גם שונאיו הגדולים ביותר של דונלד טראמפ מסכימים כי יש לו חושים פוליטיים מפותחים. לכן, אם טראמפ מקדיש זמן רב כדי לנסות להעליב פוליטיקאי מסוים, אפשר להניח כי הוא מזהה סכנה. העובדה שבחודש האחרון טראמפ מפנה יותר ויותר תשומת לב לג'ון אוסוף, היא הוכחה ברורה לנסיקה של הסנאטור היהודי בן ה-39 מג׳ורג׳יה, שהופך יותר ויותר לתקווה החדשה של המפלגה הדמוקרטית - ולשם בולט בבורסת המועמדים הפוטנציאליים בבחירות לנשיאות ב-2028.
הדמוקרטים מחפשים כבר יותר מעשור את "ברק אובמה החדש". כל הופעה פומבית של אובמה מזכירה להם עד כמה רחוק מאגר הכישרון הנוכחי במפלגה מהיכולות הפוליטיות של הנשיא השחור הראשון. אוסוף הוא המועמד החדש לתפקיד היורש, ובכל פעם שטראמפ קורא לו "סנאטור דמוקרטי כושל ועלוב, בדיחה בוושינגטון, אידיוט שאף אחד לא יודע מיהו", הדמוקרטים מרגישים כי הוא עשוי להיות האיש שיחזיר אותם מהמדבר. כשבשבוע שעבר בשימוע בקונגרס אוסוף צלב את שר ההגנה פיט הגסת' על המלחמה באיראן, נראה כי גם אחרוני הדמוקרטים נפלו שדודים.
בבחירות האמצע בנובמבר יתמודד אוסוף על קדנציה נוספת בסנאט מול הרפובליקני, מייק קולינס. ג׳ורג׳יה הפכה למדינה מתנדנדת, אבל היא עדיין נוטה לרפובליקנים. ההערכה היתה שהמירוץ בין אוסוף לקולינס יהיה אחד הצמודים ביותר אבל כשלושה חודשים לפני הבחירות, הסקרים מעניקים לאוסוף יתרון של בין 9% ל-13%.
העימות בין אוסוף להגסת' בסנאט:
זה קורה כי אוסוף מתגלה כפוליטיקאי מוכשר מאוד. הנאומים שלו מרשימים ורציניים ועדיין מייצרים תוכן ויראלי. הוא מתביית על המסר שלפיו "טראמפ מושחת ומשפחת טראמפ מרוויחה מיליונים מהנשיאות - בזמן שאתם האזרחים לא יכולים ללכת לרופא". הזינוק בתמיכה בו נרשם אחרי שאמר בנאום קמפיין: "המדינה שלנו מנוהלת על ידי 'מעמד ג׳פרי אפשטיין'. הם בדיוק אותן האליטות שהם מעמידים פנים שהם שונאים".
אולי ההצלחה הגדולה ביותר שלו היא בכך שנדמה כי כל פלגי המפלגה הדמוקרטית שנמצאת במלחמת אזרחים פנימית, בין המחנה המתון לבין השמאל העמוק שהתחזק דרמטית בפריימריז בשבועות האחרונים, מחבבים אותו: הפרוגרסיבים אוהבים את המסרים הכלכליים הפופוליסטים והאנטי-תאגידיים שלו, המתונים אוהבים שהוא נמנע מלהיכנס לשדות מוקשים שלדעתם מרחיקים מצביעים מתנדנדים, וגם אלה וגם אלה אוהבים את העובדה שהוא צעיר וגם - אין טעם להעמיד פנים שזה לא משפיע - אדם נאה.
עמדותיו של אוסוף בנושאי חוץ נמצאות מעט משמאל לממסד הדמוקרטי, אבל עדיין רחוק מהשמאל הקיצוני. הוא הצהיר שוב ושוב על תמיכה בישראל ומחויבות לביטחונה, אבל יודע כי גם דמוקרטים מתונים מתנגדים לממשל נתניהו ולמדיניות בעזה. הוא הצביע לפני שנה בעד החלטה לחסום מכירת רובים מסוימים לישראל, והיה אחד היהודים הראשונים בקונגרס שהגדירו את היקף הפגיעה באזרחים בעזה כ״כישלון מוסרי".
בשבועות האחרונים החלו סוקרים אמריקנים להוסיף את שמו של אוסוף לשאלותיהם, וסקר אחרון של "מכון אמרסון" הציב אותו שלישי כשבחן את המועמדים המועדפים על הדמוקרטים בפריימריז העתידיים לנשיאות 2028: הוא קיבל כמו חברת הקונגרס הפרוגרסיבית אלכסנדרייה אוקסיו-קורטז 13%, כשבמקום השני מושל קליפורניה גווין ניוסם עם 17% ובמקום הראשון שר התחבורה לשעבר פיט בוטיג'ג', שקיבל בסקר 19% ונתפס גם הוא כמי שעשוי להתמודד על תקן "אובמה החדש".
לפחות כרגע, אוסוף טוען כי יש לו "אפס עניין בריצה לנשיאות", אבל כל זה עשוי להשתנות אם יזכה בבחירות האמצע בנובמבר בכהונה נוספת בסנאט - ובעיקר אם יהיה זה בהפרש משכנע, בג'ורג'יה שנחשבת כאמור למדינה מתנדנדת. אחרי הכול, שנתיים לפני הבחירות ב-2008, גם ברק אובמה נשבע שהוא לא מתכוון לרוץ.







