מאז שדוד בן-גוריון יזם ועיצב את כתיבתה של מגילת העצמאות, עוד בטרם הוקמה מדינת ישראל, עומד במרכז הוויכוח הציבורי והמשפטי בישראל המתח שבין שני היסודות שעליהם ביקשו מייסדי המדינה לבסס אותה: יהודית ודמוקרטית. במשך השנים התנהל הוויכוח בשאלות של זהות המדינה, זכויות האזרח והיחסים בין הרוב היהודי לבין המיעוטים, ובשנים האחרונות הוא קיבל גם ממד משפטי - בין היתר בניסיונות של בית המשפט העליון לבסס את מגילת העצמאות כמקור נורמטיבי משמעותי, ואף כתחליף אפשרי לחוקה שאינה קיימת בישראל.
- עדכוני בחירות שוטפים גם בערוץ הוואטסאפ של ynet - להצטרפות לחצו כאן
גלריה
ראשי המפלגות המתמודדות בבחירות
(צילום: shutterstock, שלו שלום, אלעד מלכה, דוברות הרשימה המשותפת, ריאן פרויס, אלכס קולומויסקי)
הכתבות הקודמות בסדרה:
לקראת הבחירות שאלנו את המפלגות האם הן תומכות במתן תוקף משפטי מחייב למגילת העצמאות, והאם יתמכו בעיגונה כבסיס לחוקה עתידית בישראל.
עוד שאלנו האם במפלגות יתמכו בתיקון של חוק הלאום, ובעיקר - כיצד, לשיטתן, יש לנהוג כשמתעוררת התנגשות בין אופייה היהודי של ישראל לבין אופייה הדמוקרטי, והאם אחד משני העקרונות האלה צריך לגבור על האחר?
ישר!
במפלגה הבהירו כי "ההכרה בערכי מגילת העצמאות היא אחד התנאים להקמת ממשלה לאחר הבחירות, אך לא בהכרח באמצעות עיגון חוקתי-משפטי. את הרצון לכלול את המחויבות להכרזת העצמאות כמסמך המכונן של המדינה ניתן לממש באמצעות פסקת הפניה, כפי שנעשה בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו".
באשר לתיקון חוק הלאום, בישר! מציעים: "להקים צוות בשותפות יהודית-דרוזית ומגזרים נוספים בחברה הישראלית, שיבחן יחד קידום תיקון הצהרתי-חקיקתי לחוק הלאום".
על השאלה כיצד לנהוג במקרה של התנגשות בין אופייה היהודי לאופייה הדמוקרטי של ישראל, במפלגה השיבו: "גישתנו היא גם וגם - גם יהודית וגם דמוקרטית, ברוח מגילת עצמאות".
ביחד
מהמפלגה שבראשה עומד נפתלי בנט נמסר כי "מגילת העצמאות תהווה פרק הפתיחה לחוקת ישראל ותעגן את יסוד הערכים המשותפים שלנו - מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, היא מושתת על חירות, צדק ושלום, ומבטיחה שוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחיה ללא הבדל דת, גזע ומין.
"לצד מגילת העצמאות נחקוק את חוק יסוד החקיקה שיקבע אחת ולתמיד כללי משחק ברורים ומוסכמים: מהי סמכות הכנסת, מהי סמכות הממשלה ומהי סמכות בית המשפט. הציונות הצליחה כשאנשים שונים זה מזה ידעו להניח את המחלוקות ביניהם בצד ופעלו יחד למשהו גדול מהם".
ישראל ביתנו
"המפלגה דורשת כינון חוקה מלאה שתסדיר את מערכת היחסים בין רשויות השלטון, יציבות שלטונית ומגילת זכויות הפרט, ובה גם החופש מכפייה דתית. מגילת העצמאות ועקרונותיה יעוגנו כבסיס הנורמטיבי של החוקה. יש להדגיש שהחוקה אמורה להחליף את חוקי היסוד ולבוא במקומם. על פי הצעתנו - החוקה תאושר במשאל עם".
כחול לבן
במפלגה שבראשה עומד בני גנץ הצהירו כי "עיגון חוקתי מחייב צריך להיעשות במסגרת מהלך חוקתי רחב ובהסכמה לאומית רחבה. הצעד הראשון לכך הוא חקיקת חוק יסוד: החקיקה, שיקבע את כללי המשחק החוקתיים ואת היחסים בין רשויות השלטון".
בסיס לחוקה - כן או לא? מגילת העצמאות
(צילום: לע"מ)
במפלגה גם טוענים שאין להעדיף את היסוד הדמוקרטי על פני היהודי או להיפך, ולכן "יש לעגן בחוק יסוד: החקיקה את כללי המשחק החוקתיים, את האיזונים והבלמים ואת מערכת היחסים בין הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. כך ניתן יהיה להתמודד עם מקרים של התנגשות בין ערכי יסוד במסגרת כללים ברורים ומוסכמים, ולא באמצעות מתן עליונות קבועה לאחד מהם".
הדמוקרטים
"את ערכי מגילת העצמאות נהפוך לבסיס חוקתי מחייב שמבטיח לאזרחי ישראל את הזכויות שבלעדיהן אין דמוקרטיה - בראשן עיקרון השוויון, חופש הביטוי וחופש הדת", הצהירו במפלגה. "בממשלה הבאה נדאג להפוך את הערכים הדמוקרטיים שעליהם הוקמה המדינה לבסיס החוקתי שעליו נשענת מדינת ישראל".
עוצמה יהודית
במפלגה הבהירו כי הם מתנגדים למתן תוקף משפטי מחייב למגילת העצמאות: "מדובר במסמך דקלרטיבי, היסטורי, מוסרי ומכונן, אך הוא הצהרה ולא חוקה. לא בכדי מגילת העצמאות לא נוסחה בלשון משפטית ולא נועדה לשמש כטקסט חוקתי בעל מעמד משפטי כובל. חוקי היסוד שחוקקו על ידי הכנסת לאורך השנים משקפים את עקרונות מגילת העצמאות".
במקרה של התנגשות בין אופייה היהודי לאופייה הדמוקרטי מבהירים בעוצמה יהודית: "מדינת ישראל קמה קודם כל ולפני הכול כבית הלאומי והריבוני של העם היהודי. הדמוקרטיה היא שיטת המשטר המיטבית והראויה לניהול המדינה ולשמירה על חירויות האזרח במדינה היהודית, אך היא אינה זהות לאומית".
הציונות הדתית-זהות
"מגילת העצמאות אינה מסמך משפטי, אלא היסטורי", אמרו במפלגת הציונות הדתית, והוסיפו כי "מתן תוקף משפטי למגילת העצמאות יהפוך את השופטים-פרשנים לחסרי מגבלות. אין סתירה בין חוק הלאום לבין עיקרון השוויון, שמלווה את ישראל והמשפט החוקתי שלה מאז הקמתה. בית המשפט מצליח בכל מקרה להחיל אותו במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכל עיגון נוסף של עקרונות כאלו ואחרים בחוקי יסוד חייב לבוא רק אחרי שנושא הביקורת השיפוטית יוסדר, בכדי שבית המשפט לא יעשה בהם שימוש כרצונו".
ממפלגת זהות של משה פייגלין, המתמודדת יחד עם הציונות הדתית, נמסר כי "מדינת ישראל היא מדינה יהודית - נקודה. אין כאן בכלל שני ערכים באותו מדרג".
הרשימה המשותפת
במפלגה הצהירו כי רוצים חוקה וגם "תומכים בעיגון חוקתי של ערכי היסוד הדמוקרטיים וזכויות האדם והאזרח לשם הבטחת שיטת משטר ותרבות פוליטית המבוססת על שוויון מלא", אבל באותה נשימה הבהירו כי "מתנגדים למתן תוקף משפטי לכל מסמך שאינו מעגן שוויון זכויות אזרחי ולאומי מלא עבור האוכלוסייה הערבית, המהווה מיעוט לאומי ילידי. מימוש זכות ההגדרה העצמית של היהודים תושבי הארץ אינו יכול לבוא על חשבון אופייה הדמוקרטי של המדינה".
רע"מ
במפלגה הבהירו כי הם תומכים במתן מעמד משפטי מחייב למגילת העצמאות כמסמך המכונן של מדינת ישראל וכבסיס לערכי היסוד שלה.
ברע"מ גם הצהירו כי הם תומכים בתיקון חוק יסוד הלאום כך שיעוגן בו במפורש עיקרון השוויון לכל אזרחי המדינה. מבחינת רע"מ אין סתירה בין היותה של ישראל מדינת הלאום של העם היהודי לבין היותה מדינה דמוקרטית המבטיחה שוויון מלא לכל אזרחיה. הזהות היהודית של המדינה אינה יכולה לשמש הצדקה לאפליה או לפגיעה בזכויותיהם של האזרחים הערבים.
בחרו שלא להגיב
מפלגות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, המילואימניקים-זליכה ועמך ישראל בחרו שלא להשיב על שאלות ופניות בנושא.
