שבתאי מגיע לעדות בוועדה, היום
(צילום: גיל יוחנן)
כמעט שמונה חודשים אחרי שוועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון החלה את עבודתה, הופיע בפניה הבוקר (שני) העד הבכיר ביותר עד עתה - מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב יעקב שבתאי. ynet העביר את העדות בשידור חי.
מי שעומד בראש הארגון שמנהל בפועל את הילולת ל"ג בעומר הענקית במירון, ושעומד במרכז חקירת המחדלים שגרמו למותם של 45 חוגגים - מבוגרים, נערים וילדים - באסון האזרחי הכבד בתולדות המדינה, מוסר לראשונה באופן רשמי את גרסתו לאירועים שקדמו להילולה. ההערכה היא כי ככל שהזמן יחלוף יזומנו להעיד בפני הוועדה עוד ועוד גורמים שלטוניים רמי דרג, ובהם גם שרים ופוליטיקאים בכירים שהיו מעורבים בארגון האירוע. אחד מחברי הוועדה העיר במהלך העדות כי ממידע שהגיע לוועדה ואומת על-ידה, השוטרים שהוצבו באותו הערב במירון לא תרגלו תרחיש של אירוע רב-נפגעים, אלא רק משמרת הבוקר.
בפתח עדותו בחר המפכ"ל להקריא דברים שהכין מראש - ולא השיב לשאלות של חברי הוועדה. כשיו"ר הוועדה, דבורה ברלינר, ניסתה להשחיל שאלה בכמה הזדמנויות - שבתאי התעקש להיצמד לדבריו והבטיח להשיב לכל השאלות בהמשך. הוא הדגיש כי מבחינת ההיערכות המשטרתית לאירוע ההילולה, מדובר בהתנהלות ברמה מחוזית, ובתור השוואה הזכיר את התפילות בהר הבית ומרתון תל אביב.
המפכ"ל סיפר על הדיון המכריע לאישור התוכניות לקראת האירוע, שנערך 10 ימים לפני ההילולה. "זו הפעם הראשונה שאני מקבל את אירוע מירון לקבלת החלטות קונקרטית שלי", אמר. "הבהרתי בדיון שאני רואה את הבטיחות באירוע כעניין מרכזי ביותר והעליתי דגשים אופרטיביים שלדעתי משפרים את ההיערכות", אמר.
המפכ"ל התייחס לדברי ניצב בדימוס אמנון אלקלעי, שהיה ראש אגף המבצעים במשטרה, ולפיהם התריע מראש על החשש מהצפיפות הגדולה במירון: "ניסיון להציג את הדיון כדרמטי וסוער חוטא למציאות. מדובר היה בדיון מקצועי וענייני. בישיבה הוא לא אמר שום דבר יוצא דופן אלא גיבה את התוכנית שהוצגה".
כשיו"ר הוועדה ברלינר עימתה אותו עם הפרוטוקול מהישיבה המכרעת שבה אלקלעי אכן מתייחס לנושא, השיב שבתאי: "הוא אכן הזכיר בישיבה את נושא הצפיפות, אבל לא היה מדובר בחידוש או בתוספת מיוחד. הנושא כבר עמד ביסוד התוכנית המקורית. הוא לא הציג תוכנית חלופית לא בדיון ולא אחריו". עוד אמר שבתאי על הביקורת של אלקלעי: "גם ב-22 באפריל, בדיון הצגת תוכניות אצל שר הבט"פ, ראש אג"מ הציג את הדיון בדיוק כמו הדברים אצלי, הציג את התוכנית ולא הביע שום התנגדות אליה".
"קושי בסיסי שמלווה את אירוע מירון מספר שנים"
בהמשך דבריו מתח המפכ"ל ביקורת מרומזת על הדרג המדיני. בעדותו תיאר שבתאי מצב שבו הממשלה מתמהמהת ולא מקבלת החלטה לגבי הגבלות קורונה בהילולה במירון, ולכן המשטרה הייתה צריכה להיערך לקיומה ללא הגבלת קהל. לדבריו, חוסר היכולת של משרדי הממשלה להגיע להסכמות בעניין ביטא "קושי בסיסי שמלווה את אירוע מירון זה מספר שנים, אולי חוסר רצון של הדרג המדיני להסדיר את האירוע והאתר מבחינה פיזית".
בשלב מסוים עלתה הצעה להטיל מגבלות תו ירוק על ההילולה, ושבתאי מעיד כי התנגד לה: "מבחינתי, ניסיון לאכוף מגבלות בכניסה היה עלול להוביל לאסון. במידה וייבדק תו ירוק עלול להיווצר צוואר בקבוק, והזהרתי מפני ועדת חקירה. בראש שלי ראיתי את אסון ערד". לדבריו, בסופו של דבר התקבלה החלטה של כל הדרג המדיני, השרים וממונה הקורונה דאז על "הר פתוח עם מגבלת קהל בהדלקות בלבד".
לאחר הפסקה לא קצרה, שבתאי המשיך ב"קו ההגנה" לפיו ויסות המשתתפים התנהל כשורה. המפכ"ל הודה שבאירוע ההדלקה של חסידות תולדות אהרון, שם אירע האסון, היו יותר מ-3,000 משתתפים כפי שנקבע מראש, אך התעקש שהמשטרה הצליחה לווסת את כמות הקהל כך שהצפיפות לא תסכן את שלום החוגגים.
"לבוא ולזרוק מספרים? אני לא מתכוון לנחש, בטוח שלא היו 3,000", אמרה המפכ"ל. "אבל בתור אחד שראה כמה שנים טובות את האירוע אני אומר בצורה הכי נחרצת שיש שהוא היה אחד האירועים הכי פחות צפופים במירון".
חבר הוועדה שלמה ינאי הקשה על שבתאי ושאל: "אם לא הייתה צפיפות חריגה, למה עצרתם את ההדלקה המרכזית שהייתה באותו ערב?". המפכ"ל השיב כי הוויסות עובד באופן שבו הלחץ מזוהה בנקודות מסוימות - והמפקדים מאפשרים את זרימת ותנועת האנשים. "החוכמה היא לזהות בזמן, הסביר.
בסיום העדות נשאל המפכ"ל על ידי חברי הוועדה האם הוא רואה את עצמו אחראי למה שקרה במירון, והשיב כי "יש לי אחריות על כל מה שקורה במשטרת ישראל. השאלה אם אחריות היא אשמה. אני מבחינתי עשיתי את כל מה שיכולתי על מנת שהאירוע הזה יצליח".
בדיונים קודמים חשפו כמה מפקודיו של שבתאי בצמרת המשטרה פרטים מטרידים על התנהלותו בתקופת ההכנות לאירוע ומתחו עליו ביקורת בעניין, וכעת הוא יתייצב להגיב לכך בקולו. לשם כך הקדישה לו הוועדה יום דיונים שלם – דבר שלא עשתה עד כה, כשבפניה הופיעו בדרך כלל שלושה עדים או יותר ביום. עדות המפכ"ל אמורה הייתה להישמע כבר לפני כחודשיים וחצי, אך בוטלה בעקבות פטירתה של יו"ר הוועדה מרים נאור. לאחר מכן נקבע מועד נוסף לשבוע שעבר, אך גם הוא נדחה - הפעם לבקשת שבתאי עצמו, בשל העיסוק האינטנסיבי בגל הטרור.
בשבוע שעבר, כהכנה לדיון היום, העידו בפני הוועדה אנשים מסביבתו הקרובה ביותר של המפכ"ל - ראש לשכתו, עוזרו ויועצו האסטרטגי, שניסו לשפוך אור על הנסיבות שבהן התקבלה ההחלטה שלא להגביל את כמות הקהל בהילולה שהסתיימה באסון, ועל היחסים סביב שולחן הפיקוד הבכיר. בין היתר חשפו כי שבתאי לא קיים סיור שטח במירון לקראת האירוע. העוזר, ניצב-משנה רועי ולדמן, הסביר כי מפקדו הכיר את המקום מהמשימות שביצע בתפקידיו הקודמים. "כשהתוכניות הוצגו לו הוא הפגין בקיאות", אמר. "להבנתי זה היה מספיק טוב". ולדמן דחה את הטענות שנשמעו בעבר, כולל בפני הוועדה, לפיהן המפכ"ל החליט על מדיניות "הר פתוח" בגלל לחץ פוליטי או כתכתיב של הדרג המדיני שכפה זאת עליו, ואמר כי מדובר ב"תקן ביצוע" אותו מיישמת המשטרה כבר שנים, תוך שימוש במנגנונים שאמורים לצמצם את הצפיפות ולמנוע רמיסה של אנשים.
6 צפייה בגלריה
הצפיפות שקדמה לאסון מירון, אפריל 2021. במשטרה נקטו בגישה של "הכול או כלום"
(צילום: גיל נחושתן)
ביום חמישי שעבר העיד בפני הוועדה ראש הדסק החרדי בתוכנית "מגן ישראל" במשרד הבריאות, אלוף (במילואים) רוני נומה, שסיפר כי ביקש לצמצם את כמות הקהל בהילולה מסיבות אפדימיולוגיות, אך במשטרה נקטו בגישה של "הכול או כלום" והסכימו לשתי אפשרויות בלבד - ביטול כמעט מוחלט של האירוע, כפי שנעשה שנה קודם לכן, או קיומו כרגיל, על פי מדיניות של "הר פתוח". לדבריו, "התחושה הייתה 'אל תטילו עלינו מגבלות כי הן עצמן ייצרו בעיה בטיחותית', והטרגדיה בסיפור היא שדווקא הבקשה הזו היא שגרמה לאסון".
בהכנת הכתבה השתתפה אלכסנדרה לוקש
פורסם לראשונה: 08:37, 11.04.22
