מועדון הבויילר בירושלים, שמלא בדרך כלל במבלים, לבש אמש צבעים אחרים. המקום היה מלא בעיקר בפעילים צעירים, שהגיעו לכנס השקת המפלגה של יועז הנדל וחילי טרופר, "בית ציוני – המילואימניקים". שירה שפירא שהצטרפה למפלגה ואמו של ענר שפירא, ריגשה כאשר סיפרה שבנה אמר במיגונית לצעירים המסתתרים מאחוריו: "אם אני נפגע ואין אותי - תמשיכו אחריי", וכי הציווי הזה שמלווה אותה כל יום הוא הסיבה שנכנסה לפוליטיקה. טרופר מצידו עקץ את השר לביטחון לאומי בן גביר, כי הוא פועל רק בטיקטוק. הוא הכריז כי המפלגה תדרוש את המשרד ביטחון פנים עבור הנדל שמרבה לדבר על בעיית המשילות.
הנדל וטרופר משיקים את מפלגתם
(צילום: אלכס גמבורג )
כך נולדה עוד מפלגה שנכנסה לתחרות על הקול הימני שמאוכזב מהקואליציה הנוכחית. אחד הקהלים המחוזרים ביותר בקרב המפלגות הקטנות הוא הקהל של המגזר הדתי-לאומי, שבו יש הרבה חסרי בית שלא רוצים להצביע שוב לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר או לראש הממשלה בנימין נתניהו. חילי טרופר, דמות אהובה במגזר ובכלל, הבין את הפוטנציאל שגם עלה מהמחקרים. הוא והנדל, המייצגים את הציונות הדתית הליברלית, רוצים להביא את קולות המגזר אליהם לצד כמובן קולות המילואימניקים – כשמה של המפלגה שהנדל הקים. במפלגה דורשים חוק גיוס משמעותי לחרדים עוד לפני הקמת כל ממשלה אליה ייכנסו.
למרות הסקפטיות הגדולה, המפלגה הצליחה לעבור את אחוז החסימה בכמה סקרים, אך ארבעה או חמישה מנדטים בסקרים היא לא נקודה מספיק טובה ללכת איתה לקלפי. בניגוד למפלגות אחרות בגוש האמצע, "הגוש השלישי", שמתעקשות על ממשלת אחדות רחבה - טרופר והנדל מדברים על ממשלה ציונית ובמערכת הפוליטית סבורים כי הם ישלימו 61 מנדטים בממשלה בראשות גדי איזנקוט ולא לממשלת 61 של נתניהו.
חלק מהסקרים בשבוע האחרון הראו כי מעבר של טרופר והנדל הוא מה שמקרב את איזנקוט למנדט ה-61 ולממשלה ללא רע"מ, אך בגוש השינוי עדיין מביעים חשש מהמהלך. טרופר אמר לא אחת כי "אנהג באחריות, לא אשרוף קולות". ההבנה היא כי אם המפלגה לא תמשיך לעלות במנדטים עד מרחק מספק מעל אחוז החסימה, סמוך לסגירת הרשימות טרופר עשוי להתחבר לאיזנקוט או נפתלי בנט כדי לא לקחת סיכון.
לרוץ לבד עד הסוף
מפלגה קטנה חדשה נוספת היא של יוצאי הליכוד גלעד ארדן ויולי אדלשטיין. שניהם הגיעו בעבר למקום הראשון בפריימריז בליכוד, והם מאמינים שהמפלגה יכולה להכריע את הבחירות.
בשיחות ובפגישות שהם מנהלים בימים האחרונים הם מסבירים את ההבדל בינם ובין פלטפורמות אחרות שקיימות במרחב "הגוש השלישי". לטענתם, הם היחידים שלא מצויים במשחק החיבורים ומתכוונים לרוץ לבד עד הסוף. לפחות כך הם מצהירים בשלב הזה.
ארדן ואדלשטיין. ייצאו הערב לדרך
(צילום: רפי קוץ, אלכס קולומויסקי)
הם צפויים להציג מספר עקרונות ברזל, ביניהם: שוויון בנטל, ממשלה רחבה שלא תישען על הקצוות, לא להסתמך על החרדים, לא על המפלגות הערביות ונכון לרגע זה, גם לא על יאיר גולן. למרות שבמקרה שלו, נראה כי אם יחדל מהתבטאויות חריפות, ייתכן שלא יפסלו אותו. ארדן ואדלשטיין מעריכים כי נתניהו נמצא בסוף דרכו הפוליטית והליכוד של היום הולך למקומות פחות ממלכתיים. במצב כזה, הם סבורים שיש מקום לפלטפורמה ימנית, משום שטרופר וגנץ לא נחשבים אנשי ימין.
בינתיים הם עורכים שיחות ופגישות עם מועמדים פוטנציאליים לרשימה, דוגמת ראש עירית בית-שמש לשעבר ד"ר עליזה בלוך, והג'ודוקא לשעבר אורן סמדג'ה, ששכל את בנו רס"ל במיל' עומר סמדג'ה ז"ל בקרב ברצועת עזה.
במרוץ נמצא גם יו"ר כחול לבן בני גנץ, שמנהל בשבועות האחרונים מו"מ עם דדי שמחי, אבל למרות שהשניים הביעו פומבית תמיכה במהלך של איחוד כוחות – המהלך הפוליטי הזה לא יוצא אל הפועל. מסתבר כי מאחורי הקלעים מתגלים קשיים, בעיקר בסוגיית ההנהגה ומי יעמוד בראשות המפלגה. השניים מנסים להכריז על איחוד יחד עם כוחות פוליטיים נוספים כדי להציג ברשימה שתקבל זינוק ותעבור את אחוז החסימה.
גנץ. האיחוד עם שמחי תקוע, הח"כים שנשארו נאמנים לו יושבים על הגדר
(צילום: אלכס קולומויסקי)
שמחי מעוניין באיחוד גדול, שבו יהיו כוחות נוספים וחדשים במטרה להציג גלריה מנצחת. הבעיה: כחול לבן אינה עוברת את אחוז החסימה בסקרים ואין הרבה קופצים על האיחוד הזה של גנץ-שמחי. גורמים במערכת הפוליטית מעריכים כי שמחי עצמו לא סגר לחלוטין את האפשרות לחבור לכוחות פוליטיים אחרים, אפילו בליכוד, מאחר והוא מקבל הצעות גם ממפלגות אחרות בימין. שמחי גם קיבל שליחים עם הצעות לשריון בליכוד.
המצב הזה משאיר את חברי הכנסת של כחול לבן, הנאמנים האחרונים של גנץ, במצב המתנה לא נוח מבחינה פוליטית. הם יושבים על הגדר. לא כולם שלמים עם האפשרות שגנץ יתמודד עד הסוף גם במחיר של סכנה שלא לעבור את אחוז החסימה. זה גם מונע מהם בשלב זה לחפש בית פוליטי אחר אם לא ירצו להישאר בכחול לבן. ההערכה היא כי הח"כים לא יישארו בכל מחיר עם גנץ אם לא תהיה היתכנות להיות גורם משפיע בבחירות הקרובות.
גורם לשעבר בכחול לבן טוען כי ברירת המחדל של גנץ היא להתאחד עם מפלגות קיימות או חדשות כדי להבטיח שלא לבזבז את קולות הגוש. יש אפילו תסריט שנשמע מופרך, לכאורה: גנץ יתאחד עם מפלגת ישר של גדי איזנקוט, כאשר איזנקוט כמובן יהיה המוביל של הרשימה והמועמד לראשות הממשלה. השאלה אם האגו של גנץ יאפשר לו תרחיש כזה.
מאותת על הקמת מפלגה
דמות נוספת שטרם הכריזה על ריצה לכנסת אך עשויה להשפיע מאוד על מרחב המפלגות הקטנות, בדגש על גוש נתניהו, היא עופר וינטר. האחרון עושה כנסים וחוגי בית ומאותת על הקמת מפלגה חדשה נוספת, וההערכה היא כי הוא יקבל החלטה עד סוף אוגוסט. בכנסים אומר וינטר כי כדי להחזיר הביתה מצביעי ימין שמאוכזבים מהקואליציה, לא יעזור אם הוא יתחבר לסמוטריץ' או לבן גביר, וטוען כי רק דמויות שלא היו בפוליטיקה יענו על הצורך הציבורי בדם חדש למערכת.
מתחמם על הקווים. וינטר
(צילום: עידו ארז)
וינטר אמנם עבד עם בנט וליברמן כמזכיר צבאי של שרי ביטחון ומחזיק בקשרים טובים עימם, אך לפי סקרי עומק מי שרואה בו כתובת הם מצביעים של גוש הימין באופן מלא. בגוש השינוי לא חוששים מכניסה של וינטר ומקווים כי הוא יפגע במפלגה של סמוטריץ'.
ראש הממשלה בנימין נתניהו חושש מריבוי המפלגות הקטנות בימין. הוא סבור שיצליח להחזיר את מאוכזבי הקואליציה באמצעות השריונים הרבים שקיבל בליכוד, אליהם הוא מנסה ללהק דמויות כמו רון דרמר וגבי אשכנזי שבינתיים סירבו לו. נשאר חודש לסגירת הרשימות, וההערכה היא שנתניהו יחל לעסוק בסידור הגוש רק לאחר הפריימריז בליכוד.
