יותר מארבע שנים אחרי שהפרשה נחשפה ב-ynet, בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע את הגינקולוג הבכיר, פרופ' מנחם (מני) אלקלעי, מומחה לאורוגינקולוגיה, בעשר עבירות של אינוס במרמה ומעשה סדום במרמה בתשע מתלוננות - הצעירה שבהן בת 23 והמבוגרת בת 66 בעת ביצוע המעשים. השופטים קבעו כי המעשים בוצעו תוך ניצול האמון שנתנו בו הנשים ותוך יצירת מצג שווא שלפיו מדובר בחלק מההליך הרפואי.
אלקלעי בבית המשפט
(צילום: מאיה כהן)

במסגרת התחקיר פורסמו עדויותיהן של יותר מ-35 נשים, שסיפרו כי נפגעו מינית על-ידי אלקלעי במהלך בדיקות רפואיות במרפאותיו. הוגשו נגדו 20 תלונות במשטרה והוא הושעה מבית החולים שיבא, אולם המשיך לקבל מטופלות באופן פרטי.
במשפט הוכח, מעבר לכל ספק סביר, כי אלקלעי ביצע מעשים פליליים בעודו מודע לחריגתם מהפרוטוקול, וללא שניתנה לכך הסכמה מודעת מצד המתלוננות. על בסיס עדויות של רופאים מומחים, מטעם התביעה וההגנה, מהארץ ומחו"ל, נקבע כי לא קיים כל קשר, ולו הקלוש ביותר, בין עיסוי ממושך בדגדגן שביצע, לבין פעולה רפואית לגיטימית. עוד נקבע כי אלקלעי חרג ביודעין ובאופן קיצוני מפרוטוקול הבדיקה הגינקולוגית והאורוגינקולוגית במהלך הבדיקות, תוך שעשה במרמה שימוש באצטלה של בדיקה רפואית, וניצל ניצול ציני ובוטה את האמון המלא שנתנו בו כרופא.
החקירה והתלונות שהוגשו נגדו הובילו את בית משפט השלום בתל אביב להרחיקו מעבודתו לחודש, ובהמשך ביקשה המשטרה לעשות זאת שוב - אבל לא לצמיתות. לפי האישום שבמסגרתו הורשע, שהוגש באוגוסט 2023, אלקלעי ניצל בתשעה מקרים שונים את תפקידו ואת האמון שניתן לו על-ידי המתלוננות, וכן את מצבן הגופני בעת בדיקתן. במעשיו, שתוארו במפורט בכתב האישום, הוא בעל אותן בהסכמה שהושגה במרמה לגבי מהות המעשים.
2 צפייה בגלריה
פרופ' מנחם אלקלעי
פרופ' מנחם אלקלעי
פרופ' מנחם אלקלעי, משמאל
(צילום: מאיה כהן)
אלקלעי שימש בשיבא כמנהל היחידה לאורוגינקולוגיה - תת-התמחות במיילדות ובגינקולוגיה, העוסקת בהערכה, אבחון וטיפול בתחלואת דרכי השתן התחתונות, בצניחת אברי האגן, ובהפרעות בתפקוד סוגרי פי הטבעת. בנוסף שימש אלקלעי גם באותו תפקיד באגף נשים ויולדות בבית החולים פוריה ובנוסף, טיפל במטופלות באופן פרטי, במרפאותיו שבמודיעין וברמת גן. בחשיפת הפרשה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" סייעה הבלוגרית חני מלול.
בסיכומו של דבר השופטים קיבלו את כל טענות המתלוננות על כך שעברו פגיעה מינית, ושמסרו עדויות דומות מבלי להכיר אחת את השנייה - למעט שתיים מהן, אם ובתה, ואף הן לא ידעו זו על פגיעתה של זו. הם דחו את הטענה המקוממת של ההגנה שהמתלוננות לא מבינות במעשיו, וקבעו כי מדובר במעשים פליליים ושמעשיו אינם מצויים במישור הרפואי, ואף לא בשטח אפור, אלא במובהק במישור הפלילי.
בית המשפט דחה בנוסף את טענת ההגנה כי עדויות שבע מתוך תשע המתלוננות, שהגישו את תלונותיהן במשטרה לאחר פרסום הכתבות בעניינו של אלקלעי, הושפעו מהפרסומים בתקשורת או האחדת גרסאות, משום שכל אחת ואחת מהמתלוננות חשפה את פרטי המעשים שאירעו בכסות ה"בדיקה" בפני קרובים וקרובות, קודם לפרסום הכתבות.
כמו כן, השופטים התרשמו עמוקות מעדותיהן מכמירות לב והמרגשות בכנותן של כל תשע המתלוננות, שתיארו, כל אחת בדרכה ובסגנונה, את עוצמת הפגיעה והכאב כתוצאה ממעשיו של אלקלעי, ואת ההלם, הקיפאון והמבוכה שחשו כשהבינו שביצע בהן מעשה פלילי. לחלקן הטראומה הייתה כה קשה עד שנמנעו משך שנים רבות מבדיקות גינקולוגיות, עד כדי נזק שהצריך ניתוח ואפילו כריתת שחלה.
2 צפייה בגלריה
ח', אישה שהוטרדה מינית על ידי הגינקולוג הבכיר
ח', אישה שהוטרדה מינית על ידי הגינקולוג הבכיר
חיה העידה: "השיטה - לנצל נשים במצוקה"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
אחת הנפגעות, בריאיון לאחר חשיפת הפרשה ב-ynet
(צילום: שמוליק דודפור)

בעקבות תמונת המצב המתקבלת מהתיק המליץ בית המשפט כי משרד הבריאות יבחן ויגבש מדיניות מתאימה לנוכחות מלווה (צד שלישי) בבדיקות גינקולוגיות, משיקולים של הבטחת סביבה בטוחה ומכבדת למטופלות, הפחתת חשש ואי-נוחות, והגנה עליהן מפני פגיעה או פרשנות שגויה; וכן הגנה על רופאים מפני האשמות שווא.
הכרעת הדין מצטרפת לצעד שכבר ננקט נגד הרופא במסגרת הליך מנהלי. בחודש אוקטובר אשתקד דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את ערעורו על החלטת משרד הבריאות להשעות את רישיונו לעסוק ברפואה עד לסיום ההליכים נגדו. באותה החלטה אימץ בית המשפט את עמדת משרד הבריאות, והשופט נמרוד פלקס כתב כי המעשים המיוחסים לו "משלבים מעילה חמורה באמון המטופלות תוך ניצול יחסי המרות והתלות, ומהווים פגיעה קשה בכבוד המקצוע".
התובעת בתיק, עו"ד מיטל מור מפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), מסרה: "בית המשפט בהכרעת הדין נתן אמון מלא בעדויותיהן של המתלוננות, שהעידו באומץ, בכנות ובפתיחות על המעשים המיניים שביצע בהן הנאשם במסווה של בדיקה או טיפול רפואי. בעצם הרשעתו טמון מסר חשוב ומשמעותי - אישה העוברת בדיקה גניקולוגית, שמעצם טיבה כרוכה במתן הרשאה לרופא לגעת באיבריה האינטימיים, יודעת היטב מה נעשה בגופה, מה טיבו של המגע המופעל עליה, מהם גבולות ההסכמה שנתנה לצורך הבדיקה הרפואית ומתי גבולות אלו נחצים. הכרעת הדין מלמדת כי אין לקבל ניסיונות לטשטש את הגבול שבין בדיקה רפואית לגיטימית לבין מעשים החורגים ממנה".
עורכות הדין תמי קלנברג-לוי, ליקול טמסוט וליהי גוטמן, המייצגות חלק מהנפגעות, מסרו: "בית המשפט הרשיע את הנאשם בביצוע אינוס ומעשים מגונים בכל אחת מתשע הנפגעות, תוך ניצול מעמדו כרופא ודמות סמכות. אנו מלאות הערכה כלפי הנשים האמיצות שעמדו על דעתן, ולמרות שהנאשם הצטייר בפניהן כרופא בכיר, בעל מעמד וסמכות - חשפו כי נפגעו מינית ממנו. בית המשפט מצא את גרסתן מהימנה, תוך שהוא דוחה בשתי ידיים את טענת הנאשם על כך שאישה לא מכירה את גופה, ולא יודעת מה ביצעו בה. בית המשפט אף העביר מסר בדבר הצורך בהגנה על גופן של נשים במהלך בדיקה גינקולוגית וצורך בקביעת נהלים. כעת הנפגעות מצפות לשמיעת גזר הדין ולכך שהענישה תשקף את היקף הפגיעה הקשה בהן".