אביו, אמו, אשתו ובנו חוסלו כולם במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" לפני שבוע, אבל גם שלושה ימים אחרי הדיווחים שהוא צפוי להיבחר על ידי "מועצת המומחים" כיורש של אביו בתפקיד המנהיג העליון של איראן, מוג'תבא חמינאי טרם נראה בפומבי או אפילו פרסם הצהרה כלשהי, וגם הכרזה עליו מצד משטר האייתוללות טרם נעשתה. כל זאת כשברקע האפשרות הברורה שצה"ל ינסה לחסל גם אותו, וגם הצהרותיו של הנשיא דונלד טראמפ ולפיהן בחירה בחמינאי הבן – שתיתפס כהמשך דרכו הקיצונית של האב – תהיה בלתי מקובלת עליו.
3 צפייה בגלריה


מוג'תבא חמינאי והאבא עלי, שחוסל במכת הפתיחה של "שאגת הארי"
(צילום: AP Photo/Vahid Salemi, AFP PHOTO/ HO/KHAMENEI.IR )
לפי שעה לא ברור מה עלה בגורלו של חמינאי הבן, אבל לפי הדיווחים הוא שרד את המתקפה בשבת שעברה שבה חוסל אביו, המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי, במתחם המשרדים שלו בטהרן. במתקפה נהרגו לפי הדיווחים גם אשתו של מוג'תבא, זהרה אדל, וכן בנו ואמו. היום הותקף שוב המתחם על ידי מטס נרחב של חיל האוויר, עם 50 מטוסי קרב, הפעם כדי להשמיד את הבונקר התת-קרקעי הענקי שמתחתיו. התקיפה הבוקר בוצעה אחרי שלידי ישראל הגיע מודיעין שלפיו לפחות גורם אחד, בכיר מאוד במשטר האיראני, שהה בבונקר באותו זמן.
מוגת'בא בן ה-56 נחשב לאיש המחנה השמרני-קיצוני כמו אביו. הוא הביע בין היתר תמיכה בדיכוי מתנגדי המשטר בתוך איראן ובנקיטת מדיניות ניצית ותקיפה כלפי אויבים חיצוניים. הוא איש דת מדרג ביניים שמלמד תאולוגיה שיעית בסמינר בעיר קום, מרכז חיי הדת של איראן, ולמרות שמעולם לא החזיק בתפקיד רשמי במשטר הוא נתפס כבעל השפעה גדולה בו, וטיפח קשרים הדוקים עם משמרות המהפכה. אנליסטים מחוץ לאיראן תיארו אותו בעבר כמעין "שומר סף" בסביבתו של אביו, וב-2019 הוטלו עליו סנקציות אמריקניות. בוושינגטון הסבירו אז כי למרות שאין לו תפקיד רשמי, הוא עדיין "מייצג" את המנהיג העליון ומסייע לו בערעור היציבות האזורית.
ביום שלישי האחרון נחשף ב-ynet כי גורמים בישראל מעריכים שחמינאי הבן צפוי להיבחר כיורש של אביו על ידי "מועצת המומחים", גוף בן 88 אנשי דת שיעים שעל פי חוקת הרפובליקה האיסלאמית אחראי על מינוי מנהיג עליון כשהמשרה הזו מתפנה. ישראל הפציצה מבנה של "מועצת המומחים" בעיר קום באותו יום, אבל באיראן טענו כי הוא היה ריק מאדם וכי הדיונים של המועצה מתקיימים באופן וירטואלי. כך או כך, אף שבאותו ערב כבר נטען בערוץ האופוזיציה "איראן אינטרנשיונל" שהוא למעשה נבחר, וזמן קצר אחר כך גם ב"ניו יורק טיימס" דווח כי הוא המועמד המוביל במרוץ, מאז לא נראה שהתקבלה הכרעה רשמית – או שלפחות היא לא הוכרזה פומבית. ב"טיימס" דיווחו אז כי במועצת המומחים הביעו חשש שהכרזה כזו תהפוך את חמינאי הבן ליעד בולט לחיסול מצד חיל האוויר הישראלי.
תיעוד: צה"ל השמיד את הבונקר התת-קרקעי של חמינאי
(צילום: דובר צה"ל )
בחירה בחמינאי הבן תיראה כאמור כמסר של התרסה אל מול ארה"ב והמערב – כהמשך דרכו הקיצונית של אביו, ששלט ביד ברזל באיראן לאורך 36 שנה. בחירה בו תעיד גם לפי הפרשנים על אחיזתם ההודקה בשלטון של משמרות המהפכה. "יש למוג'תבא תמיכה חזקה מצד משמרות המהפכה, בפרט בקרב הדור הצעיר והקיצוני יותר", אמרה לרויטרס קסרה ערבי, חוקרת המתמחה במשמרות המהפכה במכון האמריקני United Against Nuclear Iran. "לכן, אם מוג'תבא בחיים – יש סיכוי גדול שהוא יירש את אביו", היא הוסיפה – ותיארה את הבן כמי שעוד לפני חיסול אביו שימש כמעין "מיני-מנהיג עליון" בשל השפעתו הגדולה וקשריו עם משמרות המהפכה.
כאמור, מוג'תבא מעולם לא החזיק בתפקיד רשמי במשטר האיראני, ואף ששמו הוזכר לא אחת כמועמד פוטנציאלי לרשת את אביו – הוא לא נתפס עד לאחרונה כמועמד הבולט, בעיקר מפני שבחירתו תיתפס כהעברת השלטון בירושה מאב לבן – באופן שמזכיר את המלוכה שאותה נטשה איראן במהפכה האיסלאמית. מוג'תבא מחזיק גם בתואר הדתי חוג'את אל-איסלאם – דרגה אחת פחות מהדרגה הבכירה של אייתוללה – ולפיכך לא מחזיק בסמכות דתית בכירה מספיק בעיני רבים לתפקיד של מנהיג עליון, אם כי לא נראה שמדובר בתנאי סף לתפקיד. אביו עלי חמינאי, שירש את מנהיג המהפכה האיסלאמית רוחאללה חומייני ב-1989, לא החזיק גם הוא באותה עת בתואר הדתי הבכיר ביותר שהיה דרוש על פי החוקה לתפקיד, מרג'ע תקליד, והחוקה שונתה אז במיוחד כדי לאפשר את המינוי.
למרות שהבן לא נתפס עד כה כמועמד הבולט ביותר, ייתכן שחיסולו של אביו והפיכתו בעיני אנשי המחנה השמרני-קיצוני באיראן לשהיד – כמו גם מותם של אשתו ובנו – חיזקו את מעמדו בעיני אנשי המחנה הזה. ב"ניו יורק טיימס" דיווחו גם, מפי כמה גורמים איראניים, שמשמרות המהפכה לחצו לבחור במוג'תבא כיורש. בחירה בחמינאי הבן תהפוך אותו בן רגע לאיש החזק ביותר במשטר: המנהיג העליון של איראן הוא על-פי החוקה איש דת שיעי שאינו רק מנהיג "רוחני" אלא גם מי שמחזיק במילה האחרונה בכל סוגיות הממשל – מצבא וביטחון, דרך מדיניות חוץ ועד מדיניות פנים. הוא המפקד העליון של כוחות הצבא, ומשמרות המהפכה נתונים לשליטתו הישירה. התפקיד נוצר על ידי חומייני על בסיס גישתו הדתית-קיצונית שלפיה אנשי הדת השיעים – האייתוללות – הם אלו שצריכים להוביל את השלטון עד לבוא המהדי (ה"משיח" באמונה המוסלמית).
3 צפייה בגלריה


לא מחזיק עדיין בדרגה הבכירה של אייתוללה. חמינאי הבן
(צילום: Office of the Iranian Supreme Leader/WANA)
מוג'תבא נולד ב-1969 בעיר משהד, כעשור לפני המהפכה האיסלאמית. הוא השני מבין ששת ילדיו של עלי חמינאי, שבאותה עת היה יד ימינו של חומייני ועודד מחאות נגד שלטונו של השאה. בספרו הביוגרפי של חמינאי האב הוא נזכר בין היתר ברגע שבו אנשי המשטרה החשאית של השאה, הסאוואכ, פרצו לבית המשפחה והכו אותו. חמינאי תיאר כיצד, כאשר מוג'תבא ושאר ילדיו התעוררו, אנשי המשטרה החשאית אמרו להם שאבא "הולך לחופשה", וכתב: "אמרתי להם, 'אין צורך לשקר'. אמרתי להם את האמת". אחרי הפלת שלטון השאה ב-1979, משפחת חמינאי עברה לבירה טהרן, שם התחנך מוג'תבא בתיכון אלאווי, לצד בניהם של בכירים נוספים ברפובליקה האיסלאמית הטרייה.
עם סיום לימודי התיכון הצטרף מוג'תבא ב-1987 למשמרות המהפכה, והספיק להילחם במלחמת איראן-עיראק שהסתיימה ב-1988. הוא שירת אז ב"גדוד חביב איבן מזאהיר", יחידה שממנה צמחו כמה דמויות בכירות במשמרות המהפכה. מאז שאביו נבחר למנהיג העליון ב-1989 מוג'תבא המשיך לטפח את קשריו עם משמרות המהפכה, תוך שהוא מנצל את הגישה שנפתחה לו ולמשפחתו לאימפריה של מיליארדי דולרים עם נכסים עסקיים הפרוסים על פני קרנות רבות ברחבי איראן, הממומנות מתעשיות ממשלתיות ומההון הרב שהיה בעבר בבעלות השאה.
כמו אביו, גם מוג'תבא התחנך בסמינרים הדתיים של קום, וכיום הוא מלמד שם בעצמו – תפקיד שאפשר לו לטפח קשרים גם עם ההנהגה הדתית. מוג'תבא התחתן עם זהרה אדל, בתו של פוליטיקאי איראני שמרני בולט, והנישואים הללו חיזקו עוד יותר את קשריו עם הממסד השמרני במשטר האייתוללות. למרות השפעתו הרבה, חמינאי הבן פעל לאורך השנים בעיקר בצללים, וכאמור מעולם לא החזיק בתפקיד ממשלתי רשמי. הוא עבד במשרדיו של אביו במרכז טהרן, ובסוף שנות ה-2000, במסגרת חשיפת מסמכי "וויקיליקס", התפרסמו מברקים דיפלומטיים אמריקניים שבהם תואר מוג'תבא כ"כוח שמאחורי הגלימה". אחד המברקים אף כלל טענה שלפיה הוא צותת לטלפון של אביו וטיפח "בסיס כוח" משלו במשטר.
3 צפייה בגלריה


הלוויה לאחד מהרוגי המלחמה בקום, שבה מלמד חמינאי הבן בסמינר דתי
(צילום: Mehdi ALAVI / ISNA / AFP)
חמינאי הבן, כך נכתב במברק מ-2008, "נתפס בקרב חוגי המשטר כמנהיג ומנהל נחוש ומוכשר שעשוי ביום מן הימים להפוך ללפחות חלק מההנהגה הלאומית; ייתכן שגם אביו רואה אותו באור זה". באותו מברק הוזכר אמנם גילו הצעיר והיעדר סמכות דתית בכירה, אך נכתב בו כי "בשל כישוריו, עושרו ובריתות עוצמתיות שיצר, מוג'תבא נתפס על פי הדיווחים, על ידי מספר גורמים בתוך המשטר, כמועמד סביר להנהגה משותפת באיראן עם מות אביו, בין אם מותו יקרה בקרוב ובין אם בעוד שנים רבות".
לכותרות בתקשורת האיראנית עלה מוג'תבא רק פעמים מעטות בעבר, ובין היתר הואשם על ידי אנשי המחנה הרפורמיסטי – אלו שדוגלים בעקרונות המהפכה האיסלאמית אבל תומכים בשיתוף פעולה מוגבר עם המערב ובמיתון הדיכוי החברתי-פליטי בתוך איראן – כי בבחירות לנשיאות ב-2005 הוא שיתף פעולה עם מנהיגים דתיים ועם משמרות המהפכה, על מנת להבטיח את ניצחונו של מחמוד אחמדינג'אד, שהיה אז מועמד אלמוני יחסית. מהדי קארובי, איש המחנה הרפורמיסטי ואחד מיריביו של אחמדינג'אד באותן בחירות, תיאר את מוג'תבא כ"בן של המנהיג" שמתערב בבחירות. המנהיג העליון עצמו הגן על בנו ואמר אז: "הוא מנהיג, לא בן של מנהיג".








