לקראת סגירת הרשימות לכנסת, אחרי כמעט שלוש שנים שבהן משפחות החטופים, השכול ונפגעי טבח 7 באוקטובר עמדו בחזית המאבק הציבורי, ניתן כבר להבין עד כמה הקול שלהן יבוא לידי ביטוי מדרגה ראשונה אחרי הבחירות בחודש הבא. חלק מבני המשפחות ניסו לעשות את המעבר מהמחאה אל הפוליטיקה, אבל עבור כמה מהם הדרך למשכן נעצרה עוד לפני יום הבחירות.
אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל שנרצחה במוצב נחל עוז ב-7 באוקטובר, ניהל בתקופה האחרונה שיחות עם גדי איזנקוט וקיווה להשתלב ברשימת ישר! לכנסת. בסופו של דבר התברר לו שזה לא יקרה. "הייתי בשיחות עם איזנקוט, ואני לא שומר על כך בסוד", אמר האב השכול. "יש לנו קילומטרז' ארוך של שיחות ומפגשים, ובאמת ציפיתי שהוא יחשיב אותי בין האנשים שאיתו ברשימה. התבאסתי, אני לא משקר. אני עצמי חושב שאני ראוי".
עבור אשל, הרצון להיכנס לכנסת הוא המשך ישיר למאבק שהוא מנהל מאז שאיבד את בתו - ובראשו הדרישה לחקור את אירועי 7 באוקטובר ואת המחדלים שהובילו אליהם. "אנחנו משפחה שנפגעה באירוע שבת 7 באוקטובר, וזה אירוע שלא נחקר עד היום. אני בין הראשונים שהחליטו לקום ולעשות מעשה, ואותו אני מוביל עד היום", הסביר אשל.
לדבריו, "אני מוביל קו עיקש לחקור מה היה פה ואיך הגעתי למצב שהבת שלי לא נמצאת היום יחד איתי, לפני ערב ראש השנה, בפעם השלישית. אני מוביל קו של אמת, של להסתכל במראה ולהבין שהיא שבורה. קו של עשייה והבנה שחייבים לחזור ולדבר את האמת גם אם היא לא נשמעת טוב. בגלל הדברים האלה אני חושב שאני ראוי".
"לא מכבד אף אחד"
מעבר לעצם ההחלטה שלא לשבץ אותו ברשימה, אשל נפגע גם מהאופן שבו היא נמסרה לו. "אני מביע את אכזבתי בעיקר מהדרך", הוא אומר. "נודע לי להפתעתי ולאכזבתי דרך הודעת וואטסאפ שאני לא נכנס לרשימה. אני חושב שלהודיע כך, בטח אחרי ההיכרות המעמיקה שיש לנו, השיח והפגישות שעשינו, לא מכבד אף אחד, בעיקר לא אותו".
אשל מדגיש כי למרות האכזבה האישית, הוא עדיין רואה באיזנקוט שותף לדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית. לדבריו, "באמת חשבתי שאנחנו שותפים בגזירת גורל של שכול ואבל, שאני אכנס איתו. חייבים לתקן ולחקור ולקו הזה הוא שותף מלא. אני באמת מקווה שהוא ידבק בקו הזה ויכריז על הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית יממה אחרי שייבחר, כפי שהבטיח".
כעת, לדבריו, האפשרות להשתלב ברשימה כבר ירדה מהפרק. "אני מצר על העובדה הזאת. אני חושב שהבחירות שלו נעשו כבר. כרגע אין איך לשנות את המצב, אני בחוץ. אבל אני אמשיך להשפיע מהמקומות האחרים". אשל גם מזהיר מפני הפער שעלול להיווצר בין ההבטחות לשינוי שהושמעו מאז 7 באוקטובר לבין התרבות הפוליטית שתמשיך להתקיים ביום שאחרי הבחירות.
לדבריו, "הזלזול הוא הקו שמנחה אנשים שנכנסים לבניין הכנסת עוד לפני שהוקמה הממשלה החדשה. זה קו פעולה שאני מאוד פוחד שילך ויתרחב אצל שאר האנשים שאין להם היום ניסיון בפוליטיקה. אם כך יהיה, לא עשינו שום דבר. אלה הבחירות הכי גורליות לדמותה ואופייה של מדינת ישראל לפחות לחמש השנים הבאות".
יונתן שמריז: לא אתמודד בבחירות הקרובות
בתוך משפחות 7 באוקטובר עצמן, אין עמדה אחידה בשאלה אם הן זקוקות ל"נציג" בכנסת. דני אלגרט, אחיו של איציק אלגרט שנחטף מקיבוץ ניר עוז ומת בשבי חמאס, התמודד בפריימריז של מפלגת הדמוקרטים. מבחינתו, עצם השיוך למשפחות החטופים אינו מעניק לאדם זכות אוטומטית למקום ברשימה.
"אני לא חושב שצריך 'נציג של משפחות החטופים'", אומר אלגרט. "המשפחות אינן מקשה אחת, ולכל משפחה תפיסת עולם ואג'נדה משלה. גם עצם היותך בן משפחת חטוף אינו כרטיס כניסה לפוליטיקה. נדרשים עשייה, ניסיון ויכולת מוכחת".
אלגרט ביקש להיכנס לכנסת לא כנציג של כלל המשפחות, אלא כדי להמשיך מתוכה את המאבק ואת סדר היום שהתגבש אצלו בעקבות הטבח. לדברי האח השכול, "לי היה חשוב שתהיה בכנסת נציגות שתעמיד במרכז את ההפקרה, את ערך חיי האדם, את הדרישה לוועדת חקירה ממלכתית ואת הלקח הכואב שמי שמת בשבי לא חזר. כל זאת לצד תפיסת העולם הסוציאל-ליברלית שלי, שתואמת את ערכיה של מפלגת הדמוקרטים".
הוויכוח מבחינתו אינו רק על עצם נוכחותן של משפחות בכנסת, אלא גם על העמדות שהן יביאו איתן. "יהיה לי עצוב לראות נציגים ממשפחות חטופים שתמכו במדיניות ראש הממשלה, ואילו דווקא לדמוקרטים, שנאבקו לצידנו ברחובות ובכנסת, לא יהיה נציג שימשיך את הדרך הזאת מבפנים", אמר אלגרט לסיכום.
ההבטחה לצנגאוקר שלא קוימה
מפח נפש נוסף בזירת מפלגת הדמוקרטים אירע בחודש שעבר, עת שעינב צנגאוקר, אמו של שורד השבי מתן צנגאוקר, סיפרה כי יו"ר המפלגה יאיר גולן חזר בו מהבטחתו להעניק לה שריון ברשימה לכנסת. בפוסט שהעלתה ברשת X היא כתבה כי הפנייה אליה נעשתה כבר לפני כחצי שנה עם הדיווחים על פיזור הכנסת - ועל פי הסיכום בין הצדדים, לטענתה, ההכרזה על הצטרפותה הייתה צפויה לקרות לאחר הפריימריז.
גולן מסר אז בתגובה: "עינב, את יקרה לליבי. אני מעריך ומוקיר אותך מאוד - את האומץ, הנחישות והעוצמה שבהם הובלת מאבק שהציל חיים. אני יודע שההחלטה שלי אכזבה אותך, ואני מצטער על כך מעומק הלב. זו הייתה החלטה שלי, ואני נושא באחריות מלאה עליה ועל הכאב שהיא גרמה לך. החלטתי שלא לעשות שימוש בזכות השריון שלי, מתוך כבוד להכרעת 113 אלף חברות וחברי הדמוקרטים ומתוך אמון ברשימה המצוינת שהם בחרו".
רפי בן שטרית עם ליברמן. מקום שני
(צילום: אלכס קולומויסקי)
מוקדם יותר היום נחשף ב-ynet כי יונתן שמריז, שעומד בראש תנועת "קומו" ובין השאר אחראי על טקס הזיכרון הלאומי של משפחות 7 באוקטובר, הודיע כי לא יתמודד לכנסת בבחירות הקרובות. שמריז, אחיו של אלון שנחטף לעזה ונורה למוות בשוגג על-ידי חיילי צה"ל בשג'אעיה, אמר: "לא אתמודד לכנסת, בשום רשימה, לא קיימת ולא עצמאית. אני מקבל את ההחלטה הזאת בלב כבד אבל שלם".
מי שכן הסכים לשלב ברשימה לכנסת ובמקומות ריאליים מועמדים שנקשרו לטבח 7 באוקטובר הוא יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן. במקום השני שולב במפתיע רפי בן שטרית ששכל את בנו אלרואי בקרבות ביום הטבח. במקום השישי הוצב שרון שרעבי. אחיו יוסי שרעבי נחטף ב-7 באוקטובר מביתו בבארי ונרצח בשבי חמאס. אלי שרעבי, אח נוסף, נחטף גם הוא לעזה ושוחרר אחרי 491 ימים בשבי חמאס.
כמעט שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, בני המשפחות שהפכו בעל כורחם לדמויות ציבוריות עומדים כעת מול זירה אחרת לגמרי. המאבקים על החטופים, על האחריות למחדל ועל הקמת ועדת חקירה ממלכתית אינם מסתיימים עם סגירת הרשימות, אבל השאלה מי יוכל לשאת אותם מתוך הכנסת הבאה עדיין פתוחה. כפי שמנסח זאת אלגרט: "חשוב להביא את המאבק לפוליטיקה, ולא את הפוליטיקה למאבק".
