צבא אוקראינה אישר היום (חמישי) כי תקף בפעם השלישית בתוך ארבעה ימים בלבד את גשר קרים, הגשר הארוך ביותר באירופה שמחבר בין רוסיה לבין חצי האי שאותו סיפחה מידי אוקראינה עוד ב-2014 והפך מאז לאחד מסמליו הבולטים ביותר של הכיבוש הרוסי. המתקפה השנייה נגדו השבוע, ביום שלישי, גרמה לקריסה מוחלטת של אחת משתי הקשתות המרכזיות של הגשר ושל מקטע ארוך בכביש המהיר למכוניות העובר בו – פגיעה שנחשבת לקשה ביותר בגשר שכבר הותקף כמה וכמה פעמים על ידי קייב לאורך המלחמה – אבל מסילת הרכבת הסמוכה לכביש נותרה על תילה והמשיכה לפעול, וכעת טוען הצבא האוקראיני שגם היא נפגעה במתקפה החדשה.

אחרי המתקפה

לפני
גשר קרים בצילומי לוויין מ-16 ו-19 בנובמבר, לפני ואחרי שאחת משתי הקשתות שלו קרסה
תמונה ימין - צילום: Vantor/Handout via REUTERS | תמונה שמאל - צילום: Vantor/Handout via REUTERS
תיעוד המתקפה על גשר קרים ביום שלישי, ממצלמת טיל "פלמינגו"
המתקפה אירעה לפנות בוקר, שעות לפני הפסגה המשולשת וההיסטורית שערך נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג בעיר הסינית שנג'ן, וכמו הפגיעות הקודמות בגשר הסמלי הזה – שיש לו גם חשיבות אסטרטגית עבור הצבא הרוסי – היא נתפסת כניסיון של קייב להביך את פוטין, שקיווה למנף את הפסגה כדי להוכיח את מעמדה הרם לכאורה של מוסקבה בזירה הבינלאומית, ובמקביל להבהיר כי יש לאוקראינים עוד "קלפים" חשובים במלחמה, כשברקע חששם שטראמפ ינסה לכפות עליהם הסדר הכולל ויתורים כואבים לרוסיה.
בהודעתו אחר הצהריים מסר הצבא האוקראיני כי המתקפה הלילה בוצעה בעזרת טילי שיוט מהדגם האוקראיני "נפטון", ולטענתו זוהו פגיעות סמוך לקשת הנוספת של הגשר, זו שלא קרסה בפגיעה הקודמת ושעוברת מעל מסילת הרכבת – וכן במסילה עצמה. "היקף הנזק עדיין נבחן, אבל תנועת הרכבות הופסקה", נמסר. "עבור רוסיה, הגשר הוא מסוע אספקה למלחמה שלה, המעביר מכליות דלק וקרונות תחמושת לכוחותיה בדרום. המסוע הזה הושבת. הנתיב האחר עובר ביבשה לאורך קו החזית, והכטב"מים שלנו ממתינים שם למטענים. עבור אוקראינה, משמעות הדבר היא זמן שנקנה וחיי אדם שניצלו. ככל שפחות אספקה מגיעה לידי הכובשים, כך פוחת מספר הפגיעות בלוחמינו. זוהי התקיפה השלישית על הגשר השבוע, ומדובר בתגובה. רק במהלך הלילה האחרון שיגרה רוסיה לעבר אוקראינה 98 כטב"מי תקיפה וטילים. זו התחנה האחרונה. אנא התפנו מחצי האי קרים".
המושל מטעם מוסקבה בחצי האי קרים, סרגיי אקסיונוב, הודה הבוקר כי תנועת הרכבות בגשר הופסקה בעקבות המתקפה הלילית, אך הוא טען שהיא תחודש כבר בשעה 15:00 לפי שעון ישראל, אבל גם כמה שעות לאחר מכן לא נמסרה הודעה רשמית על כך. המתקפה הלילית היא כאמור השלישית של אוקראינה בתוך שבוע שכוונה לגשר הזה, כשהשתיים הקודמות אירעו בפרק זמן של יממה אחת בשני ובשלישי. המתקפה ביום שלישי כללה לפי נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי גם טילים וגם כטב"מים, והיא הביאה כאמור לקריסה מוחלטת של קשת התמיכה המרכזית של כביש המכוניות המהיר בגשר, קשת שאורכה 227 מטר ונועדה להגביה את גובהו במקטע שמתחתיה על מנת לאפשר שם מעבר של ספינות במצר קרץ' שדרכו עובר הגשר – מצר אסטרטגי המחבר בין ים אזוב לים השחור.
קריסת הקשת והכביש שמתחתיה למי המצר חסמה לפי הדיווחים גם את תנועת הספינות, ורוסיה כבר שלחה לשם כלי שיט לפינוי ההריסות, אולם שיקום הנזק הנרחב שנגרם לגשר צפוי לפי ההערכות להימשך זמן רב. המתקפה החדשה הגיעה שעות אחרי ששר התחבורה הרוסי דמיטרי יאדרוב הצהיר כי הגשר יתוקן ב"פרק זמן מקוצר", ולפי שעה לא ברור כיצד ישפיע הנזק הנוסף על התיקון הצפוי. מומחים ששוחחו היום עם העיתון "ניו יורק טיימס" העריכו כי רק פינוי ההריסות מהים צפוי להיות הליך סבוך, וכי בניית קשת חדשה והתקנתה ידרשו חודשים ואולי אף שנים – כשברקע איום התקיפות של קייב נמשך כל העת.
פרויקט הדגל נהרס: "התיקון יימשך שנתיים"
הגשר כבר הותקף כאמור כמה פעמים בעבר – בין היתר באוקטובר 2022, אז קרסו שני מקטעים בכביש המהיר בעקבות פיצוץ משאית תופת; וביולי 2023, אז כלי שיט בלתי מאויש התפוצץ וגרם לקריסה של מקטע אחד. במקרה הראשון נדרשו לרוסיה כשבעה חודשים לתקן את הנזק, ובשני כמעט שלושה חודשים. בשני המקרים הללו הנזק נחשב לקטן יותר ביחס לפגיעה ביום שלישי, עם קריסת הקשת הענקית שהיא חלק הנדסי מורכב במיוחד. ב"טיימס" הזכירו כי רק בניית חלקיה השונים במפעל בעשור שעבר נמשכה כמה חודשים, וכי לאחר מכן נדרשו עוד 11 חודשים כדי לרתך אותם זה לזה במתקן מיוחד סמוך למצר, שממנו היא הועברה לגשר עצמו על גבי דוברות, ולאחר מכן עברו עוד כמה חודשים עד שחוברה אליו. אנדראס קאפוס, פרופסור להנדסה אזרחית וסביבתית מאבו דאבי, אמר לעיתון האמריקני כי "כשנתיים הם פרק זמן סביר להשבת התנועה בגשר הכביש", אך הוא הדגיש כי ההערכה הזו מבוססת על ההנחה שהעבודות לא יופרעו על ידי תקיפות נוספות של קייב.

גשר קרים, המכונה גם גשר קרץ' על שם המצר שמעליו הוא עובר, הוא החיבור הישיר היחיד בין חצי האי הכבוש לבין רוסיה, לצד חיבור יבשתי שנוצר מאז פרוץ המלחמה ב-2022 דרך השטחים הכבושים בדרום אוקראינה. בנייתו על ידי רוסיה החלה לאחר סיפוח חצי האי קרים ב-2014, אז פרץ הסכסוך הרוסי-אוקראיני בעקבות הפלת המשטר הפרו-רוסי בקייב, והוא הושק על ידי הנשיא פוטין ב-2018 – ונחשב לפרויקט הדגל שלו. בניית הגשר עלתה 4 מיליארד דולר, ובאורך של 19 ק"מ הוא הגשר הארוך ביותר באירופה והארוך ביותר שרוסיה בנתה אי-פעם.
הגשר נחשב לאחד מסמליו הבולטים ביותר של הכיבוש הרוסי באוקראינה, אבל יש לו גם חשיבות אסטרטגית עבור מוסקבה: הוא משמש נתיב להעברת ציוד צבאי מרוסיה לכוחות שלה שפועלים בתוך אוקראינה. נתיבי האספקה המחברים את קרים לרוסיה דרך השטחים הכבושים קרובים יותר לחזית, ולפיכך נתונים למתקפות כטב"מים אוקראיניים רבות יותר – מתקפות שרק גברו בשנה האחרונה ושהצליחו לשבש משמעותית את האספקה לחצי האי, כשבין היתר דווח שם בקיץ על מחסור חמור בדלק, מחסור שבהמשך התרחב לרחבי רוסיה בעקבות המתקפות הנרחבות של קייב על מתקני זיקוק נפט.
המתקפה על הגשר נתפסת כאמור כניסיון מצד קייב להביך את פוטין במהלך הפסגה עם מנהיגי ארה"ב וסין, ובמסיבת עיתונאים שהנשיא הרוסי ערך בסיומה הוא הבטיח נקמה. "אנחנו נגיב לתקיפות הללו. אני רוצה שזה יהיה ברור לכולם. אני סבור שהתגובה שלנו תהיה כואבת הרבה יותר ממה שהמשטר בקייב עשה לגשר", הוא אמר, והבטיח שהגשר ישוקם. "למעשה, ישנם שני גשרים: גשר הכביש וגשר הרכבת. גשר הכביש ספג נזק חמור. גשר הרכבת, כך אני סבור, כבר תוקן. באמצעות נשק מדויק מודרני, זה לא דבר קשה במיוחד לביצוע. השאלה היא התגובה – ותהיה כזו".
פוטין טען גם כי לפני המתקפות על הגשר הוא שקל לכאורה הפסקות אש מוגבלות בנוגע לנתיבי הסחר בים השחור או בנוגע למתקני אנרגיה, אבל כעת לדבריו החליט לדחות את הרעיונות הללו על הסף. "למען האמת, שוחחתי על הנושא הזה עם עמיתיי במועצת הביטחון (של רוסיה), וביקשתי מכולם לחשוב עליו, בתקווה שאולי יהיה אפשר להגיע להסכמה כלשהי. אבל לאחר התקיפות על גשר קרים, לא יהיה שום משא ומתן", אמר. פוטין טען גם שהגשר הוא "נכס אזרחי לחלוטין", וכי "לפני זמן רב נתתי הוראה ישירה שגשר קרים לא ישמש להעברת ציוד צבאי או להזזת תחמושת", וכי הוא אפילו לא משמש לכאורה להעברת נפט או מוצרי נפט. צבא אוקראינה טען אחרת בהודעתו היום, אבל לפי המומחים שצוטטו בדיווח ב"ניו יורק טיימס" ההערכה היא שהגשר אכן משמש כיום באופן מצומצם יותר מבעבר לצורכי אספקה לצבא הרוסי.
נאט"ו על סדר היום, באירופה חוששים: "פוטין נראה מרוצה"
המתקפות מגיעות כשברקע נמשך המאמץ המחודש של הנשיא טראמפ לקדם הסכם לסיום המלחמה באוקראינה, כשבשבוע שעבר נערך באבו דאבי סבב שיחות ישיר ראשון זה תשעה חודשים בין נציגי קייב ומוסקבה. הסבב נערך בתיווכם של השליחים האמריקנים ג'ארד קושנר וסטיב וויטקוף, שבהמשך נפגשו בנפרד עם פוטין ועם זלנסקי, והיום נפגשו שוב עם זלנסקי בוועידה בברלין שאליה הגיעו כ-40 מנהיגי מדינות התומכות בקייב. זלנסקי ומנהיגי אירופה הביעו לפני הפסגה המשולשת בסין חשש שהיא תשמש להסכמות בין מנהיגי ארה"ב, רוסיה וסין בנוגע למלחמה, כאלו שיושגו בלי השתתפותם, וזלנסקי עצמו הביע חשש שהיא תשמש כמעין "ועידת יאלטה 2", כשכוונתו לוועידה שערכו לקראת סיום מלחמת העולם השנייה ב-1945 מנהיגי ארה"ב, ברית המועצות ובריטניה (בעיר יאלטה ששוכנת בחצי האי קרים) ושבה דנו בחלוקת השטחים ואזורי ההשפעה באירופה שאחרי המלחמה.
בקרמלין התרחקו בימים האחרונים מההשוואה הזו, והצהירו שבכל מקרה כל סיכום שיושג לא ייכפה על מדינות אחרות שלא היו שותפות לו, אבל בדבריו בצהריים פוטין עצמו דחה את הטענות שוועידת יאלטה ב-1945 שימשה לחלוקת אירופה לאזורי השפעה, ולדבריו היא רק מיסדה את "המציאות" שכבר הייתה באותו זמן בשטח. "הם יהיו חייבים לקבל את המציאויות בסכסוכים המתנהלים כיום", הוסיף – בהתייחסות מרומזת לדרישותיה המקסימליסטיות של מוסקבה במשא ומתן מול קייב, דרישות הכוללות נסיגה מהשטחים שמוסקבה טרם הצליחה לכבוש בארבעה מחוזות בדרום ובמזרח אוקראינה, שאותם רוסיה כבר סיפחה רשמית לשטחה.
המגעים הדיפלומטיים בהובלת שליחי טראמפ מתבססים על גישה חדשה שלפיה המשא ומתן צריך לעסוק לא רק בהסדר ישיר בין קייב למוסקבה, אלא גם בהסדרי ביטחון כלל-אירופיים, כשברקע דרישתה של מוסקבה שברית נאט"ו – שהקרמלין רואה בהתרחבותה בעשורים האחרונים אל מזרח אירופה איום קיומי, וטוען שמדובר באחד מ"גורמי השורש" של המלחמה – תיסוג אל הקווים שבהם החזיקה ב-1997, לפני תחילת ההתרחבות למזרח. עבור מנהיגי אירופה מדובר בדרישה בלתי מתקבלת על הדעת, אבל בצל החשש מסיכומים שיושגו בלעדיהם הם דורשים כיסא סביב שולחן המשא ומתן. בקרמלין טרם נענו לבקשה האמריקנית לאפשר את הכללתם בשיחות.
בדבריו היום התייחס לכך פוטין וחשף כי הזמין את נציגי אירופה למוסקבה, לדבריו כדי שניתן יהיה להבין את עמדתם. פוטין טען כי ארה"ב מפעילה על רוסיה לחץ "נמרץ למדי" להסכים להשתתפות אירופית בשיחות, שעד כה לא הניבו פריצת דרך מלבד סיכום עקרוני על עסקת שבויים גדולה בין מוסקבה לקייב. "אנחנו מבינים שאין טעם לדון בסוגיות ביטחוניות, לרבות הביטחון באירופה, ללא האירופים", אמר פוטין. "אנחנו לא מתנגדים (להשתתפות אירופית במו"מ), אבל עלינו להבין מה אירופה תביא לשיחות הללו. באמצעות ערוצים דיפלומטיים הצענו לנציגים אירופים להגיע למוסקבה כדי שנוכל לברר את עמדתם. לאחר מכן נחליט באיזו מתכונת להמשיך את הדיאלוג עם אוקראינה".
באירופה טרם התייחסו להצעה הזו, אבל הביעו הערב תרעומת מהיחס החם שהרעיף הנשיא טראמפ על פוטין בסין, כשבין היתר הוא כינה אותו "חבר שלי" במפגש דו-צדדי שערכו לפני המפגש המשולש עם הנשיא שי. "אדון פוטין הוא לא חבר שלנו ולעולם לא יהיה", אמר למשל בוועידה האירופית בברלין ראש ממשלת פולין דונלד טוסק. ראש ממשלת דנמרק מטה פרדריקסן, שהשנה כבר התעמתה לא אחת עם טראמפ על דרישתו להשתלט על האי גרינלנד השייך לארצה, אמרה מצדה לכתבים: "אני מתקשה מאוד להבין מדוע נשיא ארה"ב רוצה לשבת לשיחה עם הנשיא פוטין. אני חושבת שפוטין ייצא מהפגישה היום נחוש עוד יותר. הוא נראה מרוצה. למרבה הצער, זהו אינו סימן טוב לשלום העולמי. זה גם לא סימן טוב לאוקראינה. ולכן אני חושבת שהתוצאה תהיה שהוא יגביר עוד יותר את הפגיעה בנו, האירופים. למרבה הצער".
הערב, וכנראה בניסיון להרגיע את החששות באירופה, אמר השליח קושנר כי טראמפ הצטרף בשיחת טלפון לדיונים שערכו מנהיגי היבשת ודן עמם בסוגיית אוקראינה. "הוא רוצה לעשות עסקה כשאירופה לצדו", טען חתנו של הנשיא, שציין כי טראמפ גם פתוח לרעיון של הענקת ערבויות ביטחוניות עבור הסכם עתידי. בינתיים גם נמשכות המתקפות הרוסיות על ערי אוקראינה, וקנצלר אוסטריה כריסטיאן שטוקר אמר הערב כי במתקפה על קייב נגרם נזק לשגרירות ארצו בעיר. הוא ציין שאנשי הצוות עצמם לא נפגעו.













