נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שמאז חזרתו לבית הלבן בשנה שעברה מגלה מעורבות רבה בכל הנוגע לדור העתיד של ספינות הצי האמריקני ואף הכריז אשתקד על פיתוח דגם חדש של ספינות קרב גדולות שייקרא על שמו, ממשיך בהתערבות חסרת תקדים בעבודת הצי – וכעת לפי דיווח ב"וושינגטון פוסט" נבחן, בעקבות דרישתו, שינוי יקר בעיצוב של נושאות המטוסים העתידיות שנמצאות בשלבי בנייה שונים.
גלריה
טראמפ ונושאת המטוסים "ג'רלד פורד" - הראשונה מהסדרה הקרויה על שמה. רוצה להזיז את המגדל לאמצע
(צילום: METAXAKIS / AFP, AP Photo / Alex Brandon)
גורמי ממשל אמריקניים המעורים בפרטים אמרו לעיתון כי בצי בוחנים את ההיתכנות של הזזת "האי", הכינוי למגדל שבו גשר הפיקוד ומערכות מכ"ם ובקרה, אל מרכז נושאות המטוסים – מפני שטראמפ חושש מ"הנראות" של העיצוב בדור החדש של נושאות המטוסים מסדרת "ג'רלד פורד", שבו המגדל מוצב בחלק האחורי של הספינה, ומעוניין לחזור לעיצוב הישן המזכיר יותר בעיניו את נושאות המטוסים מתקופת מלחמת העולם השנייה.
הצי, כך אמר גורם בכיר לשעבר בממשל, כבר בחן את השינוי הזה בכהונתו הראשונה של טראמפ, ואז המחקר שנערך מצא כי הזזת המגדל תעלה מיליארדי דולר ועלולה להביא לדחייה משמעותית בהשלמת הבנייה של נושאות המטוסים. "התוצאה של המחקר הייתה שהמחיר והזמן שיידרשו לכך יהיו פשוט אדירים", אמר אותו בכיר לשעבר.
לפי שלושה גורמים, בהם כאלו שעדיין נמצאים בתפקידיהם בממשל, הזזת "האי" בדור החדש של נושאות המטוסים לחלק האחורי שלהן נבעה מטעמי יעילות ובטיחות, והשינוי הזה לא רק יצר מקום חנייה נוסף למטוסי קרב סמוך למערכות השיגור ("קטפולטות") האלקטרומגנטיות המשמשות את נושאות המטוסים מהדור החדש, באופן שמפחית את משך הזמן הדרוש לשיגור מטוסי הקרב, אלא גם שיפר את הבטיחות במהלך הנחיתה מפני שהוא הפחית את הסיכוי להיווצרותן של מערבולות אוויר.
מטוס קרב F/A-18E "סופר הורנט" ממריא מנושאת המטוסים "אברהם לינקולן". טראמפ טוען שמערכות הקיטור הישנות אמינות יותר
(צילום: U.S. Navy/Handout via REUTERS)
העתקת מיקומו של המגדל תדרוש "תכנון מחודש ונרחב", אמר ל"פוסט" בראיין קלארק, קצין לשעבר בצי שעוסק כיום בחקר פעילותו במכון הדסון שבוושינגטון. שינוי כזה במבנה נושאת המטוסים, הוא הוסיף, ישפיע על כושר הציפה של הספינה ועל משקלה – ויהיה כאמור יקר מאוד. "אפשר לשנות את זה", הוא הוסיף, "אבל זה יהיה כרוך בשיבושים משמעותיים".
ב"פוסט" הדגישו בדיווח כי לא ברור באיזה שלב נמצא הליך הבחינה של השינוי העיצובי – כלומר לא ברור עדיין מה הסיכוי שהבחינה תמצא שהשינוי הזה אפשרי או כדאי – אבל הדיווח מגיע ימים אחדים אחרי שטראמפ כבר חתם על צו המורה על שינוי עיצובי ודרמטי נוסף בנושאות המטוסים העתידיות, שבו דרש להסיר את מערכות קטפולטות השיגור האלקטרומגנטיות הנכללות בדור החדש מסדרת "פורד" – ולחזור לקטפולטות הישנות המבוססות על קיטור.
קטפולטת שיגור הוא הכינוי למערכת בנושאת מטוסים המאפשרת האצה מהירה של מטוס הקרב במסלול ההמראה הקצר. בצי האמריקני יש כיום 11 נושאות מטוסים בשירות פעיל – 10 מהן מהסדרה הישנה "נימיץ", שלהן קטפולטות קיטור – אבל בספינות מהדגם החדש של סדרת "פורד", שכיום רק אחת מהן נמצאת בשירות פעיל ("פורד" שעל שמה קרויה גם הסדרה כולה), הוכנסו המערכות האלקטרומגנטיות החדשות, הנחשבות ליעילות ומתקדמות יותר ביחס למערכות הקיטור. כיום נמצאות בבנייה שלוש נושאות מטוסים מסדרת "פורד" בשלבים שונים – "ג'ון פ. קנדי" שכבר נמצאת בניסויים בים, ו"אנטרפרייז" ו"דוריס מילר" שעדיין בבנייה. בסך הכול אמורות להיבנות לאורך 40 השנים הקרובות 10 נושאות מטוסים מסדרת "פורד", בעלות מוערכת של 22 מיליארד דולר, שיחליפו את הנושאות הישנות מסדרת "נימיץ" – שנכנסו לראשונה לשירות כבר ב-1975.
נושאת המטוסים "פורד". בסך הכול ייבנו עוד 10 כמותה - לאורך 40 שנה
(צילום: Nolan PENNINGTON / US DEPARTMENT OF DEFENSE / AFP)
טראמפ מרבה להתלונן על מערכות השיגור האלקטרומגנטיות, בטענה שהן אמינות פחות ממערכות הקיטור הישנות, וכבר ב-2017 טען כי הנחה את הצי לחזור ל"קיטור המחורבן" ("goddamn steam"). רק בחודש שעבר התלונן על המערכות החדשות בנאום שנשא, וטען כי הן הרבה פחות טובות ממערכות הקיטור: "הן מורכבות מדי", אמר, וטען כי במקרה מסוים היה צורך להחזיר פעמיים ספינה לנמל עבור עבודות בגלל בעיות בקטפולטות השיגור האלקטרומגנטיות שלה. "כשקצת מים נוגעים במגנטים, זה מפסיק לעבוד. אתה נמצא באוקיינוס האטלנטי עם גלים של 18 מטר, ובאוקיינוס השקט עם גלים בגובה של 21 מטר, והם מדברים איתי על מגנטים", אמר אז טראמפ. בצו שעליו חתם כעת נכתב כי ממשלו נותן עדיפות ל"טכנולוגיות ולעיצובים מוכחים, אמינים וניתנים למימוש של כלי שיט".
אבל גם השינוי הזה עלול לעלות ביוקר לצי האמריקני, ואף שלפי הדיווחים הוא יחול רק על נושאת המטוסים "דוריס מילר" – ולא על "קנדי" או "אנטרפרייז" שנמצאות בשלבי בנייה מתקדמים יותר – הוא צפוי לדברי המומחים לעכב את כניסתה לשירות, מפני שגם היא בפועל כבר נמצאת בבנייה. קלארק, החוקר ממכון הדסון, אמר ל-CNN כי רק עבור "דוריס מילר" השינוי עלול לעלות מיליארדי דולר ולגרום לכך שכניסתה לשירות, שכיום מתוכננת לקרות ב-2034 – תידחה לסוף העשור הבא. לטענת קלארק, המערכת האלקטרומגנטית דומה לרכבת מהירה, ולכן היא "הרבה יותר פשוטה". לעומת זאת, לקטפולטות הקיטור יש הרבה יותר חלקים, כמו שסתומים, וסתי לחץ ובוכנות: "המערכות האלקטרומגנטיות הוכיחו את עצמן כקלות יותר לתפעול וזולות יותר מבחינת כוח האדם והתחזוקה. לכן הצי חסך 100 מיליון דולר בשנה על נושאות המטוסים מסדרת פורד".
כריס קבאס, עיתונאי ומגיש פודקאסט העוסק בסוגיות ימיות, שסיפר כי היה נוכח בשיגורים שבוצעו הן באמצעות המערכות האלקטרומגנטיות והן באמצעות מערכות הקיטור, טען כי הצו של טראמפ משקף "חשיבה מיושנת" מאוד: "אני יכול לומר לכם מניסיון אישי שאפשר להרגיש בהבדל, וההבדל הוא שהמערכת האלקטרומגנטית חלקה יותר", אמר קבאס. "היא מפעילה הרבה פחות עומס על כלי הטיס". קבאס וקלארק אמרו שניהם כי הצי ניצב כעת גם בפני בעיה לוגיסטית של מציאת יצרן לקטפולטות קיטור. קבאס אמר כי בעוד שמערכות אלקטרומגנטיות מיוצרות עבור הצי במסגרת חוזים עם חברות, בעבר הצי היה מייצר בעצמו את קטפולטות הקיטור. "הם לא נאלצו לייצר קטפולטות קיטור חדשות מאז USS ג'ורג' בוש", אמר קבאס, בהתייחסותו לנושאת המטוסים שנכנסה לשירות ב-2009. "זה היה לפני הרבה זמן, וכל התשתית הזאת כבר איננה".
טראמפ והסנאטור מארק קלי. "תיצמד למה שאתה הכי טוב בו - אולמות נשפים ובולשיט"
(צילום: AP Photo/John McDonnell, File, AP Photo/Alex Brandon)
ההתערבות של טראמפ בעיצוב ובתכנון של ספינות מעוררת כצפוי ביקורת מהדמוקרטים בארה"ב. הסנאטור מארק קלי, לשעבר אסטרונאוט וגם קפטן בצי האמריקני, תקף את טראמפ על מעורבותו בעניינים הנדסיים: "שיגרתי את עצמי מסיפוניהן של נושאות מטוסים מאות פעמים, יש לי תואר שני בהנדסת אווירונאוטיקה והייתי טייס ניסוי – ואפילו אני לא הייתי מייעץ לצי כיצד להנדס מערכות ספציפיות בספינות שלו. דונלד טראמפ צריך להיצמד למה שהוא יודע לעשות הכי טוב – אולמות נשפים, פשיטות רגל ובולשיט".
