התקיפה בעזה, הלילה

בדיוק שבוע פחות ארבע שעות חלפו מירי הרקטות לעבר אשדוד ופאתי ראשון לציון בשבוע שעבר לבין ירי הרקטה אמש לאשקלון. הפעם לא היו ברקים בשמי עזה, כי מזג האוויר היה מעונן חלקית. ואם לא סערה טרופית, גשם מטאורים או גלים אלקטרו-מגנטיים מהקוטב הצפוני, אז מה גרם למי לירות את הרקטה אמש?
תקיפת צה"ל בעזהתקיפת צה"ל בעזה
(צילום: AFP)
בשיחות עם כמה מקורות ברצועת עזה התקבל התסריט הבא: מי שירו את הרקטה אמש, יהא שיוכם הארגוני אשר יהא, עשו זאת אחרי שקיבלו אור ירוק מחמאס או לכל הפחות תוך עצימת עין שלו למתרחש. ולמה לחמאס יש אינטרס לדגדג בעדינות את העצבים בישראל? משום שבשבוע האחרון רצועת עזה שוברת כמעט מדי יום שיאי תחלואת קורונה. בסוף השבוע התגלו 1,600 חולים חדשים ברצועה. מדובר על מספר נדבקים יומי גבוה יותר מישראל, כאשר האוכלוסייה במדינת ישראל גדולה פי חמישה מאוכלוסיית רצועת עזה. אבל החדשות הרעות באמת הן שאחוז הבדיקות החיוביות עמד על 30%. "זו הייתה רקטת מכשירי הנשמה וציוד רפואי", אמר לי אחד המקורות. "המצב בעזה קשה - וזו הדרך של חמאס לאותת על כך".
אמנם ארגון הבריאות העולמי עושה כמיטב יכולתו לספק לרצועת עזה סיוע רפואי למלחמה בקורונה, אבל נראה כי המצב ברצועה מתחיל להתקרב לקו האדום. ישראל בדרך כלל מאשרת את הכנסת הציוד הרפואי והרשות הפלסטינית מגלה אדישות שגרתית לנעשה ברצועה ואינה ששה לסייע לחמאס בנעשה.
פלסטיני מרסס חומר חיטוי בעזה נגד נגיף הקורונהפלסטיני מרסס חומר חיטוי בעזה נגד נגיף הקורונה
הקורונה משתוללת. מחטאים בעזה
( צילום: EPA)
חמאס עזה הוא ישות שלטונית שהביאה לכדי אומנות את יכולתה לייצא החוצה את בעיותיה הפנימיות. במילים אחרות, כאשר חמאס חש שהאש בציבור מוסטת אליו – הוא דואג מיד להסיט אותה החוצה לעבר ישראל. לכן כל ההערכות השחוקות שנשמעות גם בימים האחרונים מפי גורמים צבאיים בישראל על כך ש"חמאס אינו כעת מעוניין בהסלמה ו/או חמאס מורתע", רלוונטיות רק בהינתן שקט ברצועה. אבל אין שקט ברצועה – יש קורונה. רק בחודש אפריל איים יחיא סינוואר בשידור טלוויזיוני כי אם בעזה יזדקקו למכשירי הנשמה – הוא ידאג לכך שהישראלים לא יוכלו לנשום גם. הרקטות בשבוע שעבר והרקטה אמש הן רק צלצול תזכורת יחיא סינווארי קלאסי לישראל ולמתווכים על המצב הנפיץ. לברקים אין שום קשר לעניין.

לא קונים את התירוצים

בשנים האחרונות נוצר "טלפון אדום" בין ירושלים לעזה להעברת מסרים דחופים. המרכזייה שאליה מנתבים שני הצדדים את המסרים האחד לשני נמצאת בקהיר, במטה המודיעין המצרי. במקרים רבים המסרים הללו מנעו הערכות שגויות באשר לצעדיו של האחר, וחסכו סבבים אלימים מיותרים. אלא שנראה שבישראל התאהבו יתר על המידה בכלי הזה. למשל, באמצעותו הועברו בשבוע שעבר המסרים מחמאס לישראל שפגעי מזג האוויר הובילו לשיגור הרקטות למרכז הארץ. בישראל מיהרו לקבל כמעט בשמחה את ההבהרה מעזה, תקפו כמה סככות פח על הגבול כדי לסמן "וי" ודאגו לפרסם את דבר המסר שהועבר ואת העובדה שהמודיעין הישראלי זיהה כי המשגרים שמהן נורו הרקטות (בטעות כמובן) היו של חמאס ולא הג'יהאד האסלאמי.
יחיא סינוואר מנהיג חמאס רצועת עזהיחיא סינוואר מנהיג חמאס רצועת עזה
יודע איך להפנות את הלחץ לישראל. יחיא סינוואר
(צילום: AP)
אמש, אחרי הירי, כבר השתנה הטון. פתאום כבר לא מדברים על טעויות, פתאום תקיפת התגמול הייתה משמעותית הרבה יותר, פתאום שבה לה השבלונה בהודעת דובר צה"ל אחרי התקיפה כי ''חמאס הוא הנושא באחריות לנעשה ברצועת עזה''. חדי העין הבחינו שהמשפט הזה לא הופיע בסיכום התקיפה ברצועה בשבוע שעבר.
נראה שמישהו הפנים שלא צריך לקנות כל מילה שחמאס מנסה להעביר ישראל באמצעות המצרים. ניסיון העבר מוכיח שסינוואר יודע להשתמש היטב בכלי הזה שנקרא המודיעין המצרי כדי ללחוץ על ישראל. הנה שתי דוגמאות מהעבר הלא רחוק: באוקטובר 2018 נורו בהפתעה שתי רקטות לגוש דן ולבאר שבע. הירי בוצע כאשר בכירי המודיעין המצרי שהו בעזה בשיחות המו"מ להסדרה בין ישראל לחמאס. ואילו במארס 2019, בכירי המודיעין המצרי נמצאים שוב בסבב מו"מ הסדרה בעזה, ושוב – בדיוק כשהם שם – נורו שתי רקטות לגוש דן. את המקרה הראשון תירצו במכת ברק (אז החל תקדים הברקים) ואת המקרה השני בלחיצה בטעות על מתג.
ובחזרה לתקריות הירי בשבוע האחרון. כדאי לעיתים ללמוד מניסיון העבר כדי להבין ש''טעויות שיגור'' מתרחשות באורח פלא תמיד בתקופות רגישות, והנהגת חמאס בעזה יודעת היטב ללחוץ בנקודות התורפה כדי להעביר את המסר שלה (ואז לזעוק שזה קרה בטעות). אז לא, אלה לא הברקים. כנראה שהפעם זו פשוט הקורונה.