ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם התייחס הלילה (בין שלישי לרביעי) באופן ישיר ונרחב לחבילת הסנקציות שעליה הכריזה ממשלתו נגד ההתנחלויות, והסביר את שינוי הקו הדרמטי של לונדון כלפי ישראל. ברנהאם אף הודה כי ממשלות בריטניה נמנעו במשך שנים מנקיטת צעדים מעשיים מחשש שיוצגו כאנטי-ישראליות.
"במשך זמן רב מדי היססנו לפעול, מתוך פחד שיאשימו אותנו בכך שאנחנו אנטי-ישראליים", כתב ברנהאם בפוסט ארוך שפרסם ברשת X. לדבריו, בריטניה קראה במשך שנים לפתרון שתי המדינות, אך "המילים האלה חסרות משמעות אלא אם אנחנו מגבים אותן במעשים". הוא הדגיש כי הצעדים שעליהם הודיעה ממשלתו "אינם מכוונים נגד העם הישראלי, אלא נגד המדיניות הבלתי מתקבלת על הדעת של ממשלת ישראל הנוכחית".
ברנהאם התייחס בהרחבה גם למלחמה ברצועת עזה. "הסבל של העם הפלסטיני הוא כתם על מצפונו של העולם", כתב, וטען כי אזרחים, בהם ילדים, ממשיכים להיהרג וכי המשבר ההומניטרי ברצועה נמשך. לדבריו, עוד לפני שנכנס לתפקיד ראש הממשלה טען כי תגובתה של בריטניה למתרחש "הייתה איטית מדי ופשוט לא טובה מספיק", וכי התחייב עם כניסתו לדאונינג 10 לשנות את גישתה של הממשלה. "לדבריו, לא אעמוד מנגד בזמן שהסבל הנורא ממשיך לגדול והסיכוי לפתרון שתי המדינות - התקווה הטובה ביותר לשלום וליציבות באזור - נמצא תחת מתקפה".
ראש הממשלה הבריטי הקדיש חלק משמעותי מדבריו לבנייה ביהודה ושומרון, וטען כי בארבע שנות כהונתה של ממשלת נתניהו אושרו יותר התנחלויות מאשר ב-20 השנים שקדמו לה. הוא התייחס במיוחד לקידום הבנייה בשטח E1, בין ירושלים למעלה אדומים, שלטענת בריטניה עלול לפגוע ברצף הטריטוריאלי של מדינה פלסטינית עתידית. "ממשלת ישראל מאפשרת כעת למכרזים לבניית ההתנחלות הענקית E1 להתקדם. היא תחתוך דרך לב הגדה המערבית ותכבה את התקווה לממש את פתרון שתי המדינות. אסור לאפשר לזה לקרות", כתב ברנהאם.
שר החוץ הבריטי מכריז על הסנקציות
(צילום: משרד החוץ הבריטי)
ברנהאם פירט גם את הצעדים שעליהם הכריזה ממשלתו: איסור על סחר בסחורות שמקורן בהתנחלויות, הטלת סנקציות על אישים וחברות שתומכים בהתנחלויות, מסייעים להן או מרוויחים מהן - לרבות חברות ומשקיעים שיהיו מעורבים בפרויקט E1 - וכן שינוי רשמי בעמדתה המשפטית של בריטניה. לפי הקו החדש שעליו הכריזה לונדון, בריטניה רואה מעתה את עצם "הכיבוש הישראלי של השטח הפלסטיני" כבלתי-חוקי.
הרקע למהלך, והתגובה הישראלית
צעדים אלו של בריטניה הם חלק משינוי רחב יותר במדיניות הבריטית כלפי ישראל וההתנחלויות. בשבועות האחרונים הצהיר שר החוץ אד מיליבנד כי בכוונתו לבצע "איפוס מקיף" של המדיניות בנושא, ואתמול הודיע רשמית על איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות ועל צעדים נגד חברות שמספקות להן שירותי בנייה, מימון או נדל"ן. בבריטניה הבהירו כי היישום המלא של מגבלות הסחר צפוי להימשך בין שישה לתשעה חודשים.
לונדון גם הצליחה לגייס תמיכה בינלאומית רחבה למהלך. לצד בריטניה פרסמו 11 מדינות נוספות - קנדה, דנמרק, פינלנד, צרפת, איסלנד, אירלנד, נורבגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושבדיה - הצהרה משותפת שבה התחייבו ברמות שונות לקדם הגבלות על הסחר עם ההתנחלויות. עם זאת, לא כל 12 המדינות התחייבו לאיסור זהה ומיידי, כשבריטניה, צרפת וקנדה הן בין המדינות שהודיעו על כוונה לקדם צעדים לאומיים בנושא. בישראל הופתעו מהיקף הקואליציה שהצליחה לונדון לגבש.
המהלך כבר הוביל להחרפה משמעותית ביחסים בין ירושלים ללונדון. שר החוץ גדעון סער הודיע בתגובה על ארבעה צעדים נגד בריטניה: סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים, סילוק הנציגים הבריטים מהמפקדה בקריית גת, הפסקת הפעילות הבריטית להכשרת כוחות הרשות הפלסטינית ברמאללה ומניעת כניסתם לישראל של 12 נבחרי ציבור בריטים. סער האשים את בריטניה ב"התערבות בוטה" במערכת הבחירות בישראל, ואמר כי "מי שפועל נגד ישראל - ישראל תפגע בו".
גם נשיא המדינה יצחק הרצוג תקף את המהלך עוד בטרם הוכרז, וקרא לממשלות הזרות "לעצור" ולהימנע מסנקציות. לדבריו, הטלתן דווקא לקראת הבחירות בישראל מהווה "התערבות בוטה בבחירות הדמוקרטיות במדינה ריבונית". בבריטניה היו מודעים לרגישות העיתוי, אך גורם בריטי בכיר אמר ל-ynet כי הממשלה לא רצתה להמתין עוד חודשיים או שלושה לנוכח המצב ביהודה ושומרון.
"7 באוקטובר לא מצדיק את הפעולות בעזה ובגדה"
לצד הביקורת החריפה, ברנהאם ביקש בפוסט שכתב הלילה להבחין בין ממשלת ישראל לבין אזרחי המדינה. "אנחנו לא מטילים סנקציות על ישראל כולה, מה שהיה מעניש את העם הישראלי, שרבים ממנו אינם מסכימים עם עמדת ממשלתם. העם הישראלי אינו אחראי למעשי ממשלתו", כתב. הוא גם הקדיש חלק מדבריו לחשש מפגיעה ביהודי בריטניה בעקבות החרפת הקו כלפי ישראל: "גם הקהילה היהודית בבריטניה אינה אחראית. להאשים יהודים בריטים במעשיה של ממשלת בנימין נתניהו זה דבר פסול, פשוטו כמשמעו. וזו אנטישמיות, פשוטו כמשמעו".
"העם הישראלי אינו אחראי למעשי ממשלתו"
(צילום: חיים צח / לע"מ )
ברנהאם סיפר כי רק בשבוע שעבר נפגש עם נציגי הקהילה היהודית בארצו, והוסיף: "אני יודע עם איזה פחד הם חיים יום-יום. הממשלה שלי לא תחסוך במאמצים כדי להבטיח את ביטחונם ולעקור את האנטישמיות מכל חלק בחברה שלנו". ראש ממשלת בריטניה גם הדגיש כי הוא ממשיך לגנות את מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. לדבריו, הוא גינה את "מתקפת הטרור המפלצתית" נגד ישראל "במילים החריפות ביותר", וממשיך לגנות את חמאס - אך הוסיף כי הטבח "אינו מצדיק את פעולות ממשלת ישראל בעזה או בגדה המערבית".
את דבריו חתם בהצהרה כי ממשלתו תמשיך לפעול כדי לשמר את האפשרות לפתרון שתי מדינות. "הצעדים שאנחנו נוקטים נועדו להגן על הפתרון היחיד שיכול לאפשר לישראלים ולפלסטינים לחיות זה לצד זה בשלום ובביטחון", כתב. "הממשלה שאני מוביל תמשיך לעבוד עם שותפינו ברחבי העולם כדי לשמור על התקווה הזאת בחיים".
