גורמים מדיניים הכחישו את הדיווח ב"פייננשל טיימס" הבריטי, וטענו כי אין בכוונת ישראל לגרש את גרמניה ואיטליה ממרכז התיאום האזרחי-צבאי בקריית גת (CMMC). עם זאת, הבהירו כי ישראל תגיב במידה ומדינות יטילו עליה סנקציות - אך לא פירטו מה תהיה התגובה.
"אין שום כוונה לפעול נגד מדינות ידידותיות. הדיווחים על זה פשוט לא נכונים", אמרו הגורמים - והוסיפו: "לגבי בריטניה, מדינות שפועלות נגדנו יהיו חשופות לצעדי תגובה מהצד הישראלי. לא יכולים להגיד מה תהיה התגובה, אבל אפשר להגיד שתהיה תגובה".
בכך, ישראל למעשה קובעת "תג מחיר" במידה ובממלכה יחליטו על סנקציות נגדה, כגון איסור על ייבוא מוצרים מההתנחלויות ואמברגו נשק. ישראל בעצם מעבירה מסר לבריטים: אם תנקטו סנקציות תהיה תגובה שלנו במקומות שחשובים לכם - כגון המפקדה בקריית גת.
בתוך כך, גורמים בכירים שעוסקים ביחסי ישראל עם אירופה, מתחו ביקורת על סילוקה של הולנד מהמפקדה: "לא פחות מטירוף. הממשלה חושבת ש'הברוגזים' האלה יוסיפו לה קולות בבחירות, אבל האמת היא שלממשלה הבאה תהיה הרבה מאוד עבודה לשקם את היחסים".
לדבריהם, סילוקה של הולנד יכול לפגוע בישראל באיחוד האירופי, כי לאמסטרדם יש השפעה רבה על מדינות אחרות: "בסוף צריך לחשוב על ההצבעות בבריסל. מדינה כמו הולנד היא מאוד חשובה ועשירה. היא מביאה איתה עוד מדינות - והן הולכות אחריה".
המדינות שלהם כבר סולקו מהמפקדה. ראש ממשלת הולנד רוב יטן, ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס
(צילום: AP Photo/Peter Dejong, REUTERS/Tingshu Wang)
על פי הפרסום ב"פייננשל טיימס", מפי מספר גורמים שמעורים בפרטים, הצעד לגירוש מהמפקדה נשקל על ידי ישראל כתגובה לביקורת על "מדיניותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ביהודה ושומרון". הגורמים טענו כי ממשלת ישראל דנה בשבועות האחרונים בהוצאת בריטניה מהמפקדה, וצעדים דומים נשקלים גם נגד איטליה וגרמניה.
21 מדינות, ובהן בריטניה, גינו בשבוע שעבר את אישור אישור תוכנית E1, שהוגדרה "מכת מוות" למדינה הפלסטינית. לפי המדינות, התוכנית "לא מקובלת ומהווה הפרה בוטה של המשפט הבינלאומי". זמן קצר לאחר מכן בריטניה הודיעה על זימונה של שגרירת ישראל במדינה, ציפי חוטובולי, בעקבות התוכנית.
כאמור, לפני יומיים החליט שר החוץ גדעון סער, על דעת ראש הממשלה בנימין נתניהו, לסלק את נציגי הולנד מהמפקדה - על רקע סדרת מהלכים אנטי-ישראלים של אמסטרדם. הנציגים התבקשו לעזוב את ישראל בתוך שבוע. בין המהלכים של הולנד הייתה חקיקת שאוסרת סחר עם מוצרים ישראלים מיהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן, שתיכנס לתוקף בחודש הבא.
בנסיבות דומות, גורשה גם ספרד בחודש אפריל. בהודעת משרד החוץ נכתב בשעתו כי ההחלטה התקבלה, "על רקע האובססיה האנטי-ישראלית של ממשלת ספרד של פדרו סנצ'ס והפגיעה החמורה באינטרסים של ישראל (וגם של ארה״ב) כולל במהלך המלחמה נגד איראן".
