כולם אומרים שהם לא רוצים בחירות חוזרות. אבל מי מתכוון לזה באמת, ולמי דווקא יש אינטרס שישראל תלך שוב לקלפיות? רגע לפני פגישת ראשי גוש השינוי היום (שלישי), ומצעד הממליצים בבית הנשיא שיחל מחר - זו מפת האינטרסים בבחירות חוזרות:
הליכוד
לבנימין נתניהו אינטרס גדול בבחירות חוזרות, לאחר שבאחרונות נראה כי גוש השינוי מיצה למעשה את פוטנציאל הקולות שלו. הגוש בראשות נתניהו היה רחוק מלהשיג 61 והאפשרות היחידה שלו למעשה היא הקמת ממשלת אחדות - אבל הוא מסרב לפרק את הבלוק הטבעי שלו, להיפרד משותפיו וללכת למהלך פוליטי רחב יותר.
מעבר לכך, נתניהו חושש שבממשלת אחדות לא ניתן יהיה לפתור סוגיות בוערות כגון ועדת חקירה לאומית שבה הוא מעוניין במקום ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר. הוא חושש מזהות שר המשפטים הבא בקדנציה שבה יהיה צורך במינוי פרקליט מדינה, יועץ משפטי לממשלה, עשרה שופטי עליון ומבקר מדינה, וחשש נוסף שלו הוא לאן יילך משרד התקשורת.
ישר!
לגדי איזנקוט אין אינטרס לבחירות חוזרות, שבהן ייתכן שלא יהיה המועמד המוביל של הגוש. בגוש השינוי גם מודאגים מהניסיון של הליכוד לערער על תוצאות הבחירות, וטוענים שיתכן שבסיבוב נוסף טוהר הבחירות ישובש יותר. איזנקוט שואף להקים ממשלה כמעט בכל מחיר כדי למנוע מנתניהו להמשיך לשבת על הכיסא.
גלריה
מי רוצה בחירות חוזרות?
(צילום: shutterstock, שלו שלום, אלעד מלכה, דוברות הרשימה המשותפת, ריאן פרויס, אלכס קולומויסקי, Oliver CONTRERAS/AFP)
ביחד
נפתלי בנט עדיין לא החליט לאן פניו, אבל בבחירות חוזרות הוא עשוי להיות המועמד המוביל של הגוש ולשפר את נקודת הפתיחה שלו. הסיכון: יש סבירות שגוש השינוי לא יהיה חזק יותר. ליאיר לפיד, מספר 2 ברשימה, עשויים להיות אינטרסים אחרים.
ישראל ביתנו
אביגדור ליברמן פוסל ממשלה עם נתניהו וגם ממשלת מיעוט עם הערבים, ולאחר הבחירות התנגד גם לממשלה עם החרדים. אבל בתדרוך עיתונאים אתמול הוא כבר השאיר בסימן שאלה את השותפות עם חלק מהחרדים, ובפוסט שפרסם היום לא שלל זאת. "במצב הפוליטי שנוצר יש מספיק מקום לתמרון, ובניווט נכון אפשר להקים במהרה ממשלה מתפקדת ויציבה ללא רע"מ והמשותפת", כתב.
באותו פוסט כתב ליברמן כי "חייבים למנוע בחירות נוספות", אבל האופציות המצומצמות שהוא מותיר, והעובדה שהוא עומד במילתו ולא מפר את הבטחות הבחירות הליבתיות שלו, מתוות את הדרך לבחירות חוזרות - שם הוא גם עשוי לשפר את מעמדו לאחר שתקף בחריפות את איזנקוט שלדבריו פגע בגוש כשניהל "קמפיין אגואיסטי, שהוריד אותנו בשבעה עד שמונה מנדטים".
ליברמן כתב ש"חייבים למנוע בחירות נוספות". אבל מה הוא באמת רוצה?
(צילום: עוז מועלם)
הדמוקרטים
ליאיר גולן אין אינטרס לבחירות חוזרות. אחוזי ההצבעה במעוזי השמאל היו גבוהים והישראלים שטסו לארץ כדי לבחור לא יחזרו שוב. גולן אמנם קיווה להישג גדול יותר משמונה מנדטים, אבל מצבו הבסיסי לא ישתנה גם בבחירות נוספות. הוא מעדיף ממשלה בתמיכת המשותפת ובשותפות עם רע"מ, ובבחירות חוזרות ייתכן שזו כלל לא תהיה אופציה.
הרשימה המשותפת ורע"מ
לשתי המפלגות הערביות אין שום אינטרס בבחירות. להיפך. הערבים מיצו עד תום את פוטנציאל ההצבעה שלהם ורשמו אחוזי הצבעה יוצאי דופן, שיהיה קשה לשחזר. ייתכן שגם בבחירות הבאות לא תהיה להם שום אפשרות להיות במוקדי קבלת ההחלטות, כפי שאולי יקרה כעת, אם תוקם ממשלת מיעוט - אף שהסבירות לכך נראית נמוכה.
יהדות התורה
המפלגה החרדית-אשכנזית היא כרגע מעין לשון מאזניים, ואין לה ודאות שגם בבחירות חוזרות זה יהיה כך. לכן, היא תעדיף "לשחק עם הקלפים הקיימים", ולבחון עד תום איפה היא מקבלת את המקסימום מהמועמדים להרכיב ממשלה.
דרעי. יעדיף לחזור לקלפי?
(צילום: יעקב כהן)
ש"ס
בהתאם לשיקולי נתניהו. לש"ס, שהתרסקה בבחירות, יש אינטרס מסוים בבחירות אם נתניהו יוביל לשם. במפלגה מקדישים את הימים האחרונים לבדק בית עמוק בשאלה מה הביא לנפילה הגדולה, ואם גוש הימין יתחזק בבחירות הבאות - גם ש"ס תרוויח מכך.
עוצמה יהודית והציונות הדתית
גם אם יש להן אינטרס (בעיקר איתמר בן גביר אחרי התוצאה החלשה מהצפוי) לא הן יקבעו אם יהיו בחירות חוזרות. גם בצלאל סמוטריץ' וגם בן גביר נתלים בשיקולים של נתניהו, ואם הוא יידע להזניק את הגוש ל-61 הם ירוויחו מהמהלך.
