האשמות חריפות נגד ישראל, חלקן מופרכות מבלי להציג ראיות - והתעלמות כמעט מוחלטת מהטבח שביצעו מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר: בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג נפתח הבוקר (חמישי) הדיון המקדמי בתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל. הדרום-אפריקנים מאשימים את ישראל במעשים שאופיים "רצח עם" ברצועת עזה, והציגו ראשונים את טענותיהם, מתוך מטרה להביא את בית הדין להוציא צווים שיורו לישראל לעצור את המלחמה. מחר יציגו הנציגים הישראלים את טיעוני ההגנה בפני הרכב השופטים הבינלאומי. מחוץ לאולם נערכו הפגנות בעד ונגד ישראל. התובעים הציגו ציטוטים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר וסגן יו"ר הכנסת ניסים ואטורי ש"קרא למחוק את הרצועה מעל פני האדמה". ynet העביר את הדיון בשידור ישיר.
דרום אפריקה החלה לטעון נגד ישראל בהאג - ומאשימה אותה ב"אפרטהייד"
(צילום: UN)
התביעה בהאג - כל מה שצריך לדעת:
• "פשע הפשעים" והמטרה: להפוך את ישראל למצורעת | מדריך
• הראיות המזוויעות לפשעי חמאס | קשה לקריאה וצפייה
• היהודי הביקורתי, המוסלמי שסעד אצל שגריר ישראל: 15 השופטים בהאג
• ההצגה המסוכנת ביותר בעיר | פרשנות, נדב איל
• נתניהו, שעות לדיון: "לא נעקור אוכלוסייה, ולא נכבוש את עזה לצמיתות"
רגע לפני הדיון הדרמטי: נדב איל מדווח מבית הדין הבינלאומי בהאג
בתחילת הדיון אמרה נשיאת בית הדין, השופטת האמריקנית ג'ואן דונהיו, כי "בית הדין הבינלאומי התכנס כדי לשמוע את הטענות של דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם". מיד לאחר מכן הושבעו השופט שמייצג את דרום אפריקה דיקנג מוסנקה ולאחריו השופט שמייצג את ישראל, נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק. "אני מכריז שאבצע את חובותיי כשופט ללא משוא פנים", אמר ברק.
הטוען מטעם דרום אפריקה אמר בדיון: "דרום אפריקה מכירה בנכבה של הפלסטינים, שבמהלכה נעקרו פלסטינים מבתיהם. במשך עשורים ישראל עושה מעשי רצח עם. דרום אפריקה מכירה בפעולות האפרטהייד וברצח העם שישראל עושה 75 שנה".
הכותרת
המלחמה בחמאס עוברת לזירה המשפטית
26:27
משפחות החטופים צועדות לכיוון בית הדין בהאג
(צילום: משרד החוץ)
שר המשפטים של דרום אפריקה רונלד למולה אמר: "האלימות וההרס בפלסטין וישראל לא התחילו ב-7 באוקטובר. הפלסטינים חווים אלימות 75 שנה. בעזה - מ-2004 ישראל שולטת בחשמל, מים, גבולות ואסור להיכנס ולצאת אליה כשישראל שולטת בשתי היציאות היחידות, והיא עדיין כובשת לפי כללי בית המשפט. דרום אפריקה מגנה את האלימות של חמאס נגד אזרחים ישראלים ולקיחתם בשבי. יחד עם זאת, אין שום הצדקה לתגובה של ישראל. כדי למנוע רצח עם, ממשלת דרום אפריקה החליטה לפנות לבית המשפט".
נציגה נוספת מטעם דרום אפריקה, עדילה האסים, אמרה: "ב-97 הימים אחרונים ישראל מפציצה את עזה במה שמוערך כמתקפה הכי גדולה בהיסטוריה. האזרחים בעזה יכולים למות ממנה ויכולים למות מרעב ומחלות בגלל שעזרה לא נכנסת. לנו ברור שחלק מהפעולות של ישראל עוברות על החוק הבינלאומי. ההרס הוא חגיגה עבור הצבא הישראלי. החיילים מצלמים את עצמם מפוצצים בתים שלמים ומניפים את דגל ישראל".
האסים אמרה עוד: "זה הרצח הגדול של אזרחים בעזה. הם נרצחים בבתים, בבתי ספר ובמסגדים, תוך כדי כך שהם מנסים למצוא אוכל ומים למשפחות. דוח מועצת זכויות האדם של האו"ם קבע שבתים ותשתיות בעזה 'הושמדו עד הקרקע' ושלא נשארה שום תקווה לפלסטינים לחזור לבתיהם. בכך יש חזרה על מעשים היסטוריים של ישראל בנוגע לעקירת פלסטינים מבתיהם. ישראל עושה הכול כדי לגרום לרעב בעזה. 80% מהאנשים בעולם שסובלים מרעב כיום הם בעזה. ישראל חוסמת משלוח של סיוע מציל חיים, כולל ערכות רפואיות חיוניות ללידת תינוקות. בנסיבות שבהן 180 נשים יולדות בעזה ביום, כ-15% מהנשים האלה צפויות לחוות סיבוכים הקשורים להיריון או לידה ויזדקקו לטיפול רפואי נוסף".
נציג אחר של דרום אפריקה הציג סרטון מ-7 בדצמבר של חיילי צה"ל שתועדו רוקדים ושרים "למחות את זרע עמלק" ו"אין בלתי מעורבים". לדברי נציג התביעה, "גם מפקדי הצבא מדברים כך. חיילים מבינים שזה בסדר כי זאת חלק מהמדיניות של ישראל. חברי כנסת קראו שוב ושוב לשטח את עזה, חלק מהשרים הציעו להשתמש בנשק אטומי. ישראל מודעת להרס שהיא מבצעת, למרות זאת היא ממשיכה את התנהגותה. מיד אחרי תחילת המלחמה, האשמנו את המנהיגים הישראלים בכוונה לבצע רצח עם, ישראל דחתה את טענותינו".
דרום אפריקה מצטטת את נתניהו, גלנט וניסים ואטורי: "קרא למחוק את הרצועה מעל פני האדמה"
(צילום: UN)
מקס דפלסי, נציג נוסף של דרום אפריקה בדיון, אמר: "לפלסטינים בעזה יש חלק חשוב בעם הפלסטיני וזכותם להתקיים. מה שקורה בעזה הוא לא סכסוך פשוט בין שתי מדינות, זה כיבוש של הישראלים על הפלסטינים ביותר מחצי מאה. אלו שנים שבהן ישראל הגדירה את עצמה מעל לחוק. הקהילה הבינלאומית אכזבה את הפלסטינים הרבה זמן, ולכן דרום אפריקה פנתה לבית המשפט הזה כי להגן עליהם".
הוא הוסיף: "העדויות על כוונת רצח עם ברורות מהצהרותיהם של פקידי ממשל וחיילים ישראלים כלפי פלסטינים בעזה. המעשים שישראל עושה בעזה יכולים לפחות להיות מאופיינים כרצח עם. דרום אפריקה טוענת שהזכויות של פלסטינים בעזה אינן שונות ממקרים אחרים שנידונו בהאג. לדרום אפריקה יש את החובה למנוע את רצח העם הזה, וכך גם לבית המשפט הזה".
בלין ני גרליי, נציגה נוספת של דרום אפריקה בדיון בהאג, קראה לשופטים לנקוט "אמצעים זמניים" כדי להגן על הפלסטינים בעזה. לטענתה, "מזכ"ל האום ואחרים מגדירים את עזה כ'בריכת דם', עזה הפכה למקום של מוות וייאוש. מתפתחת בה בעיית בריאות קשה. אנשים רעבים, מוות מעבר לפינה. לילדים 12 השבועות האחרונים היו טראומטיים. עזה הפכה למקום לא ראוי למגורי אדם". עוד טענה, מבלי להציג הוכחה: "גופות ילדים נאכלות על ידי בעלי חיים".
ואן לו, טוען נוסף מצד התובעת, אמר: "במשך שלושה חודשים ישראל ביצעה מצור והפצצה של עזה שיכולים להיראות רק כרצון לחסל את עזה ואת תושביה. דרום אפריקה מבקשת מבית המשפט למנוע רצח עם, היא עושה אחרי ש-23 אלף בני אדם, רובם חפים מפשע, נהרגו. דרום אפריקה גינתה את מתקפת 7 באוקטובר, אבל מצד שני אנחנו עדים לחודשים של הפצצה מתמשכת, השטחה של שכונות שלמות, הפסקת חשמל ומים מאוכלוסייה שלמה.
"כל זה לא יכול להיכלל תחת המינוח של 'ציד חמאס'. זו תקיפה וטרור נגד כל אוכלוסיית עזה. זה לא עוזר לישראל שהיא אומרת שהיא עושה הכול כדי להימנע מפגיעה בבלתי-מעורבים. ההפצצות הרבות מספרות סיפור אחר. ישראל פועלת בצורה לא פרופורציונלית, היא פועלת בניגוד לחוק. זה לא משנה מה קבוצות או פרטים מהפלסטינים עשו, רצח עם אף פעם לא יכול להיות מוצדק. יש אינדיקציה לכך שישראל ביצעה רצח עם, ממשיכה ותמשיך לעשות זאת".
דובר משרד החוץ ליאור חייט פרסם בתגובה לדיון: "חזינו היום באחד ממופעי הצביעות הגדולים ביותר בהיסטוריה ובשורה של טענות חסרות בסיס ושקריות. דרום אפריקה, שמשמשת כזרוע המשפטית של ארגון הטרור חמאס, הציגה באופן מעוות את המציאות בעזה מאז טבח 7 באוקטובר, תוך התעלמות מהעובדה שמחבלי החמאס חדרו לישראל, רצחו, הוציאו להורג, טבחו, אנסו וחטפו אזרחים ישראלים, רק בשל היותם ישראלים, בניסיון לבצע ג'נוסייד. דרום אפריקה מבקשת לאפשר לחמאס לחזור ולבצע את פשעי המלחמה, הפשעים נגד האנושות ופשעי המין שביצעו ב-7 באוקטובר שוב ושוב כפי שהצהירו מנהיגיו.
"נציגי חמאס בבית הדין, עורכי הדין הדרום אפריקנים, מתעלמים גם מהעובדה שחמאס משתמש באוכלוסייה האזרחית בעזה כמגינים אנושיים ופועל מתוך בתי חולים, בתי ספר, מחסות של האו"ם, מסגדים וכנסיות בכוונה לסכן את חייהם של תושבי רצועת עזה. 136 חטופים נמצאים בידי מחבלי חמאס ללא גישה לנציגי הצלב האדום ולטיפול רפואי. מדינת ישראל תמשיך להגן על אזרחיה תחת הדין הבינלאומי ותוך הבחנה בין מחבלי חמאס לאוכלוסייה האזרחית, ולפעול לשחרור כל החטופים ולחיסול ארגון הטרור חמאס, ארגון טרור גזעני ואנטישמי שקורא באמנתו להשמדת מדינת ישראל ולרצח יהודים".
12 צפייה בגלריה
שלטים שקוראים להחזרת החטופים שנתלו מול בית הדין הבינלאומי לצדק
(צילום: AP Photo/Patrick Post)
הכותרת
היחידה המובחרת של חיזבאללה שנמצאת ליד הגבול
24:45
לקראת הדיון הגיעה להאג משלחת מטעם משפחות החטופים, ומחוץ לבית הדין התקיימו הפגנות בעד ישראל, וגם נגדה - מצד גורמים מוסלמיים. במשרד החוץ החליטו לתגבר את המשלחת הישראלית, ומישראל נשלחו מאבטחים שיתגברו את המאבטחים שנמצאים בהאג. הצוות הישראלי הגיע לדיון עם סרטים צהובים לציון תמיכה בחטופים שנמצאים בשבי חמאס. משפחות חטופים הפגינו גם הן מול בית הדין.
מה טוענת דרום אפריקה?
ההליך נפתח על ידי דרום אפריקה בסוף החודש שעבר. היא מבקשת מבית הדין הבינלאומי לקבוע שישראל מפירה במסגרת המלחמה בחמאס את אמנת הג'נוסייד (בשמה המלא: "האמנה בדבר מניעתו וענישתו של פשע השמדת עם"). עוד מבקשת דרום אפריקה מבית הדין להוציא צווים המורים לישראל להפסיק את ביצוע ההפרות הנטענות, ובפועל להפסיק את המלחמה.
"האמנה למניעתו וענישתו של פשע השמדת העם", שאומצה פה אחד על ידי העצרת הכללית של האו"ם ב-1948 ונכנסה לתוקף ב-1951, היא אחת האמנות הראשונות שנחתמו לאחר מלחמת העולם השנייה ואשר עוסקות בזכויות אדם. הרעיון הבסיסי שמאחורי האמנה הוא הניסיון להגדיר את פשע השואה – ולמנוע הישנות של אירוע כזה. ישראל הייתה מהמדינות שדחפו לניסוח האמנה, ומהראשונות שהצטרפו אליה.
קמפיין ההסברה הישראלי, לקראת הדיון בהאג
הגדרת פשע ה"ג'נוסייד" באמנה מבוססת על שני מרכיבים מצטברים, כשהראשון הוא "הכוונה להשמיד": יסוד הכוונה, או "היסוד הנפשי" של פשע הג'נוסייד, דורש כי מבצע הפשע יעשה זאת בכוונה להשמיד – השמדה גמורה או חלקית – קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית. לצורך יסוד זה, השמדה חלקית משמעה השמדת חלק משמעותי מהקבוצה. המרכיב המצטבר השני הוא היסוד העובדתי – ביצוע מעשים חמורים, בהם גרימת נזק חמור, בגוף או בנפש, לאנשים הנמנים עם הקבוצה, או העמדת הקבוצה בכוונה תחילה בתנאי חיים שיש בהם כדי להביא לידי השמדתה הגופנית.
מי מייצג את ישראל, ואיך קשור אהרן ברק?
בית הדין קובע את עמדתו על פי המשפט הבינלאומי, ומתקיים בפניו דיון על ידי עורכי דין המייצגים את הצדדים. את ישראל יכולים לייצג בדיון עד ארבעה נציגים, ואחד מהם שכבר נבחר הוא פרופ' מלקולם שואו, משפטן בריטי יהודי-ציוני בן 76. בסיומו של ההליך, שיכול להימשך תקופה ארוכה, מפרסם בית המשפט פסק דין על פי עמדת רוב השופטים. השופטים שבמיעוט נוהגים לפרסם את עמדת המיעוט.
לאחר שדרום אפריקה האשימה את ישראל בביצוע ג'נוסייד, נכפה עליה למעשה להתדיין בבית הדין הבינלאומי, שכן ישראל התחייבה מראש לקבל על עצמה את סמכות השיפוט של בית הדין בכל הנוגע לטענות הקשורות להפרת האמנה. דרום אפריקה מבססת את התביעה בעיקר על שורה ארוכה של אמירות של פוליטיקאים ואנשי צבא בהווה ובעבר, שאותן היא מפרשת כקריאות להשמדת עם. בכתב התביעה מוקדש פרק שלם לנושא - ונכללות בו התבטאויות בכירים, חברי כנסת, עיתונאים, מרצים, חיילים שלחמו בעזה ואפילו זמרים.
ישראל צפויה לטעון כי היא פועלת על פי כללי המשפט הבינלאומי: הן בעצם היציאה למלחמת הגנה עצמית – אחרי טבח 7 באוקטובר שבו נרצחו יותר מ-1,200 בני אדם וכ-250 נחטפו לעזה – והן במהלך הלחימה עצמה. לעניין היסוד הנפשי, ישראל תטען כי הציטוטים שהובאו בתביעה הוצאו מהקשרם, וכי בכל מקרה מי שאמר את הדברים אינו נמנה עם מקבלי ההחלטות – חברי קבינט המלחמה, הרמטכ"ל ומפקדים בכירים בצה"ל – שמקפידים לציין כי ישראל נלחמת בחמאס בלבד, וכי היא אינה מבקשת לפגוע באזרחים פלסטינים.
סיכויי התביעה להתקבל על ידי בית הדין הבינלאומי אינם גבוהים, שכן לישראל יש טיעון מבוסס למדי ברוב הנושאים. עם זאת, ייתכן כי לישראל בעיה משמעותית בנוגע ל"הסתה לביצוע השמדת עם" - פשע כשלעצמו. האמירות המצוטטות עולות כדי הסתה לג'נוסייד, ובישראל אין סנקציה פלילית או פוליטית נגד ביטויים מעין אלה. היועמ"שית ופרקליט המדינה הודיעו שלשום כי נבחנות התבטאויות וקריאות לפגיעה מכוונת באזרחים בלתי מעורבים, והזהירו שהן עלולות להוות עבירות פליליות, לרבות הסתה.
לישראל, כמו לדרום אפריקה, נשמרה הזכות לשלוח שופט מטעמה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, בהמלצת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ולמורת רוחם של חלק מהפוליטיקאים בימין, בחר כפי שנחשף ב-ynet למנות את נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, לתפקיד הזה. דרום אפריקה תשלח את סגן נשיא בית המשפט העליון שלה לשעבר, דיקנג מוסנקה. ברק מעוניין להביא את נקודת המבט הישראלית אל ההליך, וניסיונו ופסיקותיו עשויים להשפיע על עמדות שופטים נוספים.
בתוך כך, מערך ההסברה הלאומי של ישראל טוען כי חברות שילוט בהולנד מסרבות לפרסם שלטי חוצות עם תמונות החטופים. הקמפיין צפוי היה לעלות כחלק משלל פעולות ההסברה והדיפלומטיה הציבורית סביב הדיון בעתירה נגד ישראל בהאג. שלטי החוצות שעוצבו עבור הקמפיין הציגו תמונות שונות של חטופים, בציון שמם ובציון העובדה שהם בשבי תחת הכיתוב: "הוא/היא לא יכול/ה להעיד היום".
ראש מערך ההסברה הלאומי מושיק אביב אמר: "ניסיונות ההשתקה ייענו בקול גדול. גם מול בית הדין בהאג יש מי שבוחרים בצורה אגרסיבית ומקוממת להוריד מסע הסברה על מאות שלטי חוצות ברחבי הולנד ובדגש על האג. האמת תנצח ומדינת ישראל תמשיך לעמוד על צדקתה ולספר לכל העולם את האמת".
פורסם לראשונה: 07:57, 11.01.24
