גדי איזנקוט הוא איש אמת. הבדל זה בינו לבין מרבית שותפיו להנהגת הצבא והעם בעשורים האחרונים ניכר הרבה לפני האסון שפקד אותו עם נפילת בנו גל בקרבות הגבורה בעזה. זו לא רק רהיטות דיבורם אל מול הקושי לחלץ ממנו מילים בודדות. אלה גם לא שתיקותיו (אפילו בנושא שבו הוא מתמחה שנים רבות) בהשוואה ללהגם הבלתי פוסק (לרבות בנושאים שאין להם מושג קלוש לגביהם). ברור שזה גם לא המקרה של "אוויל מחריש חכם ייחשב". זה באמת האיש כפי שמעידים עליו הממליצים החשובים ביותר שקיימים - חייליו בגולני שלחמו תחתיו.
בעולם נורמלי, זה כלל לא היה ראוי לציון. לדבר אמת היא דרישת מינימום ברורה מאליה. לצערנו, בעולם השקר שאנו לכודים בו, מנהיג דובר אמת הוא יקר המציאות. דווקא משום כך נודעת משמעות עצומה לדברים שאמר בתוכנית "עובדה" שלפיהם הממשלה הנוכחית אינה אומרת אמת לציבור בכלל ולגבי שחרור החטופים בפרט. לדידו, הממשלה משקרת כשהיא מצהירה שמטרת העל שלה היא שחרור החטופים ושאין סתירה בינה לבין מטרת העל השנייה, מיטוט חמאס. איזנקוט טוען שזו הצגה שקרית שמטרתה לאפשר את המשך הלחימה גם במחיר של אי-שחרור החטופים. בעיניו זה לא רק שקר אלא גם טעות: שחרור החטופים קודם למיטוט חמאס, ובלשונו: "אצלי המשימה היא להציל אזרחים לפני להרוג אויב".
נדמה שלא במקרה בחר איזנקוט לשבור את תרבות השקר של קבינט המלחמה שהוא חבר בו כשהוא יושב בספרייתו הפרטית של בן גוריון. לכאורה הוא ממשיך את הזקן שאמר את האמת לעם בנאומו ההיסטורי במוצאי ו' באייר תש"ח ש"דרך קוצים לפנינו והיא לא קצרה ולא קלה... נכונו לנו ימי מסה קשים ומסוכנים". אמת שנאמרה בתוך מלחמה למרות פגיעתה במורל הלאומי.
אלא שהדברים יותר מורכבים מבחירה בתפאורה מסוימת לטובת צילום ראיון. איזנקוט יודע שגם הוא לא אמר את כל האמת כשטען שהצלת האזרחים קודמת להרג האויב, שכן לא פעם רק הרג האויב יביא להצלת האזרחים. בהנחה שלחץ צבאי אכן לא יביא לחילוץ החטופים, האם איזנקוט משוכנע שהיענות מוחלטת של ישראל לכל דרישות חמאס כן תביא לקיום עסקה?
ועוד, נניח שישראל תיסוג נסיגה מוחלטת, מי תוקע כף שגם אז לא תועלה דרישה חדשה שלא נוכל לקבל - ואז החטופים, או חלקם, לא ישוחררו? איזנקוט עצמו אמר שכשיש קרב אתה לא ממהר לטפל בפצועים אלא קודם מחסל את האויב כדי שלא יהיו פצועים נוספים, כיצד זה מתיישב עם האמת שהציג כעת? ובכלל אם הצלת האזרחים החטופים באמצעות עסקה תביא בהמשך לפגיעה באזרחים אחרים, ורבים יותר, עדיין היא קודמת להרג האויב? במילים אחרות, גם איזנקוט יודע שדבריו מהווים רק חלק מהאמת, וכידוע חצי אמת אינה רחוקה משקר.
פרופ' יובל אלבשןצילום: יואב דודקביץ'נושא אמירת אמת על ידי מנהיגים לעמם בשעות קשות נתפס מאז ומעולם כבעייתי. היה זה עוד אפלטון שקבע כי מנהיג אמיתי חייב לא פעם לשקר לנתיניו כדי לסייע להם לעשות את הדבר הנכון עבורם. לפי אפלטון, "שקרים אציליים" אלה של המנהיגים משולים לסמי מרפא שחייבים לספק לאזרחים כדי להביא ל"הבראתם", משום ש"רק מי שלא שוכח את הנצח, לא מתבלבל מול ההווה". בנוסח של ליאו שטראוס, המנהיגים צריכים להשתמש ב"מיתוסים" כדי לשמור על חברה מלוכדת בעת מלחמה.
מאחר שקשה לדעת איפה עובר הגבול בין שקרים אציליים לבין תעמולה מרעילה, לא ברור אם חלק האמת שמציע איזנקוט טוב לימים קשים אלה אם לאו. דבר אחד בטוח: כל אלה שמפארים בצדק את תרבות האמת של איזנקוט ומנגידים אותה לתרבות השקר של בנימין נתניהו הם הראשונים שצריכים לדרוש ממנו לא להעז לפרוש מהממשלה רגע אחד לפני תום המלחמה, שהרי גם לשיטתם מעט מן האמת דוחה הרבה מן השקר.
- יובל אלבשן הוא פרופ' למשפטים
