSO ועל משרד הביטחון של ישראל, שככל הנראה לא פסלו לקוחות אלו מראש בעוד מועד".
בחברה הכחישו גם את הדיווחים אמש, ומסרו בין היתר: "המספרים ברשימה לא קשורים לקבוצת NSO, והם מעולם לא היו. זוהי אינה רשימה של יעדים או יעדים פוטנציאליים של לקוחות NSO, וההסתמכות המתמשכת שלכם על הרשימה הזו ועל הקשר בין אנשים ברשימה הזו לבין יעדי ריגול פוטנציאליים היא שגויה ומטעה".