פעם פגשתי בפלורידה אישה שעשתה לעצמה גבס. היד שלה נשברה, אך היא הייתה נטולת ביטוח רפואי. ללכת למיון, לעבור צילום, קיבוע, גבס - כל זה היה עולה לה אלפי דולרים. היא החליטה על "עשה זאת בעצמך". לצידה עמד גבר אחר, הוא פונה פעם באמבולנס - נסיעה קצרה ואשפוז. החוב שלו היה אלפי דולרים רבים; זה מוטט אותו. הוצאות רפואיות הן הסיבה המרכזית המצוטטת בידי אמריקנים לפשיטת רגל, לפי מחקר אחד. ארה"ב מוציאה על בריאות כ-18% מהתמ"ג. בישראל, לשם השוואה, מדובר ב-7%.
הגירת רופאים
(צילום: shutterstock)
בבריטניה, שהמציאה את הבריאות הציבורית, מתו בשנת 2025 למעלה מ-15 אלף חולים בחדרי מיון כי לא קיבלו טיפול בזמן. מי שחושב שזה בגלל גודל האוכלוסיה - טועה. בשנת 2015, לפי אותו דו"ח, מדובר היה ב-1,657 בני אדם, בכל בריטניה. המדינה לא גדלה פי 10, וגם לא פי 2. זו עובדה ידועה שה-NHS הבריטי מקרטע, שלא לומר קורס.
מערכת הבריאות בישראל סובלת מלא מעט רעות חולות. חסרים בה רופאים ביחס לממוצע ה-OECD, ורופאות ורופאי בית החולים סובלים משעות לא נגמרות ומשכורות נמוכות בשנים הראשונות. הצוותים, ובמיוחד אחיות ואחים, סובלים משחיקה ותת-תקצוב כרוני. ההוצאה על הבריאות קטנה מידי, גם אם היא חסכונית ויעילה. המחסור במכשירי MRI עדיין קשה. בעיקר: מצב הרפואה ורפואת החירום בפריפריה מזעזע. מי שמגיע לבתי החולים במרכז מקבל, בממוצע, טיפול מהיר, טוב ויעיל יותר. זו אפליה ממש. מערך בריאות הנפש נמצא בעקביות במשבר קיומי, בפרט לנוער וילדים.
ומה קרה אתמול בערך באותה שעה? יצא וידאו של שר הבריאות - שמחזיק בעוד תיקים - חיים כץ, צועק לעבר בעלה של גילה גמליאל שנפלטה מרשימת הליכוד הריאלית, ללכת להזדיין ושאר גידופים. כץ הקדיש את רוב החודשים האחרונים ובכלל למתרחש בליכוד. אלה סדרי העדיפויות
ועדיין, מערכת הבריאות הישראלית היא בין הטובות בעולם. סוג של נס ישראלי. יעילותה היא שם דבר. בתוחלת החיים, בתמותת יילודים, והמדד החשוב של "תמותה נמנעת" - מקרי מוות שאפשר למנוע באמצעות התערבות מוקדמת- היא בצמרת המדינות המתועשות. בישראל 72% מנשים נבדקות לגילוי סרטן השד; במדינות ה-OECD השיעור עומד על 55%. זה מצביע על עניין חשוב: קופות החולים הן הצלחה מסחררת במתן רפואה מתקדמת בקהילה, כזו ש מטפלת במחלות כרוניות. במדינות מפותחות ולא מפותחות, לא יעלה על הדעת שמכוני רפואה בקהילה יעניקו את מגוון הבדיקות. שולחים אנשים ישר לבית חולים. חוק ביטוח בריאות הצליח להבטיח לכל ישראלי טיפול ברמה טובה, וגם יצר מערך של תחרות בין הקופות. יש מעט מדינות בעולם עם מודל כה מתוחכם, שעובד היטב.
הסדק
אבל המערכת הזו נסדקת והולכת. נתוני העבר לא מצביעים על העתיד. וכדי להבין מדוע, צריך להביט במרכיב הכי חיוני: צוות. מרופאות ועד סניטרים. אתמול פרסמו קבוצה של חוקרים ובראשם פרופ' איתי אטר מבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב נתונים על קפיצה מזעזעת במספר הרופאים שעזבו את ישראל בשנים האחרונות. קפיצה של 94%, והיא החלה עוד לפני המלחמה. בשלוש שנים, יצאו מישראל כ-3% מהרופאים. 8.8% מהכירורגים מתחת לגיל 60. באופן כללי, ישראל איבדה פי חמישה יותר רופאים מאשר בעשור הקודם. התוצאות הללו ממחישות את הנתונים מזרי האימה של פרופ' דן בן דוד ממכון שורש, שמסתובב עם מצגות עמוסות נתונים, ומזהיר פוליטיקאים שהחברה הישראלית תלויה במספר מוגבל ביותר של ישראלים. שאם הם יעזבו, ברפואה, באקדמיה, בהיי טק - ישראל תקרוס כמדינת עולם ראשון. ואז, מעיר בן דוד, היא גם לא תחזיק צבא של מדינת עולם ראשון. זה אירוע קיומי.
ומה קרה אתמול בערך באותה שעה? יצא וידאו של שר הבריאות - שמחזיק בעוד תיקים - חיים כץ, צועק לעבר בעלה של גילה גמליאל שנפלטה מרשימת הליכוד הריאלית, ללכת להזדיין ושאר גידופים. כץ הקדיש את רוב החודשים האחרונים ובכלל למתרחש בליכוד. אלה סדרי העדיפויות.
יש מדינות שיכולות לשרוד כאומות למרות שהאליטות שלהן רק קופצות לחופשות, או בחגים, לראות משפחה. למעשה יש רבות כאלה. אך ישראל איננה מקסיקו. אם לא יהיה לה יתרון איכותי, היא לא תשרוד בכלל
הרופאים העוזבים הם רק הקצה הנראה לעין. מתחתיו נערמים נתונים על גל הגירה בהיקף חסר תקדים בעשורים האחרונים. מה שנשמע כמו אוסף סיפורים - המשפחה שעברה לליסבון, הרופא שקיבל רישיון בברלין - מסתדר לדפוס אחד: ישראלים עם הון כלשהו, עם השכלה מתקדמת ועם ילדים קטנים, שהחשש מאובדן זהותה הדמוקרטית של המדינה, יחד עם הזדמנויות אטרקטיביות בחו"ל, הכריע אצלם את הכף. לשווא יצעקו שופרות ביבי - "נסתדר בלעדיכם". יש מדינות שיכולות לשרוד כאומות למרות שהאליטות שלהן רק קופצות לחופשות, או בחגים, לראות משפחה. למעשה יש רבות כאלה. אך ישראל איננה מקסיקו. אם לא יהיה לה יתרון איכותי, היא לא תשרוד בכלל.
לאחרונה נפגשתי עם דיפלומט ממדינה פורחת ומשגשגת. הוא ציין באוזניי שבעבר, מדינתו באה ללמוד ממערכת החינוך הישראלית, שנחשבה לפנינה עולמית. דגש על "בעבר". היום הם כבר לא באים, ומדוע שיטרחו? כדי לגלות איך לקחת בתי ספר שהיו בין המובילים בעולם - ולהפוך אותם לכאלה שמנפקים את התוצאות הגרועות ביותר במדינות המפותחות?
נדב אילצילום: אביגיל עוזימערכת החינוך מעשית קרסה. היא מתפקדת כקליפה שלא מספקת, בממוצע, את השירות הציבורי הנדרש. למרות מורות ומורים מסורים, היא הפכה מפאר הפרויקט הציוני בארץ ישראל, לפצע מעמיק ומסוכן. התהליך כבר החל במערכת הבריאות.
ממשלת נתניהו, הממשלה הקיצונית ביותר שהייתה כאן, החליטה שאין לה בעיה להתגרש מחלקים גדולים, משרתים ועובדים, של החברה הישראלית. כאשר הוזהרה שההפיכה המשפטית מסכנת את עוצמת החברה הישראלית, היא לעגה לכך. כשדיברו על גל הגירה, השרים זלזלו; דיון אחד לא התקיים בממשלה. ההיבריס היה הפרוזדור למחדל ה-7 באוקטובר, למלחמה, ולהמשך העזיבה. אם הבחירות יסתיימו בממשלת נתניהו נוספת, נחזור להפיכה המשפטית, למיליארדים למוסדות חרדים על חשבון בתי חולים, ולגל הגירה שיהיה משמעותי ומסוכן בהרבה מהגל הנוכחי. הדברים האלה לא נכתבים כאיום, אלא כהערכה מבוססת; יחליטו הבוחרים על גורלם.
