מערכת הבחירות הנוכחית שונה מקודמותיה בשורה של פרמטרים, אבל נושא אחד עיקרי צפוי להכריע אותה: ריבוי המפלגות הקטנות והסכנה לשריפת קולות מתחת לאחוז החסימה.
בניגוד ליו"ר מפלגת "ישר!" גדי איזנקוט שפעל לסדר את "גוש השינוי" ללא סיכון קולות, כך שיגיע מהודק ליום הבחירות, יו"ר הליכוד בנימין נתניהו לא השכיל לסדר את הגוש שלו נכון – ובינתיים עיקר הפוטנציאל לשריפת קולות נמצא דווקא בגוש הקואליציה. כעת, נתניהו ויו"ר מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' פועלים בציר משותף כדי לגרום לכל המפלגות הקטנות בגוש לפרוש – מ"עמך ישראל" של עופר וינטר דרך "נעם" של אבי מעוז ועד המפלגות החרדיות הקטנות.
- עדכוני בחירות שוטפים גם בערוץ הוואטסאפ של ynet - להצטרפות לחצו כאן
גלריה
איזנקוט נערך טוב יותר לקראת היום הגורלי, נתניהו ממשיך ללחוץ לפרישות
(צילום: Jack GUEZ/AFP, Ronen-Zvulun/AFP)
נכון לכתיבת שורות אלה, המפלגה הבולטת בגוש שנמצאת על סף אחוז החסימה היא "עמך ישראל", שעלולה – אם לא תעבור – לשרוף שניים עד שלושה מנדטים. מפלגת "נעם", שמתעקשת לרוץ עד הסוף, עלולה לפי ההערכות לשרוף אלפי קולות עד חצי מנדט.
לצידן פועלות מפלגות חרדיות קטנות שקוראות תיגר על ש"ס ויהדות התורה: הראשונה היא מפלגת "הציבור החרדי" של מוטי לייטנר, שמובילה קו של שילוב חרדים בשוק העבודה, פיתוח מוסדות חרדיים-ממלכתיים וגיוס למי שאינו לומד תורה. השנייה היא מפלגת "אחי" של הרב אברג'ל, שמאתגרת את ש"ס. השלישית היא מפלגת "צבע שחור" שמובילה קו קיצוני יותר מש"ס ויהדות התורה בדרישה לפטור מגיוס לבני ישיבות. כל אחת מהמפלגות החרדיות הקטנות שווה שברי אחוז בודדים, אך יחד הן עלולות לשרוף קרוב לשני מנדטים.
מחוץ לגוש של נתניהו נמצאת מפלגת "המילואימניקים-הכלכלית" של יועז הנדל וירון זליכה. גם היא מתנדנדת סביב אחוז החסימה ועלולה לשרוף שניים עד שלושה מנדטים. בסך הכל, פוטנציאל שריפת הקולות במערכת הבחירות עשוי להגיע עד שמונה מנדטים – רובם בגוש הקואליציה.
עד שמונה מנדטים עשויים "להישרף"
(צילום: REUTERS/Amir Cohen)
הדוגמה הבולטת ביותר ללחץ שמופעל על המפלגות הקטנות התרחשה אתמול, שבוע לפני הבחירות. ראש הממשלה הגיע ליישוב עלי בבנימין, שם הוא וסמוטריץ' נפגשו עם ראש מכינת עלי, הרב אלי סדן, בביתו. וינטר נחשב מקורב לרב סדן ומשוחח איתו לעיתים קרובות, והמטרה הייתה לגייס את הרב כדי שילחץ על "עמך ישראל" לפרוש. גם ההרכב בחדר לא היה מקרי. לצד הרב סדן ישבו בנו, הרב יהודה סדן, והרב יגאל לוינשטיין, גם הם מבכירי מוסדות "בני דוד" בעלי. מהצד הפוליטי נכחו ראש הסגל של נתניהו, עידו נורדן, ומנהל הקמפיין של סמוטריץ', עומר רחמים, שניהם בוגרי מוסדות עלי.
וינטר התייחס לכך אתמול ואמר: "נתניהו, שמעתי שאתה וסמוטריץ' בדרך לרב אלי סדן כדי להפעיל עליי לחץ לפרוש. חבר'ה, תפנימו: אנחנו הולכים עד הסוף בכל הכוח".
אחוז החסימה והסירוב לפרוש
במקביל מתנהל מאמץ דומה מול מוטי לייטנר. מנהל קמפיין הליכוד צביקה ברוט נפגש שלשום עם לייטנר, אחרי שבשיחות קודמות קיבל יו"ר "הציבור החרדי" הצעה שגיבשו אנשי סמוטריץ' ולפיה הוא יקבל התחייבות לכך שימונה לפרויקטור של המגזר החרדי – עם תקציב של מאות מיליוני שקלים ואחריות על פתיחת מוסדות לימוד ממלכתיים-חרדיים ושילוב חרדים בשוק העבודה – אם תקום ממשלה בראשות נתניהו.
וינטר מסרב לפרוש: "הולכים עד הסוף"
(צילום: ריאן פרויס)
בליכוד ובמפלגה של לייטנר מכחישים שדובר על תפקיד שר או סגן שר. בכל מקרה, לייטנר השיב בשלילה, אך לא טרק את הדלת על המשך השיחות. הוא דורש כתנאי ערבויות מהמפלגות החרדיות שלא יטרפדו את המהלך. לדברי מפלגתו, בכל פנייה היא דרשה כתנאי סף התחייבות של ראשי המפלגות החרדיות לאפשר תלמודי תורה שמלמדים מתמטיקה ואנגלית ומתווה גיוס מותאם – והם סירבו.
גם הניסיון לגרום לפרישה של אבי מעוז נתקל בינתיים בהתנגדות. בלשכת ראש הממשלה ניסו לתאם פגישה בין נתניהו לרב צבי טאו, נשיא ישיבת הר המור והפטרון הרוחני של המפלגה, אך הפנייה נדחתה. בסביבת הרב הבהירו שאם מטרת הפגישה היא פרישת "נעם" – הדבר אינו עומד על הפרק.
אחוז החסימה אינו קבוע. הוא עומד על 3.25% מסך הקולות הכשרים, ולכן ככל שיותר אנשים מצביעים – כך עולה מספר הקולות שמפלגה צריכה כדי להיכנס לכנסת. ב-2022 למשל, כששיעור ההצבעה עמד על קצת יותר מ-70.5%, מנדט היה שווה כ-36 אלף קולות ואחוז החסימה עמד על כ-155 אלף קולות. הפעם, גם אם שיעור ההצבעה שוב יעמוד על כ-70%, הגידול בפנקס הבוחרים יעלה את שווי המנדט לכ-40 אלף קולות ואת אחוז החסימה לכ-167 אלף קולות. אם שיעור ההצבעה יטפס ל-75%, יידרשו כ-42 אלף קולות כדי לקבל מנדט וכ-178 אלף קולות כדי לעבור את אחוז החסימה ולהיכנס לכנסת. למפלגה שנשענת על בסיס מצביעים מצומצם, שיעור הצבעה גבוה הוא איום ממשי.
ארבעת התרחישים
מעבר לאיום שריפת הקולות, הגורל של "עמך ישראל" ושל "המילואימניקים-הכלכלית" עשוי להכריע את המאזן בין הגושים. על כן, ארבעה תרחישים מרכזיים עומדים על הפרק:
"המילואימניקים" ו"הכלכלית" בבלוק טכני, זליכה עשוי להתפצל ולהצטרף לנתניהו
התרחיש הראשון הוא ששתי המפלגות עוברות, ובמצב כזה ההשפעה על המאזן בין הגושים מתקזזת פחות או יותר. אבל גם כאן יש הסתייגות. החיבור בין הנדל לזליכה הוא בלוק טכני, ויש אפשרות שזליכה יתפצל אחרי הבחירות ויילך עם נתניהו. גם עינת וילף שמתמודדת ברשימה היא דמות עצמאית שאינה נשלטת בידי הנדל. כך שגם בתרחיש של שוויון לכאורה, המנדטים של הנדל אינם בהכרח נעולים מול נתניהו.
התרחיש השני הוא שרק וינטר עובר. זה התרחיש הטוב ביותר עבור גוש נתניהו – המנדטים של "עמך ישראל" נכנסים לגוש ואילו הקולות שנשרפים אצל הנדל נלקחים מחוץ לגוש, גם אם חלקם הגיעו ממצביעים שמזוהים עם הקואליציה.
התרחיש השלישי הוא שרק הנדל עובר. זאת תמונת המראה לתרחיש הקודם, והיא טובה יותר לגוש השינוי. הקולות של וינטר, שכמעט כולם מגיעים מבוחרי ימין, נשרפים בתוך גוש נתניהו ואילו המנדטים של הנדל נכנסים לכנסת. הנדל כבר אמר שיתמוך במפלגה שיש לה רוב ציוני, והיות שהוא לא מחשיב כך את החרדים, הכתובת היא גוש האופוזיציה.
התרחיש הרביעי הוא ששתי המפלגות נופלות. על פניו מדובר בהפסד לשני הצדדים, אבל בפועל גם כאן גוש השינוי מרוויח. כל הקולות שנשרפים אצל וינטר מזוהים עם גוש נתניהו, ואילו אצל הנדל רק כמחצית מהקולות שנשרפים מגיעים ממצביעים שמזוהים עם הקואליציה. לכן, התוצאה היא שגוש נתניהו מאבד יותר, בטח כשזה מצטרף לשאר שברירי המפלגות החרדיות הקטנות ו"נעם", אם המצב יישאר כך.
