הניסיונות למצוא ולהציל את הנווט האמריקני הנעדר באיראן נמשכים גם הערב (שבת), יותר מיממה אחרי התרסקות מטוסו בדרום המדינה. אמש התקבל מידע מודיעיני ששפך אור על אזור הימצאו (אם כי לא הנקודה המדויקת) אך המאמצים לשלוף אותו משם טרם נשאו פרי.
מעבר לדרמה המתחוללת סביב הניסיון לחלץ את הנווט וסכנת ההסתבכות הגלומה באפשרות שייתפס על-ידי משטר האייתוללות ויילקח כבן ערובה, התקרית כולה מציפה שאלות בכמה מישורים.
החיפושים האמריקניים אחר הנווט
ראשית, מלבד התרסקות המטוס הזו נפגעו בתוך יממה עוד שלושה כלי טיס אמריקניים (מסוק ועוד שני מטוסי קרב, בהם F-16 שסב על עקביו ונאלץ להימלט מאיראן ולבצע נחיתת חירום מסוכנת בקטאר) הפועלים במסגרת המלחמה נגד איראן, ונתון כזה עשוי אולי לרמז על בעיה בהתמודדות של הצבא האמריקני עם מה ששרד ממערך ההגנה האווירית של הרפובליקה האיסלאמית.
שנית, גורמים בישראל ובארה"ב התפארו שהמטוסים נהנים מחופש טיס מלא אחרי שחיסלו את מערך ההגנה האווירית. בישראל טענו שהוציאו את המערך הזה מתפקוד כבר בפעם הקודמת, ואחרי שניזוק קשות בסבב הראשון באוקטובר 2024, ואף אמרו שישראל צריכה לנצל את המומנטום שבו לאיראן אין הגנה אווירית אפקטיבית כדי לתקוף כמה שיותר מהר ולפני שהרוסים ימלאו את מה שנהרס.
מתברר שהטענות הללו אינן מדויקות. האיראנים יודעים גם לייצר טילי נ"מ בעצמם: טילים אלה אינם שקולים לטילי ה-S-300 או ה-S-400, אך הם נחשבים סבירים באיכותם וביכולות שלהם.
לקריאה נוספת: מרוץ נגד הזמן: אלה יחידות העילית שמנסות להגיע לנווט לפני איראן
מה שהאיראנים אינם יודעים כמעט כלל לייצר בעצמם הם רדארים ומכ"מים, אחרי שישראל השמידה את רוב אלה שהיו בארסנל שלהם. במקום זאת הצליחו האיראנים לחבר אלה לאלה את כל הסוללות והרדארים הנחותים יחסית שנותרו להם, כך שכעת הם מסודרים במעין רשת ארצית שנועדה להעביר נתונים ולשקף את תמונת הקרב, באופן שהעבודה המשותפת בהפניית משאבים חכמה מפצה ולו באופן חלקי על מה שנהרס.
נקודה שלישית שראוי להתייחס אליה היא העובדה שאתמול אמרו גורמים הבקיאים בפרטי הפלת המטוס והניסיונות לחלץ את הטייס והנווט במערכת הביטחון דברים שנשמעו כמו ביקורת בלשון מנומסת על ההתנהלות של כוחות האוויר וההצלה האמריקניים. אלו התהיות המרכזיות שעולות, לפחות עד שייערך תחקיר אמריקני מסודר בנושא (אם ייערך בכלל בצבא המפוחד שטראמפ מפקד עליו):
- האם כוחות החילוץ, שאמורים להיות דרוכים כל העת, אכן היו דרוכים, ואם הוזנקו מיד כדי לאתר את הנווט הנעדר, וכמה זמן עבר מרגע שנודע על התקרית ועד שהם הוזנקו.
- האם הם היו במרחק סביר מהיעד, קרי הזירות על אדמת איראן, כדי לאפשר מתן סיוע יעיל באמצעות כוח האש שלהם.
- מדוע בדיוק עברו 12 שעות עד שהנווט אותר, וגם זה בזכות חברים?
- וממה נובע הקושי לאתרו, בהתחשב בכך שהנווט היה אמור להיות מצויד במכשיר רב-עוצמה שיסייע לכוחות להגיע אליו בהקדם האפשרי (מכשיר שבחיל האוויר כונה בעבר "רינה").
