הבוקר (שני) אנחנו סופרים 500 ימים למלחמת 7 באוקטובר. אתמול סימן גדי איזנקוט ציון דרך: עשר שנים בדיוק מאז שמונה לרמטכ"ל. הוא מציין שתי חוליות מקשרות: נתניהו כראש ממשלה, ומשפחתו. "יש לי תמונה עם נתניהו (לרגל הכניסה לתפקיד). אחריה, אני חוזר למטכ"ל ומשרטט להם את הסיכונים, האיומים וסדרי העדיפויות. ובממד האישי-משפחתי, המשפחה עומדת עם חמישה ילדים. גל גבוה מכולם. זו לא חוכמה במשפחה". חיוך לחצי רגע, ואז הוא נגמר.
4 צפייה בגלריה
עשור מאז שמונה לרמטכ"ל. "מאז המצפן האסטרטגי משובש לאורך כל הדרך"
(צילום חיים צח, לע"מ)
רס"ר גל איזנקוט נפל בקרב בג'באליה, ב-7 בדצמבר 2023. "גל לא איתנו. הוא שילם מחיר. אני שילמתי מחיר אישי ומשפחתי. כאב גדול. ויחד עם זאת, ביום ה-500 צריך לומר שנכנסנו למלחמה בהבנה שזו מלחמה צודקת. יש דור צעירים וצעירות נפלאים שמסכנים את החיים כדי לקדם את השבת החטופים ולנצח את חמאס. אני יכול להגיד באופן אישי, שמהיום השני-שלישי למלחמה, השבת הילדים והנשים החטופים הייתה בעיני גל משימה קדושה. הוא נהרג בפעולה של חילוץ חמישה חללים, יחד עם איל ברקוביץ' ז"ל.
"ואם מדברים על להיות ראויים, ולמצוא נחמה, זה לצפות בחטופים שחוזרים. ולראות את המחויבות האדירה בעם שלנו". הנחמה שלו: במוצאי שבת ב-11 בלילה הוא קיבל טלפון מאלה בן עמי, בתו של אוהד ששוחרר בעסקה, "והיא מביעה הערכה על המאמץ להחזיר אותו".
וכאן הוא מגיע לסיבה שאנחנו משוחחים: השיח כאילו חידוש המלחמה לפני השלמת השלב השני, והשבת החטופים, הוא בלתי נמנע. "אם נתניהו לא יבין את עוצמת המשמעות של השבת חטופים לחוסן הלאומי של מדינת ישראל, זו תהיה בכייה לדורות. יש פה חוכמת המונים, וחובה בסיסית של מדינה לאנשים שהופקרו לפני 500 יום".
איזנקוט לא בורר מילים והמסר ברור. החטופים קודם, ואת חמאס אפשר להפיל אחר כך – בפרט כאשר דונלד טראמפ הוא הנשיא בבית הלבן. אך במהות הדברים נמצא הניתוח שלו לגבי נתניהו, והדרך שבה התמכר ל"שיח תקשורתי ולא אסטרטגי, כזה שנלחם על הנרטיב". וזה לא שהוא פוטר את הדרג הצבאי: 7 באוקטובר ביטא "התרשלות" של ההנהגה הצבאית והמדינית. הוא מזכיר במיוחד את נאום גלנט במרץ 2023, שהזהיר מההתרעות הכלליות על אויבינו שנערכים, "אבל לא עושים דבר כדי לשנות את מה שנמצא כבר בדרך".
4 צפייה בגלריה
איזנקוט בקבינט, מרץ 24'. "לא הושגה אף אחת ממטרות המלחמה"
(צילום: David Azagury, US Embassy Jerusalem)
חוות הדעת שלו על ניהול המלחמה, בסופו של דבר, פסימית. היו הישגים מזהירים למערכת, בראשם שיקום ההרתעה הבסיסית של ישראל באזור. חיסול נסראללה, דף, סינוואר, היפוך המצב בצפון. אבל חמאס על רגליו. יש לו 24 אלף חמושים. "המצפן האסטרטגי משובש לאורך כל הדרך. לא הושגה אף אחת ממטרות המלחמה", אומר איזנקוט.
לא השבת החטופים. לא השמדת היכולות הצבאיות והתשתית השלטונית של חמאס. לא השבת ביטחון לתושבי העוטף: "ראש הממשלה לא יכול לומר – מעזה לא נשקף איום". אני מקשה עליו: רוב האיומים הצבאיים הושמדו. הוא עונה שהוזמן בשבוע שעבר לטקס נטיעות לט"ו בשבט בעוטף לחללי מלחמת חרבות ברזל, וזה בוטל. בגלל שיקולי ביטחון. נתניהו, אומר החבר לשעבר בקבינט המלחמה, לא רוצה קו אסטרטגי ברור וחד. הוא "משייט בין אסטרטגיות ומנצל הזדמנויות. זה נוח לו פוליטית. למערכת הביטחון זה הרסני".
נתניהו ישיב לך כך: החזרנו חטופים, ואמרו לנו שזה לא יקרה. אמרו שאני אסכל. היו שתי עסקאות. הציר האיראני פורק. תשתית חמאס בעזה לא ממש קיימת. יש נשיא אמריקני שרוצה הגירה מרצון בעזה. כל אזהרותיכם התבררו כמופרכות.
"הייתי אומר לנתניהו - היא הנותנת. טראמפ יהיה הנשיא בארבע השנים הקרובות. הוא ימשיך לתת גיבוי לישראל. אבל שים לב לפער שנוצר בין העם ובין ממשלת העם – 70% רוצים עסקה, 70% דורשים גיוס לכול, 70% קוראים לוועדת חקירה ממלכתית. זה כבר לא ימין-שמאל. זה כבר לא 'השמאל שכחו להיות יהודים'. אלא יהודים ואזרחים שרוצים לחיות ביחד ושילמו מחיר כבד. ובוא נזכיר לעצמנו - הוא לא צ'רצ'יל. נתניהו ב-7 באוקטובר ישב על הכיסא. הוא הצ'מברליין. הוא והקבינט נושאים באחריות, כל אחד מהם, הם המפקדה העליונה של צה"ל ב-7 באוקטובר. והם מנסים לספר איזה סיפור".
החשש: החטופים יידחקו הצידה
במיוחד מפריעה לאיזנקוט הדרך שבה החטופים לא היו בתחילה חלק מנרטיב המלחמה, והדרך שבה הקו הזה ממשיך לבצבץ עד ימינו אלה - ויכול לחזור, בענק. בשבוע שעבר מעל דוכן הכנסת אמר נתניהו את המילים הבאות: "כבר בתחילת המלחמה אני וחבריי בקבינט המלחמה שמענו מגורמים בצמרת הממסד הביטחוני, שצריך להניח שלא נוכל להחזיר את החטופים – אולי לא נוכל להחזיר אפילו אחד מהם".
איזנקוט מאשר: "מדייק ראש הממשלה כאשר הוא אומר שהיו בכירים מאוד שאמרו שאין ממש סיכוי להחזיר את החטופים". הוא מסרב לומר לי מי הם היו, רק שהם חשבו שצריך "לשים את זה בצד". החשש העמוק שלו הוא שנתניהו יבחר לשים את נושא החטופים בצד, עכשיו.
4 צפייה בגלריה
"מדייק נתניהו, היו בכירים מאוד שאמרו שאין ממש סיכוי להחזרת החטופים"
(צילום: יאיר שגיא)
"בשורה התחתונה", אומר איזנקוט, "בניגוד לסיפורים של השנה האחרונה שהאמריקנים לא ייתנו לנו לחזור ולהילחם ברצועה, נוכחותו של טראמפ מאפשרת זאת, בכל נקודה. זה לא נימוק. ולכן האינטרס העליון הוא לממש היום את שלב ב' בעסקת החטופים – ולהחזיר אותם. זה בסך הכול עוד 42 ימים. ולצד זה לומר בצורה חדה וברורה שהמצב העתידי בעזה הוא שאין שלטון חמאס. יש פירוז של הרצועה ואטימת גבולות, ויש גם תוכנית טראמפ, מעין תוכנית מרשל לרצועת עזה – ויחד איתה שיתוף ומימון מצד המדינות הסוניות, כאשר לישראל יש אחריות ביטחונית עליונה על הרצועה".
בפשטות: איזנקוט אומר ללכת לשלב ב', "לפי תוכנית נתניהו", כלשונו. להחזיר את החטופים – ואז לפעול לעיצוב מחודש של עזה, בלי חמאס. בהתחשב במרחב הזמן המצומצם (כל שלב ב' אמור, גם הוא, לקחת 42 ימים) – הוא חושב שזה מובן מאליו. הוא מזכיר שמי שרצה בחלוקה לשלושת השלבים הללו היה נתניהו: "כי הוא רצה שליטה ובקרה – וזה הפך לרועץ". בשום אופן לא לסכל את העסקה, ולא ללכת לחידוש המלחמה כרגע.
"התבונה המדינית היא להטיל את הנטל על חמאס. להגיד להם – אנחנו רוצים לעבור לשלב הבא. נדבר על מפתחות שחרור החטופים והאסירים. הפסקת אש קבועה תתממש". אך "הפסקת אש קבועה" היא ל-42 ימים, ואז עוד 42 ימים (לשלב ג'). וזהו. ממילא, אומר איזנקוט, חמאס הוא חמאס. הוא ינסה לפגוע בישראל, וכבר כעת מנסה לבנות מחדש את כוחו הצבאי – ואז ישראל תפעל להשמדת שלטונו והגליית הנהגתו, בתזמון הנוח לה, ואחרי שהחטופים יהיו בבית.
"הוא כל היום מייבב שהוא רוצה אישור לחזור למלחמה. זו דרישה כל כך מטופשת – במיוחד אחרי שטראמפ בבית הלבן. הרי זה ברור לגמרי שנילחם. כי חזון חמאס הוא להשמיד את מדינת ישראל. אז מה, גמרנו איתם? האישור הזה נתון. אני יכול לתת לו פתק. המלחמה בטרור תימשך, גם אם לא נרצה בכך. הוא דורש לחזור למלחמה עד להכרעה מוחלטת של חמאס. הכרעה מוחלטת של ארגון טרור זה דבר מורכב. הוא עבר בתיק-תק ממה שהוא דרש עד כה, השמדה של יכולות, להכרעה. אני לא מכיר צבא שהכריע טרור בלי שליטה על השטח והאוכלוסייה. ולכן הדבר המתחייב הוא השבת החטופים. לאחר מכן נמשיך להילחם בארגוני הטרור. זה תלוי בנו".
4 צפייה בגלריה
איזנקוט כרמטכ"ל לצד נתניהו. "מה שמאפיין את רה"מ במלחמה זה היעדר מציאותיות"
(צילום: שאול גולן)
אתה אומר שלא תיתכן הכרעה ללא שליטה בשטח באוכלוסייה. להבנתי צה"ל נערך גם לאפשרות של כיבוש מלא של הרצועה. כולל חלוקת מזון לאוכלוסייה ופינוי הפלסטינים. עושה רושם שנתניהו השלים, או התאהב ברעיון הזה. וזו הדרך למימוש תוכנית טראמפ.
"מה שמאפיין אותו ב-500 הימים האלה זה היעדר מציאותיות. זו בעיניי הסכנה הגדולה ביותר למנהיג. האמירות של טראמפ הן ברכה לישראל – בתנאי שתהיה פה מנהיגות שתדע לעשות בכך שימוש. כשנתניהו דיבר על הניצחון המוחלט בינואר, אמרתי לו – תסביר לי מה הוא הניצחון המוחלט. אז ביבי ענה בשאלה – תסביר לי אתה. השבתי: 'ניצחון בעיניי נובע משני עקרונות. שהשגנו את מטרות המלחמה וששופר מצבה האסטרטגי של ישראל לאורך זמן'. ונתניהו אומר לי – ומה זה אומר? עניתי – 'במקום להתחפר על הדיונה של עזה, וניצחון מוחלט, לראות את מלוא התמונה ולהשיג היפוך אסטרטגי במזרח התיכון'. והתכוונתי להעברת משקל המלחמה צפונה, הביפרים ומכשירי הקשר".
הוא יגיד לך: זה מה שעשינו.
"הוויכוח שאני מנהל כרגע הוא על החובה להשלים את שלב השבת החטופים כמשימה עליונה. הוא עצמו התחייב לחיזוק החוסן הלאומי. אם נתניהו לא יחזיר את החטופים בחיים, ובמקביל יעביר חוק השתמטות שייתן לעשרות אלפים להשתמט כדי לחזק את הקואליציה שלו, הוא יהיה ראש ממשלה שפגע אנושות בחוסן הלאומי – עד כדי כך שלא יהיה ראוי להיות ראש ממשלה. סמוטריץ' ובן גביר מדברים אמת כשהם אומרים שטרפדו את העסקאות. ראיתי את זה מקרוב".
"מניפולציות ושקרים"
איזנקוט לא בורר מילים גם כשהוא מעיר על תגובת לשכת רה"מ לריאיון שהעניק תת-אלוף (במיל') אורן סתר לחדשות 12, כאילו נתניהו גרם לכך שחזרו יותר חטופים חיים בעסקה הנוכחית. "זה שקר גס. יש לי את ההסכם של 27 במאי מול העיניים. נתניהו כל הזמן עושה מניפולציות, שקרים ותרגילים. הוא בוורטיגו. אין לו מושג מה שקר ואמת, מתי זה יום ומתי זה לילה. כשטייס בוורטיגו, הרביעייה צועקת לו: 'שחור למטה, לבן למעלה'. צריך לצעוק לו את זה".
אתה כבר פוליטיקאי. מה הסיכוי לדעתך שנתניהו ייענה לסדר העדיפויות שהצגת – לא להעביר חוק פטור לחרדים, להגיע להסכמה עם חמאס בשלב ב' שיוביל לשחרור חטופים ויאפשר את שלטונו שם, לפחות לעוד 42 יום. זה שקול להתאבדות פוליטית עבורו.
"השאלה היא התאבדות של המדינה - או התאבדות פוליטית שלו. נתניהו לא אוהב להגדיר מצב סיום. הפעם, הכול יהיה מושפע מאוד מהרוח האמריקנית, ממה שטראמפ יגיד. החלק המעודד הוא שיש לישראל בת ברית שהיא מנוף. החלק המטריד זה המשקל שנתניהו נותן להישרדות אישית-פוליטית. ולכן הלחץ הציבורי חייב להיות גדול מאוד, כולל הפוליטי. לצערי הרב, אין היום סוף לטרלול. חוק פלדשטיין כדוגמה; חוק שפוגע ביכולת המודיעינית של ישראל.
"מדובר בחוסן הלאומי של מדינת ישראל, בצורך שתהיה פה מדינה חזקה וצודקת. והסיכון הוא שסמוטריץ' ובן גביר, גיבורי המקלדת, עם הרטוריקה המתלהמת שלהם, לא יביאו את ישראל למקומות טובים. מה שאפיין את החברה הישראלית, והצעירים והצעירות ששילמו את המחיר, זו הנכונות להירתם מכל מקום - עתניאל, ניר עוז, חדרה, גדרה, מטולה, ולהגן האחד על השני. הסיפור של הסכמות לאומיות וערבות הדדית עומד למבחן לאומי".
לפני כשנתיים הזהיר איזנקוט מ"מיליון אזרחים ברחובות" בשיחה איתי, אגב השיח על פגיעה בדמוקרטיה הישראלית. הוא אמר שיהיה אחד מהם. הבוקר, 500 ימים למלחמה, הוא אומר שנתניהו "מסתכן בצונאמי שלא היה, אם יעשה את הטעות ויוותר ויתור שייראה פוליטי, על החטופים, וגם יוותר על גיוס חרדים משיקולים כאלה. זה גשר אחד רחוק מדי. זה יעבור קו אדום".
פורסם לראשונה: 00:00, 17.02.25
