המתקפות ההדדיות בין רוסיה לאוקראינה נמשכות, והבוקר (שלישי) דיווח משרד ההגנה הרוסי כי כוחותיו יירטו לאורך הלילה כמות אדירה של 1,441 כטב"מים, ב-22 מחוזות שונים, בכלל זאת מוסקבה שבה דיווחו הרשויות על יירוט של כ-800 כטב"מים ששוגרו לעברה. משרד ההגנה הרוסי נמנע מלפרסם כמה כטב"מים כוללות בסך הכול המתקפות האוקראיניות, אבל מדובר עדיין במתקפת הכטב"מים הגדולה ביותר במלחמה שקייב משגרת לשטחי רוסיה – שיא ששובר את זה שנרשם רק אתמול, במתקפה שבה לטענת רוסיה היא יירטה 1,336 כטב"מים.
תיעוד המתקפה האוקראינית על גשר קרים
משרד ההגנה הרוסי כולל במחוזות ה"רוסיים" שלעברם שוגרו הכטב"מים האוקראיניים גם שטחים שסופחו מידי אוקראינה, בכלל זאת חצי האי קרים שנכבש וסופח כבר ב-2014, שמונה שנים לפני הפלישה הגדולה לעומק אוקראינה ופרוץ המלחמה המשתוללת כבר כמעט חמש שנים. הרשויות הרוסיות בקרים דיווחו הבוקר כי במתקפה על חצי האי נפגע – בפעם השנייה בתוך יממה – גשר קרים האסטרטגי, שהוא החיבור הישיר היחיד בין חצי האי הכבוש לבין רוסיה, לצד חיבור יבשתי שנוצר מאז פרוץ המלחמה דרך השטחים הכבושים בדרום אוקראינה.
הגשר הותקף גם במתקפה הענקית של אתמול, ואז נטען כי הנזק היה "מינורי" וכי לא היה שיתוק בתנועת הרכבות בו אלא רק הפסקה זמנית של תנועת כלי רכב פרטיים, אבל מעט אחרי חצות דיווח מושל המחוז הרוסי סרגיי אקסיונוב ש"האויב תקף אותו שוב", והבוקר הודיעו הרשויות כי התנועה בגשר הופסקה לחלוטין – גם עבור רכבות וגם עבור מכוניות. "מומחים בוחנים כעת את הנזק. לפי מידע ראשוני, אין נפגעים כתוצאה מהתקרית", נמסר בהודעת משרד התחבורה הרוסי. במוקד אחר בקרים דיווחו הרשויות על שני הרוגים במתקפת הכטב"מים הגדולה.
בערוצי תקשורת אוקראיניים ברשתות החברתיות הופצו הבוקר כמה וכמה תיעודים שבהם נטען כי נראים חלקים מגשר קרים שקרסו, והבכיר האוקראיני לשעבר אנטון גרשצ'נקו אף פרסם תיעוד שלטענתו צולם ממצלמה של טיל שיוט מדגם "פלמינגו" שבו לכאורה נראה הטיל מתקרב לעבר הגשר. הסרטון שפרסם נעצר רגע לפני הפגיעה, ובתיעוד נוסף שפרסם גרשצ'נקו נראה לטענתו הנזק לאחת משתי קשתות הגשר, שקרסה לדבריו. הוא דיווח שהמתקפה הייתה משולבת וכללה גם כטב"מים וגם טילים. בתיעוד נוסף שהופץ בערוץ אוקראיני אחר נראה פיצוץ באחת הקשתות, ונטען שמדובר ברגע הפגיעה.
גשר קרים, המכונה גם גשר קרץ' על שם המצר שמעליו הוא עובר, נבנה על ידי רוסיה לאחר סיפוח חצי האי קרים והושק על ידי הנשיא ולדימיר פוטין ב-2018 – ונחשב לפרויקט דגל שלו. אורכו 19 ק"מ, והוא הגשר הארוך ביותר באירופה והארוך ביותר שרוסיה בנתה אי-פעם. הוא נחשב לאחד מסמליו הבולטים ביותר של הכיבוש הרוסי בחצי האי קרים, אבל יש לו גם חשיבות אסטרטגית עבור מוסקבה: הוא משמש נתיב מרכזי להעברת ציוד צבאי מרוסיה לכוחות שלה שפועלים בתוך אוקראינה. קייב תקפה את הגשר כמה וכמה פעמים, אבל עד כה לא הצליחה להביא לקריסתו המלאה. במתקפה ב-2022, שבוצעה בעזרת משאית תופת שהתפוצצה על הגשר, הוא קרס חלקית, אבל תוקן בהמשך.

בשבועות האחרונים נרשמה עלייה במספר הכטב"מים שאוקראינה משגרת לעומק רוסיה, ובכמה וכמה מקרים דיווחה מוסקבה על מתקפות של יותר מ-1,000 כטב"מים לעברה – במסגרת מה שקייב מכנה "הקמפיין להבאת המלחמה אל ביתם של אזרחים מהשורה ברוסיה". הכוונה האוקראינית היא לגרום לאזרחים הרוסים להרגיש ולו מעט מהסבל שחווים האוקראינים המופצצים על-ידי רוסיה מאז פברואר 2022, וכך להגביר את הלחץ על ולדימיר פוטין להפסיק את המלחמה ולחתור להסכם שלום שיכלול גם ויתורים רוסיים משמעותיים. במסגרת הקמפיין הזה הצליחה אוקראינה לפגוע גם בשלל מתקני נפט, ושלשום טען הנשיא וולודימיר זלנסקי כי ארצו הצליחה כבר לשתק 55% מיכולות זיקוק הנפט של רוסיה.
במקביל, גם רוסיה ממשיכה במתקפותיה על ערי אוקראינה, ובקייב דיווח הלילה ראש העיר ויטלי קליצ'קו על פגיעה בשני גשרים מרכזיים החוצים את נהר הדנייפר, ועל פגיעה בתשתיות נוספות בבירה שהביאה לשיבושים באספקת חשמל ומים לחלק מהתושבים. לא מן הנמנע שמדובר בנקמה על מתקפות הענק של אוקראינה בעומק רוסיה, וגם באוקטובר פגעה רוסיה כמה וכמה פעמים בכבישים העוברים מעל נהר הדנייפר המחברים בין מזרח העיר למערבה, ואז טענו בקייב שמדובר בניסיון לזרוע בהלה בקרב האוקראינים ולשבש נתיבי אספקה, תוך יצירת פקקי ענק בעיר. מתקפה רוסית דווחה הבוקר גם בנמל בעיר מיקולאייב שבדרום אוקראינה, ולפי הרשויות שם גם מתקני תעשייה בעיר נפגעו. שני בני אדם נהרגו במתקפה הזו, ועוד שלושה נפצעו.
המתקפות ההדדיות באות כשברקע נמשכים מאמצי ממשל טראמפ לקדם הסכם לסיום המלחמה, ובשבוע שעבר נערכו באבו דאבי שיחות ישירות בתיווך אמריקני בין נציגי קייב למוסקבה – סבב שיחות ראשון בין הצדדים זה תשעה חודשים. מלבד סיכום עקרוני על עסקת חילופי שבויים גדולה לא הושגה בו פריצת דרך, אבל מיד לאחר מכן, ביום חמישי, נפגשו שליחי טראמפ סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר עם פוטין בקרמלין ומשם המריאו הישר לאירלנד, שם נפגשו בדבלין עם נשיא אוקראינה זלנסקי, שהשתתף שם בכינוס של מנהיגי אירופה. המאמץ האמריקני הנוכחי שונה מקודמיו בכך שהוא מנסה לקדם, במקביל לשיחות על הסדר ישיר בין קייב למוסקבה, הסדר שיעסוק גם בסוגיית המערך הביטחוני הכולל של אירופה, בכלל זאת פריסת כוחות ברית נאט"ו ביבשת.
מוסקבה, נזכיר, טוענת כי אחד מ"גורמי השורש" שהביאו אותה לפלוש לאוקראינה בפברואר 2022 היה ההתרחבות של ברית נאט"ו, אותה הקרמלין מתאר כאיום קיומי על רוסיה, למזרח היבשת. באירופה רואים בעצם הנכונות של ארה"ב לקיים דיון שכזה עם רוסיה כפשרה משמעותית שניתנה לפוטין מבלי שזה סיפק תמורה משמעותית משלו, אולם בשל החשש מסיכומים שיושגו בלעדיהם דורשים כעת להשתתף במשא ומתן. אחרי המפגש עם פוטין טענו שליחי טראמפ כי רוסיה הסכימה שנציגי אירופה ישתתפו בסבב הבא עם קייב, אבל אמש אמרו בקרמלין כי הסכמה שכזו לא ניתנה עדיין. כך או כך, לא ברור מה הסיכוי שהסכם כלשהו אכן יושג: מול קייב פוטין ממשיך לדרוש ויתור על שטחים גדולים במזרח ובדרום אוקראינה ומסרב בתוקף להפסקת אש זמנית לצורך המו"מ, ומול אירופה הוא דורש נסיגה של כוחות נאט"ו ממזרח ואף ממרכז היבשת, דרישה שמבחינת מנהיגי אירופה היא בלתי מתקבלת על הדעת.
ההתפתחויות האחרונות מגיעות גם רגע לפני הפסגה המשולשת וההיסטורית שיקיימו ביום חמישי הקרוב הנשיא דונלד טראמפ, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא סין שי ג'ינפינג בשולי ועידת APEC בעיר הסינית שנג'ן. בבית הלבן טענו תחילה כי סוגיית אוקראינה לא תעלה בשיחות ביניהם, אבל טראמפ הודיע אמש שכן יעשה זאת. למרות הערכות הפרשנים שהפסגה לא תניב סיכומים משמעותיים, היא מעוררת דאגה רבה בקרב בעלות בריתה המסורתיות של ארה"ב, וזלנסקי הזהיר מפסגה שבה יקדמו טראמפ, פוטין ושי חלוקה של העולם לאזורי השפעה שונים, במה שיש המכנים "ברית בריונים" – כשברקע הנשיא האמריקני כבר אותת על אפשרות שינטוש את ההגנה על אירופה כחלק מהביקורת הרבה שלו על ברית נאט"ו.











