מנהל אגף בעיריית אשקלון נעצר הבוקר (רביעי) בחשד לשחיתות, לצדו עוכבו סגנו ושתי המזכירות שלו. ככל הנראה המעצר האחרון לא קשור לפרשת השחיתות שבה חשוד ראש העיר תומר גלאם. החשוד כבר נעצר בעבר בחשד לשוחד. לפני כחודשיים הוגש נגד אותו מנהל כתב אישום לבית משפט השלום באשקלון בגין מרמה והפרת אמונים. בתיק הנוכחי מייחסת לו המשטרה חשדות לסחיטה באיומים וקבלת דבר במרמה.
שוטרי היחידה המרכזית (ימ"ר) במרחב לכיש עצרו הבוקר את מנהל האגף. בהודעת המשטרה נמסר כי "במהלך החודשים האחרונים נוהלה חקירה סמויה בחשד כי ראש אגף ברשות מקומית קיבל כספים במרמה וסחט באיומים קבלני משנה, במסגרת עבודתו ושירותים שסיפקו לרשות המקומית".
עוד אמרו במשטרה: "הבוקר, עם המעבר לשלב החקירה הגלויה, פשטו שוטרי ימ"ר לכיש על משרדי הרשות המקומית, ביצעו חיפושים במשרדים, ועצרו את ראש האגף לחקירה. במסגרת החקירה עוכבו עדים נוספים, בהם מספר עובדי הרשות המקומית".
מפקד הימ"ר סגן-ניצב שחר לוי מסר: "מדובר בחקירה מורכבת ורגישה. הבוקר עברנו לשלב הגלוי לאחר שהתגבשה תשתית ראייתית המצביעה על חשד לעבירות שחיתות ציבורית חמורות. שחיתות ציבורית היא פגיעה ישירה באמון הציבור ובכספי הציבור. כאשר כספים שנועדו לשירות התושב מוצאים את דרכם לכיסים פרטיים, תפקידנו לפעול בנחישות וללא מורא".
ההסתבכות של ראש העיר
בתחילת החודש עיכבה המשטרה לחקירה את גלאם, לצד עוזרים, ראשי אגפים בעירייה ואנשי עסקים במסגרת חקירת חשד לשחיתות. על פי החשד, כספי תרומות שקיבלה העירייה בסך מיליונים - מצד גורמים בארץ ובחו"ל - הועברו לקרן קהילתית ומשם מצאו את דרכם לכיס הפרטי של ראש הרשות ומקורביו.
לפני פתיחת החקירה, חברת מועצת העיר אווה טוטאי הצביעה על אי-הסדרים סביב התרומות, ועתרה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בדרישה לקבל מידע בנוגע לתהליך קבלת התרומות שלפי החשד הגיעו לכיסם הפרטי של החשודים - לאחר שבעירייה סירבו לבקשותיה וטענו כי היא פוגעת בתדמית העיר ומרחיקה תורמים.
לפני שהגישה את העתירה, חברת המועצה ביקשה מידע על תהליך קבלת התרומות ועל אופן מימושן, לאחר שהתקבלו כ-26 מיליון שקלים מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" לרווחת תושבי העיר. עם זאת, בקשתה לעיין במסמכים הנוגעים לתרומות, בין היתר באלה הנוגעים לתרומה של 5,514,711 מיליון מקק"ל ותרומות אחרות מחברות וארגונים שונים - נדחתה.
חברת המועצה ביקשה לדעת מה נעשה עם כספי התרומות, שסכומים נכבדים מהם נועדו, בין היתר, לפינוי התושבים במהלך המלחמה, והגישה את העתירה נגד העירייה עצמה, משרד הפנים וקרן נוספת. בעתירה נטען כי הגורמים "נמנעו מלהציג בשקיפות מלאה וכדין את המסמכים הרלוונטיים היכולים להאיר על תהליך קבלת ההחלטות למימושן של התרומות שהתקבלו".
כל זאת לאחר שבישיבות מועצה ראש העיר החשוד יידע את חבריה על תרומות שהתקבלו בתחילת המלחמה לרווחת התושבים בסך 17,260,000 מיליון שקלים, כאשר בפועל מומשו כ-20 מיליון - כלומר, יש פער לא מוסבר של כ-2.5 מיליון. "האם הכספים אכן חולקו בהתאם לאמות מידה צודקות הנטולות מניעים זרים ואינטרסים פסולים?", נכתב. "מה שמדיף, ככל הנראה, חשש סביר של הסתרה מכוונת".
חברת המועצה ניסתה שוב ושוב לבדוק מה עלה בגורל הכספים, אך בלשכת מנכ"ל העירייה נזפו בה בטענה שמעשיה פוגעים בעיר ובתדמיתה, וכן האשימו כי "לא יהיה מוגזם לטעון כי רבים מהם (מהתורמים) לא יעמדו לצד העיר ותושביה בשעת החירום הבאה".
