אחרי העימות בהודעות לתקשורת והמחלוקת באשר ל"תחקיר התחקירים" של ועדת תורג'מן, הגיעו שר הביטחון ישראל כ"ץ והרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, לפשרה על המשך בחינת מחדל 7 באוקטובר בצבא.
לשכת שר הביטחון עדכנה הבוקר (רביעי) כי השניים נפגשו אתמול בפעם השנייה, וסיכמו על איחוד התחקירים המשלימים "שעליהם הורה שר הביטחון ועליהם הורה הרמטכ"ל". השניים, לפי ההודעה, סיכמו כי "מבקר מערכת הביטחון יצורף כמשקיף לצוות התחקירים בעניין מסמך 'חומת יריחו' ויעודכן בתחקירים שעליהם הורה הרמטכ"ל בעניין אגף המבצעים ובעניין חיל הים".
בנוסף, המבקר יבחן את תחקיר חיל האוויר ואת דוח תורג'מן ביחס לתחקיר הנוגע ל"חלקו של תת-אלוף עומר טישלר, מי שכיהן כרמ"ט חיל האוויר ב-7 באוקטובר, ויגיש את מסקנותיו בהקדם לשר הביטחון".
ההתקפלות - ועיכוב המינוי למח"א
ההתקפלות של כ"ץ נרשמה בעקבות דרישה של הרמטכ"ל זמיר, שכן תא"ל טישלר הוא המועמד המוביל והעיקרי לפקד על חיל האוויר. התחקיר על חיל האוויר וגם ועדת תורג'מן קבעו שהחיל עמד ביעדי הכוננות שלו בהתאם לדרישות אגף המבצעים ופיקוד הדרום.
בצבא מעריכים כי הוספת מבקר מערכת הביטחון כמשקיף לתחקירים המשלימים היא למראית עין ותאפשר לכ"ץ לרדת מהעץ ולחדול מסאגת התחקירים הבלתי נגמרים בצבא. יחד עם זאת, יש חשש בצה"ל שבדרג הפוליטי יתעקשו להמשיך בעיכוב המינוי למפקד חיל האוויר הבא שהיה אמור לקרות בחודשיים האחרונים.
המפקד הנוכחי, אלוף תומר בר, אמור לסיים את כהונתו בחודש אפריל, ומינוי אלופים נקבע לרוב חצי שנה מראש ואף מעבר לכך בחלק מהמקרים. על פיקוד על חיל האוויר לא ניתן להנחית שריונר או תותחן מבחוץ. מלאכת בניית הצוות שפועל בצמוד למפקד החיל, התווית דרכו וגיבוש תפיסתו מתנהלים בדרך כלל בחודשים שקודמים לכניסתו לתפקיד כדי לממשם באופן מיידי וטבעי.
למרות שבמטה הכללי יש אלוף מחיל האוויר, ראש אגף התקשוב אביעד דגן - שעשוי להיתפס כמועמד לפקד על חיל האוויר - טישלר הוא המועמד העיקרי בשל תפקידי הליבה שמילא בזרוע והיותו טייס קרב ולא נווט קרב כמו דגן. בצה"ל הדגישו הבוקר את סיכום הרמטכ"ל זמיר לדוח ועדת תורג'מן שפורסם בסוף השבוע ושהכשיר בעיני זמיר את קידום טישלר, לאחר שקבע שחיל האוויר עמד בכל הדרישות המוגדרות ממנו בבוקר 7 באוקטובר ואף מעבר לכך - מה שעדיין לא הספיק מול מתקפת הפתע של חמאס שאף אחד בצבא לא נערך אליה.
דוח תורג'מן קבע שחיל האוויר אכן כשל בהגנת שמי המדינה בסוגיית הרום הקרוב לקרקע - כלומר הרחפנים והטרקטורונים המעופפים שחדרו לעוטף עזה בשעה הראשונה למתקפה. "בשנים שקדמו למתקפה, ועל פי ההנחיה המטכ"לית, הזרוע התמקדה בבניין כוח אסטרטגי מול איראן, במב"ם ובמערכות מול האיומים הצפוניים שנתפסו כמשמעותיים והעיקריים", כתב זמיר בסיכום התחקירים.
"עם פרוץ המלחמה, חיל האוויר עמד ביעדים שהוגדרו לו בידי המטה הכללי", הוסיף. "כלל כוננויות חיל האוויר הוזנקו ועמדו ביעדים המוגדרים. מנגד, זרוע האוויר לא הייתה ערוכה בשעות הראשונות למתקפה בסדר הגודל שהתרחש לאור ההפתעה הבסיסית. אי-העלאת רמת הכוננות ומדרג ההתרעה בצה"ל בלילה וחוסר הבהירות בתמונת המצב בשעות הקריטיות הראשונות. החיל הצליח תוך שעות ספורות להתאים את הפעלתו למתקפה שחרגה באופן קיצוני מתרחישי הייחוס".
בצה"ל לא פוסלים אפשרות שקידום טישלר עדיין יעוכב או במכוון בידי הדרג הפוליטי ובר יתבקש להאריך את כהונתו בכמה חודשים. זמיר צפוי להתעקש על המינוי כדי לא לפגוע בזרוע האסטרטגית של מדינת ישראל, שמובילה ותוביל בקרוב את הלחימה בזירות הפתוחות כמו לבנון, איראן ותימן.
"לא אתנצח בתקשורת"
בצל הטלטלה בצמרת צה"ל בעקבות הגשת דוח תורג'מן אחרי הטלת האחריות האישית על הבכירים במערכת, כ"ץ הורה לבחון מחדש את הדוח שהגישה הוועדה בראשות אלוף (במיל') סמי תורג'מן. כ"ץ, שגילה מהתקשורת על החלטת הרמטכ"ל להטיל מסקנות אישיות ולנקוט בצעדם פיקודיים, אמר שהחליט להטיל על מבקר מערכת הביטחון, תא"ל (מיל') יאיר וולנסקי, "לבחון לעומק את הדוח".
בין היתר, הודיע כ"ץ בהודעתו לפני כשבועיים כי המבקר ייבחן את "שאלת הצורך בתחקירים נוספים בתחומים אותם צה"ל לא תיחקר בעבר ושאליהם גם ועדת תורג'מן לא התייחסה בשל בחינתה תחקירים קיימים בלבד - לרבות מסמך 'חומת יריחו' - והשלמת תחקירים שאותם צבעה הוועדה בצבע אדום וקבעה שלא נעשו באופן ראוי ומעמיק". אך כעת כאמור חזר בו, וזה ישמש כמשקיף.
אחרי ששר הביטחון ישראל כ"ץ הורה לבחון מחדש את הדוח, פרסם באותו הערב הודעה חריפה הרמטכ"ל. "ההחלטה להטיל דופי בדוח, שנכתב במשך שבעה חודשים על ידי 12 אלופים ותתי-אלופים, שסוכם על ידי מפקד הצבא ושהוצג לשר באופן אישי - מעוררת תמיהה", כתב. כ"ץ הודיע בתגובה שהקפאת המינויים לא תשונה, וטען: "לא אתנצח בתקשורת" - אך המשיך בעימות פומבית.
לא רק אחריות הצבא
במסמך באורך תשעה עמודים, דרש לראשונה ביום שישי האחרון הרמטכ"ל לתחקר את חלקו של הדרג המדיני בקונספציה שהובילה לטבח 7 באוקטובר, רמז שמסקנות אישיות והדחות לא יהיו רק בצה"ל, וקבע שממצאי התחקירים יגיעו אליו בלבד - והשימוש בהם יהיה רק לשיקול דעתו.
בסיכום למפקדים מ"תחקיר התחקירים", קרא הרמטכ"ל לוועדת חקירה "חיצונית ואובייקטיבית" - שתבדוק גם את הדרג המדיני, ואמר כי "לא ראוי להפנות את כל הזרקורים לצה"ל". הוא מתח ביקורת מרומזת על אחריות הדרג המדיני למחדל, וכתב כי יש לבחון את "התפיסה הביטחונית ביחס לרצועת עזה" בשנים שקדמו לטבח, תהליך שלדבריו יש ללמוד ממנו גם ביחס לזירות אחרות.
"במהלך השנים התגבשה תפיסת הכלה הגנתית וצרה המתעדפת את שחיקת האויב באמצעות מודיעין ואש. הרעיון היה לשמר את חמאס מורתע ומוחלש ('לקנות אותו בכסף') מתוך מחשבה כי שקט בגזרתו יאפשר למדינת ישראל להתמקד באתגרים אחרים. בפועל תפיסה זו של 'הימנעות' אפשרה לחמאס לבצע תהליך התעצמות צבאי נרחב", כתב.
