בשיתוף פעולה בין הקואליציה לאופוזיציה, אושר היום (ראשון) בוועדת הכנסת חוק "הלומי הקרב", שאמור להעניק לראשונה הגדרה רשמית בחקיקה לאלו הסובלים מפוסט טראומה בעקבות שירותים הצבאי.
אישור החוק לקריאה ראשונה
אם יאושר סופית, החוק יעניק להלומי קרב מעמד משפטי, מה שגם יוביל להכרה בהבדלים הייחודיים בפגיעה שלהם. להלומי הקרב יינתנו טיפולים מותאמים אישית על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון. בנוסף, תורחב האפשרות להעניק להם זכאויות, תגמולים ופיצויים להלומי קרב ולבני משפחותיהם.
החוק אמור לעבור בקריאה שנייה ושלישית השבוע. "מה שאנחנו עושים פה היום הוא צדק היסטורי", אמר יו"ר הוועדה אופיר כץ. "ראיתי ודיברתי איתכם בשבועות האחרונים והרגשתי את הכאב שלכם, ואני שמח שאני זוכה להיות חלק מהתיקון הזה. החוק הזה יעבור השבוע באופן סופי, כפי שהתחייבתי".
עיקרי הסעיפים שאושרו לקראת קריאה ראשונה:
1. הכרה והגדרה בחוק לנפגעי תגובת קרב (הלומי קרב) - לראשונה יעוגן בחוק הנכים המונח "נפגע תגובת קרב", תוך הכרה בצרכים הייחודיים של הלומי הקרב במסגרת חוק הנכים (תגמולים ושיקום). מדובר בסעיף שהיה במוקד מחלוקת משמעותית במהלך הדיונים, לאחר שבמשך שנים הוכרו הלומי הקרב במסגרת ההגדרות הכלליות של החוק, ללא הכרה מפורשת במאפייניה הייחודיים של הפציעה הנפשית. בפורום יהלומי קרב רואים בעיגון ההגדרה בחוק הכרה ממלכתית חשובה בלוחמים שנפצעו בנפשם במהלך שירותם הצבאי וצעד משמעותי בדרך להתאמת מענים ייעודיים עבורם.
2. טיפול מותאם אישית להלומי קרב - אגף השיקום יחויב להעניק טיפול המותאם באופן אישי לנפגעי תגובת קרב, בהתאם למאפייני הפגיעה ולצרכיו של כל נפגע. התיקון מבטא הכרה בכך שפציעה נפשית מחייבת התייחסות ייחודית ומענה שיקומי מותאם, ולא פתרון אחיד לכלל נכי צה"ל.
3. סיוע גם לבני משפחה של הלומי קרב ונכי צה"ל - תורחב סמכותה של ועדת הסיוע לפנים משורת הדין (ועדת ל'), כך שבמקרים חריגים ניתן יהיה להעניק סיוע גם לבני משפחה שנקלעו למצוקה קשה בעקבות פציעתו של הנכה. מדובר בהכרה חשובה בכך שהפגיעה אינה מסתיימת בלוחם עצמו, אלא משפיעה באופן ישיר גם על בני ובנות זוג, ילדים והורים.
4. מנגנון פיקוח ובקרה של הכנסת - שר הביטחון יחויב להגיש אחת לשנה, החל משנת 2027 ועד שנת 2032, דיווח מפורט לוועדת העבודה והרווחה ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הדיווח יכלול את מספר הבקשות שהוגשו ואושרו לנכי צה"ל ולבני משפחותיהם, סוגי הסיוע שניתנו ופילוח מלא של הנתונים, במטרה להבטיח שקיפות, בקרה ומעקב אחר יישום החוק.
החוק הוא תוצאה של מאבק ממושך. מחאת הלומי הקרב בינואר 2026
(צילום: עוז מועלם)
הצעת החוק, שאושרה לקריאה ראשונה בוועדת הכנסת בראשות יו"ר הקואליציה, ח"כ כץ, היא תוצאה של מאבק ממושך שניהל פורום יהלומי קרב למען הכרה בצרכיהם הייחודיים של הלומי הקרב ובני משפחותיהם.
"בפורום יהלומי קרב ביקשו להודות ליו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ, שהתחייב בפני נציגי הלומי הקרב לקדם את הנושא ולא ויתר עליו גם בתקופה פוליטית מורכבת ורוויית מחלוקות וכן ליו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ מיכל וולדיגר, שהובילה את קידום ההצעה וליוותה את הנושא לאורך הדרך", נמסר. "בפורום יהלומי קרב מבקשים להודות לחברות הכנסת פנינה תמנו-שטה ומירב בן ארי, אשר התייצבו לצד הלומי הקרב מתחילת הדרך, לקחו חלק פעיל בדיונים, נאבקו על קידום הסעיפים המרכזיים והיו שותפות משמעותיות להישג הנוכחי".
שמיר בניטה, ממייסדי פורום יהלומי קרב, מסר: "בימים שבהם נאבקנו בכנסת על כך שאי אפשר לקדם חוקי יסוד ולהשאיר מאחור את מי שנפצעו בהגנה על המדינה, ההישג הזה מוכיח שהמאבק שלנו מוצדק. מאחורי כל סעיף בחוק הזה עומדים לוחמים ומשפחות שנושאים את מחיר המלחמה בכל יום מחדש. ההכרה בהלומי הקרב בחוק, החובה להעניק טיפול מותאם, הרחבת הסיוע למשפחות וחובת הדיווח לכנסת הם צעדים חשובים בדרך לתיקון עוול שנמשך שנים. זהו צעד חשוב, אבל את הניצחון נחתום ביום שלישי כשהחוק יעבור בקריאה שניה ושלישית".
נדב וירש, יו"ר פורום יהלומי קרב, מסר: "מדינת ישראל ידעה בשנים האחרונות להכיר במחיר הפיזי של המלחמה, אך המחיר הנפשי עדיין לא מקבל את המענה הראוי. הצעת החוק הזאת היא צעד חשוב בדרך לתיקון כשהכרה מפורשת בהלומי הקרב בחוק, טיפול מותאם, סיוע למשפחות ופיקוח של הכנסת הם לא הטבה, אלא חובה מוסרית של המדינה כלפי מי שנשלחו להגן עליה. נמשיך לפעול עד שהלומי הקרב ומשפחותיהם יקבלו את כל המענים להם הם זקוקים".
אברהם יחזקאל, מנהל מיזם "עוצמה לחייל": "אנחנו מברכים על קידום החוק ומקווים שיאושר בהקדם. מאז 7 באוקטובר אנחנו פוגשים מדי יום לוחמים שמתמודדים עם השלכות הלחימה, ורואים עד כמה יש צורך במעטפת רחבה יותר של הכרה, שיקום וליווי. מי שנתן הכול למען המדינה, צריך לדעת שהמדינה תהיה שם עבורו גם ביום שאחרי".
הדיל הפוליטי ממשיך
אומנם ביד האחת קידמה הממשלה את החוק שיעגן את מעמדם של הלומי הקרב, אך ביד השנייה - בבליץ חקיקה לפני התפזרות הכנסת - צפויים השבוע לעלות לקריאה שנייה ושלישית חוקים שיאפשרו השתמטות של חייבי גיוס מהמגזר החרדי. זאת במסגרת הדיל הפוליטי בין ראש הממשלה בנימין נתניהו והמפלגות החרדיות.
ועדת החוץ והביטחון אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את החוק להקפאת מעצרי עריקים, למרות חוות דעת משפטית שמבהירה בפה מלא כי מדובר בחוק שלא מאזן ואף מגדיל את אי-השוויון. היועצת המשפטית של הוועדה אמרה: "פטור מגזרי מחובות חוק שירות ביטחון - בלי משקולת מאזנת בצדה השני של המשוואה".
הצבעה לחוק יסוד לימוד תורה. גפני, גולדקנופף ונתניהו
( צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
בנוסח המעודכן שאושר, בוטלה מגבלת הזמן להקפאת מעצרי עריקים, אחרי שבנוסח המקורי נקבע כי הקפאת המעצרים תחול למשך 90 ימים בלבד. לפי הנוסח העדכני, החוק יהיה תקף עד 30 בנובמבר. למרות שהוא נוסח במקור כהוראת שעה ל-90 ימים, חוק המעצרים יהיה בתוקף במשך חצי שנה - ולא רק לאורך שלושה חודשים לתקופת בחירות. הסיבה לכך היא שסעיף 38 לחוק יסוד הכנסת קובע כי כל חוק שפג תוקף תוך ארבעה חודשים מרגע שהכנסת מתפזרת - מוארך אוטומטית עד סוף שלושה חודשים ראשונים לכנסת הבאה.
בנוסף, מקודם "חוק יסוד: לימוד תורה", שכבר עבר בקריאה ראשונה - ואושר לקריאה שנייה ושלישית. לפני שלושה ימים אומנם הודיעו על ריכוך החוק, כך שנמחק הסעיף שקבע מאזני צדק בין ערך לימוד תורה וערך שירות בצה"ל. עם זאת, גם הנוסח החדש עדיין יכול לסייע לחרדים במאבק נגד גיוס לצה"ל שכן גם הוא מעגן את לימוד התורה כ"ערך יסוד". כשסוגיית הגיוס תגיע לדיון בבג"ץ יוכלו החרדים לטעון שערך לימוד התורה הוא שווה לערך השוויון.
יועמ"שית הכנסת, עו"ד שגית אפיק, הבהירה בדיון בוועדת הכנסת כי "בסעיף הראשון אומר המחוקק שהוא רוצה לעגן אותו בחוק יסוד כמשמעות הצהרתית סמלית - אבל יש לזה משמעות חוקתית". היא הוסיפה כי הסרת הסעיף השני מונעת חלוקת הטבות שניתנות ללוחמים - גם למשתמטים".
