יש רגעים שבהם הידיעות השוטפות מסתירות את גודל האירוע. פרשת "רע"מגייט" היא רגע כזה. ביממה הרגישה ביותר בדמוקרטיה, יממת הבחירות, שוטרים פשטו על בתיהם של פעילי רע"מ בנגב. הם ערכו חיפושים ללא צו בית משפט, עצרו אנשים והחרימו כסף ומסמכים. המשטרה מיהרה לפרסם את הממצאים, כולל צילומים - והתוצאה הייתה דרמה תקשורתית.
מעטפות כסף, פתקי הצבעה, חשד לשוחד בחירות. בתוך זמן קצר, ראש הממשלה נתניהו ואנשיו כבר השתמשו בפרשה כדי לטעון לניסיון לגנוב את הבחירות ושיגרו סרטון מהיר. בערוץ של נתניהו פתחו בהרעשה כבדה. בדיעבד, במשטרה מודים שהעצורים ישוחררו. נמצא כסף, וזהו. החשודים אמרו שזה גמ"ח. כאלה יש הרבה במדינה, מכל הדתות. המשטרה השתכנעה וגם בית המשפט.
זו לא הפרשה - לא רק מעצר שווא, ולא רק ניפוח תקשורתי בידי משרתי השלטון. גיא פלג בחדשות 12 פרסם פרט בלתי נתפס: המידע שהניע את החקירה הגיע מלשכת ראש הממשלה.
צריך להבין מה קרה כאן. בלשכת רה"מ נותנים ללשכת המפכ"ל למיטב הבנתנו כתובת או מיקום, שמות של אזרחים. לנתניהו יש אינטרס ענק; במדינה חופשית, מן הסתם צריך להשתמש בכך בזהירות. לבדוק. גם אם פועלים - ובהחלט צריך לפעול לפני הבחירות אם יש חשש לטוהרן - לא לפרסם.
מה המשטרה עושה? יוצאת למעצרים ולחיפושים בבתי פעילים מהאופוזיציה ללא צו בית משפט, ומדליפה בעצמה צילומים וראיות, לפני שהעניין מגיע לבית משפט. לכאורה, שיבוש חקירה בהגדרה.
ההדלפה מבהירה כי אין רצון להגיע לחקר האמת, אלא ליזום סערה תקשורתית, ואכן ראש הממשלה ומפלגתו משתמשים בפעולות המשטרה כדי להכריז שהבחירות נגנבו.
אז מה היה לנו: עובדות מומצאות, שנוצרו בשל מעצר שווא, שהודלף לתקשורת כשיבוש הליכי חקירה, ללא צו בית משפט, ושהחל את דרכו בלשכת ראש הממשלה שמפעילה את לשכת המפכ"ל והמשטרה כולה. עם ערוץ תעמולה שמטרטר את הפרשה הזו ללא הרף. האם זה השפיע על השיח בבחירות? בוודאי. האם זה הטה הצבעה? אין לדעת.
הוא ידע? נתניהו
(צילום: Jewel Samad/Pool Photo via AP)
השאלה החמורה ביותר היא איך בכלל הגיע המידע ללשכת ראש הממשלה? איך יודעים אנשיו של נתניהו על מעטפות עם כסף בבית של אזרח ערבי בנגב? המשטרה הרי לא ידעה. האם התקיים ערוץ להעברת מידע על פעילי אופוזיציה אל לשכת ראש הממשלה? האם המידע הגיע ממקור מודיעיני? מה בדיוק נמסר ללשכת המפכ"ל? והאם נתניהו ידע?
"לא אצלנו, לא בישראל"
בפרשת ווטרגייט התברר כי הבית הלבן הנחה לבצע פעולות ריגול והאזנה נגד מטה המפלגה הדמוקרטית. הפעולות בוצעו בידי קבלנים עצמאיים שהיו קשורים בממסד הרפובליקני והופעלו בידי אנשי ניקסון. במקרה של העלילה הזו, צריך לבדוק האם הופעלו כלים אחרים, מדינתיים, נגד האופוזיציה. כי כלי אחד בוודאות הופעל ללא אישור ביהמ"ש: המשטרה.
והימין של נתניהו שותק. זו התהייה שצריכה להחריד את כולנו. היא מופנית לתומכיו של נתניהו, לאנשי הימין, למי שרואים עצמם פטריוטים, ציונים, מגיני המדינה היהודית. והשאלה היא - איפה אתם? הגענו לרגע שבו לשכת ראש הממשלה, ביום הבחירות, הפעילה את המשטרה נגד האופוזיציה ופוצצה שקרים בתקשורת אחרי חיפוש לא חוקי בשש בבוקר. אתם באמת חושבים שאפשר לשמור על חירות יהודית ועל עצמאות דמוקרטית בהידרדרות מהירה שכזו?
הרעיון של מדינת ישראל היה שהרוב היהודי והמיעוטים יוכלו לקיים כאן חירות, ולא רק שלטון. שיהיה בה חוק ולא רק כוח. מדינת משטרה אינה נוצרת תוך יום אחד. היא צריכה עוד תקדים, עוד מעצר, עוד חיפוש, עוד הפעלת תעמולה שקרית, עוד הפצת גזענות. ואז קמים בוקר אחד ומגלים שנתפר תיק מס הכנסה למנהיג אופוזיציה או שמנהיג אחר נהרג בתאונה משונה של נפילה מהקומה הרביעית. אתם אומרים לעצמכם "לא אצלנו, לא בישראל. זו רוסיה", אבל הדרך הזו נסללת, והיא חשוכה ומתפתלת למטה.
ולמשתפי הפעולה עם התהליך הזה, אלה שמבינים היטב מה קורה ובכל זאת מתרצים, מכשירים, מסיטים מבט או משקרים ביודעין: עד מתי? כמה מהחירות של מדינה חופשית אתם מוכנים להקריב רק בגלל שנאתכם ליריב הפוליטי?
תדמיינו שיאיר לפיד הוא ראש הממשלה וכל זה היה קורה בתקופתו. מה הייתם חושבים ואומרים על המדינה? החירות אינה שייכת לימין או לשמאל. היא לא פרס שמקבל רק מי שניצח בבחירות. זה התחיל בדפיקה על דלתותיהם של פעילי רע"מ לפני פתיחת הקלפיות, אבל מי שמכשיר את זה, שלא יתפלא כשיום אחד ידפקו גם בדלת שלו בשש בבוקר.
