כבר אחרי המתקפה האיראנית באוקטובר 2024 דווח שהוא על הכוונת, אבל הוא לא נפגע במתקפת התגובה הישראלית באותה עת, הוא לא הופצץ גם במלחמת 12 הימים ביוני 2025 – וגם במלחמה הנוכחית טרם הותקף "אי הנפט" חארג' במפרץ הפרסי – שבו שוכן מסוף הנפט המרכזי של הרפובליקה האיסלאמית. שלשום, אחרי שחיל האוויר תקף לראשונה מתקני נפט איראניים – מאגרי נפט ולא מתקני זיקוק או מתקני תעשייה אחרים שפגיעה בהם תחולל נזק קשה הרבה יותר – עלתה מחדש השאלה האם האי חארג' כן עשוי להיות על הכוונת בסופו של דבר, בפרט אם המלחמה תגיע לשלב חדש של הסלמה.
חארג' הוא אי קטן בגודל של 6 ק"מ בלבד, ששוכן במרחק של 25 ק"מ מערבית לחופי איראן במפרץ הפרסי, מול מחוז בושהר. חשיבותו האסטרטגית של האי צמחה במהלך תנופת הנפט שחוותה איראן בשנות ה-60 במאה הקודמת: אז, אחרי שפותחו במי המפרץ ובדרום איראן שדות נפט רבים, הוא הפך למסוף נפט גולמי ענקי – שבאותה עת היה הגדול מסוגו בעולם. כיום, דרך המסוף הזה עוברים 90% מכלל הנפט שאיראן מייצאת. לפי ההערכות, דרך המסוף מסוגלת איראן לייצא עד 7 מיליון חביות נפט מדי יום, אם כי באופן מוצהר היא מדווחת על מספרים נמוכים יותר.
בשל חשיבותו האסטרטגית לכלכלת איראן, הנשענת על ייצוא נפט, האי חארג' נתפס כנקודת תורפה אסטרטגית – והוא כבר הותקף שוב ושוב על ידי עיראק במהלך המלחמה מול איראן בשנות ה-80. נזק רב נגרם לתשתיות בו, אם כי איראן הצליחה בכל זאת לייצא בתקופה הזו נפט. כאמור, גם ישראל שקלה לפי דיווחים לתקוף אותו, עוד בתגובתה למתקפה האיראנית באוקטובר 2024. אז דווח כי איראן נערכת לאפשרות הזו עם הרחקת המכליות הרבות שבדרך כלל עוגנות באי, צעד שבו היא נקטה לפי הדיווחים גם לקראת המלחמה הנוכחית.
5 צפייה בגלריה
אחד ממתקני הנפט באי, בצילום מ-2018. 90% מהייצוא האיראני עובר דרך חארג'
(צילום: Reza Hatami)
רוב המכליות שעגנו באי אומנם נעלמו, אבל ב"בלומברג" דווח ביום רביעי כי גם אחרי תחילת המתקפות של ישראל וארה"ב בסוף פברואר, נותרו שם מכליות שעליהן הועמס נפט גולמי. ברשת ציינו כי למרות שאיראן הכריזה על סגירת מצר הורמוז – שדרכו נדרשת לעבור כל מכלית המייצאת נפט מהמפרץ – ייתכן מאוד שמכליות איראניות ממשיכות לעשות את הדרך הזו. הן לרוב עושות זאת באופן חשאי, ללא שידור המיקום שלהן.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד קרא שלשום מפורשות לתקוף את האי חארג', וצייץ ברשת X: "ישראל צריכה להשמיד את כל שדות הנפט ותעשיית האנרגיה של איראן באי חארג', זה מה שירסק את כלכלת איראן ויפיל את השלטון. המלחמה הזו חייבת להסתיים כשהשלטון באיראן נפל, מתקני הגרעין הושמדו, כל תעשיית הטילים הבליסטיים הושמדה וחיזבאללה הושמד בלבנון". דרישתו אומנם לא נענתה, אבל שלשום חיל האוויר כן תקף לראשונה מאגרי נפט גדולים בטהרן, וגם באזור אלבורז שבצפון איראן, ולפי צה"ל אלו שימשו את כוחותיו של המשטר האיראני.
מדובר לפי ההערכות במתקפות הראשונות נגד מתקני אנרגיה באיראן במלחמה הנוכחית, והתמונות הדרמטיות של להבות ענק ותמרות עשן בטהרן שודרו ברחבי העולם ועוררו תהיות באשר לאפשרות של הסלמה נוספת במלחמה – והמשך הטלטלה בשווקים. איראן, שבניסיון ללחוץ על ארה"ב לסיים את המלחמה סגרה כאמור את מצר הורמוז ותוקפת באופן נרחב את שכנותיה במפרץ, תקפה כבר כמה מתקני אנרגיה במדינות הללו – רק אתמול דיווחה סעודיה כי יירטה כטב"ם שכוון לשדה נפט בשטחה – אבל נראה שהמתקפות נגד ענף האנרגיה היו עד כה מצומצמות יחסית.
במשמרות המהפכה איימו אמש, בצל המתקפות הישראליות על מאגרי הנפט באיראן, להסלים את המתקפות נגד מתקני האנרגיה במפרץ. "אמריקה וישראל תקפו את תשתיות הדלק והאנרגיה ומרכזי השירות הציבורי. הכוחות האיראניים נמנעו עד כה מנקיטת פעולה דומה עקב דאגתם לאינטרסים של עמי האזור, למרות מעקב מודיעיני, יכולות התקפיות וזיהוי כל תשתיות הדלק, האנרגיה והשירותים הציבוריים", אמרו ב"מפקדת החירום" של משמרות המהפכה. "מצופה מהממשלות האיסלאמיות שיזהירו את ארה"ב ואת ישראל בהקדם האפשרי מפני ביצוע מעשים פחדניים כאלה – או שלהבות המלחמה יתפשטו עוד יותר ויינקטו צעדים דומים באזור". איום דומה ניפק יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף: "האויב תקף מחסני דלק ומתקן התפלת מים, ומשמעות הדבר היא שהם החלו לכוון לתשתיות. אם האויב רוצה לפתוח במלחמה נגד תשתיות, נגיב מיד ונכוון לתשתיות שלהם".
מלבד האיום האיראני בנקמה נגד מתקני נפט, שעלולה להביא לזינוק נוסף במחירי הנפט העולמיים, פרשנים מעריכים שגם פגיעה בחארג' תביא לזינוק במחירים. המכון האמריקני ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) העריך בחודש שעבר שמתקפה על חארג', או מצור על האי, יגרמו לזינוק של כ-10 דולר במחירי הנפט. "ניתן להשבית את חארג' בכמה דרכים, בין היתר על ידי השבתה או השמדה של ציוד הטעינה לספינות (צינורות, משאבות ואביזרים), פגיעה במכלי אחסון הנפט שלו או שיבוש אספקת הנפט לחארג' באמצעות צינורות תת-ימיים", ציינו במכון. "בתרחיש כזה, מחיר הנפט עלול להגיע ליותר מ-100 דולר לחבית". מחיר הנפט מסוג ברנט, המדד הבינלאומי למחירי הנפט, כבר זינק בעקבות המלחמה ליותר מ-92 דולר לחבית – רמתו הגבוהה ביותר מאז 2023.
סיבה אפשרית נוספת שישראל נמנעת כעת מתקיפת האי, כך ניתן להעריך, היא שמהלך דרמטי כזה ידרוש אור ירוק מארה"ב. הנשיא טראמפ, שהחלטתו לפתוח במלחמה עוררה ביקורת קשה מבית, גם במחנה הרפובליקני, ועליית מחירי הנפט מזיקה לו בפוליטיקה הפנימית לקראת בחירות האמצע לקונגרס, שוקל לפי הדיווחים אמצעים שונים כדי להפחית את עליית המחירים – ולפיכך תקיפה נגד האי לא תשרת את האינטרס הזה. באתר החדשות האמריקני "אקסיוס" דווח אתמול כי בממשל טראמפ דנים באפשרות אחרת – השתלטות על האי ועל תשתיות הנפט שלו. זאת, לצד האפשרות שנבחנת כעת בבית הלבן באשר לשליחת כוחות קרקעיים לפשיטות קומנדו, כדי להשתלט על מאגרי האורניום המועשר של איראן. טראמפ נשאל אתמול בריאיון ל-ABC על אפשרות של פשיטות לצורך לכידת האורניום המועשר, ולא שלל זאת: "הכול על השולחן, הכול", הוא אמר.
התיעודים הדרמטיים מטהרן, אחרי תקיפת מתקני הנפט
טראמפ נמנע לעת עתה מהצהרות פומביות על רצון להשתלט על מאגרי הנפט של איראן, והעובדה הזו מפתיעה פרשנים מסוימים – כשברקע הצהרות דומות שניפק על השתלטות על תעשיית הנפט של ונצואלה, אחרי לכידת נשיאה ניקולס מדורו. לאיראן ולארה"ב יש כבר היסטוריה עכורה מאוד בכל הנוגע לנפט: ב-1953 הוביל ה-CIA הפיכה נגד הממשלה הדמוקרטית של מוחמד מוסאדק, אחרי שזו הלאימה את תעשיית הנפט. אותה הפיכה החזירה לשלטון את השאה, והבטיחה שליטה מערבית על הנפט האיראני, אבל גם עודדה שנאה יוקדת למערב ולארה"ב, שתרמה בתורה למהפכה האיסלאמית ב-1979. במגזין "אטלנטיק" העריכו כי ייתכן שלניסיון העבר הזה יש קשר להימנעות של טראמפ מהצהרות על כוונה להשתלט על הנפט האיראני. במגזין ציטטו גורמים אמריקניים וערביים שאמרו כי יועציו של הנשיא המליצו לו להימנע מכך, ולהתמקד בפומבי ביעדים הצבאיים של המבצע. "הוא יודע שזה עניין מפכח מאוד", אמר בכיר אחד ממדינות ערב, "זה גדול יותר מוונצואלה".
"אין ספק כי תקיפות על תשתיות האנרגיה ידחפו את איראן למשבר חמור", אמר ל"ניו יורק טיימס" דלגה קטינוגלו, מומחה אנרגיה איראני שעובד עם "איראן אינטרנשיונל", ערוץ שמשדר בפרסית מלונדון ומזוהה עם מתנגדי המשטר. למרות הסנקציות האמריקניות, בשנת 2024 עמדו רווחי ייצוא האנרגיה של איראן על כ-78 מיליארד דולר, וכמעט כל הנפט האיראני נרכש על ידי סין, יריבתה האסטרטגית של ארה"ב שתיפגע אם תושמד תעשיית הנפט האיראנית. אבל ייתכן שטראמפ לא מעוניין כעת במשבר מולה: הוא אמור לבקר בבייג'ינג בחודש הבא – ביקור שאם ייצא לפועל למרות המלחמה באיראן, יהיה הראשון שעורך נשיא אמריקני בסין מאז 2017.
5 צפייה בגלריה
טראמפ. "יועציו המליצו לא לדבר על הנפט האיראני"
(צילום: Photo by ANDREW CABALLERO-REYNOLDS / AFP)
כך או כך, לפי המומחה קטינוגלו ייתכן שיש סיבה נוספת שתשתיות הנפט באי חארג' טרם הותקפו. לדבריו, תיקון הנזק מפגיעה קשה בענף האנרגיה האיראני עשוי להימשך שנים ארוכות – ולהקשות על ממשלה עתידית שאולי תקום בטהרן, אם משטר האייתוללות יקרוס. "גם אם המשטר יופל בסופו של דבר, שום ממשלה עתידית לא תוכל לשמור על יציבות או לספק את הצרכים הבסיסיים של המדינה כאשר תשתיות האנרגיה שלה הרוסות. במילים אחרות, השמדת מתקני הנפט והגז של איראן תחסום למעשה את הדרך למעבר לדמוקרטיה, משום שכל ממשל שיקום בעתיד ייאבק על עצם המשך תפקודה של המדינה".
פורסם לראשונה: 21:57, 08.03.26
