הנאום אמש (שלישי) של נשיא צרפת עמנואל מקרון הצליח לעורר סערה ותגובות בישראל מיד. הוא טען בפני העצרת הכללית של האו"ם שחמאס מעולם לא "עשה צרות" בגדה המערבית, בניגוד מוחלט לעובדות בסיסיות וקלות לבדיקה. רק בראשון האחרון, שעות לפני כניסת יום כיפור, נרצח נתנאל שקרון, שמחזיק באזרחות צרפתית, בפיגוע במעיין על ידי מחבל פעיל חמאס.
גלריה


הנשיא מקרון על רקע פעילי חמאס. הארגון פועל ביו"ש מסוף שנות ה-80
(צילום: TIMOTHY A. CLARY / AFP, Jaafar ASHTIYEH / AFP, דובר צה"ל)
הפעילות של חמאס בגדה ממש לא התחילה השבוע, לידיעת הקורא מקרון. למעשה, הפעילות שלו שם החלה כבר בסוף שנות ה-80, זמן לא רב לאחר שארגון הטרור הוקם ברצועת עזה בדצמבר 1987, עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה. הארגון החל להשתתף בהפגנות ובעימותים עם כוחות צה"ל, ובמקביל בנה תשתית עצמאית שהתחרתה באש"ף ובפתח - ובעלת נוכחות הנהגתית בשטח עד היום.
במהלך סוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 פעלה בגדה תשתית מחתרתית של חמאס, שביצעה גם פיגועים נגד ישראלים. באפריל 1993, חודשים ספורים לפני הסכמי אוסלו, הגיע חמאס לנקודת מפנה - וביצע את פיגוע ההתאבדות הראשון. האירוע התרחש בצומת ההתנחלות מחולה שבבקעת הירדן.
חתימת הסכמי אוסלו בספטמבר באותה שנה הפכה את חמאס ליריב מרכזי של התהליך המדיני, גם ובעיקר מול ארגונים פלסטיניים מתונים יותר בגדה המערבית. כך למשל הארגון דחה את ההכרה ההדדית בין ישראל לאש"ף ואת הקמת הרשות הפלסטינית, והמשיך בפעילות אלימה שנועדה, בין היתר, לפגוע בתהליך.
בגל הפיגועים בשנות ה-90 חמאס לקח אחריות על עשרות מקרים שבהם נרצחו ישראלים, בין היתר על ידי מחבלים שיצאו לפיגועים מאזור הגדה. ב-1996 הגיע גל הפיגועים של חמאס לשיא, כאשר תוך כשבועיים לקח אחריות על ארבעה פיגועים קטלניים בירושלים, תל אביב ואשקלון, שבהם נרצחו ונהרגו 59 ישראלים. חמאס המשיך לבצע פיגועים גם לאחר מכן.
עם פרוץ האינתיפאדה השנייה הפך חמאס לגורם משמעותי עוד יותר במאבק המזוין נגד ישראל, שהובל תחילה על ידי פתח. תשתיות הארגון בגדה הפכו במהרה לחלק המרכזי ביותר של מערך הפיגועים הקטלניים, וכוחו של הארגון עלה גם בדעת הקהל הפלסטיני.
בשלוש וחצי שנותיה של האינתיפאדה השנייה ביצע חמאס מאות פיגועים. בין היתר עמד ארגון הטרור מאחורי הפיגוע בדולפינריום, שבו נרצחו 21 בני אדם ונפצעו עוד עשרות רבות וכן במלון פארק בנתניה בליל הסדר ב-2002, שבו נרצחו 30 בני אדם ונפצעו יותר מ-150 נוספים. הפיגוע ההוא נחשב לסיבה העיקרית ליציאה למבצע חומת מגן, שבמהלכו פעלה ישראל בהיקף נרחב נגד תשתיות טרור ביהודה ושומרון.
בהמשך, לאחר שחמאס השיג את השליטה על רצועת עזה, הוא המשיך להתבסס גם בגדה המערבית. ב-2014 פיקד על חטיפת שלושת הנערים בגוש עציון - יעקב נפתלי פרנקל, גיל-עד שער ואיל יפרח - מרואן קוואסמה, מחבל חמאס ששוחרר בעסקה לשחרור גלעד שליט. במערכת הביטחון קבעו אז שחמאס הוא האיום המרכזי ביהודה ושומרון, על רקע ניסיונותיו לבנות מחדש תשתית צבאית באזור.
בשנים שלאחר מכן, ועד היום הזה ממש, חמאס מוציא מהגדה פיגועים וממשיך לנסות לפגוע בישראלים באמצעות פעיליו. בנוסף, נחשפו בגדה אינספור חוליות ותשתיות טרור של חמאס שפורקו במבצעים שונים ובפשיטות של כוחות צה"ל - כמו למשל מבצעים "בית וגן", "שובר גלים" ו"מחנות קיץ". הפעילות ביהודה ושומרון הפכה ליום-יומית מאז 7 באוקטובר 2023, ובמקביל גברו ניסיונות חמאס וארגונים נוספים להרחיב פעילות בגדה.
מלבד הפיגוע הקטלני שבו נרצח נתנאל שקרון לעיני בנו, גם במהלך יום כיפור עצמו עצרו לוחמי דובדבן בקבאטייה שבצפון השומרון שני מחבלים המזוהים עם חמאס, שעל פי החשד תכננו להוציא לפועל פיגוע "בטווח הזמן המיידי".
המעצר מצטרף לשורת סיכולים בשבועות האחרונים שבמסגרתם נעצרו כמה מחבלים וחוליות מקומיות שתכננו אף הם לבצע פיגועים בטווח הזמן המיידי.
אמש מיהר להגיב ראש הממשלה בנימין נתניהו לדברי מקרון באמצעות משרד רה"מ, ומסר כי "האבסורד המגוחך של הצהרתו של עמנואל מקרון מדהים. ביום ראשון, ערב יום כיפור, לפני יומיים בלבד, נתנאל שקרון - אזרח צרפתי ואב לשישה - נרצח ברכבו על ידי מחבל חמאס ביהודה ושומרון".
"בנשימתו האחרונה הוא אמר לבנו לברוח. מחבלי חמאס מבצעים התקפות נגד יהודים כמעט מדי יום. הם רצחו אינספור אזרחים ישראלים ביהודה ושומרון. הבורות היא אינה תירוץ למחיקת דמם".






