לאורך 40 ימי המלחמה עם איראן, סין נותרה שקטה יחסית. היא אמנם פרסמה גינויים למתקפה הישראלית-אמריקנית וקראה לשמור גם על ביטחונן של מדינות המפרץ שאותן איראן תקפה ללא הרף – אבל בייג'ינג נמנעה מהחרפת היריבות האסטרטגית שלה עם וושינגטון, לא ניפקה הצהרות חריפות נגדה וגם לא ניצלה את הסטת המשאבים האמריקניים מדרום-מזרח אסיה כדי להגדיל את הלחץ על טייוואן. סין כן הייתה מעורבת לפי הדיווחים במגעים לסיום המלחמה, אבל הקפידה להישאר מאחורי הקלעים.
6 צפייה בגלריה
טראמפ ושי ג'ינפינג. הנשיא האמריקני לוחץ על בייג'ינג ללחוץ על טהרן
(צילום: shutterstock' AFP / JOHN HAMILTON / US DEPARTMENT OF DEFENSE, AP PhotoAlex Brandon8)
כל זה, כך נראה, השתנה ביום שלישי האחרון, כשסין תקפה בחריפות את החלטת הנשיא דונלד טראמפ להטיל מצור ימי על איראן ועל הנפט שהיא מייצאת – נפט שרובו המוחלט, כ-90% ממנו, נרכש על ידי סין. משרד החוץ הסיני תיאר את המהלך כ"מסוכן ולא אחראי", ובמקביל הנשיא שי ג'ינפינג התייחס לראשונה בפומבי למלחמה והזהיר ממה שכינה "חזרה לחוקי הג'ונגל".
בדבריו, שפורסמו כחלק מסיכום שפרסמה סין למפגש שערך עם נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד, שי לא הזכיר מפורשות את טראמפ ואת ארה"ב, אבל הוסיף: "כדי לשמר את החוק הבינלאומי, אי אפשר להשתמש בו כשזה מתאים לנו ולזנוח אותו כשזה לא". מדובר ברמז עבה לטראמפ, שבתחילת השנה הצהיר כי הוא "לא צריך את החוק הבינלאומי" ויהיה זה שיקבע אם ההגבלות המשפטיות הנובעות ממנו יחולו על החלטותיו. משרד החוץ בבייג'ינג היה בוטה יותר, ומסר כי "המצור הממוקד" של ארה"ב "רק יחריף את העימות, יגביר את המתיחות תחת הפסקת האש השברירית ממילא ויסכן את המעבר הבטוח דרך מצר הורמוז".
טראמפ, נזכיר, קרא במהלך המלחמה לכמה וכמה מדינות – בהן גם סין – לשלוח ספינות מלחמה כדי לאפשר את פתיחתו של מצר הורמוז, הנתיב האסטרטגי שדרכו עוברת חמישית מתצרוכת הנפט העולמית ושאותו חסמה איראן כאמצעי לחץ כלכלי לסיום המלחמה. סין התעלמה מהקריאה הזו לפעול נגד איראן, בעלת ברית שלה, ובניגוד למדינות רבות אחרות שנפגעו המשיכה לקבל נפט מפני שמכליות "צי הצללים" של איראן, שבאמצעותן היא עוקפת את הסנקציות האמריקניות כבר שנים, המשיכו לחצות את המצר. לפי BBC, מאז 1 במרץ יותר מ-58 מיליון חביות נפט יצאו מחארג, "אי הנפט" של איראן, ורובן הגדול הועברו לסין.
על המצור הימי הכריז טראמפ אחרי שאיראן המשיכה לסגור את התנועה בהורמוז גם אחרי שהושגה הפסקת אש זמנית במלחמה. המצור חל רק על נמלים איראניים, וטראמפ הכריז כי במקביל ארה"ב תפעל לנקות את המצר ממוקשים שאיראן הטמינה כדי למנוע מעבר בטוח של ספינות, אם כי איראן תוכל לנסות לתקוף ספינות גם בעזרת כטב"מים, טילי שיוט וסירות מהירות, כך שבלי הסכם מולה ההערכות הן שהתנועה הימית במצר לא תשוב לסדרה.
הצי האמריקני מזהיר ברשת הקשר: "אל תנסו לפרוץ את המצור על איראן, נשתלט עליכם"
המצור נתפס במידה רבה כניסיון להגביר את הלחץ על סין להשתמש במנופי הלחץ שיש לה מול המשטר בטהרן. תעשיית האנרגיה של סין מגוונת מאוד, ואת רוב צורכי האנרגיה שלה היא מספקת באופן מקומי, כך שעד כה היא הצליחה להימנע מפגיעה משמעותית בעקבות ההשלכות הכלכליות של המלחמה, שהביאה לזינוק במחירי הנפט בעולם. לסין יש גם מאגרי נפט משמעותיים, שמספיקים לפי ההערכות ל-100 יום לפחות, אבל בשבועות האחרונים ניכר כי השלכות המלחמה הגיעו גם אליה: מחירי הדלק עלו גם שם, חברות תעופה העלו מחירים בעקבות הזינוק בעלות הדלק הסילוני, והמחירים בענף התחבורה זינקו ב-10%. ב"בלומברג" דווח בשבוע שעבר כי סין כבר נתנה אישור לבתי זיקוק בשטחה לעשות שימוש במאגרי הנפט האסטרטגיים שלה, בעקבות התמשכות המלחמה.
שר החוץ הסיני לעמיתו האיראני: "לשמור על חופש השיט בהורמוז"
נפט מספק 18% מכלל צורכי האנרגיה של סין, וחסימת מצר הורמוז על ידי איראן כבר פגעה בה, מפני שמכלל מדינות המפרץ היא מקבלת כמחצית מהנפט המיובא שלה, וכשישית מהגז המיובא. הנפט האיראני מהווה רק 13% מהנפט שסין מייבאת, אבל אם המצור האמריקני אכן ייאכף באדיקות (באיראן טענו שכמה מכליות איראניות הצליחו לחצות את המצר בימים האחרונים, אך לא ברור מה אמינות הטענה הזו) הוא עשוי לפגוע בכלכלה הסינית, במיוחד אם יימשך זמן רב. "כשאינטרסים סיניים רבים יותר עומדים על הפרק, ארה"ב עשויה להצליח לגרום לסין להיות מעורבת יותר בלחץ על איראן להגיע להסכם", אמרה ל-CNN יון סון, מנהלת תוכנית סין במכון המחקר מרכז סטימסון שבמושבו בוושינגטון. "סין תפנה להפעלת לחץ דיפלומטי, כולל במישור הדו-צדדי והרב-צדדי, כדי להביא להסרה מהירה של המצור".
6 צפייה בגלריה
כלי שיט השבוע במצר הורמוז, מול חופי מחוז מוסנדם שבעומאן. איראן הכריזה ששברה את המצור, אבל לא ברור מה אמינות טענותיה
(צילום: Stringer/Reuters)
ייתכן שלמצור האמריקני כבר יש השפעה מהבחינה הזו: אמש הודיעה בייג'ינג כי שר החוץ הסיני וואנג יי שוחח עם עמיתו האיראני עבאס עראקצ'י, וקרא לו לאפשר את חופש השיט במצר הורמוז. "הוא קרא לכבד ולהבטיח את ביטחון ריבונותה של איראן ואת זכויותיה הלגיטימיות כמדינה לצד מצר הורמוז, כמו גם להבטיח את החופש והביטחון של השיט הבינלאומי במצר", דווח בסוכנות הידיעות הסינית הממלכתית "שינחואה". היא דיווחה כי עראקצ'י עדכן את שר החוץ הסיני על ההתפתחויות האחרונות במגעים מול ארה"ב: "עראקצ'י אמר שאיראן מעריכה את המאמצים המתמשכים של סין להפחית את המתיחות באזור, והוסיף שטהרן מצפה שבייג'ינג תמלא תפקיד חיובי בקידום שלום וסיום המלחמה", נכתב בדיווח הסיני.
סין כבר הייתה מעורבת לפי הדיווחים בלחץ על איראן להגיע להפסקת האש הזמנית, וגורמים פקיסטניים טענו בשבוע שעבר, בפני ה"גרדיאן" הבריטי, כי לבייג'ינג היה "תפקיד משמעותי" בשיחות של הרגע האחרון שהובילו לאותה הפסקת אש, רגע לפני תום הדד-ליין של טראמפ והאיום שלו להפציץ תחנות כוח וגשרים באיראן. הגורמים הפקיסטניים אמרו כי למרות שבשעות שקדמו להגעה להסכם הזמני הייתה פסימיות גדולה, מה ששינה את כף המאזניים היה התערבותה של סין, שעד אז העדיפה להימנע מהתערבות במלחמה שנראתה ככזו שמחלישה את טראמפ.
6 צפייה בגלריה
שר החוץ וואנג יי, ששוחח אמש עם עמיתו האיראני עראקצ'י: "להבטיח חופש שיט במצר הורמוז"
(צילום: Roman Pilipey/Pool Photo via AP, File)
"פקיסטן הייתה חייבת לערב את סין כדי לשכנע את איראן ללכת להפסקת אש", אמר אחד הגורמים. לפי הדיווח שהתפרסם ב"גרדיאן", סין "עודדה" את איראן להסכים להפסקת האש הזמנית, והבטיחה לשמש כערבה לביטחון נציגיה בשיחות השלום שנערכו באיסלאמאבאד, שיחות שאמנם לא הסתיימו בהסכם אבל גם לא בפיצוץ המו"מ – כשהמגעים נמשכים מאז, וכעת תיתכן גם הארכה של הפסקת האש. לדיווח ב"גרדיאן" לא היה אישור ממקור נוסף, אבל טראמפ עצמו אמר כי לסין היה חלק מרכזי בהפסקת האש ולדבריו היא שכנעה את טהרן להסכים לה.
הדטאנט בסכנה? "שי ייתן לי חיבוק גדול ושמן"
ההחלטה שלו כעת להטיל מצור על הנפט האיראני עורר כאמור את זעמה של סין, והמצור לפיכך נראה מנוגד לניסיונותיו בשבועות האחרונים לשמור על יחסים טובים עם בייג'ינג – לקראת ביקורו ההיסטורי שם בעוד חודש. הביקור אמור היה להיערך כבר החודש, אבל בגלל המלחמה נדחה ולעת עתה מתוכנן להתקיים ב-14 ו-15 במאי. מדובר יהיה בביקור ראשון של נשיא אמריקני בסין מאז ביקורו של טראמפ בה בכהונתו הראשונה, ב-2017. לפי "ניו יורק טיימס" טראמפ מקווה בביקור הזה לחתום על הסכם סחר עם עמיתו הסיני, ושר האוצר האמריקני סקוט בסנט כבר שרטט יחד עם נציגי סין את הקווים הכלליים של היוזמות הכלכליות ששתי המעצמות יכריזו במהלך הביקור.
6 צפייה בגלריה
שר החוץ עראקצ'י והרמטכ"ל הפקיסטני אסים מוניר, אמש בטהרן. מוניר לוקח חלק מרכזי במגעים לסיום המלחמה
הפרשנים מעריכים כי לארה"ב, וגם לסין, יש לפחות לעת עתה אינטרס לשמור על ה"דטאנט" (כינוי לתקופה של הפסקת מתיחות בין מדינות) ביחסים ביניהן – אחרי השנה הקודמת שבה ניהלו שתי המעצמות מלחמת סחר נרחבת. "הנשיא טראמפ יצר מצב שבו שתיים מהמטרות הגדולות ביותר שלו נמצאות בסתירה ישירה: האחת היא לנטר ולשלוט בכל המטען שעובר דרך המצר, מה שכולל גם מטען סיני, והשנייה היא השאיפה שלו לביקור חיובי ביותר בבייג'ינג", אמר ל"טיימס" קורט קמפבל, לשעבר סגן מזכיר המדינה בממשל ביידן וכיום יו"ר מכון המחקר The Asia Group.
על הדטאנט הזה איימו גם דיווחים ולפיהם המודיעין האמריקני הזהיר שסין נערכת, ואולי אפילו כבר שלחה, משלוח של טילי כתף להגנה אווירית לאיראן – אבל בייג'ינג הכחישה את הדיווחים הללו בצורה נחרצת. טראמפ איים אמנם להטיל מכסים בגובה של 50% על סין אם זו תשלח נשק לאיראן, אבל אתמול אמר בריאיון ל"פוקס ניוז" כי הנשיא הסיני שלח לו "מכתב יפהפה" שבו התחייב לא לעשות זאת: "הוא השיב למכתב שכתבתי לו, כי שמעתי שסין נותנת נשק ל... כלומר, רואים את זה בכל מקום, לאיראן, שסין נותנת נשק. וכתבתי לו מכתב, וביקשתי ממנו לא לעשות את זה, והוא כתב לי מכתב שבו אמר, בעצם, שהוא לא עושה את זה".
אמש פרסם טראמפ פוסט ברשת החברתית שלו Truth Social, שבו שב על הטענה שסין התחייבה לא לשלוח נשק לאיראן: "סין שמחה מאוד שאני פותח את מצר הורמוז באופן קבוע. אני עושה את גם זה בשבילם – ובשביל העולם. המצב הזה לעולם לא יקרה שוב. הם הסכימו לא לשלוח כלי נשק לאיראן. הנשיא שי ייתן לי חיבוק גדול ושמן כשאגיע לשם בעוד כמה שבועות. אנחנו עובדים יחד בחוכמה, ומאוד טוב!!! האם זה לא עדיף על לחימה??? אבל תזכרו, אנחנו מאוד טובים בלחימה, אם נצטרך – הרבה יותר טוב מכל אחד אחר!!!".
6 צפייה בגלריה
טראמפ. "שי הבטיח שלא ישלח נשק לאיראן, הוא ייתן לי חיבוק גדול ושמן כשאגיע לסין"
(צילום: AP Photo/Alex Brandon)
לצד הלחץ מצד טראמפ, לסין יש אינטרס ברור נוסף למנוע מהמלחמה להתחדש: המתקפות האיראניות על מדינות המפרץ מסכנות את המתקנים שהיא פיתחה בהן כחלק מהידוק הקשרים הכלכליים עמן. לפי ניתוח שנערך לאחרונה באוניברסיטת וירג'יניה, יש לסין ברחבי האזור נכסים בשווי של 6.5 מיליארד דולר שנפגעו או נמצאים בסכנת פגיעה. מדובר בנמלים, בתחנות כוח, מתקני התפלה ומתקני זיקוק בקטאר, עומאן, איחוד האמירויות, סעודיה, ישראל וגם איראן.
סין, שמאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן והכאוס שהוא מחולל בסדר העולמי וביחסי ארה"ב עם בעלות בריתה, ממשיכה כל העת לקדם תדמית של מעצמה אמינה המקדמת יציבות בינלאומית. כחלק מהקמפיין המדיני הזה, השבוע נפגש הנשיא שי עם ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס, נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד, שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב וגם מנהיג וייטנאם טו לאם. סנצ'ס – המנהיג האנטי-ישראלי הבולט ביותר במערב שעורר גם את חמתו של טראמפ בעקבות סירובו לאפשר לארה"ב להשתמש בבסיסים בארצו או במרחב האווירי שלה לצורך תקיפות באיראן – החמיא לשי ואמר: "קשה למצוא בני שיח מלבד סין שיכולים למלא תפקיד דיפלומטי כה מרכזי לסיום המלחמה באיראן".
