נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הבטיח להביא את המלחמה "הביתה לרוסים", ובימים האחרונים ניכר יותר ויותר כי מתקפות הכטב"מים של קייב בעומק השטחים הרוסיים מצליחות לחולל שם משבר של ממש. המתקפות הללו, שמכוונות לעיתים קרובות למתקני נפט אסטרטגיים, לא רק פוגעות ביכולתה של מוסקבה לייצא נפט ובכך לממן את המשך מלחמתה נגד אוקראינה, אלא פוגעות בקווי האספקה של הכוחות הרוסיים בשדה הקרב וכעת גם יוצרות מחסור באספקה בכמה אזורים ברוסיה, וגם במחוזות האוקראיניים הכבושים שאותם סיפחה.
האש בערה שלושה ימים: תיעוד מהשריפה במתקן נפט שהותקף בקרסנודר
11 צפייה בגלריה
נשיא רוסיה פוטין והאש שבערה במתקן הנפט בעיירה אוסט-לבינסק שבקרסנודר
(צילום: Sergei Bobylev, Sputnik, Kremlin Pool Photo/ AP)
אמש (שני) הכיר לראשונה במשבר משרד האנרגיה הרוסי, בהודעה שבה נכתב כי ישנן בעיות באספקת דלק ב"אזורים דרומיים", כשהכוונה כנראה בעיקר למחוזות האוקראיניים המסופחים. "מתקני דלק ואנרגיה מתמודדים לאחרונה עם מספר גובר של מתקפות אוויריות מצד האויב, והן גרמו לבעיות זמניות באספקת הדלק", נמסר בהודעה. המשרד הודיע כי כדי לפתור את המשבר יוקם מטה מיוחד לטיפול בסוגיה. ההודעה הגיעה אחרי שגם דוברו של הנשיא ולדימיר פוטין, דמיטרי פסקוב, הודה בקיומו של המשבר ואמר כי משרד האנרגיה וגופי ממשלה אחרים נוקטים כעת צעדים כדי לפתור אותו. "אכן יש בעיות מסוימות כרגע", הוא אמר, "ננקטים צעדים".
המשבר ניכר במיוחד בחצי האי קרים, שאותו רוסיה כבשה מידי אוקראינה וסיפחה עוד ב-2014, השנה שבה החל הסכסוך המדמם בין מוסקבה לקייב, שמונה שנים לפני הפלישה הגדולה לעומק אוקראינה ב-2022. הרשויות בקרים, אלו שמונו על ידי מוסקבה, החלו להגביל את השימוש בדלק בסוף מאי, וכעת לפי רשת BBC יכולים התושבים שם לרכוש עד 20 ליטר בלבד לאדם תוך שימוש בשוברי תשלום – שלא תמיד זמינים. ביום חמישי האחרון הורחבו ההגבלות הללו, עם איסור על מכירות במזומן.
התושבים המומים: "מעולם לא ראיתי דבר כזה"
ברשתות החברתיות הופצו תיעודים של תורים ארוכים בתחנות הדלק ברחבי קרים, ותושבים שם התלוננו על המחסור. אחד מהם אמר למשל לאתר החדשות העצמאי Bereg כי כעת הוא צועד לעבודה במקום לנסוע ברכב: "כל מה שאני צריך לעשות עכשיו זה לקנות סוס!", הוא התלוצץ. גם תיירים שהגיעו לחצי האי – יעד תיירות פופולרי בחודשי הקיץ – מתקשים לפי הדיווחים להשיג די דלק כדי לעשות את הנסיעה חזרה אל מחוץ לקרים. הרשויות המקומיות שמוטרדות מכך פתחו קו חירום מיוחד כדי לסייע להם. מושל קרים מטעם מוסקבה, סרגיי אסקיונוב, הודה בשבוע שעבר שהמצב שם חמור: "לצערנו, לא נראה שאפשר לספק לחלוטין את הביקוש לדלק בשלב הנוכחי".
11 צפייה בגלריה
תור של רכבים בתחנת דלק בקרים. הרשויות הטילו הגבלות נוקשות, גם התיירים מתקשים לעזוב בגלל המחסור
(צילום: REUTERS/Alexey Pavlishak)
לקרים חשיבות אסטרטגית גדולה עבור מוסקבה, ומאז הפלישה לעומק אוקראינה בפברואר 2022 הוא משמש בסיס לוגיסטי חשוב שממנו גם משוגרים שלל מתקפות טילים וכטב"מים על ידי צבא פוטין. אבל כעת מנסה קייב לחנוק את אספקת הנפט לחצי האי, באמצעות מתקפות כטב"מים נרחבות על הכבישים אליו, ובפרט כביש מרכזי שעובר בדרום אוקראינה, בשטחים שנכבשו על ידי רוסיה, ומחבר בין קרים לבין העיר הרוסית רוסטוב דרך העיר האוקראינית הכבושה מריופול. קלמנט מולין, אנליסט ממכון המחקר הצרפתי Atum Mundi, אמר ל-BBC כי אותו כביש מהווה למעשה את "עמוד השדרה" של כוחות הכיבוש הרוסיים בדרום אוקראינה, והוא העריך שקייב ביצעה מאז תחילת מאי 300 תקיפות כטב"מים נגד משאיות שעברו בכביש הזה, בכללן 30 מכליות דלק – וכי בימים האחרונים המתקפות רק גברו. בצבא האוקראיני עצמו העריכו שהיקף התנועה בכביש צנח ביותר מ-70% בין סוף מאי לתחילת יוני.
אבל המשבר משפיע כאמור לא רק על האזורים הכבושים בתוך אוקראינה, ואמש אמר מושל מחוז קרסנודר – מחוז רוסי לחופי הים השחור שמחובר לקרים באמצעות גשר שגם הוא נתון לשלל מתקפות אוקראיניות – כי גם שם נרשמו שיבושים באספקת הנפט, בין היתר בגלל "קניית בהלה" שמחריפה את המשבר. היום הודיעו הרשויות בקרסנודר כי אחרי שלושה ימים של מאבק בלהבות הושגה שליטה על אש שפרצה במאגר נפט בעיירה אוסט-לבינסק, שהותקף ביום שבת על ידי כטב"ם אוקראיני. מושל המחוז, וניאמין קונדרטייב, טען כי בעוד בכמה תחנות דלק קטנות בדרום-מערב המחוז אכן יש מחסור, המצב נמצא בשליטה. "אל מול המצב המסובך באזורים שכנים, אנשים רבים החליטו לאגור דלק, מה שגרם לקניית בהלה מלאכותית", הוא אמר, והתעקש כי השיבושים באספקה הם זמניים בלבד וכי כעת פועלות הרשויות למנוע מחסור לטווח ארוך.
למרות הניסיון של המושל להפחית מחומרת המשבר, כמה משתמשים באפליקציית טלגרם הטילו ספק בטענותיו, ואחד מהם למשל שיתף תמונה של שלטי "אין דלק" בתחנת דלק בעיר קרסנודר, בירת המחוז בעל אותו השם, שמופעלת ידי חברת Lukoil. משתמש אחר כתב: "בשלושת הימים האחרונים, בתחנת הדלק הסמוכה היה בנזין רק למשך שעתיים עד שלוש שעות בכל פעם. מעולם לא ראיתי דבר כזה". גם קרסנודר היא יעד תיירותי חשוב, וגם שם נפגע הענף הזה בשל המתקפות האוקראיניות, בין היתר בעקבות שיבושים קשים שנגרמים לפעילותו של שדה התעופה בעיר הנופש סוצ'י, עורק התעופה המרכזי באזור – עם עיכובים וביטולים רבים בגלל המתקפות האוקראיניות. בסוצ'י כבר ירד לפי תאגיד תיירות מקומי היקף המכירות ב-30-20% ביחס לתקופה המקבילה בשנה שעברה.
עם Moscow calling על הכטב"ם: תיעוד משיגור אוקראיני בחזית
(צילום: רויטרס)
המתקפות האוקראיניות משבשות כאמור גם את תעשיית הנפט עצמה, כשלטענת הנשיא זלנסקי בחודש שעבר שותקו 40% מ"יכולות הזיקוק המרכזיות" של רוסיה. קרייג קנדי, מומחה לתעשיית הנפט הרוסית מאוניברסיטת הרווארד, אמר ל-BBC כי כעת הקמפיין של קייב מתרחב ופוגע גם במתקני זיקוק קטנים יותר, באופן שלדבריו מחולל פגיעה שמורגשת יותר על ידי אוכלוסיות מקומיות, כמו בקרים. זלנסקי מודה בפה מלא שהמתקפות נועדו לגרום לאזרחים הרוסים לחוש את המלחמה על בשרם, ואמר בריאיון שהתפרסם היום ב"גרדיאן" הבריטי: "הניצחון במלחמה הזו יושג כשהחברה הרוסית תכיר בכך שהמלחמה היא נוראית, שהמלחמה היא טרגדיה לא למישהו, איפשהו, אלא עבורם. ואני חושב שזה מה שיוצר מומנטום".
מפקד יחידת הכטב"מים: "תחושה נפלאה"
נראה שקייב מצליחה במטרתה לערער את מעמדו של פוטין, שלפי סקרים הפופולריות שלו נפגעת בעקבות השיבושים בחיי היום-יום של הרוסים. אבל למתקפות האוקראיניות יש גם השפעה ממשית על שדה הקרב, עם פגיעה בקווי האספקה של הכוחות הרוסיים בחזית. בתחקיר הנרחב שפרסמה BBC על משבר הנפט הרוסי, צוטט מפקד יחידת כטב"מים אוקראינית בשם יהבן קאראס, שטען כי הכטב"מים שלו לא מתמודדים עם הגנה אווירית משמעותית מצד כוחותיה של מוסקבה. "זו תחושה נפלאה כשאנחנו יכולים לטוס לכל מקום שאנחנו רוצים", הוא אמר, והדגיש כי היעד המרכזי של אנשיו הוא שיבוש המערך הלוגיסטי של הצבא הרוסי. "המנה העיקרית היא מחסנים רוסיים, מכלי נפט ודלק, מבנים ואפילו בונקרים עם קצינים רוסים".
המתקפות האוקראיניות הביאו גם לפי הרשויות ברוסיה בכמה מקרים להרג אזרחים, כשבחודש שעבר נהרגו 21 בני אדם במתקפת כטב"מים במחוז לוהנסק שבמזרח אוקראינה, אחד המחוזות שרוסיה כבשה וסיפחה. פוטין האשים שמה שנפגע שם היה מעונות סטודנטים, והבטיח נקמה: מאז המשיכה מוסקבה לשגר מתקפות ענק משלה על ערי אוקראינה, שהביאו גם הן להרג נרחב של אזרחים. קאראס, הקצין האוקראיני, נשאל על הפגיעה באזרחים במתקפות שמשגרים אנשיו, ואמר מבלי להתייחס לתקרית ספציפית: "טעויות קורות, אבל לא מדובר בפגיעה מכוונת".
11 צפייה בגלריה
חייל אוקראיני לקראת שיגור כטב"ם בשדה הקרב. "המנה העיקרית - מחסנים רוסיים ובונקרים עם קצינים"
(צילום: Diego Fedele/Getty Images)
כעת, בצל המתקפות האוקראיניות הגוברות, הצבא הרוסי מתקשה להתקדם במסע הכיבושים שלו בעומק אוקראינה – ובחלק מהמקרים אף נאלץ לסגת. אתמול טען מפקד צבא אוקראינה אולכסנדר סירסקי כי בחצי השנה הראשונה של 2026 הצליחה קייב לשחרר שטחים כבושים בהיקף כולל של 600 קמ"ר. הוא לא ציין היכן התקדמו הכוחות האוקראיניים, ועד כה אין אישוש חיצוני לטענה הזו, כשלפי סוכנות הידיעות רויטרס קשה מאוד לאמוד את המצב בפועל בחזית, מפני שלוחמת הכטב"מים והרחפנים הנרחבת יצרה שם בפועל שטחי הפקר, המכונים גם "שטחי השמדה". ועדיין, ארגונים עצמאיים שמנטרים את המצב בשדה הקרב דיווחו כי בחודשים האחרונים אכן הואט קצב ההתקדמות של הכוחות הרוסיים, כשלעיתים הם נאלצו כאמור גם לסגת, לראשונה מאז מתקפת הנגד של אוקראינה ב-2023.
השליח הסודי נחשף: "אנשי העסקים ברוסיה יודעים - הקריסה קרובה"
הלחימה נמשכת כשברקע לא נראית פריצת דרך כלשהו במגעים להפסקת אש, אבל זלנסקי ממשיך כל העת לקרוא לפוטין להיפגש עמו ולהסכים להפסקת אש מיידית ומלאה כדי לאפשר משא ומתן על הסכם שלום סופי – כשבמקביל הוא מצהיר כי לא יסכים לשום ויתור על שטחים למוסקבה. בסוף השבוע זלנסקי פרסם מכתב פומבי וארוך, של 1,800 מילה, שבו טען כי הרוסים התעייפו מהמלחמה, ממחסור בדלק ומעליית המחירים. "אל תפחד לקחת את הדרך החוצה מהמלחמה הזאת. זה הדבר העיקרי שנדרש ממך עכשיו", הוא כתב לפוטין, וגם לעג לו כשהוסיף כי "אחרי 26 שנה בשלטון, הגיל מתחיל לתת את אותותיו". פוטין דחה את הקריאה למפגש עם זלנסקי, כינה את המכתב שלו "חצוף", ואמר שהדרישות הטריטוריאליות של מוסקבה – שליטה על כל חבל דונבאס שבמזרח אוקראינה ועל כל המחוזות זפוריז'יה וחרסון שבדרומה (שכבושים רק באופן חלקי) – לא השתנו. לכוחות הרוסיים שנלחמים בחזית הוא אמר: "המשיכו בעבודה, אחים".
11 צפייה בגלריה
פטין דחה את הצעת זלנסקי למפגש: "מכתב חצוף"
(צילום: REUTERS/Evgenia Novozhenina, REUTERS/Gleb Garanich, AFP, Oleg Petrasiuk/Press Service of the 24th King Danylo Separate Mechanized Brigade of the Ukrainian Armed Forces/Handout via REUTERS)
11 צפייה בגלריה
זלנסקי, בפסגה שערך ביום ראשון בלונדון עם מנהיגי בריטניה, צרפת וגרמניה
(צילום: Ben STANSALL / POOL / AFP)
זלנסקי לא הסתפק במכתב הזה כחלק ממאמציו לקדם עסקה מול מוסקבה כשידו על העליונה, ואתמול הוא אישר דיווחים כי נפגש בסודיות בחודש שעבר עם המיליארדר הרוסי-ישראלי רומן אברמוביץ', שבעבר כבר לקח חלק במאמצי התיווך בין קייב למוסקבה. זלנסקי טען כי אברמוביץ' הביא עמו מסר שהרוסים "רוצים להבין מה אנחנו מוכנים לעשות", וכי הוא בתגובה אמר לו להעביר לפוטין את המסר שהוא פתוח למפגש פנים-אל-פנים "בכל זמן". פוטין לא אישר מפורשות כי נפגש אחר כך עם אברמוביץ', אבל רמז לכך כשאמר בסוף השבוע כי נועד עם "אחד מהנציגים של המעגלים הכלכליים שלנו". פוטין הדגיש כי אותו "נציג" לא פעל מתוך שליחות רשמית.
העובדה שזלנסקי אישר את הדיווחים על המפגש הסודי עם אברמוביץ' בקייב הפתיעה במידה מסוימת פרשנים במערב, ובאתר החדשות הצרפתי France24 כתבו למשל, בפרפרזה על דברי הנשיא האמריקני דונלד טראמפ מהשנה שעברה, שלפיהם לזנסקי "אין קלפים" במשא ומתן, כי "עבור אדם עם מעט קלפים, נשיא אוקראינה זלנסקי שיחק עם ג'וקר מפתיע". בריאיון ל"גרדיאן" שהתפרסם היום הסביר זלנסקי את המפגש עם אברמוביץ' בכך שלדבריו אנשי עסקים ברוסיה מבינים היטב את מצבה העגום של ארצם, ומבקשים להביא לסיום המלחמה. "אני חושב שיש אנשים שונים מסביב לפוטין. חצי מהם רוצים שהמלחמה תימשך. חצי רוצים שהיא תיעצר. אני חושב שהאנשים שמגיעים מהעסקים, הם מבינים שהכלכלה ברוסיה נמצאת במצב נוראי. היא קרובה לקריסה".
