התקשורת העולמית מבכה בסוף השבוע את מותו של דניש סידיקי, הצלם זוכה הפוליצר של סוכנות הידיעות רויטרס, שנקלע לאש צולבת בקרבות בין ארגון הטרור טליבאן לכוחות הביטחון של אפגניסטן ונהרג. סידיקי למד את מקצוע הצילום כמעט לבדו, ובמשך שנים תיעד מלחמות, מהומות דמים ופגיעות חמורות בזכויות אדם. הוא רק אחד מהמוני הקורבנות הנופלים בשבועות האחרונים בקרבות באפגניסטן, שם יצא הטליבאן למסע כיבושים בצל נסיגת הכוחות האמריקניים אחרי 20 שנה.
15 צפייה בגלריה
קרב בין הכוחות האפגניים לטליבאן שתיעד סידיקי באזור קנדהאר לפני 4 ימים
(צילום: רויטרס)
15 צפייה בגלריה
הכוחות המיוחדים של אפגניסטן בתמונה שצילם סידיקי ב-13 ביולי, כשהתלווה אליהם בקנדהאר
(צילום: רויטרס)
סידיקי, בן 38 במותו, היה חלק מקבוצת עיתונאים שקיבלו ב-2018 פרס פוליצר על תיעוד משבר הפליטים במיאנמר. פרויקט הצילום שלהם תואר על-ידי השופטים כ"מערך צילומים מדהים שחשף את העולם לאלימות שספגו בני הרוהינגה הנמלטים מהמדינה". חבריו ועמיתיו סיפרו כי היה אדם שגילה מעורבות רגשית עמוקה בסיפוריהם של מושאי הצילום שלו, ושערך בדיקות דקדקניות לפני שיצא למשימות צילום. בין השאר תיעד את המלחמות באפגניסטן ובעיראק ואת המחאה למען הדמוקרטיה בהונג קונג. בחודשים האחרונים זכו לפרסום רב צילומיו ממשבר הקורונה האדיר שפקד את ארצו, הודו.
"90% ממה שאני יודע על הצילום למדתי מהניסיון בשטח", העיד סידיקי בעבר. "יותר מכול אני נהנה לתעד את הפנים האנושיות שעומדות מאחורי סיפור הולך ומתפתח. אני מצלם עבור אנשים מן השורה שרוצים לראות ולהרגיש את הסיפור ממקום שבו הם אינם יכולים להימצא בעצמם".
סידיקי, שהותיר אחרי אישה ושני ילדים קטנים, נהרג כשהתלווה לכוחות המיוחדים של אפגניסטן באזור העיר קנדהאר. במהלך השבוע הוא נסע בשיירה של חיילי קומנדו שהותקפה בירי על-ידי לוחמי הטליבאן בפרברי העיר, ועוד הספיק לתעד את הדרמה בתמונות, בסרטון וידאו ובמילים. ימים אחדים אחר כך נהרג כשסיקר קרב בין הצדדים ליד מעבר גבול עם פקיסטן. נשיא אפגניסטן אשרף ראני הביע זעזוע ממותו, ואמר כי הוא נהרג כשסיקר את "זוועות הטליבאן".
זה שנים שאפגניסטן נחשבת לאחת המדינות המסוכנות בעולם לעיתונאים. במאי השנה דירג אותה ארגון "עיתונאים ללא גבולות" במקום ה-122 מתוך 180 במדד חופש העיתונות העולמי שלו. מאז שארה"ב והטליבאן חתמו על הסכם להפסקת המלחמה ביניהם בפברואר 2020, הסכם שסלל את הדרך לנסיגת הכוחות הזרים מאפגניסטן, נהרגו במדינה כמה וכמה עיתונאים בהתנקשויות ממוקדות. רבות מההתנקשויות הללו כוונו נגד נשים עיתונאיות.
שבועות של כיבושי טליבאן
בשבועות האחרונים, על רקע הנסיגה האמריקנית מהמדינה בתום 20 שנות מלחמה, נפלו בצפון אפגניסטן עוד ועוד אזורים לידי הטליבאן, ובתחילת השבוע שעבר אף נאלצו קרוב ל-1,000 חיילים אפגנים להימלט אל מעבר לגבול, לשטח טג'יקיסטן, משום שחששו מהעימות עם לוחמי הארגון האיסלאמיסטי. בעקבות כיבושי הטליבאן גובר באזור החשש מקריסתם של כוחות הממשלה האפגנית, ושכנותיה של אפגניסטן מודאגות מהאפשרות שהמוני פליטים הבורחים מארגון הטרור יציפו אותן. כמה מדינות סגרו בשבועות האחרונים את הקונסוליות שלהן בצפון אפגניסטן, וטג'יקיסטן השכנה גייסה 20 אלף חיילי מילואים כדי לבצר את גבולה הדרומי.
15 צפייה בגלריה
ילד חסר בית בן שלוש שוכב על ערסל מעל מדרכה במומבאי. תמונה של הצלם זוכה הפוליצר מ-2012
(צילום: רויטרס)
ארה"ב, נזכיר, פלשה לאפגניסטן אחרי מתקפת הטרור של 11 בספטמבר 2001, ואז היא הפילה את משטר הטליבאן האיסלאמיסטי ששלט בה ופתחה במצוד אחרי מנהיגי אל-קאעידה שהיו אחראים למתקפה, ובהם אוסמה בן לאדן. בימים אלה היא משלימה את הנסיגה שלה ושל כוחות נאט"ו מהמדינה אחרי 20 שנה, בתום מלחמה שהפכה לארוכה ביותר בהיסטוריה האמריקנית. אף שאחרי פלישת ארה"ב לאפגניסטן הופל משטר הטליבאן במהרה, ואף שבשיא המלחמה חוסל בן לאדן, הטליבאן שב והתחזק מאז, ובחודשים האחרונים הוא כובש עוד ועוד שטחים, עד שכעת הוא שולט כבר בשליש מאזורי-המשנה שמהם מורכבים מחוזות אפגניסטן.
הנסיגה האמריקנית מתבצעת בעקבות ההסכם לסיום הלחימה שעליו חתם אשתקד ממשלו של דונלד טראמפ עם הטליבאן, אך היא נעשית בלי שהושג הסכם מקביל בין הטליבאן לממשלת אפגניסטן. ממשלו של ג'ו ביידן עיכב מעט את הנסיגה כדי להשלים את ההיערכות הלוגיסטית, אבל הודיע שהנסיגה תושלם עד 31 באוגוסט. ביום שישי לפני שבועיים עזבו אחרוני החיילים האמריקנים את בסיס חיל האוויר בגראם, הבסיס הראשי ששימש אותם ב-20 שנות המלחמה, ושבשיא שהו בו כ-100 אלף חיילים אמריקנים. גורמים אפגנים התלוננו מיד אחר כך כי צבא ארה"ב עזב את הבסיס באישון ליל בלי להודיע על כך לעמיתיו האפגנים, ובכך הותיר אותם חשופים למתקפה של הטליבאן.
בקרב האוכלוסייה האזרחית באפגניסטן גובר עוד ועוד החשש מפני חידוש שלטונו האכזרי של הטליבאן, שבשנים 2001-1996 ניהל בה משטר דמים, שבמסגרתו מנע מנשים לצאת ללמוד, סקל באבנים את מתנגדיו ואת מי שהפרו לטעמו את כללי ההלכה האיסלאמית – והטיל מורא על תושבי המדינה כולה. אפגנים רבים רואים כעת באמריקנים כמי שבנסיגה מאפגניסטן מפקירים אותם לגורלם, ולמעשה מוסרים אותם בחזרה לידי השלטון האיסלאמיסטי שדיכא אותם במשך שנים.
