בסוף החודש שעבר נהרג בגבון מיליונר אמריקני, ששילם עשרות אלפי דולרים כדי לצוד אנטילופה נדירה. הוא לא היחיד – בעלי אמצעים משלמים סכומי כסף גבוהים כדי לצוד חיות בר, חלקן נדירות ובדרגות שונות של סכנת הכחדה, רק כדי להצטלם לצידן לאחר שהשיגו את מבוקשם, בגאווה על ההישג המפוקפק והשנוי במחלוקת. חלקם אף בוחרים לתלות את הראש (או איברים אחרים) של בעל החיים הניצוד בסלון ביתם.
נושא ציד חיות הבר מעורר סערות ציבוריות ודיונים אתיים ברחבי העולם. בעיני המשתתפים, מדובר בפעילות יוקרתית ומרגשת שיכולה דווקא לתרום מבחינה כלכלית לשימור חיות הבר – כאשר הכסף עבור רישיונות הציד מופנה לכך – אבל המבקרים הרבים רואים בכך פעולה אכזרית, מיותרת ומזיקה.
לצד המקרים שבהם הציידים מצליחים במשימתם ונשארים בחיים, יש מקרים שבהם דינמיקת הציד משתנה באופן דרמטי. ההיסטוריה רצופה במקרים שבהם הצייד הפך לניצוד. מקרה כזה אירע באוגוסט 2025, כאשר המיליונר האמריקני אשר ווטקינס נהרג מפגיעת תאו אפריקני במהלך מסע הציד שלו בדרום אפריקה. ב"דיילי ביסט" דווח כי ווטקינס, שנהג לשתף לעיתים קרובות ברשתות החברתיות תמונות של עופות ובעלי חיים אחרים שצד והרג להנאתו, עקב יחד עם שותפים נוספים אחרי בעל החיים שיכול להגיע למהירות של כ-55 קילומטרים לשעה ולמשקל של עד 900 קילוגרמים, אולם הותקף לפני שהצליח לממש את מטרותיו.
מיליונר אמריקני נוסף שנהרג לאחרונה בנסיבות דומות היה ארני דוסיו. זה קרה לאחר שבעל הכרמים ואיש העסקים, שהיה צייד ותיק שהשתתף לאורך עשרות שנים במסעות ציד ברחבי אפריקה וארצות הברית, ניסה לצוד צביון צהוב-גב – מין של אנטילופה גדולה יחסית, הנפוץ במרכז אפריקה ובמערב היבשת, ומוגדר כמין הקרוב לסיכון.
על פי הדיווחים, במהלך ההליכה ביער העבות של הפארק הלאומי לופה (Lopé) בגבון, נתקל דוסיו בעדר פילות. הצייד האמריקני לווה בצייד מקצועי מטעם חברת ספארי מקומית, שסיפקה את הציוד והליווי הנדרש. דוסיו שילם לפי הדיווחים כ-40 אלף דולר למקומי כדי שידריך אותו בציד. בעוד הצייד המקצועי נפצע באירוע ואיבד את הרובה שלו במהלכו, דוסיו נותר עם רובה הציד, אך לא הצליח להדוף את הפילות ונהרג במקום. נקבות הפיל האפריקני עשויות להגיע לגובה של כ-3.5 מטרים ולמשקל של מספר טונות, והתקרית הספציפית מוכיחה שהן יכולות לפעול בתוקפנות רבה כדי להגן על גוריהן.
מרדף אחרי ריגוש ומעמד
בעיני ציידים רבים, המאמץ הגופני, כישורי המעקב והסבלנות הנדרשים כדי להגיע לקרבת בעל החיים נתפסים כספורט אתגרי. המפגש עם בעל חיים טורף, בפרט, מעורר תגובה פיזיולוגית של ריגוש וסיכון, המגבירה את ההתמכרות לתחום בקרב חלק מהעוסקים בו. לעומת זאת, ישנם ציידים הטוענים שהמניע שלהם הוא דווקא סיוע לשימור הסביבה.
בסוג הציד הזה, המטרה העיקרית אינה השגת מזון, אלא ציד של חיות בר (לרוב גדולות ומרשימות) כדי לקחת חלקים מהן – כמו קרניים, עור, גולגולת או חיטי שנהב – ולהציגם לראווה כ"גביע" או כמזכרת להצלחת הציד.
20 צפייה בגלריה
שלט המורה על האיסור לצוד בשטח הסוואנה בבוטסוואנה
(צילום: Michael Wick / Shutterstock)
ציד חיות בר הוא תופעה עתיקה למדי. האדם התבסס משחר האנושות על מזון מהסביבה שבה הוא חי. עם התפתחות המין האנושי, ציד חיות הבר השתנה והתפתח, אולם הוא עדיין מקור למזון במקומות רבים בעולם.
בשנים האחרונות, חרף הבעיות האתיות, מתגברת תופעת הציד ומתרחבת בשטחי הסוואנה של אפריקה. דיונים סוערים וביקורת רבה נשמעים מכל עבר, בשל ההיבטים המוסריים והפגיעה במאמצי שימור הטבע, אולם הציידים נותרים דבקים במטרתם.
20 צפייה בגלריה
תאודור רוזוולט, הנשיא ה-26 של ארצות הברית, לצד פיל שאותו צד במסעו באפריקה בשנת 1910
(צילום: Everett Collection / Shutterstock)
אחד המניעים הבולטים ביותר הוא הרצון להפגין כוח, עושר ומיומנות. ציד חיות גדולות ומסוכנות (כמו "חמשת הגדולים" באפריקה – אריה, פיל, קרנף, נמר ותאו אפריקני) דורש משאבים כלכליים, כך שאם הצייד מצליח במשימתו הוא מעצים את מעמדו בעיני אחרים. גם גודל החלק שהצייד משיג, או מידת השכיחות בעל החיים (ככל שהוא נדיר יותר, כך ההישג נחשב יותר), משחקים תפקיד.
ציידת מדרום אפריקה הודתה לבעלה ששילם 2,000 דולר כדי שתוכל להרוג ג'ירפה – שגם כך נתונה בסכנת הכחדה – לרגל יום האהבה
בפן הפסיכולוגי, ההערכה היא שציד חיות הבר מספק תחושת שליטה מוחלטת על הטבע. הריגת טורף-על או בעל חיים עוצמתי מעניקה לצייד תחושת עליונות אבולוציונית. פחלוץ החיה והצגתה לראווה משמשים כדרך לשמר את רגע הניצחון ולהפוך אותו לנכס קבוע.
ציד האריה שהסעיר את העולם
אחד המקרים המפורסמים ביותר, אם לא המפורסם שבהם, התרחש ביולי 2015. וולטר פאלמר, רופא שיניים אמריקני, שילם כ-50 אלף דולר כדי לצוד את האריה ססיל בפארק הלאומי הוואנגה (Hwange) שבזימבבואה. הפופולריות הרבה של ססיל, בשילוב פרטי האירוע המזעזעים, הכו גלים לא רק בקרב פעילים סביבתיים ברחבי העולם, במה שכונה "התגובה הגלובלית הגדולה ביותר לסיפור חיות בר בכל הזמנים".
האריה ססיל (על שם המדינאי ואיש העסקים הבריטי ססיל רודס) התהדר ברעמתו השחורה והיה אחד מהאריות המפורסמים באפריקה. המזג הנוח שלו כבש חוקרים ותיירים רבים, שהיו יכולים להתקרב אליו ללא חשש.
20 צפייה בגלריה
האריה ססיל
(צילום: Andrew Loveridge / University of Oxford / ZUMA Press Wire / Reuters)
מכיוון שבתחומי האתר של שמורת הטבע הלאומית באפריקה הציד אסור על פי החוק המקומי, פאלמר ושותפיו לפשע רתמו נבלת פיל לרכב השטח שבו נסעו, במטרה למשוך את ססיל אל מחוץ לאתר. כשזה קרה, נורה ססיל באמצעות חץ וקשת, אך רק נפצע. ציידיו לא ויתרו, עקבו אחרי האריה הפגוע במשך 40 שעות נוספות ולבסוף חיסלו אותו ביריית רובה. ראשו נערף באכזריות וגופתו הושארה בשטח.
המקרה הקשה הביא להתעניינות רחבה של יותר מ-32 מיליון חיפושים בגוגל על האריה ססיל ופרשיית הציד, והצית מחאה של מיליוני בני אדם – מהתארגנויות ספונטניות של חתימה על עצומות וקריאה לרשויות לפעול נגד הציידים ועד ידוענים שפעלו בנושא. בפן המדיני, נעשו מאמצים רבים כדי להביא לאיסור על ייבוא תוצרי ציד לא חוקי, כולל "גביעי ציד" – חלקי בעלי חיים המוצגים לראווה כמזכרת מציד שהצליח.
אלא שלמרות המחאות והמאמצים השונים, נראה כי לא רק שהתופעה נמשכה, אלא שהיא אפילו הפכה נפוצה יותר. מקרה נוסף שמוכיח זאת אירע בפברואר 2021, כאשר ציידת מדרום אפריקה בשם מרליז ואן דר מרווי החליטה לצוד להנאתה ג'ירף ואף שיתפה את התמונות בעמוד הפייסבוק שלה.
באחת התמונות החזיקה ואן דר מרווי את הלב של הג'ירף והודתה לבעלה, ששילם 2,000 דולר כדי שתוכל להרוג את בעל החיים – שגם כך נתון בסכנת הכחדה – לרגל יום האהבה. "תהיתם פעם כמה גדול הלב של הג'ירף? אני בעננים מהמתנה שקיבלתי ליום האהבה", כתבה בפוסט שבחרה לשתף עם העוקבים שלה, תוך שהיא הוסיפה חטא על פשע והצהירה שמהעור של הג'ירף היא תעשה שטיח.
גם בניו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ השתתפו באופן פעיל בציד חיות בר. דונלד טראמפ ג'וניור ואריק טראמפ ידועים כחובבי ציד מושבעים, ותמונות ממסע הציד שלהם בזימבבואה עוררו ביקורת קשה כשהתפרסמו ב-2012. בתמונות נראו האחים כשהם אוחזים בזנב פיל כרות, מחזיקים נמר מת, ועומדים לצד תאו ותנין שניצודו.
טראמפ ג'וניור, בנו הבכור של הנשיא המכהן מאשתו הראשונה איוונה, הגן על מעשיהם בטענה כי הכסף ששולם עבור רישיונות הציד עובר לשימור חיות הבר וכי הבשר נתרם לכפרים מקומיים הסובלים מרעב. "אני מתערב שהכסף שאני מוציא על דמי רישוי שחוזרים לבעלי החיים הוא הרבה יותר ממה שהמתנגדים נותנים, בוודאות", הוא כתב ברשת X, בטענה שהוא ואחיו לא עשו שום דבר רע.
"אם משפחת טראמפ הצעירה מחפשת ריגוש, אולי כדאי לה לשקול צניחה חופשית, קפיצת בנג'י או אפילו ללכת בדרכו של אביהם, ולא לצוד חיות בר", נאמר בתגובה מטעם ארגון אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים (People for the Ethical Treatment of Animals), ארגון זכויות בעלי החיים הגדול בעולם, שנוסד בשנת 1980. "אם משפחת טראמפ רוצה לעזור לתושבי הכפר, יש להם שפע של משאבים העומדים לרשותם".
20 צפייה בגלריה
אריק טראמפ (מימין) ואחיו הבכור דונלד טראמפ ג'וניור, לצד חיות הבר שצדו באפריקה
(צילום: מתוך יוטיוב)
20 צפייה בגלריה
האחים אריק טראמפ ודונלד טראמפ ג'וניור עם תנין שצדו במסעם לאפריקה
(צילום: מתוך יוטיוב)
גם בישראל
תופעת הציד לא פסחה גם על ישראל. למרבה הצער, הציד הוא אחד האיומים הקשים ביותר על חיות הבר בארץ, והוא מעמיד את חלקן בסכנת הכחדה ממשית. "בישראל, ציד חוקי של חיות בר מוסדר ומפוקח על ידי החוק להגנת חיית הבר (1975), כאשר רשות הטבע והגנים היא הגוף האחראי על פיקוח ואכיפה של ציד בישראל – חוקי ולא חוקי כאחד", מסביר ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות בחברה להגנת הטבע. "סוג נוסף של ציד הוא ציד 'אישי', למטרות פנאי או ספורט – תלוי איך מסתכלים על זה. ציידים מהסוג הזה צדים חיות בר תחת היתר מרשות הטבע והגנים, עם הגבלות מסוימות – למשל לגבי עונת הציד, רשימת המינים המותרים בציד ומכסות ציד, שיטות הציד – יש שיטות מותרות ויש אסורות – ועוד".
עם זאת, ד"ר פרלמן מבהיר כי יש מספר בעיות בהיתרי הציד בישראל. "ברשימת המינים הניצודים מופיעים מינים נדירים ומינים שנמצאים בסכנת הכחדה, גם עולמית וגם בישראל", הוא מסביר. "צולל חלודי, למשל, נמצא בסכנת הכחדה עולמית. קרקיר הוא מין מתמעט בכל העולם, ונמצא ברשימה האדומה של העופות באירופה. גם זרעית וזרזיר, המופיעים ברשימת המזיקים המותרים בציד, הם מינים מתמעטים מאוד בכל העולם וגם בישראל".
לדבריו, "החוק כיום הוא ארכאי ומתאים למציאות שמירת הטבע של שנות ה-50 במאה הקודמת. במצב שמירת הטבע כיום, שבו יש לחץ אדיר על המערכות הטבעיות מכל הכיוונים, אוכלוסיות שלמות נכחדות או מצטמצמות בצורה דרמטית, ומינים רבים נתונים בסכנת הכחדה. ציד אישי או ציד למטרות הנאה לא מותאם למציאות העכשווית".
ד"ר יואב פרלמןצילום: באדיבות ד"ר יואב פרלמן, החברה להגנת הטבעבהיבט העולמי, מוסיף ד"ר פרלמן ואומר כי תופעת הציד התפשטה כמעט בכל המדינות. "במרבית המדינות המערביות הציד מבוקר ומווסת, אך לא בכולן (למשל יוון, מדינות הבלקן, איטליה, צרפת, מלטה וספרד – שם יש ציד בלתי חוקי פרוע)", הוא אומר. "במדינות רבות אחרות יש חקיקת ציד, אך היא לא נאכפת היטב או לא נאכפת כלל. למשל בלבנון, שם יש ציד לא חוקי בהיקפים נרחבים. האם נצליח בישראל להיות המדינה הראשונה בעולם שבה לא יתאפשר ציד למטרות הנאה (ציד אישי), ובכך נהיה אור לגויים? אני חושב שזה אפשרי".
