התור הענקי מרוסיה לגאורגיה, בצל גיוס המילואים שעליו הכריז פוטין
(צילום: רויטרס)
"משאלי העם" שעורכת רוסיה בשטחים שכבשה באוקראינה צפויים להסתיים היום (ג'), אחרי חמישה ימים שבהם נערכו על ידי פקידים מקומיים עושי דברה של מוסקבה, ולכולם ברורה כבר עתה התוצאה הסופית של מה שלדברי הממשלה בקייב והמערב הוא הצבעה מכורה מראש ומפוברקת: המחוזות שבהם נערכים המשאלים צפויים להכריז בתום ההצבעה כי התושבים שם תמכו בסיפוח האזורים הכבושים לפדרציה הרוסית.
הפרלמנט במוסקבה צפוי לדון באישור הסיפוח כבר השבוע, ובעדכון היומי שלו הבוקר העריך המודיעין הבריטי כי הנשיא ולדימיר פוטין צפוי להכריז על סיפוח האזורים הכבושים כבר ביום שישי הקרוב, במהלך נאום שיישא בפני הפרלמנט הרוסי. "מנהיגי רוסיה מקווים ככל הנראה שהכרזה על סיפוח תיתפס כצידוק ל'מבצע הצבאי המיוחד' ותגבש את התמיכה הפטריוטית בסכסוך. תחת השאיפה הזו חותרת המודעות הגוברת בתוך רוסיה לתבוסות האחרונות בשדה הקרב ואי-נחת משמעותית מהגיוס החלקי שהוכרז בשבוע שעבר", מסר המודיעין הבריטי.
המלחמה באוקראינה וטלטלת הגיוס של פוטין – עוד כותרות:
• 5 חודשים בשבי הרוסי: "היכו ודקרו אותי, כמו כלב. בכל בוקר שרנו את המנון רוסיה"
• זלנסקי: "איתרנו שני קברי אחים עם מאות גופות"; גובר החשש מהסלמה רוסית
• 700 עצורים בהפגנות ברוסיה: "אנחנו לא בשר תותחים, שפוטין יילחם בעצמו"
• תורי ענק ביציאה מרוסיה. דיווח: פוטין חזר להתערב יותר בתכנון המלחמה
17 צפייה בגלריה
נשיא רוסיה פוטין. הקרמלין: "למשאלי העם יהיו השלכות על ביטחון האזורים שיסופחו"
(צילום: AP)
17 צפייה בגלריה
מצביעים במשאל העם על סיפוח האזורים הכבושים באוקראינה. לפי דיווחים חיילים עברו מדלת אל דלת עם קלפיות
(צילום: AFP)
ההצבעה, נזכיר, נערכת מאז יום שישי בשטחים שנכבשו בארבעה מחוזות באוקראינה – לוהנסק, דונייצק, חרסון וזפוריז'יה. על המחוזות הללו לא שולטת רוסיה באופן מלא, אבל סיפוח השטחים שכבר עתה תחת שליטתה, משמעותו שהיא תקרע רשמית כ-15% משטח אוקראינה ותעביר אותו לידיה. זו לא הפעם הראשונה שכך פועל הקרמלין: כבר ב-2014 יזם משאל עם על סיפוח חצי האי קרים, שאותו כבש מידי אוקראינה באותה שנה, ואז נטען שבעד הסיפוח הצביעו כ-95% מהמשתתפים, שיעור בלתי אמין בעליל. ההצבעה כעת רחוקה מלהיות חופשית או חשאית: בסוף השבוע דווח על חיילים ושוטרים המלווים את הפקידים העוברים מדלת לדלת ומבקשים מהתושבים לתת את קולם. ברבים מהאזורים הללו נמשכת הלחימה, והמוני תושבים ממילא נטשו אותם.
משאלי העם הוכרזו כשברקע התבוסה הקשה שספג החודש צבאו של פוטין במתקפת-הנגד האוקראינית באזור חרקוב, ובמקביל אליהם הורה פוטין גם על גיוס מאות אלפי חיילי מילואים. הגיוס ומשאלי העם מאותתים על הסלמה אפשרית במלחמה שנכנסה כבר לחודש השמיני שלה: במוסקבה אותתו שוב ושוב שיגנו בכל אמצעי על השטחים שיסופחו, כיוון שיוגדרו כשטחים רוסיים לכל דבר, ופוטין עצמו רמז לשימוש אפשרי בנשק גרעיני במסגרת ההגנה על "השלמות הטריטוריאלית" של ארצו.
בצהריים הדגיש הקרמלין כי למשאלי העם יהיו "השלכות" על ביטחונם של האזורים שיסופחו, הצהרה שמלמדת גם היא על כך שבקרמלין כבר יודעים מה יהיו תוצאות ההצבעה. מקורבו של פוטין, הנשיא לשעבר דמיטרי מדבדב שמכהן כיום כסגן יו"ר מועצת הביטחון של רוסיה, חזר מצדו על איומיו מהשבוע שעבר, שלפיהם ייתכן שארצו תעשה שימוש בנשק גרעיני – אם תגיע למסקנה שהאיום שנשקף לה גבוה מדי.
17 צפייה בגלריה
הנשיא לשעבר מדבדב וטיל היפר-סוני רוסי. ממשיך לפזר איומים גרעיניים
(צילום: AP, רויטרס)
17 צפייה בגלריה
איך נשיא ארה"ב ביידן יגיב למתקפה גרעינית? יועצו הבכיר הזהיר רק מ"השלכות קטסטרופליות" לרוסיה
(צילום: רויטרס )
מדבדב, שכנשיא בין 2008 ל-2012 היה ידוע דווקא בעמדות מתונות ביחס למערב אבל מאז תחילת הפלישה הפך לאחד מתומכיה הנלהבים והניציים ביותר, אמר הבוקר כי ארה"ב ובעלות בריתה בנאט"ו מבינות כי "אם האיום על רוסיה יגיע אל מעבר לרמה מסוימת של סכנה, נהיה חייבים להגיב בלי לקבל את הסכמתו של איש ולערוך התייעצויות ממושכות".
כמו שאמר פוטין בנאומו בשבוע שעבר, מדבדב הצהיר כי איומיו "אינם בלוף". הוא טען עוד כי ארה"ב ובעלות בריתה לא יעזו להגיב במתקפה גרעינית מצדן, בתרחיש שבו ארצו תבצע מתקפה גרעינית משלה באוקראינה. בארה"ב, יצוין, הזהירו את רוסיה מהשלכות "קטסטרופליות" אם תעשה שימוש בנשק גרעיני – אבל היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן, ג'ייק סאליבן, לא פירט מה יהיו אותן השלכות ואמר רק כי וושינגטון תגיב בצורה "נחרצת". הנשיא ג'ו ביידן עצמו הזהיר בנאומו בעצרת האו"ם בשבוע שעבר כי "אי אפשר לנצח במלחמה גרעינית, ואסור לעולם להילחם מלחמה כזאת".
"היעד מס' 1" בקרבות
משאלי העם נערכים במקביל ללחימה בחלק מהמחוזות הכבושים, בפרט באזור דונייצק, שם הרוסים ובעלי בריתם המורדים שולטים רק בכ-60% משטחי המחוז, אחד משני המחוזות שמהם מורכב חבל דונבאס במזרח אוקראינה (לצד לוהנסק). בדונייצק מתחוללים כעת לפי קייב קרבות עזים, והנשיא וולודימיר זלנסקי תיאר את המצב שם כ"חמור למדי". לדבריו, דונייצק הוא היעד "מספר 1 שלנו בגלל שדונבאס הוא עדיין היעד מספר 1 של הכובשים".
17 צפייה בגלריה
ירי ארטילרי של המורדים הפרו-רוסים בדונייצק, ארכיון. האוקראינים מנסים לסכל מתקפות רוסיות
(צילום: רויטרס )
זלנסקי הוסיף כי הכוחות האוקראיניים "עושים הכול" כדי לסכל מתקפות רוסיות בדונייצק, שם לפי הדיווחים מטרתם המרכזית היא כיבוש העיירה האסטרטגית בחמוט. המתקפות הרוסיות נמשכות גם באזורים אחרים באוקראינה: הרשויות במחוז אודסה שבדרום-מערב המדינה עדכנו כי בימים האחרונים הותקפו שם יעדים חמש פעמים על ידי מל"טים איראניים. לפי הדיווחים הרוסים עושים כעת שימוש תכוף במל"ט איראני מתאבד מסוג "שאהד 136".
הבריחה מרוסיה נמשכת: "מטרת הגיוס - זרם קבוע של בשר תותחים"
בינתיים, ובעקבות גיוס המילואים הנרחב שעליו הכריז פוטין, מרוסיה נמשכת הנהירה אל מחוץ למדינה של המוני גברים בגיל הגיוס, 18 עד 60. הטיסות מרוסיה כבר אזלו אחרי שמחיריהן הרקיעו שחקים ובמעברי הגבול היבשתיים ממשיכים להשתרך תורי ענק. עומס חריג נרשם בגבול עם גאורגיה, מדינה פרו-מערבית שבאופן חריג מאפשרת לשכניה מרוסיה להיכנס לשטחה ללא ויזה. ברויטרס דיווחו אמש כי זמן ההמתנה בתור המכוניות והמשאיות בגבול לגאורגיה הגיע ל-48 שעות, ותמונות לוויין וסרטונים שהופצו משם הראו תור אדיר שמתפרס על פני קילומטרים.
למרות דיווחים על כך שמאז ההכרזה על גיוס המילואים ברחו מרוסיה לגאורגיה 250,000 בני אדם, הרשויות בטביליסי טענו כי המספר האמיתי נמוך הרבה יותר. לפי הרשויות בגאורגיה עד לפני כחמישה ימים מספר הנכנסים לשטחה מרוסיה עמד על כ-5,000 עד 6,000 מדי יום, וכעת הוא עומד על כ-10,000 מדי יום. כך או כך, מוסקבה לא מעלימה עין מהבריחה הזו, ובתקשורת הרוסית דווח כי הקרמלין נערך לסגור את הגבול בפני גברים בגיל הגיוס. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב לא אישר אתמול את הדיווחים על הכוונה הזו, אך גם לא הכחיש אותם. בצעד שעשוי להיראות כהכנה לסגירת חלקית של הגבולות, הרשויות הרוסיות הודיעו כי בכוונתן לפתוח לשכת גיוס ממש במעבר הגבול עם גאורגיה.
17 צפייה בגלריה
צילום לוויין של תור המכוניות הענקי מרוסיה לגאורגיה. "הגיוס של פוטין - בשביל לספק לשדה הקרב זרם קבוע של בשר תותחים"
( צילום: רויטרס / SATELLITE IMAGE ©2022 MAXAR TECHNOLOGIES)
לא רק לגאורגיה בורחים הרוסים: גם לקזחסטן נמלטו כבר אלפי גברים, לעתים גם עם בני משפחותיהם, והרשויות מסרו היום כי מאז הכרזתו של פוטין על "גיוס חלקי" בארצו חצו את הגבול כמעט 100,000 איש. בבתי המלון במדינה אזל המקום. גם בקזחסטן לא נדרשים רוסים להציג ויזה במעבר הגבול. נשיא קזחסטן קסים-ג'ומרט טוקאייב – שלמרות הסיוע שהעניק לו פוטין במהומות בארצו בתחילת השנה מסרב בתוקף לתמוך בפלישה הרוסית לאוקראינה – קרא לאזרחי ארצו לגלות סובלנות כלפי הרוסים שנמלטים לשם. "הרבה אנשים מרוסיה הגיעו לכאן בימים האחרונים. רובם נאלצו לעזוב בשל המצב הנואש. אנחנו חייבים לדאוג להם ולהבטיח את ביטחונם. זוהי סוגיה פוליטית והומניטרית", אמר – וציין כי ממשלתו תדון בסוגיה עם מוסקבה.
כלל לא ברור שההחלטה לגייס המוני חיילים מרחבי רוסיה תעזור למוסקבה לשפר את מצבה בשדה הקרב: משאביו של הצבא הרוסי הידלדלו מאוד מאז החל בפלישה, הוא סובל ממורל נמוך ומחוסר מוטיבציה, וסביר מאוד להניח כי רוב גדול של החיילים שאותם מבקש הנשיא לגייס כעת אינם מיומנים מספיק כדי להחזיר לו את היתרון בחזית. מומחים רבים סבורים שהם אף עשויים להזיק לו. באוקראינה מבטיחים שכך בדיוק יקרה: יועצו של הנשיא זלנסקי, מיכאילו פודוליאק, אמר כי צבאה של ארצו מונה כעת כ-700,000 לוחמים, בין אם בשירות פעיל או כאלו שממתינים להיקרא לקרב, וזלנסקי עצמו הצהיר כי הגיוס נועד לספק למפקדי הצבא הרוסי בשדה הקרב "זרם קבוע של בשר תותחים".
דליפות גז מסתוריות: "זה לא צירוף מקרים"
התפתחות נוספת בצל המלחמה באוקראינה תופסת כעת כותרות משמעותיות בעולם ועשויה להביא להחרפת משבר הגז באירופה: שלוש דליפות בשני צינורות גז תת-ימיים מרוסיה לגרמניה דווחו בתוך יממה אחת, כשברקע מוסקבה כבר צמצמה דרמטית את הזרמת הגז שלה ליבשת במה שנתפס במערב כנקמה על הסנקציות שהוטלו עליה. הדליפות בצינורות "נורד סטרים 1" ו"נורד סטרים 2" זוהו סמוך לדנמרק ושבדיה, בים הבלטי שדרכו הם עוברים. דליפה ראשונה זוהתה תחילה ב"נורד סטרים 2" ובהמשך שתי דליפות זוהו גם ב"נורד סטרים 1".
17 צפייה בגלריה
אחד ממתקני צינור הגז "נורד סטרים 1". שתי דליפות, אחרי דליפה בצינור התאום בים הבלטי
(צילום: רויטרס)
שני הצינורות, יש להדגיש, לא פעילים כעת, אבל מכילים בתוכם גז על מנת לשמור על לחץ פנימי: "נורד סטרים 1" נפתח ב-2011 ואמור להיות פעיל, אך רוסיה עצרה לחלוטין בחודש שעבר את הזרמת הגז דרכו בטענה לבעיות טכניות שנגרמו לכאורה בשל הסנקציות – טיעון שלא מתקבל במערב. בנייתו של "נורד סטרים 2" הושלמה אשתקד, אבל ימים אחדים לפני הפלישה לאוקראינה בפברואר הקנצלר הגרמני אולף שולץ עצר את התוכנית להשיקו.
ראש ממשלת דנמרק, מדה פרדריקסן, אמרה כי קשה להאמין שהדליפות השונות נגרמו בשל צירוף מקרים. עם זאת, היא הדגישה כי אף שלא ניתן לשלול מעשה חבלה – מוקדם עדיין להסיק מסקנות באשר לגורם שעומד מאחורי הדליפות הללו. ראש ממשלת פולין מטאוש מורבייצקי היה נחרץ הרבה יותר ממנה: הוא הצהיר אחר הצהריים כי מדובר "בבירור" בפעולת חבלה, "שקשורה לצעד הבא של הסלמה באוקראינה". גם בקרמלין הביעו דאגה מהדליפות בצינורות הגז: דוברו של פוטין, פסקוב, מסר בצהריים כי מדובר ב"חדשות מדאיגות מאוד" וקרא לנהל "חקירה זריזה" לבירור הנסיבות – כיוון שמדובר בסוגיה שעלולה לדבריו "להשפיע על היבשת כולה". כשנשאל אם מדובר במעשה חבלה, השיב: "לא ניתן לשלול כעת אף אפשרות".
