קבוצת ה-NBA אטלנטה הוקס הודיעה כי משחק הבית שלה ב-16 במרץ נגד אורלנדו מג'יק יהיה "ערב מג'יק סיטי" ויהווה שיתוף פעולה וערב הוקרה מצד מועדון הספורט כלפי המועדון. זה לא מקרה חריג: קבוצות ספורט רבות מארגנות ערבים כאלה עם ארגונים ועסקים מקומיים וקהילתיים. עניין שבשגרה. רק שההודעה הזאת הכניסה את אטלנטה, קבוצה שמבחינה ספורטיבית שוחה במימי הבינוניות כבר עשורים, היישר לראש חדשות הספורט. הסיבה? "מג'יק סיטי" הוא מועדון חשפנות.
האם זה ראוי שמועדון ספורט ששייך לתאגיד ענק כמו ה-NBA, שעשרות נשים עובדות עבורו, ועשרות אלפי נשים, נערות וילדות מבקרות במשחקיו, יתחבר למועדון חשפנות כדי לייצר תוכן שיווקי? מה הורה שהולך למשחק עם בנותיו אמור להסביר להן? איך אטלנטה והליגה יכולות להסביר לנשים את שיתוף הפעולה עם תעשייה שהופכת נשים לאובייקטים מיניים, שהופכת את גוף הנשים לסחורה שאפשר לסחור בה ולייצר רווחים למועדון שבו היא עובדת (ככל הנראה כעצמאית ובלי שום תנאי עבודה נורמליים)? איך כל זה יכול לקרות בתקופה בארצות הברית שבה תאגיד מתקפל מול כל ביקורת חברתית כלפיו על פגיעה במיעוט כזה או אחר?
ובכן, מסתבר שאפשר. בעיקר באטלנטה, שם יש למועדוני חשפנות מעמד אחר ומיוחד מאשר בערים אחרות בארה״ב. כשאטלנטה הוקס הודיעה על הערב, היא סיווגה את "מג'יק סיטי" כחלק מהמורשת התרבותית של העיר.
באטלנטה על 29 מחוזותיה גרים 2.3 מיליון תושבים שחורים, והיא העיר השנייה עם הכי הרבה תושבים שחורים באמריקה אחרי ניו יורק. מספר התושבים השחורים באטלנטה עצמה הוא כ-240,000, המהווים 46 אחוז מסך תושבי העיר. לשם השוואה: שחורים מהווים כ-14 אחוז מכלל תושבי אמריקה. מספר העסקים בבעלות שחורים באטלנטה הוא הגדול ביותר באמריקה, יחסית למספר התושבים השחורים.
באטלנטה נטועים עמוק שורשיה של תנועת זכויות האזרח (ומקום לידתו של מרטין לותר קינג ג'וניור). פעלו ופועלים בה ראשי ערים, מפקדי משטרה ועוד פונקציונרים שחורים בעמדות חשובות. בגלל הניהול השחור של עסקים רבים יש לשחורים יותר אפשרויות עבודה בתחומים שונים, וכמובן שמתקיימת בעיר גם רשת נטוורקינג נוחה יותר לשחורים. וכמובן, אטלנטה היא אחת מסצנות הבידור החשובות ביותר של הקהילה השחורה באמריקה. לא פלא שאטלנטה קיבלה את הכינויים "הוליווד השחורה" ו"מכה השחורה".
כל הסיבות הללו הופכות את אטלנטה למגנט עבור ספורטאים שחורים. כסף ותחרותיות הם עדיין הסיבות החשובות ביותר עבור אתלט כדי להחליט איפה לחתום על חוזה, אבל אטלנטה מהווה אטרקציה בגלל כל הסיבות הנ"ל: בגלל חיי הלילה שקורצים לשחורים ומתנהלים בתוך הנרטיב שלהם, בגלל חנות הנעליים "פרידמן" שמתמחה בהתאמת ומכירת נעליים לגברים בעלי כפות רגליים ענקיות, או החנויות הרבות שמוכרות ביגוד יוקרתי לגברים גבוהים, וגם בגלל מזג האוויר הנוח מאוד לאורך כל השנה, מה שמאפשר לאתלטים המיליונרים לשהות שעות על גבי שעות על משטח הגולף.
וכן, גם בגלל מועדוני החשפנות.
לא מה שחשבתם
כשמדובר באטלנטה, צריך להוריד את כל הדעות הקדומות לגבי מועדוני חשפנות – מה שאתם חושבים עליהם או כלפי הנשים שעובדות במועדונים הללו. בדיוק כפי שמוזיאונים, מסעדות, מבנים ארכיטקטוניים או חופים הם נקודות ציון עבור ערים מסוימות, כך מתפקדים מועדוני חשפנות עבור אטלנטה. אין שום סטיגמה למי שעובדת שם. המבלים לא מגיעים אליהם דרך סמטה חשוכה בניסיון שאיש לא יראה אותם נכנס למוסד כזה.
ההפך. פגישות עסקים רבות נערכות באטלנטה במועדוני חשפנות, לצד ארוחות ערב. הכנפיים בלימון עם פלפל שחור של מועדון "מג'יק סיטי" נחשבות לאחת המנות הטובות בעיר (השחקן לו וויליאמס שבר ב-2020 את חוקי הקורונה של הליגה בגלל שלא יכול היה להתאפק עם הרעב שלו למנה, וקיבל את הכינוי "למון פפר לו", והמנה עצמה קיבלה את השם "לו-וויל כנפיים בלימון ופלפל שחור"), ומועדוני החשפנות הם המקום שבו אמני היפ הופ, מוכרים וחדשים, באים לבדוק את הסחורה שלהם. אטלנטה היא אחד המרכזים החשובים ביותר למוזיקה שחורה בארצות הברית, ואמנים מביאים יצירות חדשות שלהם לדי.ג'ייז במועדונים הללו כדי לבדוק איך הקהל מגיב אליהן. במילים אחרות: גם להיטים נולדים במועדוני חשפנות באטלנטה. המועדונים הללו הם מורשת תרבותית לגיטימית בעיני תושבי העיר.
עבור ספורטאים מקצוענים, מועדוני חשפנות הם אחת מצורות הבילוי המועדפות בשעות הפנאי הרבות שיש להם ביום, גם כשהם בבית וגם כשהם מבקרים בעיר אחרת במשחק חוץ. מועדוני חשפנות הם מקום שאליו הולכים יחד, גם כדי להתגבש כקבוצה, גם בגלל שזה מקום שמשלב עבורם אוכל טוב, אלכוהול, וייב טוב, מוזיקה ונשים יפהפיות, וגם בגלל שהצורה שבה העסק בנוי מאפשרת להם אינטימיות וכך לא להיות מוטרדים מקהל שרוצה להתחכך בהם. עבור הספורטאים, מועדוני החשפנות הם מקום להירגע, "לנקות את הראש", כפי שכינה זאת כרמלו אנתוני בפודקאסט בשנה שעברה.
שחקנה של סן אנטוניו ספרס לוק קורנט קרא לבטל את האירוע: "הליגה צריכה להגן ולהעריך נשים, הרבה מהן עובדות קשה באופן יומיומי כדי להפוך את הליגה הזו לליגת הכדורסל הטובה בעולם. מוטלת עלינו האחריות לקדם אווירה שמגינה ומכבדת את הבנות, הנשים, האחיות, האמהות ובנות הזוג שאנחנו אוהבים"
אבל יש עוד סיבה לכך שספורטאים מקצוענים אוהבים לבקר במועדוני חשפנות. ב-2002, במסגרת כתבה שכתבתי על נייט האפמן בטורונטו, האפמן הפנה אותי למועדון שאליו הולכים השחקנים. זה היה מועדון חשפנות. היו שם שבעה או שמונה שחקנים של טורונטו שישבו בבועה סגורה משלהם, עם מלצריות ששירתו רק אותם. מה שאני זוכר הוא את כמויות השמפניה האדירות שהם הזמינו – אלף דולר לבקבוק – ואת העובדה שהמלצריות הביאו למקום מגשים מלאים בשטרות כסף, ואחריהן נכנסו כמה חשפניות לרקוד בתוך מתחם ה-VIP.
יום אחרי זה, באימון, שאלתי את ג'רום וויליאמס, אז שחקן טורונטו, למה בעצם מיליונרים עם גוף של אלוהים, שיכולים להשיג איזו בחורה שהם רק רוצים על הפלנטה, בוחרים לבקר דווקא במועדוני חשפנות. "במועדוני חשפנות יש חוקים מוגדרים", ענה לי וויליאמס, "אתה לא מגיע כדי להשיג בחורה או עבור דייט. הציפיות הן עונג עבור תגמול כלכלי נדיב. נגיד את זה ככה: הבחורות שעובדות פה הן לא רודפות בצע שמחפשות את הכסף שלי כמו גרופיות מקצועניות שמחכות לנו בכל מקום. כשאני יוצא ממועדון חשפנות אני לא צריך לדאוג שתביעה על אבהות תרדוף אותי אחרי שנה".
הצד האפל
בשנה שעברה שודרה ברשת "סטארז" סדרה דוקומנטרית בת חמישה פרקים על "מג'יק סיטי". הסדרה כללה גם דיווחים על פרשת התעללות ורצח לא פתורה של שתי חשפניות מהמועדון ב-1995, את השיר של נלי "טיפ דריל" (שצולם במועדון סטרפטיז וכולל סצנה שבה הראפר מעביר כרטיס אשראי בחריץ הישבן של חשפנית בשם "ווייט שוקולד"), ובעיקר את הוויכוח אם עבודה כחשפנית היא מקור לגיטימי לפרנסה והשגת כסף לחלום חייה של החשפנית ולכן גם עבודה שמשמשת כהעצמה נשית (צד שאותו לקחו רוב החשפניות שהתראיינו לסדרה), או שמדובר בסחר בנשים על ידי טיפוסים מפוקפקים וניצול גופן למטרות רווח (צד שאותו לקחו פמיניסטיות ואקדמאיות אמריקאיות).
צריך גם להזכיר שלפני 25 שנה פתח ה-FBI בחקירה נגד מועדון "גולד קלאב" באטלנטה. הבעלים של המועדון, סטיב קפלן, הואשם כי המועדון משמש כעסק לגיטימי עבור משפחת הפשע גמבינו וכי סיפק ללקוחותיו גם שירותים מיניים ולכן סחר בזנות בבנות שעובדות במקום. קפלן נשפט ל-16 חודשים בכלא, קנס בן חמישה מיליון דולר וסגירת המועדון. במהלך המשפט נשמעו עדויות רבות על נוכחות מסיבית של אתלטים שחורים במועדון, אחד מהם היה פטריק יואינג.
מג'יק סיטי הוא מועדון הרבה יותר לגיטימי. הוא מוביל את סצינת עשרים מועדוני החשפנות באטלנטה כמעט מהיום שבו נוסד ב-1985. מייקל ג'ורדן ביקר בו, וגם הראפרים ביגי וטופאק. כשהראפר פיוצ'ר חגג ב-2018 יום הולדת 35, דרייק שלח למועדון מכונית משוריינת עם 100,000 דולר כדי שפיוצ'ר יוכל לבזבז אותם על החשפניות. שאקיל אוניל סיפר איך הוא מבזבז אלפי דולרים בלילה שבו הוא מבלה ב"מג'יק סיטי".
מחירי הכרטיסים זינקו
ההחלטה של אטלנטה על קיום הערב הזה עוררה כמובן ביקורת רבה. באופן טבעי הביקורת הזו הגיעה בעיקר מארגוני נשים, אבל גם לוק קורנט, שחקן סן אנטוניו ספרס, הצטרף לביקורות. "הליגה צריכה להגן ולהעריך נשים, הרבה מהן עובדות קשה באופן יומיומי כדי להפוך את הליגה הזו לליגת הכדורסל הטובה בעולם", כתב קורנט, שקרא לאטלנטה לבטל את האירוע בבלוג שלו, "מוטלת עלינו האחריות לקדם אווירה שמגינה ומכבדת את הבנות, הנשים, האחיות, האמהות ובנות הזוג שאנחנו אוהבים".
דריימונד גרין, שחקנה הפרובוקטיבי של גולדן סטייט, הביע דעה אחרת. "אני חושב שלהצביע על כך שיש לנשים הערכה עצמית נמוכה בגלל המקצוע שבו הן בחרו לעסוק, זה לא להגן עליהן", אמר גרין, "זה בעצם לגנות משהו שהוא אמנות. אם אתה צופה בזה, אתה מבין שזו אמנות שהן בחרו לעסוק בה. זו לא השפלה".
בינתיים, מחירי הכרטיסים למשחק (שבו תיערך גם הופעת ראפ ויימכרו מוצרים עם הלוגו של שני הגופים, אבל ללא החשפניות) מדברים בשפה משלהם. הדרישה העצומה לכרטיסים לאחר ההודעה על שיתוף הפעולה הקפיצה את מחיריהם במקומות הגרועים ביותר באולם מ-10 דולר ל-95 דולר, ואילו מחירי הכרטיסים לכיסאות הפרימיום זינקו מ-350 דולר לאלף דולר לכרטיס.
