בחודש שעבר נפלה בכנסת הצעת החוק לפיקוח אלקטרוני למניעת אלימות במשפחה של ח"כ גדעון סער ומירב בן ארי, ברוב של 54 מתנגדים מול 53 שהצביעו בעד. בקואליציה העדיפו שלא להפיל את ההצעה, אבל עשו זאת לבקשת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שהתחייב להביא תוך חודש את החקיקה הממשלתית בנושא במטרה לעשות בה כמה שינויים ולהפוך אותה ל"מאוזנת יותר". אלא שהשינויים שמתכנן השר מרוקנים את החוק מתוכן - ולא יסייעו לנשים וילדים במעגל האלימות.
1 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock, EPA)
ל-ynet נודע כי בימים האחרונים הוסיף השר בן גביר הסתייגויות לחוק, לפיהן אזיק אלקטרוני יוצמד רק לאדם שהורשע לפחות פעם אחת בעבר, ושעבר הערכת מסוכנות. השינויים, שמנוגדים לחלוטין להמלצות גורמי המקצוע בתחום, הועברו להערות ממשלה. גורמי מקצוע מתריעים כי המהלך ירוקן את החוק מתוכן - ויפגע ביכולתו להגן על נשים שנמצאות בסכנה, מאחר שבמקרים רבים לא קיימת הרשעה קודמת.
בן גביר בחן עד כה גם מתווה לחוק שכלל דרישה לשתי הרשעות קודמות כדי להפעיל איזוק אלקטרוני. המתווה הזה, נחשף בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, אחרי פגישה שנערכה אצל בן גביר עם ארגוני נשים וגברים. "זומנו לפגישה ביום חמישי במשרד לביטחון לאומי בראשות השר", סיפרה אז מנהלת המערך המשפטי בויצו, עו"ד גילי ורון. "לצד ארגוני הנשים היו בדיון אנשי הדרג מקצועי ונציגי משטרה ושב"ס, לצד ארגוני גברים. עלה חשש כבד שלנו שהשר נפגש עם ארגוני הגברים קודם למפגש". חברות כנסת זעמו על המתווה ההוא, וח"כ פנינה תמנו שטה אמרה אז כי "התיקון לחוק נשמע כמו - אם לא נרצחת בפעם הראשונה ולא בפעם השנייה אז בפעם השלישית אולי נציל אותך".
החוק לפיקוח אלקטרוני למניעת אלימות במשפחה נועד לאפשר פיקוח במקרים שבהם ישנו סיכון מוגבר לנשים או לילדים, וימנע מצב של איום על חייהם וצורך להיכנס למקלט. כבר קרוב לעשור שהחוק הזה, שיש בכוחו להציל חיים, נדחק ונדחה בין ממשלות. הוא עבר בקריאה ראשונה בימיה האחרונים של הממשלה הקודמת, ובגרסתו המקורית ניתן היה להשתמש בו אם היה קיים חשש ממשי להפרה של צו הגנה; בשל סכנה גבוהה; בשל הפרה של צו הגנה קודם; או הרשעה קודמת. אולם הסתייגויות אלו, כאמור, לא הספיקו לשר - והוא דורש כעת בכל מקרה הרשעה קודמת.
מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי בכל אחת משלוש השנים האחרונות נפתחו בממוצע כ-700 תיקים בגין תלונה על הפרת צו הגנה בין בני זוג.
מנכ"לית שדולת הנשים, הדס דניאלי ילין, אמרה כי "חוק הפיקוח האלקטרוני כבר עבר בקריאה הראשונה בכנסת הקודמת לאחר עבודת מטה מעמיקה עם כל גורמי המקצוע. כל מה שהשר בן גביר היה צריך לעשות זה להחיל דין רציפות ולהעביר בקריאה שנייה ושלישית ולהציל חיים. למרות המגמה המדאיגה מתחילת שנה של רצח נשים, השר התעקש למרוח את הזמן להיפגש עם ארגוני הגברים ולהביא הצעה מסכנת חיים לנשים שחיות תחת אלימות".
הדס דניאלי ילין, מנכלית שדולת הנשים בישראלמנכ"לית שדולת הנשים הדס דניאלי יליןצילום: דנה בר און
לדבריה, "בזמן שהוא הכין את ההצעה נרצחו ארבע נשים נוספות. ועל מה בן גביר עבר כל הזמן הזה? על תיקון משמעותי ומסוכן מאוד - התניה של הפיקוח האלקטרוני בהרשעה אחת. במילים אחרות - רק אישה שכבר עברה תקיפה, ושרדה מספיק זמן לחכות להגשת כתב אישום והרשעה, תהיה זכאית למוגנות. אין פה שום איזון או תיקון. יש פה עמידה ברורה לצד הגברים התוקפים, והפקרות של הנשים שחיות יום יום תחת אלימות. לנשים האלו אין זמן לחכות להליך משפטי. עד שיגיע כזה, זה כבר יכול להיות מאוחר מדי. השר בן גביר, אתה אמון על הבטחון האישי של האזרחים, וכן - גם של האזרחיות. זה בידיים שלך. אפשר למנוע את הרצח הבא".
לרה צינמן, ראש ארגון משפחות נרצחיםלרה צינמןצילום: אבי צינמן
לרה צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות, מסרה: "בן גביר שולח את הנשים אל מותן. לא להאמין כיצד, במחי יד, מחק השר בן גביר את כל עבודת המטה המקצועית ואת כל חוות דעת המומחים שנעשו במשך שנים ארוכות עד להצעת החוק הנוכחית לאיזוק אלקטרוני. בן גביר בהצעתו החדשה פורס רשת הגנה על גברים אלימים ומפנה כתף קרה לזעקתן של נשים, הנותרות תחת האשליה של מוגנות בצו הגנה, ואז הן נרצחות".
מורן זר קצנשטיין, מייסדת בונות אלטרנטיבה, הוסיפה כי "לבן גביר דחוף יותר לגייס מיליציה פרטית חמושה מלהגן על נשים שנמצאות בסכנת חיים מידית ומוחשית. מגיעה לנו ממשלה שתגן עלינו, לא רק על האינטרסים שלה".
מטעמו של השר בן גביר נמסר בתגובה: "כפי שהבטיח השר בן גביר לפני שלושים יום, החוק לאיזוק אלקטרוני במקרים של אלימות נגד נשים מוכן ויחד עם החוק גם צעדים נוספים שיאפשרו מלחמה באלימות נגד נשים. היות שהכנסת בפגרה, תצטרכו להתאזר בסבלנות ולחכות לפתיחת מושב הקיץ של הכנסת".