סיבה נוספת למתיחות בין קייב לירושלים: אחרי שנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ביקר בשורת מדינות במזרח התיכון בעיצומה של המלחמה באיראן, אך דילג על ישראל, בימים אלה נרשמת מתיחות דיפלומטית בין המדינות בעקבות דיווחים על ספינת מטען רוסית עם חיטה גנובה מאוקראינה שעגנה בנמל חיפה.
שגרירות אוקראינה בישראל הביעה דאגה עמוקה בעקבות הדיווחים, בין היתר של אתר MarineTraffic המנטר תנועת כלי שיט, שלפיהם ספינת משא רוסית בשם "אבינסק" (ABINSK) הגיעה לנמל חיפה. נטען כי הספינה נשאה מטען חיטה שמקורו בשטחים אוקראיניים הנמצאים תחת כיבוש רוסי, כשברקע המלחמה שפרצה בפברואר 2022, עם הפלישה הרוסית, ונמשכת זו השנה החמישית.
3 צפייה בגלריה


אוניית המטען הרוסית ABINSK תחת שמה הקודם. תמונת ארכיון מ-2023
(צילום: Sergei Skriabin \ Marine Traffic)
בהודעה רשמית ציינה השגרירות כי מדובר בהפרה בוטה של המשפט הבינלאומי ושל ריבונותה הטריטוריאלית של אוקראינה. עוד הדגישה כי היא מצפה מכל שותפותיה, ובהן ישראל, לגלות סולידריות ולפעול בהתאם לעקרונות החוק הבינלאומי והצדק.
אוקראינה קראה לרשויות בישראל לבחון לעומק את הנושא, לפעול בהתאם להתחייבויותיהן הבינלאומיות, ולוודא כי שטחה של ישראל לא ישמש כנתיב להעברת סחורות שמקורן בפעילות בלתי חוקית. עד כה לא נמסרה תגובה מישראל האם האונייה אכן עגנה בחיפה ופרקה את הדגנים.
לפי נתוני מעקב של הפרויקט האוקראיני "מירוטבוריץ", לנמל נמל חיפה הגיעה לפני יומיים אוניית מטען רוסית בשם "אבינסק", כשעליה 43,765 טונות חיטה משטחים אוקראיניים כבושים. לטענת החוקרת האוקראינית יקטרינה יארסקו, האונייה הגיעה מקרץ' שבחצי האי קרים, שנמצא תחת כיבוש רוסי. נטען כי היא יצאה משם ב-17 במרץ עם מטען דגן, ומ-23 במרץ המתינה במעגן החיצוני. ב-12 באפריל התקבלה לפריקה.
לפי מודעות באתרי תעסוקה לימאים, אזור הפעילות הקבוע של "אבינסק" הוא מצר קרץ'. מעניין כי האונייה קיבלה את שמה הנוכחי בין יולי לנובמבר 2025, כשלפני כן נקראה Lago di Nemi והפליגה תחת דגל ליבריה, ולפני כן תחת דגל סיירה לאון. מדובר באונייה יחסית חדשה, שנבנתה ביפן בשנת 2006.
בעליה המסחריים של "אבינסק" הם חברה הרשומה בדובאי בשם Strategic Grain Management. לפי נתונים רשמיים של אוקראינה, החברה עוסקת במסחר בדגן משטחים שנכבשו על ידי רוסיה. אונייה נוספת של אותה חברה, ISIK 3, נצפתה כשהיא נכנסת לנמלי קרים עם משדר כבוי. לפי המודיעין הצבאי של אוקראינה, בשנת 2012 אותה אונייה נעצרה בגאורגיה לאחר שנכנסה לנמל סוחומי.
לפי הערכות המודיעין האוקראיני, בשנת 2025 ייצאה רוסיה יותר מ-2 מיליון טונות דגן משטחים כבושים, בשווי של כ-400 מיליון דולר. הרוכשים היו מדינות באפריקה, במזרח התיכון ובאסיה. לטענת קייב, הרוסים ממשיכים להוציא "דגן גנוב" בהיקפים גדולים. כך, ב-13 במרץ הגיעה ללטקיה שבסוריה אוניית המטען "מטרוס פוזיניץ'" עם 27,500 טונות חיטה משדות אוקראיניים כבושים. אונייה נוספת, ZAID, עם 35 אלף טונות חיטה, עושה כעת את דרכה לטורקיה. קודם לכן היא עגנה באלכסנדריה, אך מצרים סירבה לקבל את הדגן.
אחד הקונים המרכזיים של דגן מהשטחים הכבושים היא איראן. רוסיה והרפובליקה האיסלאמית הקימו מסלול סחר הדדי דרך הים הכספי. בתמורה לדגן, טהרן סיפקה למוסקבה נשק למלחמה באוקראינה, בהם כטב"מים מסוג "שאהד", שבהמשך רוסיה החלה לייצר בשטחה ואף שדרגה.
הפעם הראשונה שבה דווח על כך שדגן אוקראיני גנוב הגיע לישראל הייתה בספטמבר 2024. בפרשה היה מעורב איש עסקים מחצי האי קרים עם קשרים בישראל. לאחר צעדים דיפלומטיים מצד אוקראינה, ירושלים הפסיקה את הרכישות. עם זאת, אז הדגן נפרק, עורבב עם מטענים אחרים והוסווה. המצב שבו חיטה אוקראינית מגיעה ישירות ובאופן גלוי מקרים לישראל מתרחש לראשונה.
בתחילת המלחמה נחשף ב-ynet כי ראש הממשלה בנימין נתניהו העביר לאוקראינה בקשה לקיים שיחה עם הנשיא זלנסקי, על רקע הניסיון הרב של אוקראינה ביירוט כטב"מים מתוצרת איראנית, ובכוונה לקיים שיתוף פעולה ישראלי-אוקראיני בנושא. בהמשך, זלנסקי סיפר כי ארצו שלחה מומחים ליירוט כטב"מים לירדן, לשמירה על בסיסים אמריקניים, ואיראן איימה בתגובה שאוקראינה "הפכה למטרה לגיטימית", בעקבות "סיוע לישראל". הנשיא האוקראיני גם אישר שוושינגטון פנתה לקייב בנושא ההתמודדות עם הכטב"מים האיראניים מסוג "שאהד".
אנה זרובה, מנכ״לית העמותה ״חברים ישראלים של אוקראינה״, אמרה כי "לא מתקבל על הדעת שבעוד מדינות רבות בעולם מטילות סנקציות ומגבילות תנועת ספנות במקרים דומים, מתאפשרת פריקה של מטען כזה בישראל. יתרה מכך, על פי הטענות, בין הרוכשים הבודדים של תבואה זו נמנים ישראל ומשמרות המהפכה של איראן. הגורמים הרלוונטיים צריכים לבחון את הנושא לעומקו. השאלה שנותרת פתוחה היא אם ניתן יהיה להסיר את הכתם הערכי שנוצר".
דיווח: חשש ברוסיה ממינוי גופמן
בינתיים, ברוסיה מביעים חשש ממינויו של רומן גופמן לראש המוסד, כשברקע העתירה של אורי אלמקייס נגד מינויו לבג"ץ, והחלטת בית המשפט שלא להוציא צו שיעכב את המהלך. בידיעה שפורסמה היום בסוכנות הידיעות הממשלתית "טאס", נכתב כי הביון הישראלי עשוי "להפוך לפעיל יותר ביחס לרוסיה".
בכתבה צוטט מומחה לביטחון לאומי בשם אלכסנדר סטפנוב שאמר בין היתר כי פעילות המוסד "בכיוון הרוסי עשויה לקבל ממד חדש בהתחשב בקשרים ההדוקים שבין תל אביב ל'משטר בקייב'. פעולות רבות של הביון האוקראיני תוכננו תוך שימוש בידע ובמעורבות של סוכני מוסד". סטפנוב הוסיף שהמוסד יכול להעניק לאוקראינה "ידע בתחום הלחימה והמודיעין תוך שימוש בבינה מלאכותית". הוא טען כי המוסד הופך למעשה ל"צבאי-אישי לחיסול מנהיגים שמוכוון על ידי נתניהו".








