5 צפייה בגלריה
מאזן אל קאדי אלקאדי וכלא
מאזן אל קאדי אלקאדי וכלא
מאזן אל-קאדי
(צילום: גדי קבלו)
המחבל הכלוא שעימו על פי החשד ניהלו חמש חיילות-סוהרות קשר בין כותלי כלא רמון הוא מאזן אל-קאדי, איש פתח, בן 43. כך הותר לפרסום בצהריים (שני). אל-קאדי היה מעורב במסעדת פיגוע בסי-פוד מרקט בתל אביב בשנת 2002, שבו נרצחו שלושה ישראלים ונפצעו עוד 35.
במסגרת הפרשה שנחקרת ביחידה לחקירות סוהרים בלהב 433, נזכיר, ניהלו חמש חיילות שמשרתות כסוהרות בכלא, קשר עם המחבל אל-קאדי שנשפט למאסר עולם. אל-קאדי, על פי החקירה, החזיק בתאו טלפון נייד שבאמצעותו נהג להתכתב עם הסוהרות ולהחליף איתן תמונות. באחד המקרים לפחות התקיים מגע פיזי ואינטימי, לכאורה בהסכמה, בין אחת הסוהרות לבינו.
5 צפייה בגלריה
הנרצחים מהפיגוע בסי פוד מרקט
הנרצחים מהפיגוע בסי פוד מרקט
הנרצחים בפיגוע בסי פוד מרקט: אלי דהן, יוסף הבי והשוטר סלים ברכאת
(צילום רפרודוקציה)
פיגוע הירי במסעדת ה"סי-פוד מרקט" בדרך מנחם בגין בתל אביב בוצע על ידי מחבל פלסטיני מגדודי חללי אל-אקצא של הפתח במרץ 2002. אל-קאדי הסיע את המחבל איברהים חסונה מרמאללה אל המקום, מאחר שהכיר אותו ובחר בו כמקום אסטרטגי לביצוע פיגועים. מיד אחרי שהוריד את המחבל במקום יחד עם שותפו להסעה מצפון ירושלים, הוא נמלט יחד איתו.
חסונה פתח באש באמצעות רובה M-16 לעבר הנוכחים במסעדה והשליך במקום שני רימוני יד, שלא התפוצצו. בהמשך, בעקבות מעצור בנשק, שלף המחבל סכין קומנדו ודקר למוות שניים מהנוכחים במסעדה: יוסף הבי (52) מהרצליה, ואלי דהן (53) מלוד. השוטר סלים ברכאת (33) מהכפר ירכא שהגיע לזירת הפיגוע השתלט על המחבל, דיווח למפקדיו - אך נדקר למוות בידיו.
5 צפייה בגלריה
תמונת ארכיון מזירת הפיגוע בסי פוד, מרץ 2002
תמונת ארכיון מזירת הפיגוע בסי פוד, מרץ 2002
זירת הפיגוע ב-2002
(צילום: אורן אגמון)
5 צפייה בגלריה
תמונת ארכיון מזירת הפיגוע בסי פוד, מרץ 2002
תמונת ארכיון מזירת הפיגוע בסי פוד, מרץ 2002
רימון יד שהושלך בזירה ולא התפוצץ
(צילום: אורן אגמון)
הפיגוע במסעדה אירע סמוך ל-2 לפנות בוקר, בזמן שעשרות בני אדם היו בה. באותם רגעים חגגה שם גם מפיקת האירועים אירית רחמים את מסיבת הרווקות שלה לפני חתונתה עם הכדורגלן לירון בסיס. במסעדה היו גם הכדורגלנים דאז יוסי אבוקסיס, אסי דומב ושביט אלימלך מהפועל תל אביב - וגם אבי נמני ממכבי תל אביב. גם הזמר שלומי סרנגה הופיע שם.
רחמים אמרה היום ל-ynet: "החזרתם אותי עכשיו יותר מ-20 שנה אחורה. הזיכרונות הקשים מהערב צפים ועולים. אני מקווה עבור משפחות הקורבנות שחקירת המקרה תושלם במהרה, ובאופן אישי מזעזע אותי לחשוב על קשר אינטימי בין סוהרות למחבל".

מעמד גבוה בכלא

היום פורסם ב-ynet כי שב"ס החליט לפרק את האגף שבו שהה המחבל בכלא רמון, ויפזר את האסירים הביטחוניים הנוספים מאותו אגף בבתי כלא אחרים. גורמים בכירים בשב"ס סיפרו שאל-קאדי צבר בשנים האחרונות מעמד מאוד גבוה בכלא ונחשב לאחד האסירים הביטחוניים ה"חזקים בדרום", כלשונם. עוד אמרו הגורמים כי "הוא היה דומיננטי מאוד באגף" שבו הוא הוחזק. גם במועדון האסיר הפלסטיני, גוף שמסייע לאסירים הפלסטיניים בבתי הסוהר הישראליים, הגדירו את אל-קאדי בתור "אחד ממנהיגי האסירים".
המחבל עצמו עדיין לא נחקר במשטרה במסגרת הפרשה. עם החשיפה, הוא נשלף מתאו והועבר לכליאה בהפרדה. עד כה נחקרו ארבע חיילות המשרתות כסוהרות.
5 צפייה בגלריה
כלא רמון
כלא רמון
כלא רמון
(צילום: הרצל יוסף)
הפרשה החלה בעקבות מידע מודיעיני שהגיע אל ענף ביטחון מידע בשב"ס, ולפיו חיילת בשירות חובה שמשרתת כסוהרת קיימה בשנה האחרונה קשר אינטימי עם אסיר ביטחוני. במהלך חקירתה, היא חשפה את ארבע החיילות הנוספות שלטענתה קיימו קשר אינטימי עם אותו אסיר.
אחרי חשיפת הפרשה החליט השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להביא לאישור הממשלה הצעה להקמת ועדת בדיקה ממשלתית לעניין הקשר בין החיילות למחבל, ולפרשת "הסרסור בסוהרות". בן גביר מתכנן שהוועדה, בראשות שופט בדימוס, תבחן את התנהלות השב"ס ומדיניות הפעלת סוהרות החובה באגפים הביטחוניים. "יש כאן כשל מערכתי ואירועים שהשר לא יכול להשלים איתם", אמרו בסביבתו.
בן גביר ונציבת שב"ס רב-גונדר קטי פרי הנחו ביום שישי האחרון "להפסיק לאלתר" את שירות סוהרות החובה באגפים הביטחוניים בבתי הסוהר בעקבות הפרשה בכלא בדרום. בשיחה בין השניים הם החליטו לפעול להוצאת סוהרות החובה מהאגפים הביטחוניים "כבר בימים הקרובים", תוך מתן "פרק זמן להתארגנות קצרה".
בן גביר, שנכנס בינואר לתפקידו, החל בתוכנית להוצאת חיילי וחיילות חובה משירות בתי הסוהר והחזרתם לשירות בצה"ל. עוד לפני כניסתו לתפקיד, המליצה ועדת הבדיקה שהקימה הממשלה הקודמת לפרשת הסרסור בסוהרות שהתרחשה בשנים 2017-2014 להוציא את חיילי צה"ל מבתי הכלא הביטחוניים, ולהחליפם בסוהרים מקצועיים בתהליך הדרגתי. הוועדה הוסיפה כי מאז הפרשה שב"ס "שיפר משמעותית" את הטיפול במשרתות ובמשרתי החובה, "בדגש על מניעת הטרדה מינית".