ההתחזקות של מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), שרשמה בחודש האחרון ניצחונות דרמטיים בבחירות המקומיות במדינה, מעוררת שם חשש גדול משלל סיבות, ואחת מהן היא העמדה הפרו-רוסית של המפלגה – שבכיריה לא רק קוראים לחידוש היחסים עם מוסקבה, אלא חלקם מביעים הערצה לנשיא ולדימיר פוטין.
גלריה
פוטין ומנהיגתה הארצית של AfD אליס ויידל
(צילום: Alexander KAZAKOV / POOL / AFP, REUTERS/Liesa Johannssen)
על רקע החשש הזה, ב"ניו יורק טיימס" דווח כי הממשלה הפדרלית בברלין, בראשות הקנצלר השמרן פרידריך מרץ, נערכת למהלך יוצא דופן שיעניק לה את היכולת לשלול ממנהיגי מדינות מחוז בגרמניה מידע מודיעיני רגיש – מחשש שאם ה-AfD תצליח בסופו של דבר לשבור את החרם נגדה מצד שאר המפלגות בסקסוניה-אנהלט, שם גרפה המפלגה בתחילת החודש 44% מהקולות, ולהקים בה ממשלה מקומית – היא תקבל גישה למידע מודיעיני רגיש, ועלולה להדליף לקרמלין את תוכנית המלחמה הסודית של ברלין.
ה-AfD, מפלגה שהוקמה לפני 13 שנה, מעולם לא הייתה קרובה יותר לשלטון מאשר בסקסוניה-אנהלט, וחסרים לה שם רק שלושה מושבים עבור רוב מוחלט שהיה מאפשר לה להקים ממשלה לבד. היא ממשיכה כעת במגעים על הקמת קואליציה עם מפלגת השמאל הקיצוני האנטי-ישראלית BSW, היחידה שמוכנה לשתף עמה פעולה מבין שאר המפלגות בפרלמנט, וכמו AfD מחזיקה גם היא בעמדות פרו-רוסיות. אם ה-AfD תצליח בסופו של דבר להקים שם ממשלה, מנהיגיה יקבלו כמו מנהיגי שאר מדינות המחוז של גרמניה גישה נרחבת למידע מודיעיני, הנחוץ להם בין היתר לטיפול בשיטור פנים ובמאבק בטרור.
אולם שלושה גורמים בכירים, ששוחחו עם ה"טיימס" בעילום שם, אמרו כי בצבא הגרמני חוששים שאם מנהיגי ה-AfD ישתלטו על הממשל המקומי בסקסוניה-אנהלט, הם יקבלו גישה לפרטי תוכנית המלחמה הסודית שברלין גיבשה ב-2024 – תוכנית של יותר מ-1,000 עמודים שזכתה לכינוי "אופלאן" ועוסקת בתגובה לתרחיש של מתקפה רוסית על מזרח אירופה – ועלולים כאמור להדליף אותה לרוסיה.
ויידל לצד מנהיגה המקומי של AfD בסקסוניה-אנהלט, אולריך זיגמונד (באמצע), אחרי הניצחון שם החודש
(צילום: REUTERS/Liesa Johannssen)
מאחורי החשש הזה עומדת העמדה הפרו-רוסית הרשמית של המפלגה, שקוראת לחידוש היחסים עם מוסקבה ולחדש את משלוחי הנפט והגז הזולים שלה, וכך לענות על מצוקתם הגוברת של הגרמנים, שמתמודדים עם מחירי האנרגיה מהגבוהים ביותר באירופה. בכירים במפלגה מביעים גם עוינות גלויה לאוקראינה, קוראים להפסיק את הסיוע הצבאי הנרחב שברלין מספקת לה מאז הפלישה הרוסית ב-2022 ואף דורשים שקייב תשלם פיצויים על הסיוע שכבר ניתן. הם גם קוראים לסלק מגרמניה את המוני הפליטים האוקראינים שזו קלטה, ולקדם לימודי רוסית בבתי הספר.
בדיון שנערך החודש בבונדסטאג אמרה מנהיגתה הארצית של AfD אליס ויידל כי גרמניה זקוקה ל"גז הזול" של רוסיה, ומנגד רמזה כי הממשלה בקייב הייתה זו שעמדה מאחורי פיצוץ צינורות הגז "נורד סטרים" מרוסיה לגרמניה בספטמבר 2022, והאשימה כי ממשלתו של הקנצלר מרץ "ממשיכה לתגמל במיליארדי דולרים על חשבונה של גרמניה את אלו בקייב שחשודים בתכנון המתקפה". יצוין כי ממשלת אוקראינה מכחישה רשמית קשר לפיצוץ צינורות הגז, שלפי החשד בוצע על ידי צוות חבלה אוקראיני.
חלק מבכירי ה-AfD מביעים תמיכה גלויה ברוסיה, גם אחרי הפלישה שלה לאוקראינה, ובאותו דיון בפרלמנט החודש נאם גם המחוקק מטעמה יורגן קוגל, שדיבר על "הנשיא ולדימיר פוטין, שאנו מעריכים" – וטען כי לא נשקפת ממנו סכנה לנאט"ו. כמה מבכירי המפלגה אף הגיעו בספטמבר 2022, כחצי שנה בלבד אחרי הפלישה לאוקראינה, לביקור סולידריות במוסקבה. "האידיאולוג" של המפלגה בסקסוניה-אנהלט, האנס-תומאס טילשניידר, הגיע ב-2024 לביקור נוסף ברוסיה, הפעם במובלעת קלינינגרד שבין פולין לליטא, ויחד עם חברי AfD נוספים נופף שם בדגלי רוסיה וגרמניה.
טנק לאופרד 2 בתרגיל של צבא גרמניה. חשש מהדלפת תוכנית "אופלאן" הסודית
(צילום: FOCKE STRANGMANN / AFP)
לחשש מהקרבה של AfD למוסקבה תרם גם דיווח מהשבוע שעבר בסוכנות הידיעות רויטרס, ולפיו גורמים במפלגה מתכננים מפגש בשנה הבאה עם שליחו הכלכלי הבכיר של הנשיא פוטין, קיריל דמיטרייב, במטרה לדון עמו באפשרות של חידוש משלוחי הגז הרוסיים לגרמניה. לפי הדיווח התוכנית היא לקיים את המפגש בתחילת מרץ, ואף שזו תהיה פגישה סמלית בלבד – מפני שה-AfD לא נמצאת בשלטון הפדרלי בגרמניה האחראי על סוגיות שכאלו – התוכנית לקיים אותה עוררה ביקורת קשה. "ה-AfD נמצאת בצד של רוסיה ומוכנה לבגוד גם באוקראינה וגם בגרמניה. רוסיה משתמשת באנרגיה, ובמיוחד בנורד סטרים, כנשק היברידי למטרות צבאיות. פתיחה מחדש של נורד סטרים תהיה אסון לביטחון האירופי ותבודד את גרמניה", אמר למשל רודריך קיזווטר, מחוקק מהמפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU) של הקנצלר מרץ.
על הרקע הזה התפרסם אתמול אותו דיווח ב"ניו יורק טיימס" על ההיערכות של הממשלה הפדרלית בברלין לחסום מידע מודיעיני מסוים ממנהיגי סקסוניה-אנהלט – אם ה-AfD תעלה לשלטון במדינת המחוז. הכוונה היא לשלול ממנה מודיעין הנוגע למוסקבה, כמו למשל פעולות חבלה רוסיות ברחבי אירופה, אך לא גישה למודיעין הנחוץ למאבק במתקפות טרור. בדיווח צוין כי אם יהיה קושי משפטי בהגבלת הגישה רק למדינת מחוז אחת, ייתכן שהיא תוגבל לכל מדינות המחוז של גרמניה.
לפי הדיווח, התוכנית הזו נועדה להרגיע גם את בעלות בריתה האירופיות של גרמניה, ובהן פולין וכמה מדינות סקנדינביות, שהביעו חשש שמידע שהן יעבירו לברלין בנוגע לרוסיה ימצא את דרכו למוסקבה. עוד לפני הבחירות בסקסוניה-אנהלט, שר ההגנה הגרמני בוריס פיסטוריוס אמר ל"בילד" כי לא יעביר מידע מודיעיני צבאי לממשלה כלשהי בהובלת AfD: "אי-אפשר להתעלם מהזיקה שלהם לפוטין", אמר פיסטוריוס, ממנהיגי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD) מהמרכז-שמאל, השותפה בקואליציה של מרץ.
קנצלר גרמניה פרידריך מרץ. מתכנן לחסום גישה למודיעין מהימין הקיצוני
(צילום: RALF HIRSCHBERGER / AFP)
פרט מעניין נוסף בדיווח הוא שבממשלת גרמניה דנים בהגבלות על הגישה של סקסוניה-אנהלט למודיעין גם מתוך מטרה למנוע מה-AfD לחשוף פרטים על החקירות המתנהלות נגד אנשיה שלה. המפלגה סווגה על ידי שירותי ביטחון הפנים הגרמניים כ"גוף קיצוני מאומת", ומשמעות הדבר שהיא נתונה למעקב של שירותי המודיעין. לפי "ניו יורק טיימס", המעקב הזה כולל גם שימוש בסוכנים סמויים, וגורמים גרמנים אמרו לעיתון כי אם ה-AfD תעלה לשלטון בסקסוניה-אנהלט, היא עלולה לנצל את הגישה שלה למודיעין מסווג כדי לחשוף את זהותם של הסוכנים הללו, או לסכל בדרכים אחרות את המעקב אחריה.
דובר מטעם ה-AfD, יורק הרמן, אמר ל"טיימס" כי התוכנית של הממשלה הפדרלית היא מהלך "בלתי דמוקרטי בעליל", וכי הטענות על חשש שתדליף מידע מסווג הן "חסרות בסיס".
מפלגת הימין הקיצוני, שחרתה על דגלה את המאבק בהגירה, רשמה שני ניצחונות חשובים בחודש האחרון: לצד הניצחון המוחץ בסקסוניה-אנהלט, רק בתחילת השבוע היא הגיעה למקום הראשון במדינת המחוז מקלנבורג-מערב פומרניה, עם 38% מהקולות, ושם גם ה-CDU של הקנצלר מרץ הושפלה לחלוטין ולא עברה את אחוז החסימה, כך שלא תיוצג כלל בפרלמנט המקומי. אף שבמקלנבורג-מערב פומרניה לא צפויה ה-AfD להצליח להקים קואליציה, הניצחון שלה וההפסד המשפיל של ה-CDU מגבירים את הלחץ על הקנצלר מרץ לפרוש ולפנות את מקומו במפלגת השלטון למנהיג אחר, כשברקע הסקרים המראים שהתמיכה בו נמצאת בשפל היסטורי של 13% בלבד, בעקבות הקושי שלו לממש את הבטחותיו להיאבק בהגירה ולשקם את הכלכלה המקרטעת.
הבטחה לגירוש המוני של מהגרים - ודרישה ל"גז זול" מפוטין. תומכי "אלטרנטיבה לגרמניה" בהפגנה ברלין ב-2022
(צילום: רויטרס/REUTERS/Christian Mang)
התסכול מההגירה ההמונית ומיוקר המחיה הם שתי סיבות מרכזיות לעלייה הגדולה בתמיכה ב"אלטרנטיבה לגרמניה", שחרתה על דגלה את המאבק בהגירה ונכנסה לראשונה לבונדסטאג רק ב-2017, שנתיים אחרי שהקנצלרית דאז אנגלה מרקל פתחה את דלתות ארצה למיליון מהגרים מהמזרח התיכון. לצד ההבטחה לקדם גירוש המוני והעמדות הפרו-רוסיות שלה, המפלגה גם קוראת להפסיק להתבייש בתרבות ובהיסטוריה הגרמנית, ומבקריה מזהירים כי היא מנסה להצניע את זיכרון השואה ומשמשת בפועל בית לניאו-נאצים. בעוד בעבר התמיכה במפלגה הגיעה בעיקר ממזרח גרמניה, התמיכה בה גדלה משמעותית גם במערב המדינה, ובסקרים הארציים היא כבר מובילה עם כ-28%, בפער נאה של כ-8% על ה-CDU של מרץ.
