גורמי מודיעין אמריקנים דיווחו הלילה (בין ראשון לשני) כי מתקפת המל"טים על המתקן הצבאי האיראני שהביאה לפיצוץ גדול במרכז העיר איספהאן בשבת - בוצעה על ידי המוסד.
לפי הגורמים הבכירים, שצוטטו ב"ניו יורק טיימס" בדיווח שעליו חתום גם כתב "ידיעות אחרונות" רונן ברגמן - ומעורים בפרטי הדיאלוג בין ארה"ב לישראל על אודות הפעולה - הייעוד של המתקן הצבאי לא ברור בשלב זה, וגם לא ידועה מידת הנזק שנגרם כתוצאה מהתקיפה. עם זאת, ידוע כי איספהאן היא אתר מרכזי לייצור, מחקר ופיתוח של טילים עבור איראן, שמתבצעת בו גם הרכבה של רבים מטילי הטווח הבינוני שלה מסוג "שיהאב", שיכולים להגיע לישראל ומעבר לה.
לפני כמה שבועות הכריזו גורמים אמריקנים בפומבי על איראן כספקית העיקרית של מל"טים לרוסיה לשימוש במלחמה באוקראינה. עם זאת, בדיווח הנוכחי ציינו הגורמים כי הם מאמינים שהתקיפה באיראן נבעה מהחששות של ישראל לגבי ביטחונה שלה, ולא כתוצאה מהפוטנציאל לייצוא טילים לרוסיה. התקיפה התרחשה בדיוק כאשר מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן החל את ביקורו בישראל, הראשון שלו מאז שבנימין נתניהו חזר לכהן כראש ממשלה. בשבוע שעבר ביקר בישראל ראש ה-CIA וויליאם ברנס, אך לא ידוע האם במהלך ביקורו נידונה האפשרות של תקיפה באיספהאן.
איראן חשפה אמש תיעוד שלדבריה נראים בו שרידי "הרחפנים המתאבדים" ששימשו למתקפה אמש נגד מה שהגדירה כ"מפעל תחמושת" בעיר איספהאן שבמרכז המדינה – מתקפה שלטענתה נכשלה. בתיעוד נראים גם חורים קטנים בגג של מה שנטען כי הוא המתקן שהותקף, וכתב איראני שוחח עם העובדים בתוך המבנה – בניסיון ברור לחזק את טענותיה של טהרן כי המתקפה נכשלה. בדיווח על התיעוד, אותו פרסם תאגיד השידור הציבורי של הרפובליקה האיסלאמית, צוין במפורש כי הפעילות במתקן נמשכת באופן שגרתי.
גורמים אמריקנים רשמיים מיהרו לפרסם הודעה ביום ראשון בבוקר, שלפיה ארצות הברית אינה אחראית למתקפה. גורם אחד אישר כי ישראל ביצעה את התקיפה, אך לא היו בידיו פרטים על אודות יעדה. באיספהאן נמצאים ארבעה מתקני מחקר גרעיני קטנים, שבהם פועלים כורים גרעיניים שסופקו לאיראן על-ידי סין לפני שנים רבות. עם זאת, המתקן שהותקף בשבת ממוקם במרכז העיר ולא נראה קשור לגרעין.
איראן לא עשתה מאמץ להסתיר את העובדה שהתרחשה תקיפה, אך ציינה כי נגרם רק נזק מועט. בהצהרותיהם, גורמים איראנים בכירים טענו כי המל"טים - מסוג "קוואד-קופטר" (רחפנים בעלי ארבעה מדחפים) - הופלו כולם. סוכנות הידיעות הרשמית של איראן, IRNA, דיווחה אתמול כי המל"טים תקפו מפעל לייצור תחמושת, וכי הם הופלו על ידי מערכות הגנה קרקע-אוויר. בתוך כך, שר החוץ של איראן, חוסיין אמיר עבדוללהיאן, אמר אתמול במסיבת עיתונאים בטהרן כי "התקפת מל"ט פחדנית על אתר צבאי במרכז איראן לא תשפיע על מדעני הגרעין שלנו ועל שאיפותינו להגיע לאנרגיה גרעינית למטרות שלום".
זוהי התקיפה הידועה הראשונה של ישראל בשטח איראן מאז כניסתו של נתניהו לתפקיד ראש הממשלה, דבר העשוי להצביע על כך שהוא אימץ את האסטרטגיה שנוצרה תחת שני קודמיו ויריביו הפוליטיים, נפתלי בנט ויאיר לפיד, שהרחיבו את התקיפות הישראליות בתוך איראן.
במקביל דיווחו אמש כלי תקשורת ערביים ואיראניים כי שיירת משאיות שחצתה את מעבר הגבול בין עיראק לסוריה הותקפה מהאוויר. לפי דיווחים שונים, מדובר במשאיות קירור ששייכות למיליציות הפרו-איראניות שפועלות במדינות. התקיפה התרחשה סמוך לעיירה אל-בוכמאל, במחוז דיר א-זור. כלי התקשורת השונים הדגישו כי התקיפה התרחשה רק אחרי ששיירת המשאיות חצתה מעיראק לשטח סוריה.
הקוואד-קופטרים הפכו לסימן ההיכר של התקיפות באיראן
באוגוסט 2019 שלחה ישראל מל"ט מסוג "קוואד-קופטר מתאבד" ללב שכונה הנשלטת על ידי חיזבאללה בביירות, לבנון, כדי להשמיד את מה שגורמים רשמיים ישראלים תיארו כ"מיכון חיוני לייצור טילים מדויקים". ביוני 2021 התפוצצו מל"טים דומים באחד ממרכזי ייצור הצנטריפוגות העיקריים של איראן, שמטהרים אורניום בשני מתקני ההעשרה הגדולים במדינה - פורדו ונתנז. תקיפה זו התרחשה בקראג', בפאתי טהרן. איראן טענה אז כי לא נגרם נזק לאתר, אך תמונות לוויין הראו עדויות לנזק משמעותי.
בנוסף, לפני כשנה התפוצצו שישה "קוואד-קופטרים" בעיר קרמנשאה, שבה נמצא מפעל הייצור והאחסון העיקרי של איראן לרחפנים צבאיים. במאי 2022, תקיפת מל"ט כוונה לאתר צבאי רגיש ביותר מחוץ לטהרן, שבו איראן מפתחת טכנולוגיות עבור טילים, גרעין ומל"טים. היעדים - ככל הנראה כולל המתקן הצבאי באיספהאן - נבחרו בין השאר כדי לזעזע את ההנהגה האיראנית, משום שהם מבהירים את קיומו של מידע מודיעיני לגבי מיקומם של אתרים מרכזיים, אפילו כאלה שחבויים במרכזי ערים.
עם זאת, התקיפות משקפות גם שינוי באסטרטגיה הישראלית שהתרחשה לאחר שנפתלי בנט הפך לראש ממשלה ביוני 2021. לדברי בנט, בסרטון יוטיוב שהפיק ושצפוי להתפרסם בקרוב, ושותף עם ה"ניו יורק טיימס", הוא החליט "לשנות אסטרטגיה, 'ליצור תג מחיר' - ולתקוף בתוך איראן בתגובה לכל מתקפה על ישראלים או יהודים ברחבי העולם". בנט ציין בווידאו כי "האיראנים מכים אותנו, וחיילים מתים על הגבול, בעוד שמנהיגי איראן יושבים בשקט בטהרן ואנחנו לא עושים להם כלום".
לא רק מתקפות מל"טים
לאחר ש"איראן ניסתה לרצוח ישראלים בקפריסין", אמר בנט, "במתקפה שמאחוריה עמד מפקד חיל משמרות המהפכה - 'ראש יחידת הטרור חוסל בטהרן'". בנט מתכוון בכך לחיסולו של הקולונל האיראני סיאד חודאי, שישראל טענה כי הוא מנהיג יחידה סמויה האחראית לחטיפה והרג של ישראלים וזרים ברחבי העולם. בנט אמר באותו סרטון שעתיד לצאת כי הוא מקווה שנתניהו ימשיך באסטרטגיה הזו: "בנינו תשתית לפעילות מבצעית בתוך איראן, ואני לא רואה סיבה שנתניהו יעצור את זה".
לאחר שישראל אימצה את האסטרטגיה החדשה, ציין בנט, הנשיא האמריקני ג'ו ביידן הגיש "בקשה חדה" שלפיה ישראל תודיע מראש לארה"ב "על כל פעולה שאנו נוקטים באיראן". לדברי בנט, הוא סירב לבקשת ביידן. "יש דברים שאתה לא רוצה לדעת עליהם מראש", סיפר שאמר לנשיא האמריקני. קהילות המודיעין של ישראל וארה"ב התעמתו בנושא באפריל 2021, בעקבות מבצע של המוסד לפיצוץ בונקרים באתר ההעשרה בנתנז שהפתיע את ארה"ב.
ראש ה-CIA ברנס התקשר אז לעמיתו במוסד דאז, יוסי כהן, כדי להביע דאגה כתוצאה מהעלבון. כהן אמר כי ההודעה המאוחרת הייתה תוצאה של אילוצים מבצעיים ואי-ודאות לגבי מועד ביצוע הפעולה.