הבחירות מתקרבות בצעדי ענק וסקרי המנדטים שעוד יפורסמו עד 27 באוקטובר הולכים ומתמעטים. חלק מהצופים, שהם במקרה גם מועמדים לכנסת ה-26, מחכים לכל סקר בכיליון עיניים. הם מנתחים מגמות, מחשבים ממוצעים ובעיקר מנסים להבין - האם בחודש הבא העבודה שלהם תהיה בכנסת ישראל, כשהמעסיק שלהם הוא הציבור.
• בחירות 2026 ב-ynet: כל העדכונים, הסקרים והסרטונים בסיקור מקיף
• עדכוני בחירות שוטפים גם בערוץ הוואטסאפ של ynet - להצטרפות לחצו כאן
גלריה
נמרוד שפר, לילי בן עמי, עופר וינטר, בועז ביסמוט, נאור שירי, שלמה קרעי, אוריאל בוסו, שי פישר, צחי אליהו, אחמד דראושה
(צילום: גיל יוחנן, אלעד מלכה, יאיר שגיא, עידו ארז, יונתן בלום, יהב טרודלר, שלו שלום, דוברות הרשימה המשותפת)
אז לפני שתגיעו לקלפי ביום הבוחר, חשבנו שראוי שתכירו אותם. בימים אלה הם חורשים את השטח בניסיון להביא כל קול שעשוי להכריע עבורם - ולהעניק מנדט נוסף למפלגה שבה הם רצים לכנסת. מהשרים לשעבר מהליכוד שנדחקו אחורה ברשימה לאחר הפריימריז והשריונים, דרך בכיר המוסד לשעבר שנבחר לכנסת לראשונה לפני 7 שנים, חבר הכנסת מהקואליציה שהתנגד לחוקי ההשתמטות ועבר לליברמן - ועד לרשימות שלמות שרק רוצות לצלוח את אחוז החסימה. הכירו את המתנדנדים:
ישר!
ממוצע הסקרים האחרונים (לפי סקרי חדשות 11, 12 ו-13) מעניק למפלגת ישר! בראשות הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט 22 מנדטים.
במקום ה-22 ברשימה הוצב אלוף-משנה במיל' ניר חג'בי, תושב קיבוץ כיסופים. הוא שכל את בנו, יהונתן חג'בי ז"ל, שנרצח במתקפת חמאס במושב יכיני בבוקר הטבח, ולמרות הטרגדיה האישית התייצב לפקד על גדוד מילואים במשך מאות ימים במהלך המלחמה האחרונה. הוא נבחר למצטיין הרמטכ"ל ממלחמת "חרבות ברזל" בשנת 2025.
"אמצא זמן להתאבל על הבן שלי, אבל עכשיו צריך להילחם", ניר חג'בי וגדי איזנקוט
(צילום: צילום: יהב טרודלר)
חג'בי היה בחו"ל ב-7 באוקטובר כשהגיעה הידיעה על פציעת בנו. "יהונתן פצוע, כדור בחזה, אין מי שיעזור", אמרו לו בטלפון. שלוש שעות ניסה להציל את בנו מרחוק, ואז ביקש מסבא שלו שיגיד לו שהוא אוהב אותו. ניר חג'בי חזר לארץ והתגייס למילואים, לעמוד בראש הגדוד שמגן על גזרת חוף אשקלון. "אני כואב ואני בוכה ואני מדמם בתוך עצמי, אבל אני גם דואג למדינה שלי", הוא אמר על ההחלטה לצאת ולהילחם לאחר נפילת בנו. "אני יודע שהבן שלי היה גאה בי. ככה הוא מכיר את אבא שלו. אמצא את הזמן להתאבל על הבן שלי, אבל עכשיו צריך להילחם".
במקום ה-23 ברשימה הוצב עו"ד רון ברקאי. ברקאי הוא תושב רמת השרון, הוא מנהל מטה השטח של מפלגת ישר! הוא כיהן כמנכ"ל "מנהיגות אזרחית" - ארגון הגג של העמותות בישראל, מנכ"ל שותף בעמותת "החצר הנשית", מנהל תוכנית 120 וסמנכ"ל במכון "שחרית".
את דרכו הפוליטית החל כיועץ פרלמנטרי, ובהמשך שימש כראש מטה של השר לענייני מיעוטים, הפרופ' אבישי ברוורמן. במסגרת תפקידו ניהל את עבודת השר בממשלה ובכנסת והוביל פרויקטים בחברה הערבית והדרוזית. לאורך שנות פעילותו צבר ניסיון בהובלת ארגונים ומיזמים, בפיתוח מדיניות וביצירת שותפויות בין הממשלה, הרשויות המקומיות, החברה האזרחית והפילנתרופיה. אם אכן יגיע לכנסת הוא יעשה את המעבר של מי שהיה בכנסת מאחורי הקלעים לחבר כנסת בעצמו.
העו"ד רון ברקאי, מנהל מטה השטח של מפלגת ישר!
(קרדיט: שחר תמיר)
שי פישר, המילואימניקית מכפר יובל שיכולה להיות אחת הח"כיות הצעירות אי פעם בכנסת
(צילום: יריב כץ )
במקום ה-24 ברשימה - שי פישר. שי בת 25 בלבד, תושבת כפר יובל בצפון. היא נציגת הדור הצעיר במפלגת ישר! ואם תיכנס לכנסת היא תהיה כנראה אחת הח"כיות הצעירות אי-פעם בכנסת, יחד עם יונתן שלו (24) ממפלגתו של בנט. פישר היא פרמדיקית קרבית בגבעתי ושירתה במילואים במלחמה האחרונה בעזה ובלבנון.
בבוקר 7 באוקטובר קפצה מביתה בכפר יובל לקיבוץ כיסופים שבעוטף עזה, שם פעלה במהלך הקרבות וטיפלה באזרחים ובחיילים שנפצעו במתקפת הטרור של חמאס. בהמשך המלחמה המשיכה שי לשרת בחזית ולהעניק טיפול רפואי ללוחמים בתנאי לחימה מורכבים. במהלך שירותה זכתה להצטיינות מטעם חטיבה 401.
השכול היכה גם במשפחתה: בינואר 2024 פגעו שני טילי קורנט בבית משפחתה בכפר יובל והרגו את סבתה, מירה איילון ז"ל, ואת דודה, רב-סמל ברק איילון ז"ל, חבר כיתת הכוננות במושב. פישר פועלת בימים אלה למען שיקום הצפון ולהבטחת עתידו של הדור הצעיר בגליל.
הליכוד
ממוצע הסקרים האחרונים (לפי סקרי חדשות 11, 12 ו-13) מעניק למפלגת הליכוד בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו 21 מנדטים.
בפריימריז האחרונים של המפלגה שובץ ח"כ בועז ביסמוט, לאחר השריונים, במקום ה-21 ברשימה. ביסמוט הוא יו"ר ועדת חוץ וביטחון בכנסת היוצאת, והיה לאחת הדמויות השנויות ביותר במחלוקת בקדנציה הזו.
הוא נבחר לראשונה לכנסת בפריימריז בשנת 2022, לאחר שסירב לקבל שיריון מנתניהו וגם ויתר על התמודדות במסגרת משבצת המחוז. הוא נכנס לרשימה הארצית וכיהן כחבר בוועדות הכנסת ולתקופה מסוימת כיו"ר הוועדה לביטחון לאומי.
אדלשטיין פוטר מתפקידו עקב חילוקי דעות עם רוה"מ והוחלף ע"י ביסמוט
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
נתניהו ניסה להשאיר את דוד ביטן מחוץ לכנסת, עדיין לא ברור אם צלח
(צילום: שלו שלום)
ביולי 2025, לאחר אי-הסכמות בין יו"ר ועדת חוץ וביטחון דאז יולי אדלשטיין לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, פוטר אדלשטיין. ביסמוט מונה במקומו והתחייב לקדם חוק גיוס מוסכם. אלא שהחוק נבלם על ידי החרדים וסביבת נתניהו ולא הושג לו רוב בכנסת. מבקריו טוענים שנכנס לתפקיד כדי לקדם את מה שאדלשטיין סירב לו - חוק השתמטות. ביסמוט, בניגוד לחברי כנסת חדשים אחרים שהתמודדו וכבשו מקומות גבוהים בצמרת, נשאר על משבצת המתנדנדים וקיבל את המקום ה-21.
במקום ה-22 בליכוד - יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן. ביטן הוא מהדמויות המוכרות והבכירות בשטח הליכודי. הוא נבחר לכנסת לראשונה ב-2015 וכיהן כיו"ר ועדת הכנסת וכיו"ר הקואליציה.
בדצמבר 2017 נחקר ביטן בחשד לקבלת שוחד מהתקופה בה כיהן כסגן ראש עיר בעיריית ראשון לציון וב-2021 הוגש נגדו כתב אישום. בכהונתו הראשונה בכנסת היה מהמקורבים ביותר לנתניהו וניסה לקדם עבורו לא מעט חקיקה שנויה במחלוקת. בקדנציה האחרונה עלו היחסים בין השניים על שרטון ובסביבת נתניהו אף פעלו להשאיר אותו בחוץ בפריימריז, ניסיון שעדיין לא ברור אם צלח להם, לאחר שביטן הרבה לבקר פעולות של בתוך הליכוד וגם בכנסת.
קרעי. יישאר בחוץ?
(צילום: אלכס קולומויסקי )
במקום ה-23 בליכוד נמצא שר התקשורת, שלמה קרעי - שקידם במהלך הקדנציה האחרונה רפורמות בשוק התשתיות ובשוק השידורים, ובהן את חוק התקשורת. אותו חוק אמנם אושר סופית, אבל בג"ץ הוציא צו נגדו והיועמ"שית - שקרעי התעמת איתה שוב ושוב - קראה לשופטי העליון להפוך את צו הביניים לקבוע. לפני כן בג"ץ פרסם צו על תנאי נגד רפורמת הרדיו האזורי שקידם קרעי.
ביחד
ממוצע הסקרים האחרונים (לפי סקרי חדשות 11, 12 ו-13) מעניק למפלגת ביחד בראשות ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט 12 מנדטים.
במקום ה-12 ברשימה משובץ ח"כ רם בן ברק, לשעבר המשנה לראש המוסד ויו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בן ברק שירת כלוחם וקצין בסיירת מטכ"ל ולאחר מכן שירות של כ-30 שנה במוסד. הוא כיהן גם כמנכ"ל המשרד למודיעין ולנושאים אסטרטגיים.
ב-2018 הודיע על הצטרפות לחיים הפוליטיים ועל חבירה למפלגת יש עתיד, שם הוצב במקום ה-11 לאחר החיבור עם מפלגת כחול לבן. ב-2019 הושבע לראשונה כחבר כנסת. הפעם, לאחר המיזוג עם בנט, הוא שובץ במקום 12 ברשימת ביחד והודה שהתאכזב ממיקומו בשל הצפיפות ברשימה.
שובץ במקום ה-12 והתאכזב ממיקומו ברשימת ביחד הצפופה, רם בן ברק
(צילום: יואב דודקביץ')
במקום ה-13 ברשימה הוצב אמיר סטרוגו, מנכ"ל תנועת "אחריי!" לשעבר. "אחריי!" היא רשת חינוך המכילה כ-15 אלף משתתפים בשנה ב-430 מסגרות.
בפברואר 2026 הודיע על חבירה למפלגתו של בנט והחל לעשות עבודת שטח בערים ליכודיות לאיתור מנהיגות צעירה ולגיבוש קהל חדש למפלגה. הוא בלט בתקופה האחרונה בעיקר סביב המאבק נגד חוק ההשתמטות והשוויון בנטל.
במקום ה-14 ברשימה שובץ ח"כ נאור שירי, שנמצא במפלגת יש עתיד מאז הקמתה. הוא נבחר לראשונה לכנסת ב-2022, אחרי שנים שבהן עבד בכל מנגנוני השטח של המפלגה, כולל הקמת תא הצעירים שלה.
חשף את מנגנון העברת הכספים הלא חוקי של משרד האוצר, ח"כ נאור שירי במקום ה-14
(צילום: יהב טרודלר)
בקדנציה האחרונה בלט בפעילותו בוועדות הכנסת והיה מחברי הכנסת שחשפו בבג"ץ את מנגנון העברת הכספים הלא חוקי של משרד האוצר. הוא עצר בכנסת העברה על סך 5 מיליארד שקלים עבור מוסדות חינוך חינוך שלא מלמדים ליבה והיה שותף בחוק למען נשות המילואימניקים.
בעברו שימש סגן ראש עיריית הוד השרון ויו"ר השדולה למען הגיל הרך. דורג רביעי מבין כלל חברי הכנסת במדד הפעילות הפרלמנטרית.
הדמוקרטים
ממוצע הסקרים האחרונים (לפי סקרי חדשות 11, 12 ו-13) מעניק למפלגת הדמוקרטים בראשות סגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן 9 מנדטים.
גולן ויתר על השריונים שלהם היה זכאי, ולמקום התשיעי ברשימה נבחר פעיל המחאה משה רדמן אבוטבול. רדמן הוא יזם הייטק, אחד ממנהיגיה הבולטים של המחאה נגד המהפכה המשפטית ונמנה על הצד היותר מיליטנטי של המאבק בממשלת נתניהו.
משה רדמן ממבולי "מחאת ההייטקיסטים" בעצרת מחאה בכיכר הבימה
(צילום: יריב כץ)
לאחר פרסום תוכניתו של שר המשפטים יריב לוין ב-4 בינואר 2023 הודיע רדמן אבוטבול לעובדי החברות בבעלותו שהם יוצאים לחופשה ללא תשלום, והחליט להשקיע את זמנו למחאה נגד המהפכה. הוא ייסד ביחד עם פעילים נוספים את קבוצת "מחאת ההייטקיסטים", והחליט לקחת על עצמו את תחום ההסברה. בחוגים מסוימים - אפילו בגוש המתנגד לנתניהו - הוא נחשב כקיצוני מדי. לקראת הבחירות הוא החליט להצטרף למפלגת הדמוקרטים.
סומייה בשיר נבחרה למקום העשירי ברשימת הדמוקרטים, ששמור לנציג מיעוטים. בשיר מהכפר ג'ת היא פעילה חברתית-פוליטית. בעבר הייתה חברת מפלגת העבודה, ניסתה להתמודד בפריימריז, אך כשלה. בשיר היא מייסדת עמותת 'אינסאן' הפועלת לסיוע ותמיכה חברתית-תרבותית, ורכזת החברה הערבית בתנועת "נשים עושות שלום" - הפועלת לקידום פתרון מדיני לסכסוך הישראלי-פלסטיני בשילוב נשים בתהליכי קבלת החלטות.
לקראת הפריימריז תקפו כמה חברים בדמוקרטים את בשיר בעקבות היחס שלה כלפי קהילת הלהט"ב, בטענה שהיא מתנערת מהם, מסרבת להצטלם איתם או להתחייב כי תצביע בעד חוקים פרו-להט"בים בכנסת. גורם בדמוקרטים טען כי בשיר עצמה מסרבת להצטלם עם דגל הגאווה או להפיץ תמונות פרו-להט"ביות ברשתות החברתיות שלה. במאי 2025 היא פרסמה בעמוד הפייסבוק שלה השוואה מקוממת בין היהודים בגטו ורשה לבין תושבי עזה במהלך המלחמה. לפוסט היא צרפה שתי תמונות עם הכיתוב: "GAZA 2025" ו-"POLAND 1945".
נמרוד שפר, טייס הקרב שחתום על "מכתב הטייסים לא התבגר לצמרת
(צילום: מוטי קמחי)
למקום ה-11 ברשימה נבחר האלוף במיל' נמרוד שפר, תושב היישוב נטף, טייס קרב בחיל האוויר ולשעבר מנכ"ל התעשייה האווירית. שפר הוא פעיל שמאל מובהק שיצא נגד המהפכה המשפטית ונגד הממשלה לאחר טבח 7 באוקטובר. באפריל 2025 הודיע כי הודח ממילואים בעקבות חתימתו על "מכתב הטייסים".
שפר נחשב מקורבו של יו"ר המפלגה, אך הוא לא הצליח להתברג לצמרת הדמוקרטים כפי שקיווה. במהלך הקמפיין נחשף שאדם מטעמו של שפר הוציא הודעות אנונימיות נגד יועץ התקשורת, רונן צור, שהתמודד אז בפריימריז של הדמוקרטים ולבסוף הסיר את מועמדותו. שפר הודה בכך שההודעות נגד רונן צור יצאו מהמטה שלו, והתנצל: "זאת לא הרוח שאני רוצה להביא לפוליטיקה, התקשרתי להתנצל בפני רונן".
ישראל ביתנו
ממוצע הסקרים האחרונים (לפי סקרי חדשות 11, 12 ו-13) מעניק למפלגת ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן 9 מנדטים.
במקום התשיעי במפלגה שובצה אלוירה קוליחמן, שמכהנת כסגנית ראש עיריית לוד. במשך קרוב לעשור שימשה ראש צוות במשמר האזרחי במשטרת לוד וב-2021 הובילה הידברות עם ראשי משפחות בחברה הערבית במטרה להביא לסיום הפרעות ולהשיב את השקט לאזור שכונת גני אביב בעיר.
אלוירה קוליחמן, שואפת לקדם שורת נושאים אזרחיים, מהמלחמה בפרוטקשן ועד לטיפול ראוי בניצולי שואה
מדובר בנציגה אותנטית של מגזר העולים. היא בעלת שני תארים ומעוניינת לקדם נושאים אזרחיים. "בממשלה הבאה אפעל בנושא ביטחון פנים: מלחמה בפשיעה ובפרוטקשן, איסוף נשק בלתי חוקי והחמרת הענישה למשפחות פשע, בדגש על ערים מעורבות", היא אומרת. "אפעל לקידום מעמד האישה, לעידוד עליה ולטיפול הולם בניצולי שואה".
במקום העשירי שובץ ח"כ לשעבר דן אילוז, שלקראת הבחירות עזב את הליכוד והצטרף לישראל ביתנו. הוא התפטר מהכנסת בסמוך לסיום כהונתה בצל ביקורת חריפה שמתח על נתניהו והליכוד בסוגיית חוק הגיוס. אילוז היה אחד מחברי הכנסת הבודדים שמרדו מתוך הקואליציה נגד חוק ההשתמטות שהובילו נתניהו והחרדים ושטורפד בהיעדר רוב לקואליציה.
ח"כ דן אילוז, מהבודדים בקואליציה שהתנגדו לחוק ההשתמטות
(צילום: אלכס קולומויסקי)
לילי בן עמי, מייסדת פורום מיכל סלה בדיון בועודת מעמד האישה
(צילום: נועם מושקוביץ , דוברות הכנסת )
בתחילת אוגוסט נפגש עם ליברמן והודיע על הצטרפות לישראל ביתנו. "אני מצטרף לישראל ביתנו משום שזו המפלגה שמייצגת היום את הערכים הלאומיים והליברליים שבהם אני מאמין", הסביר אז אילוז. "ליברמן הוא מנהיג חזק, מנוסה ועקבי, שעומד תמיד על עקרונותיו, גם כשזה כרוך במחיר פוליטי".
במקום ה-11 שובצה לילי בן עמי, מייסדת פורום מיכל סלה, שהוקם בעקבות רצח אחותה בידי בעלה לפני שבע שנים. היא הודיעה שהיא מצטרפת לישראל ביתנו לקראת הבחירות. לדבריה, מאז ומעולם הייתה פעילה פוליטית וציבורית, אולם מאז הטרגדיה המשפחתית היא לקחה פסק זמן מהחיים הפוליטיים ועסקה במאבק למען נשים מאוימות.
בעבר התמודדה בפריימריז במפלגת העבודה, ואת השינוי התפיסתי הסבירה לאחרונה בשיחה עם ynet: "אחרי 7 באוקטובר כולם הלכו ימינה, וגם אני".
עוצמה יהודית
ממוצע הסקרים האחרונים (לפי סקרי חדשות 11, 12 ו-13) מעניק למפלגת עוצמה יהודית בראשות השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר 8 מנדטים.
במקום השמיני ברשימה הוצב צחי אליהו, תושב מושב עין יעקב, נשוי ואב לשלושה. אליהו הוא פעיל עוצמה יהודית ואינו מוכר לציבור הרחב. הוא מזוהה בעיקר עם קעקוע גדול של סמל תנועת "כך" של הרב מאיר כהנא על זרועו, אך במפלגה דיווחו כי אליהו הסיר אותו לאחרונה.
זו הפעם השנייה שהוא משובץ שמיני בעוצמה יהודית, אלא שב-2022 המקום השמיני הפך ל-17 בעקבות האיחוד עם מפלגת "הציונות הדתית" של בצלאל סמוטריץ', והוא נשאר בחוץ. בקדנציה הקודמת, בן גביר היסס להפעיל את החוק הנורבגי כדי להכניס את אליהו לכנסת, מחשש שיפגע בתדמית המפלגה. עכשיו בן גביר עצמו הציב אותו במקום שנחשב ריאלי לפי חלק מהסקרים.
צחי אליהו, המזוהה עם הקעקוע הגדול שלו עם סמל תנועת כך
יוסי גולדברגר, רבני חב"ד מתחו ביקורת על המינוי
(צילום: דוברות עוצמה יהודית)
במקום התשיעי שובץ יוסי גולדברגר, חסיד חב"ד, שימש בשנים האחרונות יועץ לחברי כנסת ברשימת עוצמה יהודית. לפי דיווחים באתרים חרדים, רבני חב"ד מתחו ביקורת על המינוי ואמרו כי הוא לא על דעתם. בן גביר בשנים האחרונות רואה בקהילת חב"ד חלק מהאלקטורט שלו ורוצה לגדול ולקחת משם מצביעים למפלגות החרדיות שכן מדובר בקהילה שנחשבת בעלת אופי יותר ימני וציוני.
הרשימה המשותפת
ממוצע הסקרים האחרונים (לפי סקרי חדשות 11, 12 ו-13) מעניק למפלגת הרשימה המשותפת בראשות יוסף ג'בארין 8 מנדטים.
במקום השמיני ברשימה שובץ עו"ד אחמד דראושה, נציג מפלגת תע"ל של אחמד טיבי. דראושה מגיע לכנסת עם ניסיון פוליטי ומוניציפלי: הוא משמש מנכ"ל המועצה המקומית ריינה, ובעבר היה חבר מועצת אכסאל. במשך שנים עבד לצדו של טיבי כיועץ פרלמנטרי.
עו״ד אחמד דראושה, לשעבר חבר מועצת העיר כאסאל ויועץ פרלמנטרי
(צילום: דוברות הרשימה המשותפת)
אשת החינוך ד״ר נהאיה ושאחי
(צילום: דוברות הרשימה המשותפת)
דראושה הוא עורך דין, בעל תואר במשפטים מאוניברסיטת ירדן בעמאן. במערכת הבחירות הנוכחית הציבה אותו תע"ל במקום השני ברשימתה, והוא שובץ במקום התשיעי ברשימה המשותפת המקורית, לפי פרישת יו"ר בל"ד סאמי אבו שחאדה, בהמלצת שופטי העליון. דראושה סימן כיעדים מרכזיים מבחינתו את הצעירים, הסטודנטים, הרשויות המקומיות הערביות והעבודה הפרלמנטרית.
במקום התשיעי ברשימה שובצה ד"ר נהאיה ושאחי, נציגת מפלגת חד"ש של ג'בארין. ושאחי אשת חינוך ופעילה ציבורית מערערה, בעלת דוקטורט בחינוך.
פעילותה הציבורית מתמקדת בעיקר במערכת החינוך, במעמד האישה, במאבק באלימות ובפשיעה בחברה הערבית ובקידום שוויון וזכויות האזרחים הערבים. היא מדגישה את הצורך בטיפול שורש בתופעות הפשיעה, באמצעות השקעה בחינוך, בצעירים ובתשתיות החברתיות והכלכליות, ולא רק באמצעות אכיפה משטרתית.
ושאחי פעילה גם בזירה הפוליטית והמוניציפלית ובמוסדות חד"ש, ומזוהה עם הקו המדיני של המפלגה, הכולל מאבק בכיבוש, קידום שוויון אזרחי ושותפות יהודית-ערבית.
יהדות התורה
ממוצע הסקרים האחרונים (לפי סקרי חדשות 11, 12 ו-13) מעניק למפלגת יהדות התורה בראשות יעקב אשר 8 מנדטים.
במקום השמיני במפלגה שובץ איש אגודת ישראל יעקב טסלר, נציגו של האדמו"ר מויז'ניץ במפלגה שמורכבת מייצוג חסידויות ואדמו"רים שונים. אם יבחר זו תהיה הכנסת החמישית אליה נכנס, הוא בוגר שורת תפקידים ציבוריים כמו חבר המועצה הדתית באשדוד, בכיר בעיתון המודיע, ביטאון אגודת שיראל, חבר מועצת העיר אשדוד ועוזרו של סגן שר הבריאות ליצמן.
ב-2019 הוחלט שיהיה גם נציג החסידות לכנסת במקומו של הח"כ המיתלוגי מנחם מוזס. לאחר הבחירות לכנסת ה-25 והקמת הממשלה מונה לסגן שר התרבות, תפקיד ממנו פרש ביולי 2025 במסגרת ההתפטרות הכוללת של השרים והסגנים החרדיים מהממשלה במחאה על חוסר ההתקדמות בחקיקת חוק הפטור מגיוס.
יעקב טסלר, קידם חוזה השתקה בתוך קהילה נגד טענות לפגיעות מיניות מצד אביו
(צילום: אלכס קולומויסקי)
לפני כשלוש שנים נחשף בעיתון "הארץ" תחקיר לפיו טסלר היה מעורב בגיבוש חוזה השתקה שסגר בתוך הקהילה טענות על פגיעות מיניות מצד אביו של הח"כ, הרב אפרים טסלר, שכיהן כראש ישיבה לצעירים של החסידות. טסלר הכחיש את הדיווחים.
במקום התשיעי שובץ דודי זלץ. במסגרת חילופי הדורות בדגל התורה הליטאית שובץ זלץ, יו"ר הסיעה בעיריית ביתר עילית וסגן ראש העיר גם ברשימה לכנסת כ"פנים חדשות". הוא החזיק בעירייה בתיקי החינוך והתרבות. בתחילת דרכו המקצועית עבד כיועץ מקצועי וכראש הלשכה של ראש המפלגה כיום יעקב אשר, ובמסגרת תפקידו ריכז את קשריו עם משרדי הממשלה, טיפל בפניות הציבור ודאג לפתרונות ולמתן מענה לצורכי הציבור. הוא שותף גם ליוזמות היכרות והסברה של העולם החרדי לציבור הרחב.
דודי זלץ, שותף גם ליוזמות היכרות והסברה של העולם החרדי לציבור הרחב
בשנת 2018, בפריימריז שהיו צעד חריג במפלגות החרדיות, נבחר להנהגת הסיעה בביתר עילית, ומאז מכהן כממלא מקום ראש העיר. הישגו המשמעותי ביותר היה פתרון משבר שיבוץ הבנות בסמינרים - סוגיה כאובה בציבור החרדי, שבה נותרות מדי שנה בנות ללא מקום לימודים. בביתר עילית לא נותרה בשנים האחרונות אף בת ללא שיבוץ, וזהו תקדים במגזר.
במסגרת תפקידו עמד זלץ מאחורי הקמתם של מוסדות חינוך וארגוני חברה אזרחית רבים בעיר. בין היתר יזם פרויקטים מערכתיים למניעת נשירה בקרב בני הנוער, הקים מסגרות העשרה ומענים רגשיים לאחר שעות הלימודים ("כנפי רוח" ו"ושננתם"), וייסד ארגונים המדריכים משפחות צעירות בהתנהלות כלכלית נכונה. לצד זאת פיתח את חיי התרבות בעיר והביא אליה מופעי ענק שלא נראו כמותם בציבור החרדי.
ש"ס
ממוצע הסקרים האחרונים (לפי סקרי חדשות 11, 12 ו-13) מעניק למפלגת ש"ס בראשות אריה דרעי 7 מנדטים.
במקום השביעי ברשימה שובץ ח"כ משה אבוטבול. המפלגה הספרדית כבר ידעה באופן סדרתי להפתיע את הסוקרים במוצאי יום הבחירות וגם להגיע בעבר למספר דו-ספרתי, אך כעת כשהסוקרי מנבאים לה בסביבות 7 מנדטים הוא מי שמתנדנד לפיהם.
משה אבוטבול, "לא החרדי הקלאסי"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בעברו, כיהן כעשור כראש עיריית בית שמש. לאחר שהפסיד בבחירות לעליזה בלוך ב-2018 התמודד לכנסת. אבוטבול לא בדיוק "חרדי קלאסי". הוא גדל בבאר שבע ולמד בהתחלה בחינוך חילוני. כשבגר החל לשמור מצוות באופן אדוק יותר ולמד בשלוחה של ישיבת איתרי בבית שמש ולאחר מכן בישיבת איתרי המרכזית בירושלים. הוא שירת בצה"ל כנהג ביחידת הגששים וברבנות הצבאית ושידר בתחניות רדיו חרדיות, שיחק בהפקות קולנוע מגזריות שהיו פופולאריות בכל בית חרדי, מורה, מחנך ועורך תוכן יהודי להמונים.
במהלך כהונתו בכנסת הקים את השדולה למען שמירת השבת המונה כ-40 חברי כנסת. בנוסף הקים את השדולה למען קהילת יוצא אתיופיה ואת השדולה להקמת בית חולים בבית שמש. עם הקמת הממשלה היוצאת הוא מונה לתפקיד סגן שר החלקאות ופיתוח הכפר, והיה אמון בין היתר על מעורבות המשרד בנושאי השחיטה הכשרה. ביולי 2025 התפטר מתפקידו כחלק מההתפטרות הקבוצתית של השרים והסגנים החרדים על רקע אי-התקדמות בחוק הפטור מגיוס.
השר לשעבר אוריאל בוסו שמוקם במקום השמיני
(צילום: יואב דודקביץ' )
במקום השמיני ברשימה שובץ ח"כ אוריאל בוסו, שר הבריאות לשעבר שהתפטר גם כן עם פרישת השרים החרדים מהממשלה. קודם לכן כיהן כיו"ר ועדת הבריאות וסגן יו"ר הכנסת. תוך כדי כהונתו כשר הבריאות התמודד מטעם ש"ס על ראשות העיר בני ברק.
עשייה ציבורית אינה זרה למשפחתו, אחיו הוא מנכ"ל המשרד לשירותי דת ומ"מ מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל יהודה אבידן. סבו הוא הבאבא חאקי, הרב יצחק אביחיצירא, רבה המיתולוגי של העיר רמלה. כמו כן, בוסו הוא אחיינו של חבר הכנסת והשר לשעבר אהרן אבוחצירא ובן דודו של איש התקשורת איציק סודרי.
בילדותו למד בתלמוד תורה חרדי, בהמשך למד בישיבה קטנה ובישיבות בית שמעיה, כנסת שלום ומעלות התורה. לאחר שהתחתן ותקופת לימודים התגייס לצה"ל והגיע לדרגת סגן, גם אחרי שירות הקבע המשיך לשרת במילואים ביחידת קצין העיר. בכנסת הוביל בין היתר את חוק הרחבת סמוכיות בתי הדין הרבניים. בבתי הכנסת הספרדים הוא מוכר ביכולות הפיוט והשירה שלו בשבת.
הציונות הדתית-זהות
ממוצע הסקרים האחרונים (לפי סקרי חדשות 11, 12 ו-13) מעניק לרשימת הציונות הדתית-זהות בראשות בצלאל סמוטריץ' 6 מנדטים.
במקום השני שובץ סגן-אלוף במיל' איתמר איתם, שנולד וגדל ברמת הגולן ומתגורר כיום בהושעיה שבגליל התחתון. הוא בנו של תת-אלוף במיל' והשר לשעבר אפי איתם, שכיהן כיו"ר המפד"ל. איתם הוא בוגר הישיבה התיכונית בחיספין ומכינת עלי, בעל תואר שני בביטחון לאומי מבר אילן, ועובד כאיש חינוך בכפרי נוער ובמסגרות בלתי פורמליות.
איתמר איתם, שירת קרוב ל-700 ימי מילואים מאז 7/10
(צילום: יואב קרן )
ח"כ צבי סוכות השחית אנדרטאות בכפר פלסטיני ועורר סערה בעולם
מאז 7 באוקטובר פיקד על גדס"ר 6828 של ביסל"ח בעזה ובלבנון, ושירת קרוב ל-700 ימי מילואים. במאי 2024, בלחימה בג'באליה, נפצע קשה מירי צלף של חמאס. סמוטריץ' שריין אותו במקום השישי ימים ספורים לפני סגירת הרשימות.
במקום השביעי הוצב ח"כ צבי סוכות, שכיהן בכנסת היוצאת כיו"ר ועדת החינוך וכיו"ר ועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון. בפריימריז ביולי אשר נערכו בקרב 180 חברי מרכז המפלגה בלבד, הגיע סוכות למקום השלישי אחרי סטרוק ורוטמן, אבל האיחוד עם פייגלין והשריונים של סמוטריץ' (צביקה מור ואיתם - א"א) דחקו אותו למקום השביעי.
סוכות עורר סערה בינלואמית כאשר בחודש אוגוסט האחרון תועד מנתץ אנדרטה של מחבלים בכפר פלסטיני. סוכות, מצדו, טען כי דרש מהצבא להסיר את האנדרטות, אך הן נותרו במקומן. בצה"ל הגיבו והבהירו כי "המשתתפים פעלו באופן מניפולטיבי, ללא סמכות ובניגוד מוחלט למתווה שאושר. כוחות בגזרה הוסטו לטובת המשימה וסוכנו שלא לצורך".
רע"מ
ממוצע הסקרים האחרונים (לפי סקרי חדשות 11, 12 ו-13) מעניק למפלגת רע"מ בראשות מנסור עבאס 5 מנדטים.
במקום החמישי שובצה ח"כ אימאן חטיב-יאסין, ילידת עראבה ותושבת יפיע. חטיב-יאסין, נכנסה לכנסת היוצאת לאחר קריירה של כשלושה עשורים בעבודה קהילתית וחברתית, והיא מוכרת גם כמי שהייתה חברת הכנסת הערבייה הראשונה שחבשה חיג'אב.
היא בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה ותואר שני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת תל אביב, עם התמחות בנשים ובמגדר. לאורך השנים הקימה וניהלה מרכזים קהילתיים, בהם מרכז לנערות במצוקה, וצברה ניסיון בעבודה עם רשויות מקומיות, שירותי רווחה וארגונים קהילתיים.
ח"כ אימאן חטיב-יאסין, במקום החמישי ברע"מ
(צילום: יואב דודקביץ')
בכנסת הייתה חברה בוועדות הכספים, הכלכלה, החינוך, הבריאות, זכויות הילד והקורונה. היא עמדה בראש ועדה מיוחדת שעסקה בשילוב מורים ערבים במערכת החינוך, קידמה את סוגיית התחבורה הציבורית ביישובים הערביים והקימה לובי למאבק בסרטן ולעידוד גילוי מוקדם.
ד"ר יאסר חג'יראת שובץ המועמד השישי ברשימת רע"מ. גם הוא כיהן בכנסת היוצאת, אליה הגיע לאחר קריירה ארוכה באקדמיה, במערכת הבריאות, במחקר ובניהול, לצד פעילות ציבורית ברשות המקומית שבה כיהן בעבר כראש המועצה ביר אל-מכסור שבה הוא מתגורר.
חג'יראת הוא בעל תואר ראשון בביולוגיה, תואר שני בביוכימיה ודוקטורט בביולוגיה ובהנדסה גנטית מהאוניברסיטה העברית. בהמשך ביצע פוסט-דוקטורט במכון הבריטי לחקר הסרטן. במשך עשור הקים וניהל את המעבדה לגנטיקה מולקולרית בבית החולים העמק בעפולה. בהמשך שימש מנכ"ל חברת אלפנאר, שניהלה את מרכזי ריאן לתעסוקה בחברה הערבית, ומנהל המחקר בבית החולים זיו בצפת.
בתקופת הקורונה ניהל את המעבדה המרכזית של MyHeritage. בכנסת הוא עומד כיום בראש ועדת המדע והטכנולוגיה וחבר בוועדת הבריאות.
עמך ישראל
לפי ממוצע הסקרים האחרונים (לפי סקרי חדשות 11, 12 ו-13) מפלגת עמך ישראל בראשות עופר וינטר לא עוברת את אחוז החסימה.
המפלגה מתנדנדת סביב אחוז החסימה כמעט מאז ההכרזה על הקמתה. בראשה עומד תת-אלוף במיל' עופר וינטר, שהשתחרר מצה"ל בדצמבר 2024 לאחר שלא קודם לדרגת אלוף, ומכוון כיום למשרד הביטחון.
מפלגת עמך ישראל המתנדנדת סביב אחוז החסימה בהרכב מלא
(צילום: שלו שלום)
וינטר דחה כל הצעה לאיחוד עם מפלגה אחרת והתחייב להמליץ על נתניהו לראשות הממשלה, אך בשל הביקורת שהוא מותח עליו טוענים בליכוד כי הוא משתייך לגוש השני. אחריו ברשימה ממוקמים - בסדר הזה - פעיל ההסברה יוסף חדאד, מגישת הטלוויזיה נטעלי שם טוב ועו"ד ערן בן ארי, ממובילי האופוזיציה בלשכת עורכי הדין.
המילואימניקים-הכלכלית
לפי ממוצע הסקרים האחרונים (לפי סקרי חדשות 11, 12 ו-13) מפלגת המילואימניקים-הכלכלית בראשות יועז הנדל לא עוברת את אחוז החסימה.
הרשימה מתנדנדת גם היא מאז סגירת הרשימות והחיבור שנוצר ברגע האחרון סביב אחוז החסימה. מדובר למעשה חיבור טכני בין שתי מפלגות, שרצות בשיטת "ריץ'-רץ'". בראש הרשימה עומד יועז הנדל, שר לשעבר וח"כ שעבר בשורה של מפלגות, ופתח את מערכת הבחירות בשותפות עם חילי טרופר.
יועז הנדל וירון זליכה נעים סביב אחוז החסימה ומצהירים כי אינם שייכים לאף גוש
רגע לפני סגירת הרשימות נפרדו דרכיהם, והנדל חבר לפרופ' ירון זליכה יו"ר המפלגה הכלכלית, שהוצב במקום השני. השניים מצהירים שאינם שייכים לאף גוש. הנדל מציב כתנאי ממשלה ציונית בלבד שלא נשענת על המפלגות החרדיות או הערביות, וזליכה שואף לכהן כשר האוצר ומבטיח לשבור את המונופולים, אך סופג ביקורת חריפה על כך שהצעותיו נגועות בפופוליזם.
במקום השלישי מוצבת ד"ר עינת וילף, ח"כית לשעבר מטעם העבודה. במקום הרביעי נמצא חביב ווליבוביץ, רואה חשבון במקצועו ומנכ"ל המפלגה הכלכלית.
