יותר מארבע שנים אחרי שהתפוצצה הפרשה שנחשפה ב-ynet, קיבלו היום (שלישי) המתלוננות נגד הגינקולוג הבכיר, פרופ' מנחם (מני) אלקלעי, את הבשורה שלה ציפו במשך שנים: בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע אותו בעשר עבירות של אינוס במרמה ומעשה סדום במרמה בתשע מטופלות.
אלקלעי בבית המשפט, היום
(צילום: מאיה כהן)
מיכל, אחת מהמתלוננות שנכללו בכתב האישום, התרגשה למשמע הכרעת הדין. "אני שמחה ונרגשת", אמרה בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות". "הצדק ייראה רק לאחר שבית המשפט יגזור את עונשו. הוא פגע בכל כך הרבה נשים, לאורך שנים, ובעצם קביעת בית הדין את אשמתו, הוא שם חותמת לאמינות המתלוננות".
לדבריה, לכל אורך הדיונים טען אלקלעי שהדברים נעשו כחלק מהבדיקה, ושלא פירשה נכון את פעולותיו. "הוא התאמץ מאוד להוציא אותי מטומטמת שלא יודעת להבחין בין מגע מקרי בדגדגן לבין עיסוי מתמשך שלו. או, בטענה אחרת, שזה לא היה בכלל דגדגן", שיתפה. "במהלך העדות עורך הדין שלו ניסה כל הזמן לסובב את הדברים כך שאני מנסה לרכוב על הכתב, ובעצם לא היו הדברים מעולם".
"אני שמחה מאוד לדעת שיש שופטים בירושלים. יש להילחם בכל הפוגעים שסומכים על הספק שבזכותו לא יואשמו", הוסיפה. "אני מצפה שבית הדין יגזור עליו עונש ראוי שיבטא היטב את היקף מעלליו. מבחינתי, העונש הראוי הוא כלא לכל שנה שעסק במקצועו וניצל אותו לסיפוק צרכיו".
יעל, מתלוננת אחרת שגם כן נכללה בכתב האישום, סיפרה על תחושותיה למשמע הכרעת הדין: "קשה לי לתאר את תחושותיי הבוקר. כמה שחשבתי שאני מצפה ומוכנה לזה - מסתבר שהנפש מורכבת הרבה יותר. קראתי ומיד התיישבתי על הרצפה במקום ציבורי ופרצתי בבכי גדול, כזה שאנחנו לא מרשות לעצמנו לפרוק ביומיום העמוס שלנו. הכול יצא ממני בבת אחת, פורקן של שנים של פגיעה ושמירת סוד. פתאום הכול יצא, בבת אחת, כמו מחסום שנפרץ. תחושות של שמחה ועצב, התרגשות, כאב, בלבול, הודיה וסגירת מעגל של שנים".
"אני שמחה ומודה להרכב השופטים המיוחד במינו, ובראשו השופט ירון לוי, שגילה רגישות, אנושיות, האמין וראה אותי ואת הנפגעות הנוספות. תודה שבחר להוציא את הצדק לאור ללא פשרות, שלא היה מוסח ושפט בעיניים כנות ונקיות, שהבחין בין ניצול מעמד וסמכות לבין אתיות מקצועית וכיבוד המטופל. אני רוצה גם להודות לעו"ד מיטל מור מטעם הפרקליטות שטיפלה בתיק במקצועיות וברגישות יוצאות דופן, מתוך תחושת שליחות עצומה, וייצגה וליוותה אותי לאורך כל הדרך", אמרה.
יעל ביקשה גם להעביר מסר: "חשוב לי לומר לכל אישה באשר היא שלאף אחד אין סמכות לפגוע בך תחת שום 'מטריה' כזו או אחרת. אם הרגשת שנגעו בך בצורה לא ראויה וחדרו לך למרחב הכי פרטי שלך - את יודעת מה את חווה. לכי להתלונן, גלגלי הצדק יעבדו - אומנם לעיתים בדרכם האיטית והמסורבלת - אך אין סגירת מעגל מספקת מזו".
ענת, עוד מתלוננת שנפגעה מאלקלעי, סיפרה: "כששמעתי על הכרעת הדין, התחושה היא שנעשה צדק. זה חשוב כדי שלא ייפגעו עוד נשים, ושהבנות שלי לא ייפגעו. ככל שיהיו מקרים כאלה ושנשים יתלוננו ורופאים יורשעו, ככה אני מקווה שתופעות כאלה לא יחזרו על עצמן. בכלל, זה מקצוע שצריך להיות יותר של נשים".
ענת, שנפגעה מאלקלעי בהיותה מטופלת שלו, שמרה על כך בסוד. אחרי שנחשפה לתחקיר ב-ynet ועקבה אחרי העדויות, החליטה להגיש תלונה במשטרה: "הוא היה רופא שלי תקופה. באחד הביקורים שלי הוא החליט לדבר איתי בבדיקה על רצפת האגן, שזה נושא חשוב. הוא החדיר לי את האצבע ומישש לי את הדגדגן וגם נגע בחזה. באותו רגע לא הבנתי מה קורה, וגם כשיצאתי ממנו הייתי בספק אם זו פגיעה מינית, אבל בכל זאת החלטתי להפסיק לבוא אליו ומאז גם לא הלכתי לגינקולוג גבר. התלוננתי במשטרה והמשטרה בדקה עם אחיות שלי את הסיפור, כי להן כן סיפרתי והם רצו שאתעמת איתו, ולא ממש רציתי ללכת. בגלל שהיו הרבה מקרים, לא היה צריך אותי כבר, אבל כן אמרו לי שהעדות שלי חשובה".
"הוא אמור לקבל את העונש המקסימלי למען יראו וייראו", סיכמה ענת. "אני פונה לנשים שאפילו לא בטוחות אם עברו משהו והן בספק כמו שאני הייתי: תציפו את זה, כי ככל שיהיו יותר עדויות, כך זה יאפשר מקום לפתח ולבדוק ולעצור את המקרים הבאים".
סיגל אדם, אחת המתלוננות שיוצגה על ידי הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, אמרה ל-ynet: "נתתי בפרופ' אלקלעי אמון מוחלט. מדובר היה ברופא בכיר, מומחה ידוע בתחומו, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה בתל השומר, אדם בעל מוניטין מקצועי גבוה. גם בני משפחתי טופלו אצלו בעבר, ולכן לא היה לי שום ספק שאני נמצאת בידיים הטובות ביותר".
"הגעתי אליו בגלל המומחיות הייחודית שלו ובגלל בעיה רפואית ספציפית, לא לבדיקה שגרתית אצל רופא נשים", שיתפה. "בפגישה הראשונה לא היה שום דבר חריג, אבל במהלך אחד מהטיפולים שעברתי אצלו הרגשתי שמשהו לא תקין קורה. הוא החל לבצע פעולות שלא היו נראות לי קשורות לבדיקה או לטיפול רפואי. אני לא אישה חסרת ניסיון, ולכן הבנתי שמדובר במשהו שחורג לחלוטין ממה שרופא נשים אמור לעשות. שאלתי אותו מה הוא עושה, והוא השיב שהוא רק מנסה להרגיע אותי. באותו רגע הרגשתי שמשהו מאוד לא בסדר מתרחש".
בהמשך הוסיפה: "כששמעתי את הכרעת הדין התרגשתי מאוד. במשך שש שנים וחצי ניהלתי מאבק כדי שהאמת תצא לאור. בית המשפט בחן תשעה מקרים שונים וקיבל באופן חד-משמעי את גרסאות המתלוננות. מבחינתי, זו הייתה תחושה שהצדק סוף סוף נעשה ושהמערכת ראתה אותנו והקשיבה לנו".
"החלק הקשה ביותר היה העדות בבית המשפט והחקירה הנגדית, שבה ניסו לערער את האמינות שלי ולהציג אותי כאילו איני יודעת על מה אני מדברת", נזכרה. "גם השנים הארוכות שבהן התנהל ההליך היו מתישות ומייאשות. היו רגעים שבהם הרגשתי שאני נלחמת לא רק על הסיפור שלי, אלא גם על הזכות שיאמינו לנשים שמחליטות להתלונן".
לדבריה, ניתן למנוע מקרים דומים: "אני חושבת שאם הייתה נוכחות קבועה של אחות או מלווה בבדיקות כאלה, ייתכן שהדברים לא היו קורים".
לסיום ביקשה להעביר מסר לנשים אחרות: "המסר שלי לנשים הוא לא לשתוק ולא להאשים את עצמן. אם משהו מרגיש לא תקין - צריך להתלונן. אסור לאפשר לאנשים כאלה להמשיך לפגוע. ברגע שנשים מדברות, אחרות מבינות שהן לא לבד ומקבלות את הכוח לצאת ולהיאבק".
