הודעת הפרישה של הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי לא הפתיעה איש במטה הכללי של צה"ל, איך היא עשויה להוות יריית פתיחה לעזיבות נוספות בצמרת הצבא בקרב הנושאים באחריות למחדל 7 באוקטובר. בחודש מרץ, אז יעזוב, הלוי ישלים שנתיים ושלושה חודשים בתפקיד - וכנראה גם את התקופה הארוכה והקשה בחייו.
בצבא מעריכים כי התפטרותו תיצור "אפקט פירמידה", מלמעלה למטה. עד כה מימשו מעט קצינים רלוונטים את אחריותם למחדל: ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה, מפקד 8200 תת-אלוף יוסי שריאל, מפקד אוגדת עזה תת אלוף אבי רוזנפלד, מפקד החטיבה הצפונית באוגדה עזה אלוף-משנה חיים כהן וכעת גם מפקד פיקוד דרום אלוף ירון פינקלמן.
בצל המלחמה שהתארכה נדחו גם ההתפטרויות והודעות הפרישה, אך כעת, עם יישומו של הסכם הפסקת האש מול חמאס, הפקק צפוי להשתחרר. מלבד קצינים בכירים כמו הלוי, חליוה, פינקלמן ורוזנפלד, אלופים אחרים בעלי זיקה ישירה למחדל צפויים להיות הבאים בתור. ראש אגף המבצעים אלוף עודד בסיוק, מספר 3 בהיררכיה הצבאית, עשוי להיות הפורש הבא. על פי תחקיר "חדשות 12" הוא קיבל דיווחים על תנועות חריגות ברצועה בלילה שלפני הטבח, אך החליט להותיר את פריסת הכוחות בגזרה ללא שינוי מהותי. גם מפקד המכללות הצבאיות אלוף נמרוד אלוני, שהיה מפקד אוגדת עזה בשנים האחרונות, עשוי להתפטר במומנטום שנוצר.
מי שעוד בולט ברשימה הוא ראש אגף אסטרטגיה ואיראן בצה"ל אלוף אליעזר טולדנו. עד שלושה חודשים לפני הטבח ביישובי העוטף הוא שימש כמפקד פיקוד דרום, וקודם לכן פיקד גם על אוגדת עזה. לאחרונה הודיע לפקודיו כי אין בכוונתו להתמודד על הרמטכ"לות וכי יפרוש מצה"ל עם סיום כהונתו, אך יתכן כי יתפטר עוד לפני כן.
בנוסף, תחקירי המחדל שהוכנו בצה"ל ואמורים להתפרסם בחודש הבא - לפני עזיבת הרמטכ"ל - יכריעו בין היתר גם על הבנת חלקו של חיל האוויר ומוכנתו למתקפה הפתע של חמאס. על פי גורמים בצה"ל, התחקירים לא הצביעו עד כה על ליקויים במוכנות או בתפקוד החיל סביב 7 באוקטובר, בטח לא באופן שמחייב או מצדיק צעדים פרסונליים או מסקנות אישיות כמו פיטורי מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר.
הדבר נכון גם לגבי חיל הים ומפקדו אלוף דוד סער סלאמה, אך הדבר תלוי לא מעט בפרשנות שיתנו חברי הממשלה לממצאי התחקירים בניסיונם להדביק בבכירי צה"ל את קלון המלחמה. עם זאת, תוצאות התחקירים והתפטרות הרמטכ"ל צפויים להוביל גם להדחות ולפרישות של עשרות קצינים בדרגי ביניים מאמ"ן, מפיקוד דרום ומאגף המבצעים.
גם לראש השב"כ רונן בר חלק מרכזי במחדל, והוא עדיין לא התפטר גם כן. באיגרת ששלח כשבוע לאחר פרוץ המלחמה לעובדי שב"כ ובני משפחותיהם, כתב: "למרות שורה של פעולות שביצענו, לצערי, בשבת לא הצלחנו לייצר התרעה מספקת שתאפשר לסכל את המתקפה. כמי שעומד בראש הארגון - האחריות על כך היא עליי". בר הוקפץ למטה השב"כ בלילה שלפני המתקפה, ונשאר שם עד שהיא התחילה. בצה"ל ובשב"כ הודו כי לא חשבו שמדובר בפעולה רחבה של חמאס אלא בסימן, שדיבר על אפשרות של ירי רקטי או חדירה מוגבלת מאוד.
ומה עם הדרג המדיני?
ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר התנצל אומנם על אירועי 7 באוקטובר - בריאיון למגזין טיים, ורק לאחר שנשאל על כך - אך לא על תפקידו במחדל. הוא אמר בריאיון כי "אחרי המלחמה תוקם ועדה עצמאית וכולם יצטרכו לענות על השאלות הקשות, כולל אני". הוא נמנע כידוע מפרישה, והתעלם גם מקריאות האופוזיציה ומשפחותיהם של קורבנות הטבח להקמת ועדת חקירה ממלכתית - גם כעת, לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש.
גלנט: "אני אחראי על מערכת הביטחון"
(צילום: גיל יוחנן)
שר הביטחון לשעבר יואב גלנט הגיע לשטחי הכינוס סמוך לגבול הרצועה שבועיים לאחר הטבח, ואמר כי "אני אחראי על מערכת הביטחון. אני אחראי עליה גם באירועים הקשים". למרות זאת, הוא לא התפטר מתפקידו, עד שפוטר על ידי נתניהו בנובמבר אשתקד. זמן קצר לאחר מכן התפטר מהכנסת.
גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', המכהן בנוסף כשר במשרד הביטחון, כינס מסיבת עיתונאים ביום השמיני ללחימה ומיהר לקחת אחריות מלאה על האירועים. הוא אמר אז כי "אני לוקח אחריות על מה שהיה ועל מה שיהיה", אך הוא נמנע מהתפטרות מתפקידו כשר.
שר המשפטים יריב לוין, שהוביל את המהפכה המשפטית שאחראית במידה רבה לשסע החברתי שנפער בישראל, גם כן לא לקח אחריות כלשהי על חלקו בטבח. אחרי שבתחילת המלחמה "נעלם" מהתודעה הציבורית, בשבועות האחרונים הוא חזר לקדם את המהפכה ביתר שאת, בטענה שפסיקות בג"ץ על כינוס הוועדה לבחירת שופטים לא הותירו לו ברירה.
פורסם לראשונה: 22:35, 21.01.25
